השבוע יצא לי לשמוע הקלטה מתוך ריאיון שהושמע בערוץ הרדיו של ש"ס – "קול ברמה", בה מראיין מרדכי לביא , את הרב דוד זיכרמן, ממרביצי התורה היותר חשובים ונעלים בימינו והיוצק מים על ידי הגר"ש אוירבך. השיחה נסובה על הפגנת ציבור בחורי , אברכי ורבני "בני תורה" כנגד הגיוס הכפוי לצבא. כבר בתחילת השיחה "נפל לי האסימון" בכל מה שקורה בימים אלה ביהדות החרדית. פשוט מאוד: אין יהדות חרדית אחת – יש שתיים. והחמור הוא שהשתיים הללו אינן נחלקות באופן ברור בין מפלגה זו לאחרת , בין ספרדים לאשכנזים, בין ליטאים לחסידים או בין בני תורה ורבנים ל"בעלי בתים". היהדות החרדית חתוכה כיום – בתהליך מאיץ וממאיר, בין כל הקטגוריות הללו כשמשני צידי השסע קיימים ספרדים ואשכנזים, ליטאים וחסידים , אברכים ו"בעלי בתים" ובכל מפלגה וחוג חרדי קיימים שני הסוגים.

שני הסוגים הללו נחלקים ליהודים חרדים באמת שחפצים להמשיך במסורת אבותינו ורבותינו שמלפני השואה המרה ומלפני הקמת המדינה הזו וכאלה שחפצים לשנות את דרך התורה ההיסטורית ו"להשתלב" בחברה החילונית אך להמשיל ללבוש שחורים ולאכול קוגל כי "זו מסורת". החלק השני – ה"רפומאטור", מסתייע בראשי עולם החילוני הכי קיצוניים ובתקשורת ובממסד שלהם לשנות דרך אבות, וכשמישהו מבין שלומי אמוני ישראל קם כדי לשמור את מה שציוו ה"חזון אי"ש", הרבי מבריסק, האדמו"ר מסאטמר , ה"כף החיים" והצדיק הגאון הרב יעקב מוצפי זצ"ל, מיד נזרק עליהם בוץ עם הכינוי "סיקריקים", מושג שאינו קיים באמת אלא הומצא כשם רע כנגד כל מי שנקעה נפשו מהמניפולציות המודרניות.

ונחזור לריאיון. מוטי לביא – שדרן מודרני שכל הווייתו לחקות את החילוניים ואת התקשורת הסהרורית שלהם, ניסה שוב ושוב לנציג שאלות רדודות לרב זיכרמן שנסובו סביב "מה חושבים החילוניים עלינו כשאתם מפגינים וזועקים". כל זאת משום שעולמו של לביא כבר איננו מסתובב באמות המידה של החיים היהודיים שאחרי עבודה מגיע היהודי לבית המדרש ללמוד ב"עיתים לתורה" ושומע שיעור מוסר השקפתי מרב עצמאי. חייהם של ה"לביאים" מסתובבים כיום סביב מקצועות "אינטלקטואליים" נכרים וחילוניים שמנתקים את היהדות מהיהודי ומקסימום נותרים הבגדים בשחור לבן בבחינת "ובגדיו פרומים". האנשים הללו כבר לא שופטים כל צעד שהם עושים עפ"י התורה אלא התורה עבורם היא – כמו אצל החילוניים , "עוד ספר חשוב בארון הספרים היהודי" (לכן לא הבין אותו לביא את מה שהזכיר לו הרב זיכרמן על מה שאמר הרבי מבריסק, כי הרבי מבריסק וכמותו אינם עוד מעצבי החיים של ה"לביאים" אלא בבחינת סיפורי עבר כמו ש"סיפורי המקרא" הם עבור החילוניים), וכשיש קצת זמן מעיינים בו וחושבים מה נותר רלוונטי ומה צריך להתחדש.

זו גם הסיבה מדוע אותו מוטי לביא – שהרדיו שלו קם ע"י הממסד החילוני עבור ש"ס (ועל חשבון סגירתם של ערוצי תורה ומעצרו של רבי שמואל בן עטר בעצם "חודש התשובה" ובהוראת הש"סניקים ישי ואטיאס!) כדי לנווט את החרדים אחרי החילוניות, לא הבין את זעקותיו של הרב זיכרמן ואת זעקתו של הבחור הקדוש שזעק בהפגנה "עד המוות". הדברים של הרב זיכרמן לא התחברו למר לביא כי עבורו זה כבר לא סם חיים אלא "המלצות" ואף גרוע מכך - "מליצות". הזעקה של הבחור נשמעה לו "הזויה" כי לביא ושכמותו כבר הוזים בחילוניות ומבקרים את אלה שהם חיים ב"אוהלה של תורה" – ולא רק ב"לימודה". והעיקר , לביא ושכמותו מפחדים כיצד יגיבו חבריהם החילוניים מהאוניברסיטאות , מהתקשורת החילונית המזוהמת, מהפאבים ומהמפגשים המשותפים. להם לביא ושכמותו מחויבים כדי "להתקדם" בעולם שמנגד.

כבר למעלה מחמש עשרה שנה שהקו של "מה יאמר החילוני" הוא הניגון שעולה ביהדות החרדית ע"י ה"חרדים החדשים", והקו הזה בא להשתיק את הקו של "ישראל סבא", שהוא "מה יאמר על כך אבינו מלכינו". הרבי מאונגר חידש לפני שנים כי הדוגמא לכך שכל מילה לועזית יש לה פרוש בלשון בקודש היא המילה "מודרני" שפירושה "מודרני אני ממך". "מכללות חרדיות" עם מקצועות של משפטי עכו"ם , ספרות חילונית , היסטוריה ציונית – סוציאליסטית , חטיפת ילדים דרך "עבודה סוציאלית" וכמובן "תקשורת" זולה וחקיינית עם ערוצי ממסד לחרדים יצקו את העם השני בתוכנו שלביא ודומיו שייכים אליו. הדור השני שלהם בסכנת נטישת המצוות והשלישי בסכנת התבוללות. אלה הם המסכלים של ימנו , ממשיכי מנדלסון הארור אך להבדיל ממנדלסון וגייגר, נותרו הללו ב"תלבושת האחידה" של השחור לבן כדי שלא יזהו אותם בשינויים, כעצת השטן ממש. ולצערנו הרב אין שם רק שדרנים זולים ומפלגתיים שמעזים פנים מול מרביצי תורה ומציגים את הרבנים האמיתיים כ"הזויים" אלא ישנם שם גם "רבנים", "אברכים" , "בחורי ישיבה" וכדומה.

ואילו במחנה השני – זה התורתי, לא כולם רבנים אבל כולם רוצים לחיות כמו שחיו אבותיהם במזרח אירופה , במזה"ת,בקדמת אסיה , בצפון אפריקה ובדרום חצי האי ערב. הרב זיכרמן עשה טעות גדולה כשהתראיין אבל איני מאשימו משום שהוא עדיין לא קולט – בתמימותו התורתית, שבין ירון לונדון החילוני למוטי לביא לא רק שאין הבדל אלא הראשון משמש לשני מודל חיקוי והתבטלות. לא במקרה לא הבין – תוך כדי השידור, הרב זיכרמן, כיצד "מראיין חרדי" שואל ותוקף אותו כמסורת החילוניים. הרב זיכרמן חי בתוך יהודים יראים ושלמים כמותו וגם "בעל בית" בסביבתו הוא חרד לתורת אבותיו, ואשר מרעי החילוניות והתקשורת לא חדרו אליו. הרב זיכרמן לא יוכל להבין לעולם את לביא (כפי שהרבנים שלום כהן ושמעון בעדני לא הבינו את מנהל ה"חינוך התורתי" של ש"ס, כשקיבל על עצמו ועל החינוך שלו את כל תוכנית הליב"ה עבור "תקציב"...) וכך גם להיפך, משום שמושגיו של הרב זיכרמן הם תורתיים ושל לביא ודומיו הם פחות ממסורתיים משום שהשדין, רוחין ןלילין התעברו במחשבתם ובהווייתם מזמן.

הרב זיכרמן ובני העם החרדי האותנטי יבינו מה קורה רק כשהם יבינו כי ליהודי קדוש – עם סגולה ואור לגויים, אין קשר לא רק ל"תקשורת הכללית" אלא בעיקר לא לתקשורת בכלל וכי את ההסכלה ה"חרדית" יש להעביר מן הארץ. למעשה היהדות החרדית באמת הרבה יותר קטנה ממה שאנחנו רואים והקרע הוא כל כך גדול שבכל מוסדות הלימוד לומדים ילדי החרדים עם ילדי אלה שהווייתם חילונית. כך זה במגורים, בשידוכים וכו'. אחת הדרכים להגדיל את ה"עם שמנגד" היא ל"עודד" את הנשים החרדיות למרוד בבעליהן ובעצם המרידה הזו ("נגד הדרת נשים") הן מורדות בתורה, יולדות פחות ילדים ומחנכות את צאצאיהן ברוח הרפורמה וה"פמניזם" המתועב.

כדי לסבר אוזניים הרי שאני רק רוצה להביא לפניכם עובדות מצמררות. בעיר בני ברק מקיימת מר"צ האנטי דתית בין שני חוגי בית לשלושה עבור ה"חרדים החדשים", ואילו הנשים החרדיות המגיעות לשם עולות במספרן על נשות מר"צ שמגיעות אף הן לשם לשם "הדרכה". את היוזמה הזו החלו כבר לפני יותר משנה אנשי מר"צ כשהתכנים המוגשים שם הם לא בעניינים מדיניים אלא נגד הצניעות , ביקורת על התורה ומפרשיה וכו'. את הצד השני מארגנים "אקדמאיים" חילוניים – ששום רב לא הכינם (כבחו"ל – בין הגויים) , מה תהיה תוצאת המפגשים הללו. האיש ה"חרדי" האמון על כך הוא אדם בשם משה פרידמן וישנם שם גם אנשים מה"עדה החרדית" שהתקלקלו. גם ח"כי "יש עתיד" מקיימים קשר על הללו. לתשומת לב כל היהודים החרדים שעדיין רוצים לפסוע בדרך "ישראל סבא" ולהימנות על החרדים האמיתיים.

קטגוריה: