ועדת החוקה של הכנסת המשיכה אתמול את דיונה בגיבוש הצעת החוק למאבק בטרור, הצעה שנועדה להוות תחליף לתקנות לשעת חירום. התנגדויות רבות הושמעו אתמול בוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת נגד הצעת החוק.

באופן מפתיע, דווקא יו"ר מרץ חה"כ גלאון הביעה את החשש, כי החוק ישמש ככלי בידי הפרקליטות להנפקת צווי הגבלה נגד מתנחלים: "נשיא בג"ץ השופט בדימוס אהרון ברק אמר, כי את המאבק בטרור צריך לנהל כשיד אחת קשורה מאחור. אולם, נראה שכאן שתי הידיים משוחררות. יש בהצעה שורה של הצעות דרקוניות. מה שמנחם בגין קרא לו חוק דרקוני נכנס לחוק ומקבל 'הכשר'. אם ההצעה תעבור, זו תהיה לגיטימציה לפגיעה בזכויות אדם ובחשודים. אני חושבת, שמי שהציע את זה יצא מדעתו. אין לי דרך אחרת לומר זאת. אנו עלולים לתת יד לרמיסת הדמוקרטיה. אני מקווה לשמוע, שלא ייעשה שימוש בצווי הגבלה והרחקה נגד מתנחלים. זהו כלי לא לגיטימי. אני בעד שיעמידו אנשים לדין מול ראיות", אמרה גלאון.

ח"כ מיכאלי, שאף היא התנגדה להצעת החוק, אמרה: "יום אחד הטרור ייגמר, אבל אנו נישאר עם חוק דרקוני. הצעת החוק מצביעה על אובדן עשתונות. אני מעדיפה להישאר עם הצווים הנוכחיים, אשר בחלקם קלים יותר מהצעת החוק". מיכאלי הוסיפה ואמרה: "ההצעה מחרפנת את החוק הפלילי במדינת ישראל. ההצעה מחלישה את המאבק שלנו בטרור". ח"כ דוד רותם השיב למיכאלי: "אם הטרור יימשך, לא תהיה פה דמוקרטיה".

ח"כ סטרוק התנגדה להצעת החוק מכיוון אחר: "הכניסו להצעת החוק רשימת דברים שמונעים טרור, והוציאו את כל מה שהוא מדיני. לא יכול להיות שלא יבוצעו פעולות כנגד ארגונים שקשורים ברשות הפלשתינית".

ח"כ אלהרר אמרה: "אם נכריז על חצי מהפלשתינים כטרוריסטים, לא עשינו דבר". אלהרר הוסיפה: "לכתוב חוק גדול ודרקוני זו חכמה קטנה". המטרה, לדברי אלהרר, היא "העברת חוק מאוזן שיאפשר למדינת ישראל לשמור על ביטחונם של האזרחים, בלי להביא לפגיעה שאינה מידתית בזכויות אדם".

נציגת האגודה לזכויות האדם עו"ד ל' מרגלית הביעה התנגדות להצעת החוק ואמרה: "אני חוששת, שארגוני מעטפת, שכנראה לא מקדמים טרור, אלא פעילות הומניטארית כגני ילדים ומרפאות, הממשלה תהיה רשאית להכריז כעליהם כארגוני טרור. הליך ההכרזה על ארגון צדקה או ארגון הומניטארי יתקבל על ידי שר הביטחון על סמך חומר חסוי". מרגלית חוששת, שההליך יהיה מוגבל מאוד באפשרותו להליך הוגן. "הכל נעשה בדלתיים סגורות, וקיים חשש לשימוש מופרז בסמכות", אמרה מרגלית.

נציג המכון הישראלי לדמוקרטיה עו"ד עמיר פוקס אמר: "נראה, שמי שכתב את הצעת החוק, עלול בעצמו יום אחד להיות חשוף לחוק". לדבריו, "לא ראוי לנרמל חוקים מנדטוריים בחוק חדש". פוקס הוסיף ואמר: "לא ניתן לקבץ את כל ההגדרות הכי חמורות, ממדינות שונות, לחוק ישראלי אחד". פוקס הצביע על סעיף המציע להכשיר עדות שמיעה, בלי להביא את האדם עצמו לעדות.

המשנה ליועץ המשפטי לממשלה עו"ד רז נזרי השיב לדברי הביקורת ואמר: "אני מוכן ורוצה לשמוע הערות. אנו בשיח. אבל לדבר בצורה כזו? אני חושב שגם ברמת השיח, יש מילים שראוי שלא ייאמרו. תיאורים כגון השתוללות חסרת מעצורים, זו אינה הדרך". ח"כ גלאון השיבה לנזרי, "אל תחנך אותנו איך לדבר! במקום לחנך אותנו, תתייחס להערות המקצועיות שלנו". נזרי השיב לגלאון: "כשאומרים על הצעת חוק ממשלתית שזו הצעה דרקונית, מותר לי לומר שההצהרה חסרת בסיס. הדברים שנאמרו הנם חסרי בסיס! בדיונים הרבים שקיימנו במשרד המשפטים ביצענו מאזן בין ערכי זכויות אדם וערכים דמוקרטיים למאבק בטרור", קבע נזרי.

נזרי גילה, כי בדיונים אצל ראש הממשלה בנושא ארגוני הפשע הוא התנגד להצעה להשתמש בצווים מנהליים וצווי הגבלה נגד חשודים. ח"כ גלאון בירכה אותו על כך שמנע שימוש בצווים נגד חשודים. מנגד, יו"ר הוועדה ח"כ דוד רותם אמר לנזרי: "חמור מאוד מה שעשיתם. ארגוני פשיעה אלו ארגוני טרור שצריך לפגוע בהם".

באדיבות הפלס.

קטגוריה: אקטואליה