יו"ר המפלגה' שלי יחימוביץ', הצליחה במעט לשקם את המפלגה המתפוררת שהשאירו לה קודמיה, אבל עדיין היא רחוקה מלהיות מה שהייתה. לכן הפריימריז על פניו נראה כמשעמם ולא רלוונטי, כפריימריז במפלגת מר"צ או בל"ד..

ביום חמישי ההכרעה תיפול, בידיהם של חמישים אלף מתפקדי העבודה שיכריעו האם יתנו קדנציה נוספת ליחימוביץ', שבפעם הקודמת גברה על מי שהכניסה לפוליטיקה ולמפלגת העבודה עמיר פרץ (כיום בתנועה של ציפי ליבני),  דבר שיביא את העבודה להמשיך במצעה הפוליטי שמאל-כלכלי, וללא התערבות כמעט במהלך המדיני. מנגד המועמד בוז'י הרצוג שיש שמכנים אתו ה"חנון" ויש ה"נסיך", תלוי איזה צד שואלים, שזוכה לתמיכה רחבה מח"כים בולטים במפלגה, כאיתן כבל ואראל מרגלית, גם ראש העיר תל אביב רון חולדאי שבעבר תמך ביחימיביץ', מאמין שאת המפלגה יצליח בוז'י להנהיג טוב יותר. גם בסיבוב הקודם ב-2011  התמודד הרצוג על ראשות המפלגה ונבחר למקום השלישי, אבל אנשיו במפלגה טוענים, שהיום הוא חזק מתמיד ואז עקב התמודדותו של עמיר פרץ הוא זכה רק במקום השלישי והמכובד, אבל כיום שההתמודדות היא רק בינו לבין יחימוביץ' ניצחונו מובטח.

בסיטואציה כזו נראה שנתניהו יחליפו באחת משותפותיו הנוכחיות, ויבחר במפלגה שתתן לו יותר אשראי להתנהל להנאתו, שהרי בין כך הברית הקדושה בין הבית היהודי ליש עתיד התפוררה, והכוח יחזור אליו, נתניהו מחכה ליום בו הוא כבר לא יהיה מוכרח לקבל את כל דרישותיהם. לכן מבחינת נתניהו הפריימריז הזה כ"כ רלוונטי ובעל משקל, וסביר להניח שהוא יעקוב אחריו בעניין. אף שבשטח מתפקדי העבודה נראים רדומים ואינם מתעניינים כ"כ בבחירות הללו, גם נתניהו וגם לפיד ובנט יהיו מרותקים ויצפו לתוצאות,  כמעט כמו המתמודדים, שלי ובוז'י.

כאמור הבחירות יערכו ביום חמישי, וקולות הבוחרים ייספרו אל תוך הלילה, אם הפער בין השניים יהיה גדול כבר בלילה נדע מי יהיה יו"ר המפלגה.