הבחירות עדיין אינן נראות באופק, אולם עובדה זו אינה מונעת מהשר לשעבר, משה כחלון, לנסות ולבנות לעצמו פלטפורמה פוליטית שבראשה הוא מתעתד לרוץ בבחירות הקרובות.
כחלון, שעדיין רשום כחבר בליכוד, מרבה להופיע בעת האחרונה בכנסים כלכליים, ולבקר את המדיניות החברתית-כלכלית של ממשלת נתניהו. השבוע פורסם כי כחלון נועד לאחרונה עם אלוף פיקוד הדרום לשעבר, טל רוסו, והציע לו מקום בקדמת המפלגה שעדיין לא קמה. שמות נוספים שהוזכרו כמי שעשויים ליטול חלק במפלגה העתידנית, הם הפרופ' מנואל טרכטנברג, שעמד בראשות הוועדה שבחנה את דרישותיה של המחאה החברתית. כמו כן עלה שמו של איש העסקים, רמי לוי, ושמות נוספים.
כחלון ששקל בערב הבחירות הקודמות להקים מפלגה ונסוג בו ברגע האחרון, ממשיך להשתעשע ברעיון שהתמיכה הציבורית הרחבה שלה זכה בעקבות הרפורמה בסלולר אותה קידם כשר התקשורת, תבוא לידי ביטוי ביום הבחירות. ובהעדר מערכת בחירות של ממש, יכול השר לשעבר רק להתבשם מניחוח הסקרים, המנבאים שמפלגה בראשותו מניבה 12 מנדטים. אולם, למרות העובדה שכחלון הוא "יוצא ליכוד", ההשפעה של ריצתו על האלקטורט הליכודי נמוכה. כמו כן, הסקר מעלה שאת עיקר כוחו שואב כחלון, שהוא איש ימין בעמדותיו, דווקא ממחנה השמאל-מרכז. על פי הסקר שפרסם מכון "פלאנס", אילו הבחירות היו נערכות היום כאשר בהתמודדות נוטלות חלק רק המפלגות הקיימות, הייתה המפה הפוליטית נראית כך: הליכוד ביתנו 34; העבודה 19; יש עתיד 15; הבית היהודי 12; ש"ס 9; מרץ 8; יהדות התורה 7; התנועה 5; המפלגות הערביות 11.
הסקר בדק כאשר לצד הגורמים הקיימים הייתה מתמודדת מפלגת כחלון. חלוקת המושבים הייתה נראית כך: הליכוד ביתנו 31; העבודה 15; יש עתיד 13; מפלגת כחלון 12; הבית היהודי 12; ש"ס 8; יהדות התורה 7; מרץ 6; התנועה 5; המפלגות הערביות 11.
בסקר נבדקה גם מידת האמון שהציבור רוחש להצהרותיו של ראש הממשלה, בנוגע למחויבות הישראלית לשלום. על פי הסקר, מרבית הציבור הישראלי אינו מאמין בכנות הצהרותיו של ראש הממשלה נתניהו.
באדיבות: הפלס
קטגוריה: אקטואליה
