מדוע יש יהודים יראי שמיים המתרחקים מפירות שיש בהם ‘קדושת שביעית’. האוּמנם ראוי לברוח מדבר שיש בו קדושה?

אנחנו עומדים עכשיו בשליש האחרון של שנת השמיטה, וזה הזמן שבו מבשילים פירות הקיץ, שחנטו וגדלו בשנה זו. בחנויות השמיטה אפשר לראות שלטים המודיעים אילו פירות הם ב’קדושת שביעית’ ולצידם אפשר למצוא פירות מחו”ל, שאין בהם קדושה.

כאן נוצרת תופעה שראוי להרהר בה מעט: יש יהודים יראי שמיים המתרחקים מפירות שיש בהם ‘קדושת שביעית’. לפעמים הם מעדיפים לשלם יותר, ובלבד שלא ‘להסתבך’, כלשונם, עם ההלכות הכרוכות בפירות שיש בהם קדושה.

ואתה עומד ותוהה, האוּמנם כך ראוי לנהוג? לברוח מדבר שיש בו קדושה?

זו הזדמנות

אין ספק שההתנהגות עם פירות שיש בהם ‘קדושת שביעית’ מחייבת הקפדה על כמה וכמה דברים. קל יותר להעדיף פירות שאין בהם קדושה. אבל האוּמנם יהודי ירא שמיים אמור לחפש את מה שקל ונוח יותר, או להפך, לחפש את הקדושה ואת הזכות לקיים את ציוויי התורה המיוחדים לשנת השמיטה?

יש דעה (של הרמב”ן) שכאשר יהודי אוכל פירות שביעית הוא מקיים את ציווי התורה “וְהָיְתָה שַׁבַּת הָאָרֶץ לָכֶם לְאָכְלָה”. אמנם ההכרעה ההלכתית אינה כדעה זו, אבל יהודי המהדר במצוות שואף לצאת גם ידי חובת דעות שלא נתקבלו למעשה. וגם אם אין זו מצווה ממש, ברור שאכילת פירות שביעית היא דבר נעלה.

ובאשר לצורך ללמוד את ההלכות ולנהוג כראוי בפירות ובשאריות – אדרבה, זו הזדמנות שניתנת לנו פעם בשבע שנים ללמוד ולקיים עוד ציוויים בתורה. למה לא להנחיל זאת לבני הבית, ולבטא בכך את החיבה לתורתנו ולמצוותיה!

גם שמירת שבת כהלכתה והקפדה על כשרות מהודרת כרוכות באי-נוחות ובידיעת הלכות ‘סבוכות’. והלוא יהודי ירא שמיים מקבל עליו זאת בשמחה ורואה זכות לעצמו לבחור בַּקושי, ובלבד לקיים את רצון הבורא ולהתקרב אליו יותר. מדוע שונים הדברים בפירות שביעית? האם מפני שמצווה זו ניתנת לנו אחת לשבע שנים בלבד?

ובואו נחשוב על המגדלים. הלוא נוצר כאן מצב אבסורדי: בעלי מטעים מקבלים עליהם לשמור שמיטה כהלכתה, נוהגים בעצים ובקטיף על-פי כל ההוראות שהם מקבלים מבית הדין; ואז כשהפירות יוצאים לשיווק, מתברר שדווקא יהודים יראי שמיים מושכים את ידיהם מלאכול אותם.

ציפייה לקדושה

כדאי לתת את הדעת על עוד היבט. הלוא כולנו מצפים ומתפללים לביאת משיח צדקנו ולבניין בית המקדש במהרה בימינו. אחד הדברים שיחזרו בגאולה היא שמירת דיני הטומאה והטהרה, שכיום איננו מקיימים. זה קצת קשה ומורכב יותר מהצורך לנהוג זהירות בפירות שביעית…

שנת השמיטה היא הזדמנות בעבורנו לבטא את תשוקתנו לתוספת קדושה. בהעדפת פירות שביעית אנחנו כאילו אומרים לקב”ה שרצוננו לקיים את כל דיני התורה “כמצוות רצונך”, ושאנו מוכנים ומצפים לקיום דיני הטומאה והטהרה בשלמותם, בקרוב ממש.

קטגוריה: ,