יקירי ואהובי כולם.
אנחנו מצווים להרים ראש, יש בפנינו משימות!
הנהגה, זה לא תמיד עוגה עם קצפת.
נתרומם מהקרשים, מהר ממה שאחרים חושבים.
איננו מהמתייאשים, לא למעננו אנחנו עושים.
יש לנו משימת חריש, עמוק אידיאולוגי, בכל פינה בכל אתר.
זה יהיה קשה יותר בלי הכנסת, אבל זה הכרחי.
לנגד עיננו מדינת ישראל נכבשת בזהות ובפועל.
איש לא מזכיר זאת. וככל ששותקים, הציבור מתרגל למציאות המעוותת.
אנחנו ממשיכים בפעילות של עוצמה יהודית.
עם כל האגפים, שפעלו עד כה, ועוד. וגם נקים בעזרת ה ובעזרת חברים טובים כלי תקשורת אלטרנטיבי.
ולגבי התמודדויות בפעמים אחרות מוקדם מלהחליט.
ייתכן שהזירה שבה ניתן להשפיע נמצאת במקומות אחרים.
נשארנו, בלי הכבוד המדומה, ודלפונים מתמיד. אך עם משימה שלא ניתן לברוח ממנה, למען הדורות הבאים.
בשמכם, אני נותן חיבוק חזק לברוך שהוביל את המערכה האחרונה, לבנצי שכשרונו ומסירותו ידועים לנו, לאיתמר התותח, המבריק והיצירתי, שאם היה משכיר את שרותיו לכל מפלגה אחרת, מזמן היה במקום אחר.
כאלו חברים ובני ברית, אין בשום מקום.
עכשיו המבחן, מי ממשיך איתנו במדבר, זאת נדע בימים הבאים.
גם אני שבור, מאוכזב, אפילו מרוסק, אבל ממש לא מיואש!
אוהב אתכם, את עם ישראל ששוב הפנה לנו גב, כדי ׳להציל את ביבי׳.
שלכם כמו תמיד לתמיד
מיכאל בן ארי

קטגוריה:

תגיות: , ,