אולי אפשר להירגע מעט? להפסיק לראות בזולת אויב. לחדול מלהטעין כל הצעה וכל החלטה בכוונות זדון. להאמין באמת בכנותו

כל מי שעוסק בהנחלת ערכי יהדות לציבור הרחב נתקל בשלוש תגובות אפשריות. יש הנענים בשמחה ומודים על האכפתיות והמסירות. יש האומרים בנימוס 'לא, תודה'. ויש המתריסים: "למה אתם בכלל פונים אליי?! מה אתם מתערבים בחיים שלי?!".

קשה לנהל שיחה עם האחרונים, כי הם טעונים בכעס ובדעות קדומות. אתה אומר לו: "אני פונה אליך כי אכפת לי ממך. כי אני מאמין שערכי היהדות יעשירו את חייך ויעניקו משמעות עשירה ועמוקה יותר ליהדות שלך". והוא מטיח בך: "לא רוצה שתעשיר את חיי. החיים שלי טובים ועשירים גם בלעדיך, ואני לא רוצה לשמוע ממך שום דבר".

תמונת ראי

אותו דפוס תגובה קורה גם בכיוון השני. בא משרד הבריאות ומנסה לשכנע את הציבור לנקוט אמצעי זהירות, ריחוק חברתי, עטיית מסיכות, הימנעות מהתקהלויות. יש המבינים את חשיבות הדבר ונענים. אחרים מגיבים באדישות או בהתחמקות. ויש המתריסים: "מה אתם מתערבים בחיים שלנו".

הגורמים המוסמכים מנסים להסביר כי זה לטובת הציבור עצמו, למען הבריאות של האבא והאימא, הסבא והסבתא. האמצעים האלה נועדו לבלום את התפשטות המחלה, למנוע את קריסת המחלקות במרכזים הרפואיים. הדברים דברי טעם, הגיוניים, משכנעים. אבל מי שבא טעון מטיח בחזרה: "מוחל טובות. אל תדאגו לנו ואל תתערבו בחיים שלנו".

זה השיח שהתפתח אצלנו בעת האחרונה. הקיצונים משני הצדדים אינם נותנים אמון בכנות כוונותיהם של מי שפונים אליהם. הם משוכנעים שמגמותיהם מרושעות, זדוניות. הם בטוחים שכל רצונם להשתלט עליהם ולכפות עליהם אורחות חיים זרים להם.

אבל אולי אפשר להירגע מעט? להשקיט את תופי המלחמה. להפסיק לראות בזולת אויב. לחדול מלהטעין כל הצעה וכל החלטה בכוונות זדון. להאמין באמת בכנותו. מי שפונה אליך ומזמין אותך להניח תפילין, רוצה באמת שיהיה לך טוב, שתחוש קשר קרוב ומתוק עם בורא העולם. ומי שמבקש ממך לעטות מסיכה, רוצה באמת שאתה וסביבתך תהיו בריאים ומוּגנים.

להוריד את המפלס

כל מערכת הטיעונים הזורקת מייד את הטענה אל הצד השני היא ילדותית מעט. ילדים נוהגים להשיב: "ולמה הוא?". אדם בוגר לא קופץ מהגג בטענה שמישהו בצד השני עשה זאת. ואם פלוני נוהג בפראות זה נימוק שמצדיק נהיגה כזאת גם מצידי?

יש המסבירים את התנכרותם למסורת היהודית במעשים כאלה ואחרים של מי שנראים בעיניהם 'נציגי הדת'. אבל מה ההיגיון בזה? האם זו סיבה לגזול מעצמך את החיבור למורשת אבותיך? למנוע מילדיך את אוצרות הרוח של העם היהודי והאהבה למסורת הדורות?

ובאותה מידה, אם אנשים מזלזלים בהוראות ומתגודדים בחוף הים, בתל-אביב או בבלפור – האם זו סיבה שגם אני אזלזל? הלוא אני פוגע בעצמי, בחבריי, בבני משפחתי, בקהילתי. הזלזול שלי עלול לגרום להם לחלות, לסבול ואולי גרוע מכך.

בואו נאמין זה בזה, נקבל את האמת איש מרעהו, נוריד את מפלסי הזעם, ונשאף להיות עם מאוחד ומלוכד.

רבים נענים בשמחה ומודים על ההזמנה להניח תפילין. ברלה שיינר, תושב לוד, מצלם בכל שבוע את קהל

קטגוריה: ,