יום כיפור הוא היום שבו אנו שותלים את הגרעין הרוחני החשוב ביותר לתשובה. זה היום שבו התפילין שקשרו אותך חיצונית אל ה׳ מתחילות לדבר עם התודעה הפנימית של הנשמה ואתה מוכיח לעצמך שאתה מסוגל. יש בך את הסגולה להתחבר אל המימד הגשמי של החיים, דרך המימד האלוקי.

אנחנו נוטים לשכוח לבחון את עצמנו כמכלול ולפי תפיסת עולמנו אנחנו מתרכזים רק בתיקון כל מה שפגום וחסר. והרי שתמיד יהיה חסר! כי זה החיבור שלנו לעשייה בעולם, כפי שאף יצור חי לא מסוגל. אז אם אנחנו מכלול, צריך להבין ממה הוא מורכב. מה הם החלקים הפנימיים שמובילים אותנו ומה יחסי הכוחות בניהם?

נעשינו בצלמו ובדמותו ולכן יש בנו את ה"יחידה", שהיא דרגה וחלק אלוקה ממעל בפנימיותנו, וכיוון שהוא אחד אז גם בנו מתקיימת תפיסה חד מימדית שמתחלקת עד לאינסוף בצורה מופלאה.

זה מתחיל בחלוקה לשניים - השכל והלב. השכל שמייצג את הרוחניות ומסוגל לתפיסה באלוקות והלב הגשמי מניע לפעולה מתוך מקומו בגוף ואדמה. אלו שתי הכוחות שפועלים בנו. הנפש האלוקית והנפש הבהמית. צריך לזכור שרוב תבואות בכח שור כלומר הרוחניות שמכונה רוב תבואות מגיעה על ידי כח השור הגשמי והבהמי, לכן צריך רק ללמוד לחבר ולקשר בין כל החלקים, כדי שיוכלו לפעול כנשמה בגוף, כי שכל לא מסוגל לזוז ולפעול בלי הלב שמניע את הגוף והלב שמניע את הגוף לא יודע לפעול בלי הכוונה מהשכל. במובן מסוים השכל שווה ללב כיוון שאי אפשר בלי שניהם אך הוא גובר עליו במימד גבוה יותר של מקומות בתודעה שהם החיבור אל האינסוף דרך מעגלים וגלגלים שלא קיימים בלב, כי הלב מוגבל ובסופו המוות. אך אם ימות, גם לשכל אין יותר קיום.

אך בפשטות אפשר להסתכל על זה דרך יום כיפור ולהבין שתפיסת עולמנו צריכה להיות אחרת. אנחנו צריכים להפסיק להסתכל בכל מה שחסר ופגום ולהתחיל להסתכל בכל מה שהושלם ותקין. יש בנו 10% פגמים לעומת 90% נפלאות אלוקיות שמחייכות אלינו דרך פרחים, ציפורי שיר ודרך החיבור שלנו לעם ישראל, עם הסגולה שמסוגל יום אחד בשנה להשתיק את הכבישים הסואנים ולגרום לכל רחובות העיר ללבוש לבן וללכת ברגל במקומות שלרוב הוא ממהר להגיע אליהם או לצאת מהם. לרגע אחד, ליום אחד, הכל עוצר מלכת ואנחנו מתכנסים מול הקב״ה כדי לתת את הדין.

כשמנתקים את כל הרצונות והצרכים הגשמיים מתעוררת הנפש היהודית להרהורי תשובה, ביום הזה אנחנו חוזרים אל אותו גרעין רוחני ששתלנו וקוטפים מענפיו את כל הפירות שהבשילו. הצום מסגל בנו יכולת לעמוד בפני היצר הרע, שגורם לכל דבר אסור להרגיש מתוק על ידי כניעה לפיתוי. התחושה של הניצחון, כאשר הצלחנו לעמוד בצום כהלכתו היא הכוח שמניע אותנו להסתכל על כל מה שטוב ולהתעסק רק בו. אם ניתן ל- 90% הטובים שבנו להוביל ולהנחות את ההחלטות שניקח אז גם ה- 10% הפגום יבין שעד שלא יצליח להתגבר בכוחו האלוקי על כל מגבלות הגוף לא יוכל לנצח באמת והוא ייכנע לטוב.

גם בתפילה אנו מתפללים שנגיע להשלמת החיבור הזה, שה׳ שומע תפילת כל פה, ורוצה בעמו ישראל הדורש להשיב את העבודה לדביר ביתו באהבה שהיא בלב וברצון שהוא בשכל וכלשון התפילה ״ותהי לרצון תמיד עבודת ישראל עמך״.

יום כיפור הוא יום של התעלות אל המימד האלוקי כדי לנקות ולהתחיל מחדש, אך גם תכונה זו היא גרעין רוחני שעתיד להצמיח ענפים ופירות שיגרמו לנו להתחיל מחדש בכל בוקר, צהריים וערב תהליך ניקיון שאינו נגמר ועל ידיו ניתן להתעלות ולנקות מעלינו את שליטת התשוקה לפרי האסור ולחבר אותה אל השלמות האינסופית כשהנשמה נותנת את פרי מעשה ידיה, פירותיהם של כל הגרעינים הרוחניים שאנחנו שותלים בקיום דרך תורה ומצוות. הייחוד של יום הכיפורים שבו אנו מתעלים ובודקים בגן העדן של נפשנו אילו פירות הבשילו ואילו דורשים עוד חריש באדמה, אנו בהחלט רואים את החריש הנדרש אך לא שוכחים את 90% הפירות הטובים שבנו.

קטגוריה: יהדות

תגיות: יום כיפור, שי דיבו כהן, תפילה לתפילין, תפילין, תשמישי קדושה