מפלגת החירות והצדק של האחים המוסלמים במצרים מתנצלת על תפקודם הלקוי של האחים המוסלמים במהלך שלטונם. את הדברים דיווחה קשבת קול ישראל בערבית מירה עזיז שציינה כי במאמר שפרסם דובר המפלגה בכותרת "טעינו, אנחנו ואתם, וכך יש לפעול", הוא מפרט 18 סעיפים לפתרון המצב במצרים. אך יש כאלו שההתנצלויות של האחים המוסלמים לא יעזרו להם - הפליטים הסורים.

עיתון ה"ניו יורק טיימס" הביא את סיפורם של הפליטים שהגיעו תחת חסותו של מורסי אך נפילתו מציבה אותם בסיכון תמידי.

הכתבים שרה מוסא וקרים פחים מתארים אירוע בקהיר בו עשרות גברים עם אלות וסכינים הסתערו על בית מחסה עבור פליטים סוריים כמה ימים לאחר שהצבא המצרי הדיח את הנשיא מוחמד מורסי - האירוע הזה הראה בברור שהם אינם רצויים יותר במצרים.

"אתם סורים - אתם הצתתם את המדינה באש", צעקו התוקפים אז וכשהכו את רקן עבדולחר, שהוא במקור מחומס במרכז סוריה. הוא מנהל את המרכז לפליטים מחוץ לדירה בפרבר קהיר שבו אלפי סורים התיישבו. בנו בן ה-25, הוכה בראשו ונותר בתרדמת.

במהלך השנתיים וחצי בהן מתנהלת מלחמת אזרחים בסוריה , יותר משני מיליון בני אדם נמלטו מהמדינה, רובם הגרו כפליטים לירדן, לבנון וטורקיה. אבל כמות לא מבוטלת של כ- 300,000 סורים עשו את דרכם למצרים, שבה הם התקבלו בברכה, על ידי מורסי ובני בריתו איסלמיים , שהיו תומכים קולניים של המורדים נגד הנשיא בשאר אסד.

"האנשים כאן תמכו בנו ", אמר מוחמד טאהר,קולנוען מצפון סוריה. "המצרים עשו מה שביכולתם כדי לעזור לסורים. הם יצאו מגדרם כדי לעשות כמה שיותר".

אבל ככל שהזעם ציבורי גדל כנגד מורסי והוביל להדחתו,הסורים נתפסו כבעלי בריתו . ויחד עם זרים אחרים, הם נעשו כשעירים לעזאזל. הצבא תפס את השלטון והזהיר מפני מזימות חיצוניות לערער את יציבות מצרים, ובכך פתח פתח לשחרר שנאת זרים שהתפרצה בתקשורת וברחוב המצרי.

חבר לשעבר מהפרלמנט אף קרא להוצאתם להורג של הסורים וזרים אחרים. איש תקשורת אמר בטלוויזיה המצרית "אם ישנם גברים אמיתיים בקרב הסורים שיחזרו למדינתם ויפתרו את הבעיות שלהם שם".

הלאומנות הגואה במצרים הייתה פתאומית ומפתיעה. מוחמד אבזיד בן ה-28 פליט מדרעא בדרום סוריה, החל לפחד כאשר ראה פלאיירים שהושלכו בסביבתו. "אחי ואחיותיי המצריים", קראו הפליירים. "הלחמו בכיבוש הסורי והגנו על מקומות העבודה שלכם".

בשבועות האחרונים , כמה מהתומכים הבולטים של הממשלה החדשה שיבחו בפומבי את צבאו של אסד, דבר שצרם לפליטים הרבים שהרגישו בטוח במצרים כמתנגדי המשטר.

מאז שהוכה חזר עבדולחיר לעבוד בפרבר קהיר, בנו , שנזקק ל-40 תפרים בראשו, התאושש לאטו. פליטים אחרים טוענים מנגד שהם לא עמדו בפני שום בעיות , אבל סיפורים כאלו גרמו לעצבנות בקרב הקהילה הסורית בקהי. סורים רבים בחרו להראות פחות זמן בפומבי או לעזוב את מצרים לגמרי ללבנון, טורקיה וירדן. אחרים החליטו לנסות את מזלם עם מבריחים ולברוח בסירה לאיטליה , אומרים תומכי הפליטים. כך מאות סורים נעצרו וגורשו.

לפני הדחתו של מורסי, היה קשה למצוא מקומות בטיסות לקהיר ממרכזי הפליטים באיסטנבול, ביירות בלבנון ועמאן בירדן . לאחר שהממשלה שמגובה בכוחות הצבא עלתה לשלטון , הסורים נדרשו, בפעם הראשונה מזה עשרות שנים, להשיג אשרות כניסה. "בחודשים האחרונים בהתבסס על המידע זמין, לא היו לנו כמעט פליטים סורים" אמר אדוארד לפוסקי, דובר סוכנות הפליטים של האו"ם. הפליטים שננו לוחות זמנים של טיסות יוצאות בלבד...

בעוד אלפי פליטים שכבר השתקעו במצרים כבר נרשמו דרך האו"ם בניסיון נואש להכשיר את מעמדם, מספר גדל והולך כבר סוגר את התיקים שלהם עם הסוכנות לפליטים, כולל כ-820 פליטים בחודש האחרון, מה שמלמד שהם מתכוונים לעזוב, הוא אמר.

מאחר שרוב הפליטים סוריים אינם רשומים, אומרים עורכי הדין של הסוכנות, המספרים של האנשים שעוזבים הם גבוהים בהרבה. "יש חרדה גוברת בשל חוסר הביטחון האישי כאן, והיחס המעליב שהם מקבלים", אמר לפוסקי, כשהוא מתכוון לעלבונות ואיומים, הסתה בתקשורת וקריאות להחרמת עסקים סוריים.

החרדה אוחזת בפאתי קהיר, בפרברים בהם ניתן להבחין בשכונות יוקרה ובפרויקטים לדיור פשוטים יותר המתאימים למעמד הביניים בהם מצאו סורים רבים דירות זולות.

באחד מבנייני הדירות הסוריים, מאמון, פליט מבירת סוריה, דמשק, מתאושש מפצעי דקירה כשגבר תקף אותו באוטובוס לאחר שמאמון ביקש מאנשים להפסיק לעשן.

הוא לא בטוח למה הותקף, הסורים אומרים כי בימים אלה , המבטא שלהם הוא מספיק כדי ליצור את העוינות. הגבר שדקר אותו האשים אותו בהשתייכות לתנועת האחים המוסלמים , המפלגה האיסלמית של מורסי.

כשקרס על המדרכה, מדמם, עוברי אורח פחדו להתקרב אליו, ולבסוף הפנו אותו לבית מרקחת. מאמון, שהתגורר עם משפחתו בברוקלין לזמן מה לפני שעבר לסוריה ומשם למצרים, ביקש להזדהות בכתבה רק על ידי שמו הפרטי מחשש לשלומו ולשלום משפחתו.

הסיפור שלו כבר הופץ בקרב בני משפחתו וחבריו ולדבריו לפחות 15 משפחות שהוא מכיר נמלטו לאיטליה. קרובי משפחה אחרים שעדיין בסוריה ושקלו להצטרף אליו במצרים שמעו את סיפורו והחליט להישאר במקומם. "מצרים הייתה מדינה רגועה" אמר מאמון. "עכשיו, אין מדינה רגועה בכל האזור".

"לפחות בדמשק ידענו מי האויב שלנו" אמר אחד הפליטים. "פה אנחנו אף פעם לא בטוחים. הממשלה? האספסוף? המשטרה? העם?"

בעיותיה הכלכליות של מצרים אינן מקלות עליה וכאשר השאלה האם לתת לחם למצריים או לפליטים הסוריים התשובה ברורה למדי...

קטגוריה: אקטואליה

תגיות: מצרים, פליטים מסוריה