מה ה' אלוקינו דורש מאתנו בעת הזאת?
מכיוון שמוקד העימות בינינו לבין הערבים והמוסלמים הוא לא אבו מאזן והמדינה הפלסטינית, אלא הר הבית ובית המקדש, אנחנו צריכים למקד את העבודה הרוחנית שלנו שם. לשאול את עצמנו האם הוא חשוב מספיק עבורנו. האם היינו מוכנים להקריב את חיינו בשביל הר הבית ובית המקדש כשם שהמוסלמים מקריבים.
ובאמת, אנחנו מתפללים לבניינו של בית המקדש מדי יום, אבל האם הוא באמת כל כך חשוב לנו? האם אנחנו מבינים את מלוא ערכו? האם אנחנו יודעים להסביר לעצמנו ולאחרים את מלא חשיבותו? האם אנחנו לא מסתפקים בבית הכנסת ובבית המדרש? בקדושה הפרטית שלנו?
התפקיד המרכזי של עם ישראל מתמלא דרך בית המקדש. להאיר את העולם בצדק וביושר. להחזיר לעולם את הנבואה ואת התפילה. להחזיר לעולם את משפט הצדק. להוציא מלב האנושות את הרוע והרשע. את שפיכות הדמים. זה תפקידנו ביחס לעולם, וכולו מתמלא באמצעות בית המקדש. בית ה' בעולם הזה. מקום החיבור של השמים והארץ. מקום הנבואה. מקום התפילה. מקום התורה. מקום השראת השכינה. מקום האור. מקום השפע.
"וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים, נָכוֹן יִהְיֶה הַר בֵּית ה' בְּרֹאשׁ הֶהָרִים, וְנִשָּׂא, מִגְּבָעוֹת; וְנָהֲרוּ אֵלָיו, כָּל-הַגּוֹיִם. וְהָלְכוּ עַמִּים רַבִּים, וְאָמְרוּ לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל הַר ה' אֶל-בֵּית אֱלֹהֵי יַעֲקֹב, וְיֹרֵנוּ מִדְּרָכָיו, וְנֵלְכָה בְּאֹרְחֹתָיו: כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה, וּדְבַר ה' מִירוּשָׁלִָם. וְשָׁפַט בֵּין הַגּוֹיִם, וְהוֹכִיחַ לְעַמִּים רַבִּים; וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים, וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת. לֹא יִשָּׂא גוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב, וְלֹא יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה. (ישעיהו ב).
תפקידנו בעת הזאת הוא להבין יותר לעומק את התפקיד העצום של בית המקדש; לרצות בו לפחות כמו שהם רוצים ונלחמים בשבילו; להשתוקק אליו בכל לבנו. בסופו של דבר בית המקדש הזה יביא טוב לכל האומות. אולי נזכה ויתקיים בנו "
וְהָיוּ מְלָכִים אֹמְנַיִךְ וְשָׂרוֹתֵיהֶם מֵינִיקֹתַיִךְ אַפַּיִים אֶרֶץ יִשְׁתָּחֲווּ לָךְ וַעֲפַר רַגְלַיִךְ יְלַחֵכוּ וְיָדַעַתְּ כִּי אֲנִי ה' אֲשֶׁר לֹא יֵבֹשׁוּ קֹוָי" (ישעיה מט כג).
סוף סוף הבית הזה יביא להם ברכה גדולה. "וְהָיָה אֲשֶׁר לֹא יַעֲלֶה מֵאֵת מִשְׁפְּחוֹת הָאָרֶץ אֶל יְרוּשָׁלִַם לְהִשְׁתַּחֲוֹת לְמֶלֶךְ ה' צְבָאוֹת וְלֹא עֲלֵיהֶם יִהְיֶה הַגָּשֶׁם" (זכריה יד יז).
אומרים שהמושל הערבי שבנה את כיפת הסלע עשה זאת כדי לשמור על מקום המקדש. זאת הסיבה שבגללה הוא לא בנה את המבנה בצורת מסגד. בעבר המוסלמים קראו לירושלים "אל-מוקדס", עיר המקדש. היום הם קוראים לה "אל-קודס", עיר הקודש. בכלל, צריך לדעת שהמוסלמים של פעם ידעו שהתורה היא דברי אלוקים חיים. כך מובא בקוראן במקומות רבים
(2:81 10:94 11:46 4:135 29:45 6:155 6:156): "אנו נתנו למשה את הספר בשלמותו! ... ספר זה מבורך הוא". מוסלמי שמאמין בקוראן יודע שאלוקים הבטיח להחזיר את עם ישראל לארץ ישראל באחרית הימים (17:104): "אחרי פרעה אמרנו לבני ישראל, שבו בארץ. וכאשר תתקיים ההבטחה לאחרית הימים, נקבץ פזוריכם".
אם כך, למה המוסלמים לא מגישים לנו את מקום המקדש על מגש של כסף? סיבה אחת היא שחלקם בורים וכופרים בקוראן שלהם. אבל נראה שיש סיבה נוספת, והיא שהם חושבים שאנחנו כנראה לא מתאימים בעת הזאת להיכנס לבית המקדש. שאנחנו לא מספיק קדושים וטהורים להיכנס לבית הגדול והקדוש. אולי לא מספיק רוצים. אולי לא מספיק שייכים. אולי מוותרים עליו בקלות. אני מרגיש שהעבודה עכשיו היא לעורר את הרצון.

א. ללמוד על ערכו, חשיבותו ותפקידו של בית ה'. ללמוד את הלכותיו, כמו שכיוון מרן החפץ חיים זיע"א.
ב. לעורר בעצמינו את ההשתוקקות האמתית לבניינו.
ג. להתפלל מכל הלב לבנינו. לכוון בכל ברכת המזון ובכל ברכת מעין שלוש על בנין בית המקדש.
ד. להפיץ את הדברים הללו לאחרים. ללמד אותם על חשיבות בית המקדש בכל דרך שהיא. לעורר אצלם את הרצון ואת התפילה לבנין בית המקדש.
ה. לכוון במחשבה לפני כל תפילת י"ח שאנחנו נמצאים בפועל ממש בבית המקדש. כך כתב השו"ע: "ויחשוב כאילו עומד בבית המקדש" (צה ב). זאת עבודה רוחנית חשובה מאוד וצריך להתמיד בה בכל תפילה. "שיחשוב בלבו ורעיונו כאלו הוא עומד במקדש אשר בירושלים, במקום קודש הקדשים" (משנה ברורה צד ג). ממש כשם שהקב"ה אומר לשלמה המלך: "וְהָיוּ עֵינַי וְלִבִּי שָׁם כָּל הַיָּמִים" (מלכים א פרק ט ג).

קטגוריה: אקטואליה