בחג הסוכות מרבים בשמחה! אנו נמצאים בסוכה כמו תחת החופה והשכינה עוטפת אותנו.
יש שנוהגים לנשק את קירות הסוכה שהם כנגד מידת הרחמים.
מי שתמיד בצער ויסורים הסוכה היא סגולה למחלוקת.
יש ללמוד מסכת סוכה.
מצוות סוכה היא סגולה אריכות ימים.
מומלץ לתלות בסוכה שמן זית ולהשאירו עד סוף החג שישאב את כל קדושת האושפיזין ובשמן זה סגולה עצומה להדליק נרות חנוכה, וכן לתלות בסוכה שני בקבוקי יין שאחד מהם יהיה כשר לפסח, ולהשתמש ביינות בליל הסדר ובסעודת פורים - חיבור בין קודש לקודש.
טוב לתלות חיטה ושעורה עד סוף החג ולאחר מכן להשתמש בהם לחמין של שבת.
אפשר לתלות אתרוגים ולאחר סוכות לעשות מהם ריבה ולהשתמש בה בטו` בשבט: סגולה לזרע בר קיימא וללידה קלה.
אפשר לתלות צנצנת של דבש ולהשתמש בה בחג שבועות -"חלה ודבש תחת לשונך" (שיר השירים).
סגולות לזרע בר קיימא:
מומלץ לתלות רימונים בסוכה.
לתלות שבעה רימונים בשבע סוכות של רבנים, ולאחר חג סוכות לעשות מיץ מהרימונים האלה ומהכמות הזאת מחלקים למספר נשים לשתות.
טוב לתלות בסוכה תפוחים ולאחר סוכות לאכול אותם: סגולה לרפואה שלמה.
כל יום צריך להדליק נר לאחד מהאושפיזין של אותו היום!
(כל הזכויות שמורות לבית הכנסת "סיני" - מתוך החוברת "ישועות מסיני")
סגולות חג הסוכות
א. קדושת חג הסוכות מסוגלת לנטוע בלב האדם תקיפות ועוז להתייצב נגד היצר הרע, שיוכל לעמוד כנגדו בקשרי מלחמה כל השנה. (אביעה סגולות עמוד 336).
ב. סגולה חשובה להתפלל בחג הסוכות על הפרנסה, כיון שבחג זה הקב"ה משפיע שפע פרנסה לכלל ישראל. ולכן נקרא "חג האסיף", לפי שבחג זה אוספים שפע הפרנסה לכל השנה כולה. והטעם, שאמרו בשם תלמידי האר"י ז"ל, שהעצבות מזיקה לפרנסה, ובהיות שחג הסוכות הוא חג השמחה כמו שכתוב: "והיית אך שמח", לכן אנו זוכים בחג זה לפרנסה. (שם).
סגולות הסוכה
א. בזכות קיום מצות סוכה, זוכה להיפטר מכל המחלות והייסורין. שנאמר (תהילים כז,ה): "כִּי יִצְפְּנֵנִי בְּסֻכֹּה בְּיוֹם רָעָה יַסְתִּרֵנִי בְּסֵתֶר אָהֳלוֹ". ורמז לדבר בדברי חז"ל (סוכה כה,ב): "המצטער פטור מן הסוכה". ופירשו בדרך רמז: המצטער – נפטר מצערו על ידי הסוכה. (אביעה סגולות עמ' 335).
ב. על ידי מצות סוכה זוכה האדם להשגת הדעת, כמו שנאמר (ויקרא כג, מד): "למעןידעו דורותיכם". והכוונה, שע"י הדעת יבין כיצד עליו לעבוד את הבורא יתברך. (שם עמוד 336).
ג. שינה בסוכה זה תיקון למי שלא ישן במשך השנה בקדושה. (שם עמוד 337).
ד. על ידי הישיבה בסוכה אדם שואב שמחה לכל השנה כולה, לכן ישתדל כמה שיותר לשהות בסוכה. וכמו שכתבו תלמידי הבעש"ט זצ"ל, שמחג הסוכות אנו שואבים שמחה לכל השנה כולה, שהרי חג הסוכות הוא "חג שמחתנו". (שם).
ה. על ידי מצות ישיבה בסוכה, זוכה אדם למשוך חירות לו ולבניו עד עולם. וזה בתנאי שלא ידבר דברים בטלים בתוך הסוכה. (שם עמוד 338).
ו. ע"י מצות ישיבה בסוכה, מושך האדם ברכה וקדושה לדירה שלו לכל השנה. (שם).
סגולת ארבעת המינים
א. סגולה להניח את הלולב קשור עם ההדס והערבה על גבי פתח החדר שיישן בו, ולהשאירם מונחים שם עד ערב פסח. ובערב פסח משליכים אותם במדורת שריפת החמץ ובתנור של אפיית המצות. (כה"ח תרס"ד,ס). ובספר "סדר היום" כתב לשמור במקום מיוחד בבית כל ארבעת המינים שבירכו עליהם, ולא לזורקם ח"ו, וזו סגולה להינצל מכל צרה.
ב. סגולה נפלאה לקנות ארבעת המינים יפים, והעושה כן – זוכה לבנים צדיקים ובעלי תורה, וזוכה הוא ובניו לחיי העולם הזה והעולם הבא, אם אינו עושה כן לשם גאווה.(מועד לכל חי כג, קכח. באה"ט תרמה, ט).
ג. סגולה לאריכות ימים – לברך על הלולב. והרמז: "לולב" בגימטריא "חיים". (אביעה סגולות עמוד 289).
ד. נוהגים לברך במשך השנה את ברכת הבשמים שבהבדלה על ההדסים של ארבעת המינים. (שו"ע רצז,ד ובמ"ב שם).
סגולות הערבות של "חבטת ערבות"
א. סגולה לזכות בזרע של קיימא, לבשל את הערבות שעשו בהן חבטת הערבה בהושענא רבא, וישתו בני הזוג העקרים את המים האלו. והרמז, "ערבה" בגימטריא "זרע". (ליקוטי מהרי"ח עניני סוכות).
ב. עלי הערבות של "חבטת הערבה" מסוגלים לשמירה בדרך. (מקור חיים סימן תרס"ד).ולכן ייקח קצת מהערבות עמו כשהולך לדרך, או שיידע בבירור מקום הנחת הערבות בביתו, ובשעת הסכנה בדרך ח"ו ייזכר מקום הנחתם, וינצל מהסכנה. (מועד לכל חי כד,יח). וכדאי לכל אדם להשים ברכבו קצת מעלי הערבה (ספר המידות ערך דרך,ו).
ד. מסופר על רבינו מאיר שמחה הכהן זצ"ל, מחבר ספר "אור שמח", שהיה נותן משיירי ערבה שלו לחיילים יהודים שגייסום לצבא במלחמת העולם הראשונה, וידוע מפי עדים נאמנים כי כל מי שנטל ממנו ערבות אלו ניצל בניסים גלויים, וכולם חזרו לבתיהם בריאים ושלמים. (לבוש יוסף, מועדים עמוד רלד).
ג. סגולת הערבות של חבטת ערבות להסיר פחד מהאדם. (ספר המידות לרבי נחמן מברסלב עניין הפחד,טז). ומי שמבהילים אותו חלומות רעים, יניח הערבות מתחת לכר שישן עליו, ויועיל לו. (כה"ח תרס"ד,ס בשם יפ"ל). ובספר התניא כתב, מנהג כשר להניח הערבות אחר "חבטת ערבות" סמוך לראש מיטתו לחבוב מצווה. (כה"ח שם).
סגולת האתרוג
א. סגולה נפלאה לאישה בהריון שיהיה לה הריון קל, ושתלד בקלות, שתנשוך את הפיטם של האתרוג שבירכו עליו בחג הסוכות, תיתן צדקה, ותתפלל לה' שתלד ולד בר קיימא בקלות ולא בצער לחיים טובים ולשלום. אמנם אסור לעשות כן ביום הושענא רבה, אלא יש להמתין עד אחרי שמחת תורה. (חזו"ע סוכות עמוד תמט).
ב. .נוהגים לעשות ריבה מהאתרוג שבירכו עליו בחג הסוכות, ואוכלים ריבה זו בט"ו בשבט עם שאר הפירות שנוהגים לאוכלם בט"ו בשבט. (כה"ח תרס"ד,ס).
ג. סגולה נפלאה לאישה בהריון שתאכל ריבה זו. כמו כן אישה שמתקשה בלידה – סגולה שתאכל מהריבה הזאת בשעת הלידה, ותלד בקלות ללא צער, ויצא העובר בריא ושלם לחיים טובים ולשלום. (שם).
ד. אכילת האתרוג אחרי חג הסוכות הוא סגולה לחולי לב, שיהיה להם לב בריא וחזק.(סגולות ישראל).
ה. סגולה בדוקה ומנוסה לאישה עקרה שתאכל מהאתרוג שבירכו עליו בסוכות, ובעזרת השם תזכה לזרע של קיימא.
כתב מרן הגאון רבינו עובדיה יוסף שליט"א (חזון עובדיה סוכות,תנ): "ואני יודע מעשים, שהאתרוג שברכתי עליו בימי החג ויצאתי בו ידי חובת המצווה, חילקוהו בני ביתי לנשים חשוכי בנים, אחר שמונה שנים ושתים עשרה שנה מנישואיהם, ונתנו לכל אחת חתיכה מן האתרוג, ובאותה שנה נפקדו בבנים ובבנות לחיים טובים ולשלום".
וכן מספר בספר לבוש יוסף (עמוד רלח) סיפור ממקור ראשון: "סיפר אברך יקר שלא זכו הוא ואשתו לפרי בטן כעשר שנים. יום אחד השתתפו בברית מילה שבו היה מרן רבינו עובדיה יוסף שליט"א סנדק, כשראה הרב את האברך אמר לו: "בא אל ביתי לאחר מכן, כי יש לי משהו להעביר לך". והנה כאשר פנה אל מרן שליט"א קבל ממנו חלק מאתרוגו שבירך עליו בחג סוכות, ואמר לו: "תאכלו מאתרוג זה ובעזרת השם תפקדו בזרע של קיימא". והנה זה פלא לאחר חודש ימים נפקדה אשתו ונולד להם בן זכר בשעה טובה ומוצלחת וקראוהו בשמו של מרן שליט"א".
ואני מכיר אברך יקר בן משפחתי שלא נפקד במשך עשרים שנה, ובאותה שנה שהוא ואשתו אכלו מהאתרוג שמרן שליט"א בירך עליו בחג הסוכות, זכו לבן זכר.
מתכון ל"ריבת אתרוגים"
מאחר וטעמו של האתרוג מר ביותר, יש לעשות כך:
- לקלף את קליפת האתרוג, ולחתוך את האתרוג לפרוסות דקות.
- להוציא את כל הגרעינים כך שיישאר רק בשר האתרוג.
- להשרות את האתרוג שלושה ימים במים, ובכל יום יש להחליף את המים.
- להרתיח שבעה פעמים את האתרוג במים, לאחר כל הרתחה יש להחליף את המים.
- להשים את האתרוג בסיר עם סוכר, כמות הסוכר באותה הכמות של האתרוג, במשך כ-12 שעות עד שהסוכר יימס.
- לבשל את האתרוג והסוכר על אש נמוכה עד שהאתרוג יתרכך. (אפשר לבדוק על ידי תחיבת מזלג באתרוג, זה לוקח בערך שלוש שעות).
- אפשר להוסיף בבישול מעט מיץ לימון.
הובא מאתר יהדות נט
תגיות: ישועות, סגולות חג הסוכות
