הבוקר התקיים טקס זיכרון לציון אסון הכרמל, האסון שהתרחש לפני שלוש שנים ב-2010 בין ה2-6 בדצמבר, בשרפה האיומה נספו 44 בני אדם, כ-17,000 איש פונו מבתיהם וקרוב ל-25 קמ"ר ובהם כמה מיליוני עצים עלו באש. השתלשלות הדברים שהובילו לאסון היו, כפי שהגיש מבקר המדינה בדו"ח שהוקדש לנושא (בינוי 2012) בשנה זו הייתה עצירת גשמים ונגרם מצב של יובש קיצוני, בעקבות תקופה של תשעה חודשים בהם כמעט ולא ירדו גשמים. הטמפרטורות היו גבוהות במיוחד, והיובש הם תנאים המעודדים התפשטות שריפות. השריפה לובתה גם על ידי רוח יבשה שנשבה בכרמל בזמן השריפה.

בפועל לא הועברה ההוראה לחברות הפרטיות שהפעילו את מטוסי הכיבוי, להיות ערוכים להתרחשויות בגלל תנאי מזג האוויר, ועל כן לא הועמדו המטוסים בכוננות. בערך בשעה 11:00, התלקחה האש. הדיווח הראשוני על השריפה הועבר כעבור כמה דקות על ידי טיס שראה את האש מהאוויר ועל ידי תושב עספיא. צוותי כיבוי ראשוניים מתחנת המשנה פארק הכרמל הגיעו למקום ב־11:26. כבר בהגיעם לאירוע הבינו כי נדרש כדי לגבור על הדליקה סיוע אווירי, ועל כן הועברה הוראה רק בשלב זה לחברות הפרטיות להכין להפעלה מטוסי כיבוי. בשל אי העברת ההוראה מהבוקר להציב בכוננות מטוסי כיבוי, הגיע המטוס הראשון לאזור השריפה רק ב־12:45, כמעט שעתיים לאחר פרוץ הלהבות. עד 14:10 הצטרפו לפעולות הכיבוי 7 מטוסים נוספים.

בסוף יום הראשון לפרוץ להבות הענק קרא ראש שירותי הכיבוי לכל כבאי הארץ לבוא ולסייע למאמצי הכיבוי. פעולות הכיבוי נערכו בעיקר בשעות היום, גם הכיבוי האווירי נערך רק ביום, בשל אי התאמת המטוסים והמסוקים לפעולות כיבוי בלילה. כבר בערב הראשון להתפרצות השריפה דווח כי מלאי מטוסי וחומרי הכיבוי אינו מספיק, וממשלת ישראל פנתה בבקשות סיוע מהקהילה הבינלאומית. מדינות רבות נענו לקריאת העזרה, המטוסים הזרים ערכו יותר מ-130 גיחות. כמו כן נערכו יותר מ-500 גיחות של כלי-טיס ישראליים.

האסון העיקרי והמחריד שהשפיע באמת על התודעה הישראלית ושעל שמו נקראת השריפה - "אסון הכרמל" ולא רק שרפת הכרמל, אינו על איבוד שטחים ירוקים של עצי אורן. אוטובוס שהוביל סוהרים שנשלחו לתגבר את פינויים של אסירי כלא דמון נלכד באש ונשרף. נהגו ו-37 מבין ארבעים נוסעיו, רובם צוערי קורס הקצינים נספו באוטובוס הבוער מבלי שיכלו להימלט מגורלם המר. באסון זה נספו גם שלושה כבאים (אחד מהם נער צופה אש), ושלושה קציני משטרה, שחירפו נפשם להציל את נוסעי האוטובוס הבוער ביניהם מפקדת משטרת חיפה, אהובה תומר שנלכדה במכוניתה.

חוסר יכולתה של מדינת ישראל להתמודד עם השריפה עורר ביקורת בישראל ומחוצה לה‏. בעיתונות הבינלאומית, לצד תיאורי האסון, נמתחה ביקורת על חוסר מוכנותה של ישראל לכיבוי השריפות, בעיתונים הוזכרו מסקנות ועידת וינגורד ממלחמת לבנון השניה, ואת מסקנותיה בנוגע למצב שירותי הכיבוי בישראל והצורך הדחוף ברכישת מטוסי כיבוי ראויים.

ביקורת רבה והאשמות הוטחו במי שהיה בעת ההיא, שר הפנים, אלי ישי (ש"ס), ובטקס האזכרה 30 יום לאחר האסון, הורי ומשפחות הנספים קראו לו לצאת מהאולם, ישי יצא מלווה בראשון לציון הרב שלמה עמאר (הרב הראשי באותה תקופה) ופמלייתו. הצינקנים מעלים השערה שכיום ישי מתגעגע לביקורת שנמתחה אז כלפיו, כאשר היום הוא אינו רלוונטי אפילו בתוך מפלגתו פנימה uלא מצליח לעורר גיצים כנגד היו"ר הנוכחי אריה דרעי שנישל אותו מכל סמכויתיו. ישי הוא לא היחיד שהותקף, במהלך הטקס הפריעו וקראו קריאות גנאי גם בעת נאומו של ראש הממשלה בנימין נתניהו.

שנה לאחר האסון, בטקס הנצחת חללי אסון הכרמל הוקמה האנדרטה המרכזית שבנויה מקיר אבן עם שמות החללים, וקשת רחבה שמשקיפה אל קיבוץ בית אורן. גם השנה הטקס מתקיים תחת אנדרטה זו. כולנו תקווה שהלקחים אכן נלמדו ואסון כזה יישאר רק בהיסטוריה. יהי זכרם ברוך.

קטגוריה: אקטואליה

תגיות: אסון הכרמל, אש, כיבוי