פרשת השבוע, פרשת משפטים, מביאה בפנינו את ההבנה שעל פיה נשפט האדם, כשהוא עתיד לקבל את שכרו, על הדרך שבה פעל וקיים את המצוות. הפסוק שפותח את הפרשה הוא - ״ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם״, לכאורה היה אפשר לומר ׳אלה המשפטים׳ וידוע לנו שלכל אות בתורה יש משמעות עמוקה ודבר אינו נכתב במקרה, אם כי על פי דיוק ושלמות אינסופית, לכן צריך להבין את האות הראשונה בפרשה (ו׳) ומכאן להבין את משמעות הפרשה כולה, כפי שהיא מצויה בשמה, פרשת משפטים.

האות ו׳ היא אות שמציינת את ההמשכה, את המעבר והקבלה של הדברים מלמעלה למטה, היא האות השישית בסדר האותיות שבלשון הקודש, היא ממשיכה את המעבר שבין חול לקודש, וגם בשם הוי׳ היא האות השלישית, שכן החלק הראשון שמורכב מהאותיות י׳ ו- ה׳ מציין את הרצון העליון, והחלק השני שנפתח באות ו׳ וממשיך באות ה׳, מציין את ההתפשטות, והרי שהתפשטות הרצון העליון מתאפשרת על ידי ההמשכה שלו למקומות התחתונים שבהם הוא יתגלה ושם יתפשט עד שהמגבלה הגשמית התחתונה לא תסתיר עליו וגם למטה יהיה שם ה׳ אחד.

המצוות שבהם מחויב היהודי מחולקות לשלשה סוגים, ׳משפטים׳ - הן המצוות ההגיוניות והפשוטות שהשכל האנושי מסוגל להבין אותן וברור לו שכך צריך להתנהג. הסוג השני הוא ׳עדות׳ - הן מצוות שקו המחשבה האנושי לא היה מוביל אליהן מעצמו, אך לאחר שהן ניתנו, יש ביכולתו להבין אותן. הסוג השלישי הוא ׳חוקים׳ - אלו מצוות שמעל השכל ואין ביכולתו של השכל האנושי להבין אותן כלל.

פרשת משפטים מביאה בפנינו את אותן מצוות הגיוניות שיכולנו להגיע אליהן גם לבד, כי כפי שמבואר, אלו מצוות שברובן עוסקות בעניינים שבין אדם לחברו, דיני נזיקין וממונות, דברים שמובנים מאליהם. אם כך למה צריכה התורה להביא את אותם דברים ברורים ומובנים ? ולמה דווקא מיד לאחר מתן תורה ?

כל עניינה של קבלת התורה בהר סיני הוא חיבור העליונים והתחתונים, גילוי האלוקות במקום התחתון והגשמי, כפי שנתאווה הקב״ה שנעשה לו יתברך דירה בתחתונים. לכן מתחילה הפרשה באות ו׳, כשהיא אומרת - ״ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם״, ופה מצוי המסר החשוב שעליו משותת התורה - האמונה בקב״ה, לפי הציווי האלוקי ״נעשה ונשמע״. נכון שאלו דינים שהשכל האנושי מבין אותם ויכול להתחבר אליהם אך על מנת שהמימד האינסופי שחבוי בהן יוכל לפעול ביהודי, עליו לקיים את הדברים האמורים ממקום האמונה, שזהו דבר ה׳, ולא ממקום ההגיון ששכלו תופס בדבר, לכן מיד לאחר מעמד הר סיני, ניתנים הדברים ההגיוניים שמובנים ונתפסים בשכל האנושי, וזו נקודת ההמשכה והחיבור של היהודי אל דבר ה׳, שעליו לעשותו ראשית מתוך אמונה וקבלת עול של תורה ומצוות ולאחר שעשה יוכל גם להעמיק ולשמוע את הסודות האינסופיים שטמונים בכל אחת מהמצוות, כל אחד לפי השגתו השכלית.

כפי שכתוב בספר הזוהר הקדוש, הקב״ה והתורה כולו אחד, לכן - מאחר והקב״ה אינסופי, כך גם התורה ומצוותיה אינסופיים וכדי שנוכל להתחבר אל הכוח האינסופי עלינו להיות בביטול גמור לדבר ה׳ ולקיימו קודם כל בגלל שכך צווה ורק לאחר מכן להתעמק ולהעמיק את ההבנה וההשגה. מצוי בדבר זה גם רמז לעבודת התשובה, כאשר אדם חווה את מעמד הר סיני הפרטי שלו, כשהוא מבין שאין עוד מלבדו ומתקשר אל ה׳ באהבה גדולה ומתגלה בו הרצון לחקור ולהבין את תורתו הקדושה, כדי שיוכל לקיים את כל מצוותיה, עליו להתחיל דווקא בדבר שקרוב לליבו והוא מגלה בו עניין רב מצד משיכת נפשו לעניין. אדם אחד יתחבר יותר לפשט, אחר לרמז, או לדרש, או לסוד.. אחד יגלה תענוג רב בחסידות, אחר בלימודי גמרא, עלינו להתחיל במקום שנתפס בנו מעצם הטבע הפרטי שלנו, אך להבין שהתורה היא מכלול שלם ומאוחד ועלינו בסופו של דבר להתקיים בכולו, עד שנהיה איתו לאחד ממש. בדרך זו מתאפשרת ההמשכה של ההתגלות הגדולה, היא עשרת הדיברות שהובאו בפרשה הקודמת והן כנגד עשר המאמרות שאמר הקב״ה והיה העולם, אל המקום שמתקבל אצל המקבל, והוא - עליו לקבל זאת דווקא מצד האמונה ולא מצד השכל.

בסוף הפרשה, לאחר שצוינו הדינים שרובם משתייכים לסוג ׳משפטים׳, מתוארת ההכנה למתן תורה, והרי שעשרת הדיברות ניתנו כבר בפרשה הקודמת, והפעם משה נשלח לקבל את הלוחות השניים והעם שימתין לשובו מההר מקדים באומרו ״כל הדברים אשר דיבר הוי׳ נעשה״ וכמה פסוקים לאחר מכן ממשיך באומרו ״כל אשר דיבר הוי׳ נעשה ונשמע״. מובאת בפנינו המוכנות של בני ישראל לקבל בביטול את דבר הוי׳ ולעשותו ורק לאחר מכן להתבונן ולהבין כל אחד לפי השגתו השכלית.

כאשר העם ילך אל הארץ המובטחת אחרי מלאך ה׳, כשהוא מקיים אפילו את המצוות ההגיוניות, מתוך אמונה בדבר ה׳ ולא מתוך תפיסתו השכלית, שהרי זו עלולה ללכת למקומות שאין בם אלוקות, כפי שראינו במהלך ההיסטוריה כשחברות שנחשבו ל״נאורות״ ומתקדמות, פשעו פשעים איומים, בראשם אירופה הנאצית, שהובלה אחרי תפיסת האבולוציה ולפי המדע, בלי כל התייחסות לפן האמוני. לבני ישראל שיפעלו דווקא ממקום האמונה, גם במה שנתפס כהגיוני בשכל, מובטחת ההבטחה ״ועבדתם את הוי׳ אלוקיכם וברך את לחמך ואת מימיך והסירותי מחלה מקרבך״, עם בוא משיח צדקנו בגאולה האמיתית והשלימה בארץ ישראל, הארץ המובטחת לעם ישראל, בנו בכורו, של הקב״ה, שיובלו כשבראשם משה רבינו, רועה נאמן, גואל ראשון וגואל אחרון.

קטגוריה: אקטואליה

תגיות: פרשת השבוע