המומים אבלים וכואבים ליוו אמש בהלוויה רוויית תוגה ויגון קהל אלפים מסולתה ושמנה של ציבור בני התורה, ובראשם ראש הישיבה הגאון הגדול רבי שמואל אויערבאך שליט"א, הגאון האדיר רבי חיים קנייבסקי שליט"א, הגאון הגדול רבי מאיר צבי ברגמן שליט"א, הגאון רבי דב צבי קרלינשטיין שליט"א, ראש ישיבת גרודנא, גיסו הגאון הגדול רבי עזריאל אויערבאך שליט"א, רב שכונת בית וגן, אחיו הגאון רבי משה אלישיב שליט"א, רב "תפארת בחורים", ראשי ישיבת פוניבז' שליט"א, רבנים ומרביצי תורה, את הגאון זצוק"ל למנוחת עולמים.@2

מתולדותיו:

הגאון רבי אברהם אלישיב זצוק"ל נולד בט"ו אב תש"ג בבית אביו הגדול, רבינו מרן עט"ר הגרי"ש זיע"א, בית שממנו יצאה תורה והוראה לישראל קרוב למאה שנים. בבית גדול וקדוש זה התחנך הגאון רבי אברהם זצוק"ל בצלו ולאורו של אביו הגדול זיע"א, ואתעביד לאילנא רברבא, כשדמות דיוקנו של אביו משמשת עבורו דוגמא חיה ומוחשית ומורה לו את הדרך אשר ילך בה. באותה שנה בחודש חשון נסתלק לבית עולמו זקנו ההומלער רב זצוק"ל רב ומייסד חברה תפארת בחורים בעיה"ק ועל שמו נקרא הגאון רבי אברהם זצ"ל בתוך השנה לפטירתו.

על ילדותו בצל אביו הגדול מרן רשכבה"ג זיע"א סיפר לימים רבי אברהם זצוק"ל, כי הזכרון שיש לילדים מאותן השנים הוא כשהיו מתעוררים בשעות הלילה, וקול ניגונו של מרן זיע"א בעת לימודו היה פושט בכל חדרי הבית, ולקול הלימוד היו קמים ונרדמים. "ראינו לנגד עינינו אבא שמעולם לא עוסק ואפילו לא מתעניין בשום דבר, מלבד התורה הקדושה. כל חייו היו שייכים רק לדבר אחד ויחיד - לימוד התורה".

מהיותו ילד רך בשנים ועד יומו האחרון ממש דבק באביו בדבקות שאינה ניתנת לתיאור, ונפשו נקשרה בנפשו. לימים סיפר רבי אברהם זצ"ל, כי אביו מרן זיע"א היה מקשיב, מייעץ ומכוון אותו על כל צעד ושעל ממש. "בניגוד גמור לכל מה שאנשים מבחוץ חושבים, אבא זצוק"ל היה מעורה במה שעובר עלינו. הוא ידע היטב מה נעשה עם כל בן וצאצא. הוא התייחס מאוד יפה אלינו כילדים. הוא היה הולך לטייל אתנו בשבתות אחר הצהריים, זכורני שאף הלכתי עמו עד הכותל. בשכונת מאה שערים ומחוצה לה ידעו כולם, כי רבי יוסף שלו' הוא מורם מעם, שהתמדתו וידיעותיו הן הרבה מעל ומעבר לכולם, ובאחד מן הימים הוא ייהפך לרבן של ישראל, וממילא אנחנו, הילדים, למרות שכביכול לא היה עמנו בכל שעות היממה, קיבלנו את 'החסר' באופן גדוש בצורה הזאת".

בהזדמנות אחרת סיפר הג"ר אברהם זצ"ל על ימי הילדות במחיצתו של האב הגדול זיע"א: "בעודנו ילדים צעירים היינו מחכים בקוצר רוח לחג הסוכות. הייתה מין אווירה עילאית במחיצתו של אבא זיע"א. סעודות החג היו מרתקות במיוחד, כשאבא זיע"א היה מרבה לבאר לנו את מהותם של הימים הגדולים הללו, אך לא פחות מכך נהנינו לעקוב אחרי אבא זצוק"ל, שמיד עם סיומו לברך ברכת המזון היה ממהר לפתוח את הגמרא ולשקוע בעולמו הטהור. מאותה שנייה היה צולל לעומקה של תורה והלכה כאילו אך לפני רגע קט לא סיפר ולא תיאר לנו, הילדים, דברים מרתקים כל כך". בילדותו התחנך בתלמוד תורה מאה שערים, ולאחר מכן קנה את משנתו בישיבה קטנה "תפארת צבי", ולאחר מכן נכנס ללמוד בהיכלה של ישיבת חברון. שם ביני עמודי דגרסי התבלט בין תלמידי הישיבה בכשרונותיו המיוחדים ובאצילותו המיוחדת. משנות ילדותו המוקדמות זכה ללמוד בחברותא בצוותא עם אביו הגדול מרן זיע"א, כשבשל התמדתו העצומה של מרן זיע"א וסדר יומו העמוס בתורה, נקבעה שעת הלימוד לשעות לפנות בוקר, או בזמנים אחרים של ביני לביני. הגר"א זצוק"ל היה מהיחידים שזכו ללמוד עם מרן זצוק"ל בחברותא כל שנותיו.

מחלתו והסתלקותו

שנים רבות ידע חולי ומכאוב, וסבל ייסורים רבים. אך למרות הכל המשיך לשקוד על תלמודו, כשצהלתו בפניו ואבלו בלבו, כשאף אחד מהסובבים אותו אינו משער את אשר עובר עליו בקרבו פנימה.

מעת נעלה הענן ונשתברו הלוחות, ונתבקש לישיבה של מעלה מרן רשכבה"ג זיע"א, נשבר לבו בקרבו של בנו הג"ר אברהם זצ"ל, הוא נחלש מאד והיה מרבה לציין את גודל האבדה הקשה לכלל ולפרט. בהספדו עמד על דברי הפסוק "אבי אבי רכב ישראל ופרשיו", כי בעוד הכלל כולו קורא פסוק זה בפטירת מרן זיע"א, הרי שלוׁ עצמו יש בכיה נוספת "אבי! אבי! - אבי שגידלני והתעניין בכל אשר עמי ברוחניות ובגשמיות, אבי שלימדני תורה, אבי שהיה לומד עמי בנערותי בשעות שלפנות בוקר, אבי שהיינו נזהרים מלהפריע לו בלימודו הקדוש, והיינו כובשים את געגועינו, "כי לא מפריעים לאבא ללמוד"! אוי מי יורנו דעה ומי יביננו שמועה! כמה קריעות עלינו לקרוע על החיסרון הגדול והחלל העצום שנפער בעולמנו".

גם לאחר פטירת מרן, פעל הגר"א זצ"ל רבות כדי שהחבורה הקדושה "תפארת בחורים" תמשיך להתקיים, בשיעורו של אחיו הגדול, ממלא מקומו של האבא זיע"א הגאון רבי משה שליט"א, וכבר בימי השבעה פעל למען קיום השיעור באומרו, כי לדעתו זוהי צוואת מרן זיע"א ששיעור זה ימשיך להתקיים.

ביום השנה לפטירת רבינו מרן רשכבה"ג זיע"א, טרח להשתתף לכבודו במעמד האדיר של סיום הש"ס שהתקיים בבנייני האומה בירושלים, בהשתתפות קהל אלפים, כשהוא אומר את הקדיש שאחר סיום הש"ס בהתרגשות רבה.

לפני כשבוע וחצי לא חש בטוב והובהל לבית החולים. לפני כשבוע התדרדר מצבו מאוד, אולם התפילות שבקעו שערי שמים הצליחו לייצב מעט את מצבו שהלך והשתפר. אתמול בשעות הצהריים חלה לפתע החמרה במצבו, ותוך זמן קצר ביותר השיב את נשמתו הטהורה לבוראה.

כאש בשדה קוצים פשטה השמועה הקשה, כשרבים רבים מבכים מרה את פטירתו של הגאון רבי אברהם זצ"ל, בבחינת "וימת יוסף וכל אחיו וכל הדור ההוא", כשבפטירתו נעקרה בבואה נוספת שקישרה את דורנו היתום למרן רשכבה"ג זיע"א.

במסע הלוייתו שיצא אמש בשעות הערב מביתו שבשכונת גבעת שאול השתתפו קהל אלפים מסלתו ושמנו של ציבור בני התורה, ובראשם ראש הישיבה הגאון הגדול רבי שמואל אויערבאך שליט"א, הגאון האדיר רבי חיים קנייבסקי שליט"א, הגאון הגדול רבי מאיר צבי ברגמן שליט"א, ראש הישיבה דגרודנא, הגאון רבי דב צבי קרלינשטיין שליט"א, גיסו הגאון הגדול רבי עזריאל אויערבאך שליט"א, רב שכונת בית וגן, אחיו הגאון רבי משה אלישיב שליט"א, רב "תפארת בחורים", ראשי ישיבת פוניבז' שליט"א, רבנים ומרביצי תורה.

קטגוריה: