סעד פינוי מושכר – לא מה שחשבתם, או במילים אחרות – "המשאית כבר בדרך".

לאור מקרים רבים בהם נתקלנו, ששוכרים (וגם משכירים) רבים מופתעים מהקלות הרבה בה המשכיר יכול לפנותם מהדירה עקב הפרת תנאי השכירות, נוכחנו לדעת שחשוב להביא בפני הציבור את השינוי הרב שחל בתחום, זה לא מכבר, ואשר רבים אינם מודעים לו.

בעבר, שוכר שסיפק בטחונות חלשים למשכיר להבטחת עמידה בתנאי השכירות, לא היה מוטרד במיוחד מתביעת פינוי. מבחינתו, גם אם המשכיר יגיש תביעת פינוי ויוכיח, באותות ובמופתים, שהשוכר הפר את חוזה השכירות, עדיין – צו פינוי יינתן רק בחלוף זמן רב, ולאחר שהתנהל הליך שלם בבית המשפט, שבידוע שטחנות הצדק טוחנות לאט, אם בכלל - וגם לא ברור את מי. המשכיר היה מנצל את הזמן להעתיר לפני בורא עולם שיספק לו את הכספים לשלום החוב עד למועד הדיון ולעבור ראש השנה אחד או שניים תוך וידוא פתיחת שערי שכירות, ולהעלות ולתקן בינתיים, ובניחותא, את כל הנ"ק שבמושכר.

לא כך הדבר לאחר התיקון לתקנות סדר הדין האזרחי, אשר קובעות את אופן והתנהלות ההליכים בבתי המשפט האזרחיים. התיקון הוסיף את "פרק טז' 4", שמטרתו להחיש את הטיפול בתביעות לפינוי מושכר. אכן, לאחר התיקון,  התוצאות לא איחרו לבוא ושוכרים רבים שקיוו לכשנתיים "ארכה" עקב התמשכות הליכי משפט מצאו עצמם ברחוב בתוך ימים ספורים.

פתיחת ההליך: על פי התקנות החדשות, משכיר הרוצה לפנות שוכר (שאיננו דייר מוגן), רשאי להגיש תביעה לפינוי לבית משפט השלום, נושאת כותרת "תביעה לפינוי מושכר", וכבר לכתב התביעה עליו לצרף את כל החומר הרלוונטי – תצהירים, מסמכים וכל ראיה שבעיניו תשכנע את בית המשפט שחוזה השכירות הופר, בהפרה המזכה אותו בקבלת סעד של פינוי. כמובן, שבית המשפט לא ייעתר לתביעה אם חוזה השכירות לא הופר בהפרה המזכה את התובע לקבל את סעד הפינוי הנכסף.

על הנתבע להגיש כתב הגנה, אשר גם לו הוא יידרש לצרף את כל הראיות הנדרשות, בדיוק כמו התובע, בתוך 30 ימים מהמועד שבו הומצא לו כתב התביעה .

באמירת אגב לעניין "המצאת" כתב התביעה – עשיית "תשליך", היינו השלכת כתב התביעה בתיבת הדואר של הנתבע איננה בגדר המצאה כדין. ישנן דרכים של המצאה אשר התקנות מכירות בהן, כדוגמאת דואר רשום ואישור מסירה, או מסירה ידנית – אין לקצר דרכים בעניינים כאלו. אתה עשוי להגיש כתב תביעה ולשלם אגרה, להמתין לקבלת כתב הגנה, ומשזה בושש לבוא במועד אתה תרצה להגיש בקשה למתן פסק דין בהיעדר הגנה, אפילו גם תזכה לקבל את פסק הדין המיוחל – ואז הנתבע יגיש בקשה לביטול פסק הדין מפני שכתב התביעה לא הומצא לו כדין.  והוא יזכה! אתה, התובע, תידרש להתחיל את כל הליך ההמתנה מחדש, וחבל.

בחזרה להליך: לאחר חלוף המועד הגשת כתב ההגנה האחרון בתיק (ייתכן שיהיו מספר נתבעים, שאחד מהם יקבל הארכת מועד מסיבה כלשהיא), בית המשפט יקבע דיון בתוך 30 ימים. בעבר, היית נאלץ להמתין בתור של תיקים – תיקי גניבה, מעילה, אזרחיים סבוכים, וכל המרעין בישין בהם נתקלים בתי המשפט עד שהיה מגיע תורך (אפילו למעלה משנה לאחר הגשת התביעה), כאשר הסעד אותו אתה מבקש היה בסך הכל שמירה על קניינך הפרטי – סילוק אותו אדם ש"הקים היאחזות" בביתך, ומקיים מצוות יישוב הארץ מבלי לטרוח לשלם את דמי השכירות או אפילו את הארנונה, ואתה ברוב תמימותך לא וידאת שהארנונה תועבר על שמו בעירייה מייד עם תחילת השכירות (אנו נכתוב ב"ה מאמר נפרד על כיצד צריך להתנהל משכיר דירה).

בשורה התחתונה בעניין זה של מועדים: אם התובע, פועל כשורה, ניתן להגיע למצב של דיון בבית המשפט בתוך 60 ימים (!) מיום הגשת התביעה.  זו בהחלט בשורה טובה למשכיר – וחדשות רעות לשוכר אשר עושה דין לעצמו.

הדיון ופסק הדין: הליך הדיון, שנקבע כאמור בתוך 30 ימים מהמועד האחרון להגשת כתב ההגנה האחרון בתיק הוא הליך ה"הוכחות" עצמו. התובע עולה לדוכן ונחקר על תצהירו, הנתבע אחריו – ובית המשפט נותן פסק דין.

שלא תטעו, רבותי: בית המשפט לא מרחם. אם נחה דעתו שקיימת הפרה של חוזה השכירות המזכה את התובע לקבל את סעד הפינוי, הוא עוד באותו יום ייתן פסק דין אותו הוא יקריא בעל-פה לקלדנית, ואתה השוכר תקבל פסק דין לפינוי על המקום. אין תכלית גם לנסות לערער, אלא אם נפלה טעות של ממש. בית המשפט המחוזי לא יפתח דיון מחדש בתיק פעוט שכזה, וסביר שאתה גם לא תזכה לקבלת עיכוב ביצוע של פסק הדין עד להחלטה במחוזי.

הוצאה לפועל: אתה השוכר, ידידי היקר, ממש אינך רוצה לחכות להוצאה לפועל שתגיע לפנותך. הם אנשים אשר עובדים למחייתם, מחויבים למקום העבודה, ומעל לכל – חלקם (חלקם הקטן אמנם, נודה ולא נכחד) נהנה מכל רגע בעבודתו. התובע שזכה בפסק הדין יפתח לך תיק הוצאה לפועל, אתה אולי תבקש להתגונן בתואנות שונות ומשונות אולם הוא יקבל את המסמך הנקרא צו פינוי, ישכור להקת גברתנים אשר יופיעו על מפתן דלתך בבוקר, והמשאית למטה תמתין לקלוט את מיטלטליך – אותם יאחסנו במחסן הוצאה לפועל, ובעלות, כמובן. כל יום שמיטלטליך "יזכו" לשירותיהן האדיבים של חברות האחסנה, אתה תשלם על כך ולא תוכל גם לשחרר את רכושך אם לא תשלם עד הפרוטה האחרונה את מלוא דמי האחסנה.

טיפ קטן, אך יקר ערך: אם בית המשפט, מציע לכם במסגרת התביעה לצו פינוי הצעת פשרה – שקלו אותה בכובד ראש. אך לאחרונה, ראינו במו עינינו את בית המשפט (כב' הש' ישי קורן) מציע הצעת פשרה לשוכר שכללה תשלום כל החובות ופינוי בתוך 30 ימים, וכאשר זה סירב להצעה (בחוצפה, יש להדגיש), בית המשפט הנכבד לא היסס (ובצדק רב!) ונתן פסק דין בו במקום – פינוי בתוך 7 ימים, וגם חייב את הנתבע בתשלום הוצאות משפט לתובע בסכום לא זניח כלל.

לסיכום: המחוקק ביצע צעד נחוץ וחיוני, ותיקן את תקנות סדר הדין האזרחי, בתיקון אשר מרבית השוכרים והמשכירים אינם מודעים לו. לאחר התיקון, גם השוכר וגם המשכיר ידעו את "גבולות המשחק". למשכיר כדאי מאד לעמוד בתנאי חוזה השכירות אחרת הוא עלול למצוא עצמו משלם שכר טרחת עורכי דין במקום דמי שכירות ותחת סד זמנים צפוף ומכאיב ביותר, ולשוכר כעת גם נוח יותר להשכיר עם בטחונות מועטים יותר, כיוון שהנזק לו הוא חשוף מבחינת פרק הזמן בו הוא לא יקבל דמי שכירות – קטן יותר.

קטגוריה: אקטואליה, חוק ומשפט

תגיות: שכירות