ימים אלו הם הימים האחרונים של שנת תשע"ג כדי שתכלה שנה וקללותיה ותחל שנה וברכותיה. כל יום וכל שעה הם בעלי השפעה ומשמעות לשנה הבאה.

לר"ה מספר שמות: יום הדין, יום תרועה, יום זיכרון. במאמר זה נתייחס לר"ה בהקשר ליום הדין. הדינים הם מקור כל הייסורים, ומקור הייסורים הם כל התענוגות שיש בעולם. אם כל אדם יזכור בימים אלו את הייסורים שעבר ועובר, מי לא יחרד?

מידת הדין
את העניין ניתן להבין, עפ"י דברי חז"ל, בתחילה עלה במחשבה לברוא את העולם במידת הדין, ראה הקב"ה שאין העולם מתקיים, עמד ושתפו במידת הרחמים. בכל ר"ה חוזר העולם לקדמותו כבמעשה בראשית. לכן, היום הראשון של השנה הוא תחילת הבריאה ונחשב למידת הדין והיום השני הוא בחינת שיתוף מידת הרחמים בדין.
מידת הדין היא היושר הגדול ביותר שעל פיו היה ראוי שהעולם יונהג. אך על הנבראים היה להיות ישרים באותה מידה כדי שלא יינזקו ממידת הדין.
אך לא כך הם פני הדברים ואי אפשר לתאר כמה קטרוגים יש על כל אחד מאתנו, אלפים ורבבות. ננסה לדמיין מציאות של משפט, אדם עומד לפני התובע, התובע מטיח בפניו את כל החולשות והסטיות מדרך הישר, המעיים מתהפכים רק מהמחשבה. מה ההרגשה כשעומדים שני תובעים... שלושה, אלפים ורבבות, מי יוכל להם?
בעולם יש פ"ר דינים (280) ובמילה שופר יש רמז על כך. בנוסף יש ש"ך דינים (320) שמרומזים בחלק הראשון של המילה שופר, ש"ו (306) ביחד עם היד האוחזת בשופר, בעלת י"ד פרקים (14), יחד זה 320=ש"ך. אך לא כאן המקום להרחיב בנושא זה.
האותיות הסופיות מנצפ"ך, הן אותיות של דין, הן מסיימות מילה. לא נותנות למילה להתפשט. סיום זה דין.
כל כוונות השופר הן כוונות כנגד הדינים. זה יום שצריך להתחנן ולבקש רחמים. הטומאה והפורענות אלו דינים. הקב"ה עשה עמנו חסד גדול ואיפשר לנו להינצל מהמציאות הבלתי מתפשרת של מידת הדין. ע"י העלאת הדינים לשורשם והמתקתם.

המתקת הדינים
מטרת האדם לדבוק בשם מיום שנולד עד יום פקודתו. מציאות החיים והטבעים שטבע הקב"ה בבריאה לא מקלים על המטרה הזאת ולכן עבודת השם שלנו מתרכזת בחיזוק עץ החיים: לחבר את הענפים (אנחנו) לשורשם (הקב"ה), ולחבר את הנשמה לגוף.
בעולם יש דרגות של טוב, של עונג, של אור. הדרגה הגבוהה ביותר היא מתוק. המקום שנקרא מיתוק, נמצא בעולם האצילות ולשם אנו רוצים ושואפים להגיע בר"ה.
יש ארבע דרגות בלימוד התורה, פשט- דרגה של עולם העשיה. רמז- דרגה של עולם היצירה. דרוש- דרגה של עולם הבריאה. סוד- דרגה של עולם האצילות. אותו ספר תורה, אותם חמישה חומשי תורה, בכל הדרגות יש את אותן מילים וכל אדם לומד לפי דרגתו הוא.
אור החיים הקדוש אומר: כשאדם בא לעולם האמת ובידו מקרא-פשט, ז"א שכל חייו התמקד בלימוד הפשט, הוא נשאל אם יש בידו תלמוד-רמז. מי שבא עם תלמוד, נשאל אם יש בידו מדרש (דרוש) וכך הלאה. כל אחד נשאל אם הוא בקי בדרגה אחת גבוהה יותר ממה שהוא למד כל חייו. נוכל ללמוד מכך כלל לחיים: אעפ"י שנראה לנו שהמקום שאנו עומדים זו המדרגה שלנו, אומרים לנו: המדרגה שלכם היא אחת למעלה ממה שאתם חושבים.
וחזרה לנושא שלנו: לא כך הם פני הדברים בר"ה, בר"ה כולנו עולים לעולם שאין בו רע כלל, עולם האצילות, לשורש השורשים, לכסא הכבוד. לעלות בצינור דרך קולו של השופר שמחבר בין התוקע לשומע, עליה ביום אחד, ביום הדין, יום תרועה.

מספר עצות להמתקת הדינים
יש באפשרותנו להשפיע רחמים על מידת הדין:
א. אדם תמיד צריך לזכור, להצדיק את הקב"ה, ולפי מה שמצדיק את הקב"ה כך יזכה להיגאל מייסוריו, לא מיד, אבל לא יישאר בהם לאורך זמן. אם הדברים היו ברורים, לא היה קשה להיות עבד השם.
ב. תפילה, מלשון תפל, האדם הופך לתפל לקב"ה, לא צריך שום בקשות ממילא הכל יזרום בצורה הנפלאה ביותר, לא יחסר לו כלום. זה יום תפילה, כשאדם מתחבר לקב"ה, כל כולו תפילה, זה החיבור האמיתי.
ג. ענוה, הזוהר הקדוש אומר שכל התפילות לא נכנסות ליעדן עד שתעלה תפילת העני. כשאדם יודע שיש מלך בעולם, שממלא כל עלמין, מסובב כל עלמין, לית אתר פנוי מיניה, שאין לאדם שום מקום בעולם כלל, הקב"ה מלא כל הארץ כבודו, האדם לא יודע איך הוא בכלל קיים. כשאדם מגיע לענוה כזאת וכך מתחיל את ר"ה אז הקב"ה עוזר לו בכל צעד, הוא מלווה אותו בתפילות ומעלה את התפילות שלו, מלווה אותו בשופר והוא תוקע בשבילו בשופר.

אנחנו לא מבטלים את מידת הדין, אנחנו ממתיקים אותה. מי שמבטל אותה לעתיד לבוא זה רק הקב"ה. הקב"ה יתקע בשופר גדול, יעשה סדר במלאכים וחיות הקודש, יסתום פיהם של המקטרגים ויפתח פיהם של הסנגורים, יעבור מכסא דין לכסא רחמים. פיתחו לי כחודו של מחט ואני אפתח לכם שערים גדולים. מאתנו, הקב"ה מבקש השתדלות. אנחנו מבקשים מהשם: אנחנו נעשה כמו שאנו יכולים, ואתה הקב"ה תעשה כמו שאתה יכול.
בע"ה שתהיה התעוררות גדולה בר"ה תש"עד ויתהפך הכל לטובה. "והיה ביום ההוא, יתקע בשופר גדול, ובאו האובדים מארץ אשור והנידחים מארץ מצרים וישתחוו לשם בהר הקודש, ירושלים" (ישעיהו, כז', יג')

קטגוריה: יהדות

תגיות: ראש השנה