באדיבות הקול היהודי
כל ראש השנה מתעוררת המחלוקת הנושנה ביחס לברסלב. מתאים לצאת לאומן לראש השנה? לא מתאים? בסופו של דבר כל אדם צריך לקבל את ההחלטות על חייו. בערוץ אורות מזמינים לשמוע מה עשתה אומן לשני בעלי תשובה ותיקים: רן ובר וצביקה יחזקאלי.

בסרטון חדש של ערוץ אורות משוחחים וובר ויחזקאלי על הנסיעה הראשונה לאומן ומסבירים כיצד מצליחים להתחדש למרות שהנסיעה הפכה לעיתים לתופעה בעלת לחץ חברתי.

"אני זוכר שבשנה הראשונה שהגעתי לאומן באתי בכלל כמתבונן. שמעתי שיש מסיבה טובה ובאתי, באמת הכי נקי שיש, לא משוחד. אני אומר שבעל תשובה שמדבר על יום הדין חייב עזרה, שיעבירו אותו בדלת. באמת זה נתפר לנפש שלנו ותשובה זה לאו דווקא לגדל פאות אלא תשובה זה כל יום. מי שרוצה להתחיל מחדש צריך ללכת לקו ההתחלה".

הרב רן וובר מספר כי הגיע לאומן דווקא ממקום הפוך. "לא רציתי שום פסטיבל אלא הייתי בקטע שלא רוצה ליסוע, אבל חברים שלי שיגעו אותי אז אמרתי אתה יודע מה? ניסע ונסמן את ה'וי'. הגעתי לציון וקיבלתי כמו בעיטה ללב, בעיטה של רחמים ואיפה אני עם הרחמים. לא הבנתי מה קורה לי שם בכלל. הגעתי לארץ ולקח לי זמן להתאושש להבין מה קורה".

"נהיה פה משהו חברתי קצת שמרחיק אותך, אבל אם אתה קצת שובר את העניין הזה של הכסות של הסיפור, אז אתה כן רוצה את זה וכן רוצה משהו חדש, להתחדש", מספר יחזקאלי. "אני הולך כל שנה בראש השנה בלילה בורח מהחבר'ה לחסיד אחד מדהים, איש פשוט שקוראים לו רבי קלמן גולדשמיט. הבן אדם גילה גידול בגודל אבטיח בבטן שלו ואמר ה' תודה, שלחת לי רפואה. בפעם הראשונה שהייתי אצלו זה היתה סעודת הודיה ליהודי אחד בן 50 ששכנעו אותו לטוס לאומן והוא היה רווק. הוא היה דוס, אבל אמר שאני בא לרבי שלכם להגיד לו שיש יאוש בעולם... הוא הגיע לציון ואמר 'רבי, תראה אותי, יש יאוש בעולם...". בשנה שאחר כך בראש השנה הייתי בסעודת הודיה שלו אחרי שהתחתן ואשתו בהיריון... אפשר לספר הרבה סיפורי ניסים, אבל אני אומר, רבאק בואו ותראו".

הסרטון המוצג כאן הינו חלונית מוטמעת מתוך אתר האינטרנט יוטיוב. זכויות היוצרים בתוכן שייכות ליוצר התוכן. קישור קרדיט למקור התוכן: לחיצה כאן

קטגוריה: ,