תגובות קשות במערכת הפוליטית מדינית להודעת האיחוד האירופי הבוקר, יום תשעה באב אחרי תקופה ארוכה שבאירופה המוצפת במהגרים אסלאמיים נשמעים קולות וביקורת בקרב ארגונים על מימון פעילויות של גופים ישראליים בהתנחלויות, קיבלה הנציבות העליונה של האיחוד האירופי החלטה לפני ימים אחדים שלפיה תיעשה הבחנה ברורה וחד משמעית בין גופים ישראליים הפועלים בין קווי 67' ובין גופים הפועלים מעבר לקו הירוק, קרי בהתנחלויות. ההחלטה צפויה להיכנס לתוקף במסגרת התקציבית שתחל ב-2014 ותימשך עד 2020.
ניתוק ההתנחלויות מכספים אירופיים אינה תהליך שנולד בבת אחת ולא מדובר בהפתעה, מדובר בתהליך שאת אותותיו ניתן לראות כבר חודשים ארוכים במוסדות האיחוד. באירופה חזרו והזהירו את ישראל פעמים רבות לגבי סנקציות על ההתנחלויות, עד עתה בחרה ישראל שלא להתייחס ברצינות לאיומים האירופיים. תהליכי החרמה נוספים כבר קיימים באיחוד - כך למשל, הליך סימון המוצרים מן ההתנחלויות, שנועד לפגוע ביכולת של יצרנים מן ההתחלויות לייצא ולשווק מוצרים המיוצרים מעבר לקו הירוק.
מדובר בהנחיה שתפורסם באופן רשמי בעוד ימים אחדים (יום שישי השבוע) והיא המשך להחלטה שהתקבלה כבר בחורף האחרון בקרב שרי החוץ של האיחוד, ולפיה יש לעשות הפרדה והבדלה בין מה שנמצא מעבר לקו הירוק ובין מה שנמצא בישראל של קווי כז'.
באירופה גברה הביקורת בשנים האחרונות נגד העובדה שהאיחוד מממן פעולות של גופים ישראליים באופן ישיר או עקיף הפועלים בהתנחלויות. האיחוד האירופי מגנה באופן חריף את הבנייה ואת הרחבת הבנייה מעבר לקווי 67', ועל כן פועל בעוצמות שונות כבר כמה שנים כדי לעשות הפרדה בין ישראל ובין ההתנחלויות.
הנחיה זו של הנציבות תהיה בעלת השפעה דרמטית גם על הסכמים משמעותיים עבור ישראל, דוגמת תוכנית המנהל והפיתוח האירופית שאמורה להיחתם בעתיד הלא רחוק. ישראל תצטרך כעת לקבל החלטה אם לחתום על התוכנית ובעצם כביכול להסכים לפעולה אל מול האיחוד בצורה כזאת, שכן לפי ההנחיות החדשות, גופי מחקר שאינם בקווי כז' לא יוכלו ליהנות מן ההסכם הזה וממימון המגיע איתו, דבר שהוא בעל השלכות פוליטיות נרחבות.
עם זאת יש לציין שהפגיעה כרגע היא אך ורק לגוף שכולו נמצא מאחורי הקו הירוק, באיחוד האירופי עדיין לא התקבלה החלטה לפגוע במימון האירופי המגיע לגופי מחקר המעסיקים מתנחלים. כלומר, גוף הנמצא בבסיסו בתוך ישראל ימשיך ליהנות משיתוף פעולה וכך גם משרדים ממשלתיים שחלקם ממוקמים פיזית בירושלים מעבר לקו הירוק (לדוגמה, משרד המשפטים).
במערכת הפוליטית מדינית בישראל התקבלה ההודעה בכעס רב. ישראל רואה בהתערבותם של האירופאים פגיעה ביכולת ישראל לנהל מו"מ עתידי אל מול הפלשתינים ובניסיון ליצירת מצב בשטח מבלי לקבל את הסכמת ישראל. גורמים פוליטיים בכירים אמרו בתגובה שההנחיה החדשה דרמטית וכי היא בבחינת "רעידת אדמה" פוליטית. החלק המשמעותי ביותר בהנחיה הוא "סעיף טריטוריאלי" שמופיע בפעם הראשונה ככלל מחייב בהסכמים בין ישראל לאיחוד האירופי. הסעיף החדש קובע אילו אזורים בישראל זכאים לשיתוף פעולה מצד האיחוד האירופי ואילו אינם זכאים לכך. הסעיף קובע כי ההסכם יחול רק בתוך גבולות ישראל שמוכרים על־ידי האיחוד האירופי, קרי קווי יוני 1967.
"לראשונה הופצה הנחיה רשמית ומפורשת כזו מטעם מוסדות האיחוד האירופי", אמרו הגורמים הבכירים. "עד היום היו הבנות והייתה הסכמה בשתיקה שהאיחוד האירופי לא עובד מעבר לקו הירוק ההודעה הזו הופכת את הדבר הזה לאיסור רשמי ומחייב". לדעתם, משמעות המהלך היא גם מעשית אבל בעיקר מדינית, אם ממשלת ישראל תרצה לחתום על הסכמים עם האיחוד האירופי או עם אחת מחברותיו היא תיאלץ להסכים שהנוסח יכלול הכרה ישראלית כתובה בכך שההתנחלויות אינן חלק מהמדינה נוסח כזה אינו מקובל כלל על ממשלתו של נתניהו והיא תתקשה לחתום עליו.
ההחלטה לא ערבה לחיכם של ראש הממשלה ומשרד החוץ, ניסיונות מצד ראש הממשלה בנימין נתניהו, סגן שר החוץ, זאב אלקין וגורמים נוספים למנוע את המהלך נכשלו. בכירים באיחוד האירופי ציינו כי הם מעוניינים לקיים דיאלוג עם ישראל בנושא, אולם לאור העובדה שההנחיה תיכנס לתוקף עד סוף השבוע (יום שישי) קיים סיכוי קלוש שתשתנה.
בכירים בשירות החוץ של האיחוד האירופי עדכנו את משלחת ישראל למוסדות האיחוד האירופי בבריסל בדבר ההנחיה החדשה מיד לאחר הפצתה ואף הציעו לישראל לפתוח בדיונים כיצד ליישם אותה בהסכמים הקרובים שעל הפרק. כך למשל, ההנחיה החדשה כבר מיושמת במשא ומתן בין ישראל לאיחוד האירופי על הסכם בנושא נוער שכרגע עומד בדיונים. מדובר בהסכם שבו יבוצעו פרויקטים משותפים בתחום הנוער, חילופי משלחות, כנסים והדרכות. במגעים בין הנציבות האירופית למשלחת ישראל לאיחוד האירופי בבריסל הובהר לישראל כי ההסכם חייב להכיל את "הסעיף הטריטוריאלי" שקובע כי ההסכם ייושם רק בתוך הקו הירוק.
בצד השמאלי של המפה הגיבו בשמחה גלויה להחלטה. יו"ר מרצ, ח"כ זהבה גל¬און, אמרה בעקבות הפרסום על המסמך החדש של האיחוד האירופי כי האיחוד עושה עם ישראל חסד כשהוא מסמן את הגבול שהממשלה נכשלה לסמן. "זה לא חרם, אלא אבחנה בין שטח מדינת ישראל לכיבוש", טענה.
ח"כ עמר בר-לב (העבודה) טען כי מדיניות האיחוד האירופי הביסה את האשליה של הימין הישראלי. "האשליה שהימין מנסה להנחיל לנו שהסטאטוס-קוו פועל לטובתנו, נחלה היום עוד תבוסה", אמר. "הציונות נמצאת היום תחת מתקפה מבית מדרשם של חולמי המדינה הדו-לאומית משני צדי המתרס, והשאלה היא האם לראש הממשלה יש את העוז והמעוף בהם ניחנו מנהיגים".
מן הצד השני של המתרס הפוליטי בימין זועמים על החלטת האיחוד האירופי "האירופים לא למדו כלום מההיסטוריה", הצהירו. סגן השר במשרד ראש הממשלה, ח"כ אופיר אקוניס, אמר בתגובה להחלטת האיחוד האירופי כי מדובר ב"החלטה שגויה ומצערת. צעדים מסוג זה - עוד לפני שהפלשתינים הודיעו שהם מוכנים לחזור בכלל למשא ומתן - מרחיקים את המשא ומתן המדיני ולא מקרבים אותו. יידעו גם באירופה - יהודה ושומרון הם אינם 'כבושים', הם ערש המולדת של עם היהודי".
סגן שר החוץ, זאב אלקין, התייחס למסמך בראיון לגלי צה"ל ואמר כי מדובר במהלך שגוי של האיחוד. "אני חושב שהאירופים עושים כאן טעות בעיקר בעת הזו ונותנים רוח גבית לסרבנות הפלשתינית", אמר אלקין כשהוא מכוון את דבריו לסירובם של הפלשתינים לחזור לשולחן המשא ומתן ללא תנאים מקדימים.
ראשי מועצת יש"ע קראו לממשלה להורות למשרדי החוץ והביטחון להפסיק מיד את הפרויקטים האירופים ביהודה ושומרון עד לביטול ההחלטה. השר סילבן שלום אמר, כי "אירופה מוכיחה פעם נוספת כמה היא מנותקת ולא יכולה להיות שותפה למשא ומתן".
שר האוצר, יאיר לפיד, אמר כי החלטת האיחוד האירופי לייצר הבחנה בין מוצרים ישראלים מעבר לקווי תשכ"ז היא "החלטה אומללה". לדברי לפיד "ההחלטה נעשית בתזמון גרוע ומחבלת במאמצים שעושה מזכיר המדינה האמריקאי ג'ון קרי להביא את שני הצדדים לשולחן המו"מ. החלטת האיחוד האירופי מאותתת לפלשתינאים שאין שום מחיר בינלאומי או כלכלי לסירובם המתמשך לשוב לדיונים, וגורמת להם להאמין שישראל תיאלץ להיכנע ללחץ הכלכלי והמדיני".
שר האוצר הוסיף כי החלטת האיחוד האירופי היא חלק משורה ארוכה של החלטות הגורמות לבידודה של ישראל בעולם. "הזמן אינו פועל לטובתנו, וכל יום שבו ישראל אינה נמצאת במו"מ לשלום הוא יום שבו נפגע עוד יותר מעמדנו הבינלאומי", אמר לפיד. לפיד הוסיף כי בכוונתו לפנות לידידינו באיחוד האירופי ולהסביר להם שהחלטתם זו פוגעת בדיוק במטרות שאותן רצו להשיג, ומרחיקה את השלום במקום לקרב אותו.
קטגוריה: אקטואליה
תגיות: האיחוד האירופי, שטחים, תהליך השלום