המציאות ההזויה של חקלאי הדרום מקוממת מאד. הבדואים שהשתוללו לפני כחודש על חוק פראוור עוברים כמעט על כל חוק אפשרי ועושים ככל העולה על רוחם. הנפגעים הראשיים הם אלו שמנסים להפריח את השממה ולהתפרנס באדמות הנגב אחד מהם הוא אליצור נשוי +4 בן 32 מהיישוב כפר רתמים שבנגב.

יחד עם עוד כמה חקלאים עצמאיים בתחילת הדרך, הוא שתל מטעי חוחובה בשטחים הסמוכים ליישוב בו הוא מתגורר. "כל אחד מאיתנו השקיע במטע שלו מאות אלפי שקלים, מאות שעות עבודה ו... גם שמירה" מספר אליצור.

רוב הציבור לא מודע לכך, אך מי שרוצה לקיים חקלאות בדרום צריך להתמודד עם מציאות שבה עבריינים, בעיקר מהמגזר הבדואי, מבצעים גנבות וונדליזם בהיקפים עצומים. זאת, ללא חשש מפני זרועות אכיפת החוק. לכן, כמעט כולם מעסיקים שומר בדואי מהמשפחה הנכונה (שבסבירות גבוהה היא אותה משפחה של העבריינים) בכדי לזכות לשקט יחסי. וכפי שמיטיב להגדיר זאת אליצור, כמעט כולם בחקלאות בנגב נאלצים לשלם סוג של פרוטקשיין.

"אין לי ביקורת על חקלאים אחרים, המצב באמת חמור, ומי שרוצה לשרוד מחויב לנהוג כך" אומר אליצור, "אבל אנחנו החלטנו לפעול אחרת. החלטנו כי מבחינה עקרונית וציונית אנחנו לא ניכנע לדפוס הפעולה הנהוג בשטחי החקלאות בדרום. החלטנו שלא נסכים לשלם פרוטקשיין לאף אחד לא באופן ישיר ולא באופן עקיף כשמירה".

הוא מספר כי הישוב רתמים נמצא בצמידות לכפר המוכר ביר הדאג'. הכפר מורכב מאנשים רגילים, טובים ונורמטיביים ומתקיימים איתם קשרי ידידות ענפים. אך יחד עם זאת, הכפר ידוע כפעיל ביותר בעניינים פליליים שונים כמו הברחות סמים בגבול מצרים, גניבות משטחי אש ועוד. רבים מתושביו עוסקים בעבריינות מסוג זה או אחר. "כמובן ששכנים אלו לא אהבו את הניסיון שלנו לפתח חקלאות ללא פרוטקשיין או שמירה בדואית, וכבר כשהתחלנו להכשיר את הקרקע סבלנו מוונדליזם ואירועים שונים שלא נפסקים, ובעיקר דריסות שתילים ע"י טרקטרונים, פריצת התעלות שסביב השטחים ופגיעה בציוד".

ביישוב מדווחים על נזקים עצומים. עד היום נדרסו כבר למעלה מ-500 שתילים בחלקות השונות, ונפגעו מיכלי דשן וציוד השקייה. הנזק נאמד בעשרות אלפי שקלים אם לא יותר. כמובן שהתושבים פנו למשטרה. והגישו מעל 20(!!) תלונות שונות בשמונת החודשים האחרונים אך התופעה לא פסקה.

שתיל דרוס ברתמים
שתיל דרוס ברתמים

"במשך כ-4 חודשים שמרנו כל לילה בשטח עם סיוע אדיב של מתנדבי השומר החדש אך עדיין הונדליזם לא פסק. כיום בממוצע כל שבוע יש אירוע: לפני שבועיים שני טרקטורונים עם רעולי פנים עצרו בשטח של אחד מהחקלאים החלו ללכת לכיוונו (תקיפה?הצעת פרוטקשיין? סתם להפחיד?) וברגע האחרון הם הסתובבו והלכו. השבוע בחלקה שלי ובחלקה של חקלאי נוסף נדרסו כ40 שתילים ע"י טרקטרונים. ולא מזמן נוקב מיכל דשן, שתכולתו בשווי אלפי שקלים, נשפכה ארצה" מספר אליצור.

"אני רוצה לקרוא למשטרה ולרשויות החוק להוכיח לנו שמדינת ישראל לא שכחה את הנגב; להראות לנו ששלטון החוק מסוגל להגיע לכל מקום נדרש; וכי הציונות עדיין לא פשטה את הרגל. יש לנו משטרה חזקה, ואנחנו מאמינים ביכולת שלה להוכיח שניתן לקיים חקלאות ללא תלות בחסדיהם של עבריינים" קורא אליצור ומגלה בפנינו את שגרת היום המפחידה והבלתי אפשרית של מי שרוצה בסך הכל להתפרנס בכבוד מיגיע כפיו ליד הבדואים פורעי החוק.

קטגוריה:

תגיות: ,