אמרו רבותינו ז"ל:כל המודה על נסו זוכה ועושים לו נס אחר.
כדרכי בקודש,נהגתי להכין דרשה לעילוי נשמתו של האדמו"ר רבי יעקב אביחצירא זיע"א,
לכבוד ערב פקידת שנתו.
בשנת תשנ"ו,הודיעו לי שאמורים להשתתף להילולא אנשים "מתורבתים",כאשר מעשה ניסים הידועים לא יספיקו להלהיב אותם. איך לתת מענה לדרישה המוזרה הזאת?
כמידי שנה הרגשתי בתקופה הזאת תוספת של "נשמה יתירה" ופניתי בבקשה, לנשמתו הטהורה של הצדיק (כמו שנהגו במשפחתי):"יא רבי יעקב קומה לעזרתי!"
לא עברה שעה וללא סיבה מיוחדת הלכתי לבקר את חמי הרב שלום הכהן ז"ל, ומצאתי אותו מעיין בספר "אור חדש וצמח צדיק" של הרב יצחק אלפייה זצוק"ל (שהובא לדפום על ידי הרב דוד יהודיוף ז"ל).
בקושי רב, הואיל להשאיל לי את הספר מאחר שהוא קיבל אותו במתנה, מאחייניתו "ללא מוך"-מצאצאיו של רבי יעקב, ובתו של הרב דוד אביחצירא ה"עטרת ראשינו" הי"ד.
מיד ראיתי במאורע התערבותו של מורינו ורבינו כי שם מצאתי מסופר על המקרים הבאים.
בימי המלחמה העולמית השנייה,כאשר צבאות הגרמנים התקרבו לגבולות מצרים והגיעו אל "אל עלמין",הייתה אז סכנה חמורה לכל המזרח התיכון ובפרט לישוב היהודי בארץ הקודש מפלישת הגרמנים. נקל לתאר כי הערבים וכל צוררי ישראל הרימו ראש והיו מאיימים: בעוד כך וכך ימים יעשו כליה בשונאיהם של ישראל. אז נערכו תפילות בקרב כל שכבות הציבור לאלוקי השמים לחוס על פליטת עמו ישראל.
במצרים עצמה עברו הערבים והצוררים ימ"ש מאיומים, למעשה פרעות.
הארמנים ושאר העדות הנוצריות נכנסו בעיר "דמנהור" לגבול מצבת קבורת הרב הקדוש המלומד בניסים צדיק יסוד עולם האדמו"ר רבי יעקב אביחצירא זיע"א,הוציאו את ספר תורה המקודש מן ההיכל,ובעוונות רמסוהו ושרפוהו.
באותו ערב חלם רבינו יצחק אלפייה זצ"ל,והנה בחלומו איש לבוש בגדי חכמים בא אליו ואמר לו: מדוע אתה נוהג לעשות לימודים על קברי הצדיקים ואלי אינך בא?
ויאמר לו רבינו ומי אדוני כי אדעהו?
ויענהו אני יעקב אביחצירא.
והיכן קבור מר?
ויאמר לו בדמנהור אשר במצרים,ועתה מהרה חושה אל תעמוד!
כי בזה תלויה הצלת עם ישראל.
מיד התעורר רבינו ומיהר לבית הכנסת "בית אל" בעיר העתיקה וסיפר את חלומו לחבריו המקובלים :הידעתם מי הוא הרב הצדיק הזה הבא אלי בחלומי?
ויענוהו: הלא הוא הצדיק המפורסם בכל ערי המערב,מחבר הספרים הקדושים "פתוחי חותם","יורו משפטיך ליעקב",מחשוף הלבן ועוד...
לאחר תפילת שחרית,הלך רבינו יצחק אלפייה עם שניים מידידיו הרבנים אל מושל המחוז כדי לקבל אישור נסיעה למצרים.
עצרם השומר העומד בפתח ושאלם :
-לאן פניהם מועדות?
-אל המושל.
-היש לכם הזמנה או אישור לגשת אל המושל?
-לא.
ותיכף ומיד גירשום.
אך רבינו לא זז ממקומו ועמד בעקשנות שהוא יראה פני המושל ויהי מה, עד שממשרדו של המושל ירד קצין גבוה וכשמעו בקשת הרב ,חזר אל המושל ומסר לו את בקשתו של הרב.
דקות ספורות עברו והקצין בא בהוראת המושל כי רבינו יעלה לבדו. המושל קיבל את הרב בכבוד רב ושמע בסבלנות את החלום ובקשת הרב, כי יינתן רשות למניין יהודים לנסוע למצרים כדי להשתטח על מצבת קבורת הרב רבי יעקב אביחצירא זצ"ל,ובזכותו הגרמנים יברחו מהחזית.
ענה המושל:כיום אף אזרח אינו יכול לעבור למצרים ורק רכבות חיילים נוסעים בכל יום למצרים ישר לקו החזית ולכן אין שום אפשרות לתת אישור מעבר.
אך הוא מציע כי הרב לבדו יבא לתחנת הרכבת ויעלה לקרון יחד עם החיילים.ואם לא ייתפס בדרך,הרי טוב ויוכל להגשים את חלומו.
כאשר חזר לחביריו הרבנים שחיכו לו בכיליון עיניים וכששמעו את דברי המושל אמרו לרבינו: דחה אותך המושל בדברים בעלמא,כי איך תכנס לקרון מלא חיילים ולא ירגישו בך?ויש סכנת נפשות בדבר ולכן אל תעשה זאת: שב ואל תעשה עדיף.
אך איש כרבינו לא יחת ולא יפחד!
כי ביודעו מעלת הצדיקים וזכותם,ידע נאמנה כי זכותם גדולה מרישיון מעבר ומחיילים ומשמרותם.
ולכן,למחרת בבוקר לקח את טליתו ותפיליו ובא לתחנת הרכבת על מנת לעלות לקרון. בעודו עומד נגשו אליו שני קצינים ושאלו לשמו ומיד העלוהו לקרון הרכבת וישבו משני צדדיו עד הגיעם למצרים לעיר קהיר. אז הביאוהו לשכונת היהודים ונעלמו.
רבינו נכנס לבית המדרש "כתר תורה".תמהו החכמים הלומדים שם: היתכן שזה הוא הרב יצחק אלפייה מירושלים?כיצד הגיע למצרים בימים הטרופים האלה?
בשמעם את חלומו ואיך זכות הצדיק כמוהר"ר רבי יעקב אביחצירא זיע"א עמדה לו להגיע בשלום עד קהיר,אספו מיד מצרכי מזון ועשרות רבות נסעו לעיר דמנהור למצבת קבורת הצדיק
ואז, להצלחת עמו ישראל ולהצילם מידי האויבים והשונאים ובפרט הגרמנים,למדו פעמיים את סדר "תענית הדיבור",שבעת כורתי ברית,הקפת המצבה ושאר תיקונים לילה ויום בלי הפסק.
בלילה השלישי,יצא אחד מהלומדים לחוץ וראה והנה העיר כולה אורות וקול העם בתרועות שמחה. (בזמן המלחמה הייתה אפילה חמורה עקב העוצר).
הוברר כי הגרמנים ברחו מן החזית ויד האנגלים על העליונה..ונכנס לבשר לכל הלומדים.
מיד קראו הלל ועשו שמחה גדולה ויהי הדבר לנס.
וסיפר רבינו יצחק אלפייה זצ"ל, כי בשעת הלימוד ראה הארה גדולה בוקעת ממצבת קבורת רבינו הרב יעקב אביחצירא זיע"א וכעין עמוד אש יצא מקברו זיע"א.
רבינו יעקב אביחצירא זצוק"ל נתבקש בישיבה של מעלה ב- כ' בטבת תר"מ- שנת צדיק כתמ"ר יפרח.
מאת יוסף הכהן.
קטגוריה: אקטואליה
תגיות: הילולה, רבי יעקב אבוחצירא