אלפים רבים השתתפו בהלוויתו של מרן הגאון רבי חיים שאול גריינמן זצ"ל שנפטר באופן פתאומי במהלך שביעי של פסח כשהוא בן 89 שנים.

נולד בווילנה לרב שמואל גריינימן ולצביה, בתו של הרב שמריהו יוסף קרליץ, רבה של קוסובה, ואחותו של החזון איש - הרב אברהם ישעיהו קרליץ. בשנת תרצ"ה (1935) עלה עם משפחתו לארץ ישראל והיא התיישבה בבני ברק, בה התיישב החזון איש שנתיים לפני כן. למד בישיבת תפארת ציון ולאחר מכן בישיבת לומז'ה בפתח תקווה ובישיבת חברון.

בשנת תש"ז (1947) נישא לחנה דבורה, בתו של הרב ישראל שלום לוריא (רוטמן); חניך ישיבת קלם, ר"מ ומשגיח בישיבת תורת חיים ומו"צ בעדה החרדית. מסדר הקידושין היה הרב איסר זלמן מלצר.

היה מקורב לחזון איש. בספרו הראשון של הרב גריינימן, "כלילא דוורדא", מופיעות הערותיו של החזון איש, ובספרו הראשון מסדרת "חידושים וביאורים" מופיע בראש הספר מכתב ארוך בנדון הלכתי שכתב לו החזון איש. החזון איש שימש סנדק לבנו הבכור בברית שהתקיימה בירושלים‏[1].

במשך השנים התרכז סביבו חוג גדול ההולך בשיטת החזון איש שראה בו את רבו ומנהיגו. עם קהילה זו נמנו הרבנים אברהם גניחובסקי, דוב לנדו ויהודה בויאר. במשך שנים נמנה הרב גריינימן עם מתפללי בית הכנסת לדרמן, ובשנות ה-80 הקים בסמוך בית מדרש עצמאי. במשך תקופה ארוכה שהה בימות השבוע במושב תפרח ושב לביתו לשבת.

בית המדרש של הרב חיים גריינמן בבני ברק.
הרב גריינימן נחשב מומחה לענייני רפואה, והיה מצוי בקשר הדוק עם רופאים בישראל ובחו"ל. לאורך השנים יעץ בחינם לפונים אליו בעניינים אלו. בין הנועצים בו היה אלימלך פירר. יעץ גם בעניינים כלליים ובפרט בענייני חינוך ונושאים כלכליים.[דרוש מקור] גם בפוליטיקה השפעתו מאחרי הקלעים הייתה רבה ובין הנועצים בו היו אריה דרעי (שאף התייעץ עמו על חזרתו לפוליטיקה), ודוד אזולאי. עוד נמנו על מקורביו הרב שלמה משה עמאר ‏[2], הרב נחום קוק, הרב אברהם דב לוין ועוד.

הרב גריינימן היה בעל השפעה על קהילות, ישיבות ומוסדות חינוך בציבור החרדי, ובהם הקהילה החרדית בזכרון יעקב ובתפרח, ישיבת סלבודקה בבני ברק וישיבת "זיכרון מיכאל" בזכרון יעקב, ארגון "ערכים" וסמינר אור החיים בבני ברק לבנות מעדות המזרח ועוד. יזם את הקמת המתיבתות שהיו הבסיס של הישיבות הספרדיות שצמחו בגידול משמעותי בעשורים האחרונים.

בעברו נטל הרב גריינימן חלק משמעותי בהנהגת הציבור הליטאי. בבחירות לעיריית בני ברק שהתקיימו בשנות ה-70 תמך בשמואל וינברג מתנועת פא"י לראשות העיר, וברשימתו של וינברג אף נמנה אחד ממקורבי הרב גריינימן, הרב יצחק כהן. ה"סטייפלער" והרב שך התנגדו בתוקף למהלך.

הנדבן יעקב הלפרין קבע בצוואתו כי קבוצת תלמידי חכמים יוסמכו לקבוע מה לעשות בהקדשותיו. לאחר פטירת הרב יעקב ישראל קנייבסקי נותר הרב גריינימן היחיד מקבוצה זו, ומשכך הוא היה בעל הסמכות במוסדות ההקדש של הלפרין ובהם בית הקברות שומרי שבת. בשנת תשע"א הורה לפרק אוהל שבנו אלמונים מעל קברו של החזון איש.

דוברות איחוד הצלה: לבקשת בני משפחת מרן הגר"ח גריינימן זצ"ל מתנדבי איחוד הצלה מסניף 'בני ברק' יסייעו באבטחת מסע ההלוויה של מרן הגר"ח גריינימן זצ"ל שתחל בדקות הקרובות בעיר בני ברק.

מתנדבי איחוד הצלה בסיוע אמבולנסים של הארגון ערוכים למתן מענה רפואי מהיר ככל שיידרשו, בארגון איחוד הצלה קוראים למשתתפי ההלוויה לא לטפס על גגות, מרפסות, גדרות, ומקומות נוספים בהם יש חשש לנפילה מגובה.

אפי פלדמן ראש סניף איחוד הצלה בבני ברק מסר: "כהפקת לקחים מהלווית מרן הגר"ש וואזנר זצוק"ל אנו קוראים למשתתפי ההלוויה להימנע מכל צעד שיכול לגרום לסכנת חיים, מזג האוויר החורפי צפוי ככה"נ לסייע ולחסוך מקרים של איבוד נוזלים והתייבשות אך הציבור הרחב נקרא להימנע מטיפוס על מקומות המועדים לנפילה מגובה בכדי למנוע אסונות מיותרים".

נפטר בשביעי של פסח תשע"ה בביתו בבני ברק.

קטגוריה: אקטואליה