נ ניהו מ חז ˜
אם עד עכשיו הכותרות דיברו על יאיר לפיד שמתחזק, ניתן להצביע
כעת על מהפך. לא על המהפך שבוז'י הרצוג הבטיח, אלא על מהפך ביחסים
בין נתניהו לחרדים ובין לפיד לחרדים. בעוד לפיד, שגילה את עצמו מתדר־
דר בסקרים האחרונים, הבין כי עליו לזנוח את הרטוריקה הממלכתית ולצאת
להופעות בתקשורת במטרה שאלו ישיבו אותו לקדמת הבמה, והכי חשוב
– יזיזו את מועמדי מפלגת העבודה מהכותרות הראשיות, ויעצרו את הסחף
שהביא עמו הפריימריז היצרי במפלגה, פריימריז שעולה ללפיד, יותר מלאבי
גבאי, בבריאות.

בפריימריז שערכה, מפלגת העבודה הוכיחה בפעם המי יודע כמה כי
למרות שהיא מפלגה גוססת, היא עדיין מפלגה בעלת שורשים איתנים, שלא
ניתן להספיד אותה כה מהר. ואם לפיד קיווה שהוא יהיה זה שיצליח להיבנות
על חורבותיה, המפלגה משמיעה קולות של חיים, ואפילו מקיימת פריימריז
שזוכים להתעניינות תקשורתית רבה.
לפיד גזר את המסקנות הנדרשות, חתך שמאלה, ושבר את הכלים מול
החרדים. מולו, באורח די מפתיע יש לומר, נתניהו נעמד מאחורי הציבור הח־
רדי כמעט באופן מלא. הוא התייצב היטב, ושלא כהרגלו בלי זיגזגים, מול
הרפורמים וקבע חד-משמעית כי הכותל יישאר בידינו. במקביל נשלחו חברי
הכנסת של הליכוד לכלי התקשורת הזועקים חמס, ונשמעו בחלקם כמו אח־
רוני הנציגים החרדיים. אחד כזה הוא דודי אמסלם שבראיון שנערך עמו בע־
רוץ הכנסת, הציג עמדות בלתי מתפשרות. "מבחינתי", אמר, "אין ולא יהיה
מתווה רפורמי לכותל. צריך להקפיא את המתווה הרע הזה, או לבטל אותו
לחלוטין – כל מה שימנע מהמתווה הבעייתי להמשיך". משנשאל בידי המ־
ראיין, ברק רביד - הכתב המדיני של העיתון הארץ - המזוהה עם הקהילה
הרפורמית, מדוע צריכים את כל ההפרדה הזו בכלל.. השיב לו חבר הכנסת
מהליכוד בלי למצמץ: "זו ההלכה. לא היום קבעו אותה, ולא אתמול, כך נהג
עם ישראל וכך זה יימשך".
זה ברקע המעשי, ברקע התדמיתי נתניהו ממשיך לשמור כראוי על תד־
מית של מדינה יהודית, והוא הוכיח זאת כאשר צעד בשבת האחרונה ברגל
ברחובות ברלין בדרכו להלוויית הקנצלר הגרמני לשעבר הלמוט קוהל. נתניהו
גם הודיע למארגני הטקס כי אינו מתכוון לנאום בגלל קדושת השבת. נכון,
אומנם נתניהו אינו שומר תורה ומצוות. הוא רחוק מאוד מקיום מצוות התו־
רה, אוכל טריפה, ומזמין לביתו ללא נקיפות מצפון טכנאי בעצם היום הקדוש
ביותר בשנה, אבל לפחות את הפרהסיה של המדינה היהודית הוא מצליח
לשמור בגאון.

קטגוריה: