הציווי הראשון שמצווה אברהם על ידי ה' הוא "לך לך מארצך וממולדתך ובית אביך אל הארץ אשר אראך" – ניתן להבין מהפסוק הזה את תחילתה של המהות היהודית ואת דרך היווצרותו וקיומו של עם ישראל. זו הדרישה מכל אחד מאיתנו להתעלות מעל המגבלות שקושרות אותנו אל המקום ועל ידי זה להתחבר אל המהות האלוקית, עוד לפני הברית וכל יתר הציוויים שניתנו לנו בתורתנו הנצחית.

על מנת שנוכל להגיע אל מקום אחד והוא – הארץ אשר יראה לנו ה', אנו צריכים לצאת משלוש מגבלות אין סופיות. הראשונה היא "ארצך" וצריך להבין מה היא ארצך? אין זו אותה הארץ אשר ה' יראה לנו? ובכן זו הארץ שהאדם יוצר לעצמו. זהו הרצון העצמי שלנו שמוביל אותנו לגבש הנחות יסוד שמנחות אותנו בפעולות היום יומיות עד שהן הופכות להיות טבע שקשה לנו לצאת ממנו ולהתנתק מההרגל שהוא טבע בנו.

המגבלה השנייה היא "מולדתך" והיא בעצם מייצגת את התולדות שיש לדברים שאנו עושים בפעולות שלנו, כלומר הדברים שהשכל והלב שלנו מולידים בכוח הרצון שהוא בעצם המגבלה הראשונה אותה ציינו. אם כן, המגבלה השנייה "מולדתך" היא החכמה שאליה הגענו לאחר הרצון וממנה נולדות מחשבות ומעשים. המגבלה השלישית היא "בית אביך" והיא ההרגלים השליליים והחינוך החסר והבלתי ראוי שאולי קיבלנו בבית. אלו הן תכונות שיכולות להיטמע בנו גם על ידי חיקוי מעשי ההורים שלנו וגם על ידי ירושה פנימית ממש כדרך תכונות אופי שקיבלנו מההורים כמו עקשנות, צדקנות וכו'..

האדם רוצה להידמות לאלוקיו ומאחר וה' הוא אינסופי כך גם התהליך שאנו עוברים בציווי להתעלות מעל עצמנו הוא אינסופי. נדרשת לאדם מסירות נפש אדירה כדי להמשיך וללכת, לא להפסיק את המסע האינסופי הזה בדרך אל הגאולה הפרטית של כל אחד מאיתנו בצמיחה מהמקום הטבעי אל המקום שנמצא מעל הטבע, הוא העתיד לבוא שאנו מייצרים כל אחד לעצמו וכך בדרך ממילא הוא נוצר לכולנו כגוף אחד שהוא עם ישראל בו כל אחד ואחד מאיתנו יש לו בו חלק.

אברהם אבינו קיבל את הציווי הזה להמשיך וללכת כשהיה בן 75 שנים, גיל בו אדם אמור כביכול להרגיש מיצוי ושהוא למד ויודע כבר הכל... למרות זאת הוא המשיך במסע וככל הנראה זה גם מה שהוביל אותו לקיום ברית המילה בגיל מאה דבר שדרש התעלות מעל הטבע באופן של מסירות נפש אדירה להסיר את המגבלות של הגוף ולהתחבר אל הקב"ה. אותם כוחות שאברהם אבינו גייס בנפשו והם אלו שהניעו אותו לפעולות ולהתעלות מעל הטבע מצויים בכל אחד מאיתנו בזכותו של אברהם אבינו. הוא קיבל את הציווי ישירות מה' ובדרך הזו ניתנו לו הכוחות האדירים ללכת אל מהות עליונה שמתעלה מעל המגבלות הטבעיות ומתחברת אל מהות אינסופית אלוקית ולכן כל אחד מאיתנו צריך למצוא בתוכו את כוחות הנפש האלו שיש בהם חיבור ישיר לציווי ה' מצד אחד ולאברהם אבינו שהוא קיום הדבר עצמו בפועל מצד שני.

זהו מהותו של העם היהודי בעשיית תשובה אל האינסוף. להתגבש בתוך חוקי ה' ולאחר שאנו מגיעים אל "ארצנו" להתחיל שוב את היציאה אל הארץ אשר ה' יראה לנו. לא להפסיק אף פעם בחידוש הקרקע של המציאות הקיימת, להתעלות מעל הדברים הטבועים בנו ולשבור את כל דפוסי ההתנהגות שמגבילים אותנו אם הם תכונות שקיבלנו בירושה ונולדנו עמם - "ארצך", אם הם תכונות והרגלים שנולדו במחשבותינו ואימצנו בהשפעת הסביבה -"מולדתך", ואם הם דברים שלמדנו בבית והם עיצבו בנו אופי מסוים ודרכי פעולה שנראות לנו כנכונות ולגיטימיות - "בית אביך".

משלושת הדברים האלו נגזרת מהותו של האדם, אנו מצווים ללכת מהם כדי להגיע אל מהות מזוככת יותר וקרובה יותר אל ה' יתברך. עלינו להתעלות מעל הטבע ועל ידי כך להתחבר אל המקום העל טבעי של נפשנו - "הארץ אשר אראך". אפילו הנשמה של האדם מקיימת את הציווי הזה בכך שהיא יורדת לעולם ונכנסת בגוף במקום להישאר תחת כיסא הכבוד וליהנות מאלוקות תמידית, גם היא מקיימת את ציווי ה' ובכך מבטאת את רצונו של הקב"ה לגלות אלוקות במקומות התחתונים ביותר עד הגאולה האמיתית והשלימה שבה יוכל כל אדם ואדם לראות את תפארת ה' וכל עמי העולם יכירו בה' כאלוקים אחד ויחיד ובתורתו כדרך הוראת האמת הנצחית.

קטגוריה:

תגיות: ,