הֲיָדַעְתָּ?
מִי שֶׁלֹּא שׁוֹמֵר אֶת הָעֵינַיִם שֶׁיִּהְיֶה בְּכָל דַּרְגָּה רוּחָנִית שֶׁיִּהְיֶה ְיִצְטָרֵךְ לְתַן אֶת הַדִּין בְּבֹא הַיּוֹם!

הוי מחשב שכר עבירה כנגד הפסדה! (רבינו הקדוש, אבות פ"ב) ולפני אתה עתיד ליתן דין וחשבון לפני מלך מלכי המלכים הקב"ה! (אבות ג, א)

דין תורה בבית דין של מעלה על שמירת עיניים.
ועכשיו לא יהיו שום תירוצים. שם אין משחקים. ולא יועילו כל התירוצים .ואמתלאות שמקורם בשקר, הרי האמת הוא האמת, הרי האמת הוא האמת!
כי לצערנו הרבה חושבים שזה חומרה וחסידות ולא היא! ונכשלים באיסורי דאורייתא חמורים ביותר ומלאך המוות משבר העיניים בקבר כנזכר בזוהר... (הובא בקב הישר)

מי רוצה לנסות? אני לא ממליץ לאף אחד....

פלוני בן פלוני אברך חשוב הלך לבית עולמו. וכבוד גדול עשו לו במותו, והספדים מרובים.כי היה שקדן גדול בתורה הקדושה. אבל - האמת נתגלתה בבית דין של מעלה.

בית דין:למה לא נזהרת על שמירת עיניים?

אברך חשוב זצ"ל:מה? זה! זה חומרא גדולה וחסידות עצומה, זה שייך לחסידישער אברכים, אדמורי"ם, מקובלים וכו'

בית דין: אוי לך ואבוי לך, הלא זהו איסור דאורייתא!

אברך חשוב: אבל לא היה לי אייפון ח"ו ואני מעולם לא הסתכלתי באינטר - חטא, רח"ל, ואין אפילו מחשב בבית, תהילה לאל!

בית דין: אבל הלכת ברחוב עם עינים פתוחות וראש מורם!
וכתוב ''איש או אשה כי יפלא לנדר נדר נזיר'' (ו ב) - כתב הרמב''ם: מדברי סופרים שאסור לנזיר לעמוד במושב שותי יין, ויתרחק ממנו הרבה, שהרי מכשול לפניו. אמרו חכמים: לך לך אמרין לנזירא, סחור סחור, לכרמא לא תקרב (ע''ז יז.). נזיר - סביב לכרם לא יקרב! (ה' נזירות פ''ד ה''י).

הלכה זאת, שאסור לנזיר לעמוד במחיצתם של שותי יין, אינה חומרא גרידא או הידור מצוה, אלא היא איסור מדברי סופרים, שאסור לו לאדם להתקרב למקום מכשול. כמה מחייבים אותנו דברים אלו ביחס להסתובבות ברחובות ושוטטות בערים המלאים במכשולים מרובים, ביחוד בעבירה של 'ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם''! (במדבר טו לט).

לפיכך, גם אם נאלצים מכורח הנסיבות ההכרחיות לעבור ברחובות הערים, עלינו להיות ערים לגודל המכשולים הנקרים לפנינו, ולהשתדל להמעיט בכך ככל האפשר, אלא ללכת סביב סביב למקומות המכשול. כי העיקר הוא כלשונו של הרמב''ם - להתרחק ממקום המכשול מרחק רב !

בבא בתרא (נ"ז:) משבחים: "'ועוצם עיניו מראות ברע', אמר רב חייא בר אבא: זה שאין מסתכל בנשים בשעה שעומדות על הכביסה".
מסתפקת שם הגמרא: "היכי דמי, אי דאיכא דרכא אחריתא רשע הוא. אי דליכא דרכא אחריתא אנוס הוא". מסביר הרשב"ם: הרי ברור לחז"ל שכאשר ישנה אפשרות לאדם לא להסתכל, והוא כן מסתכל, הרי זה רשע, ומה החידוש?
אלא חידשה הגמרא, שאפילו אחד שעצם עיניו, ולא ראה דבר - אם היה יכול לא לעבור שם כלל - גם זה נקרא רשע!
אם כך, את מי משבחים שלא מסתכל?
מיישבת הגמרא: "לעולם דליכא דרכא אחריתא ואפ"ה מיבעי ליה למינס נפשיה". אפילו אדם שאין לו דרך אחרת, והוא אנוס, חייב עדיין לעשות כל מאמץ להמנע מהסתכלות.
מובא ברשב''ם (בבא בתרא נז ע''ב) דאי איכא דרכא אחרינא רשע הוא, שההולך במקום שנשים מצויות אף שאינו מסתכל בהם נחשב רשע על שהלך במקום שיכל לחטוא, שלכאורה תמוה הוא, שלמה יחשב רשע אחר שאינו מסתכל, והטעם הוא שכיון דלא חש להזהר מסכנת החטא וקירב עצמו עד החטא

אברך חשוב זצ"ל:אבל, איפה כתוב שצריך לשמור על העיניים?

בית דין: כך ציווה מלך מלכי המלכים ה' יתברך ומפורש בפסוקים: (במדבר ט''ז) "וְלֹא תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם" "ונשמרת מכל דבר רע"

אברך חשוב: אבל - שכחתי!
בית דין: קראת קריאת שמע בכל יום?

אברך חשוב: כן הקפדתי בזמן המגן אברהם!

בית דין:טוב שהקפדת לקרות קריאת שמע בזמנה, אחרת היית בנידוי כמו שכתוב בזוהר הקדוש!

ידוע מה שאמרו בגמ' כל הקורא קריאת שמע בלא תפילין כאילו מעיד עדות שקר בעצמו וכן אמרו בזוה"ק על הקורא ק"ש בלא ציצית וכ"כ במשנ"ב על הקורא קריאת שמע בלא אהבת ה', וכן יש לומר על הקורא קריאת שמע ואינו מקפיד על גדרי הקדושה וכתוב מלא דיבר "ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אשר אתם זונים אחריהם! למען תזכרו ועשיתם את כל מצוותי והייתם קדושים לאלקיכם!"

אברך חשוב: מי אמר שזה דאורייתא אולי זה אסמכתא בעלמא?

בית דין: רבינו יונה מונה את זה כלאו דאורייתא הוזהרנו בזה שאל יסתכל אדם באשת איש ובשאר עריות פן יוקש בם.(בשערי תשובה שער ג' אות סד)

ובאגרת התשובה - אסור להסתכל באשת ואפילו מכוערת מן איש התורה שנאמר ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם. ואסור להסתכל בפנויה מדברי קבלה שנאמר ( איוב ) א,לא ברית כרתי לעיני ומה אתבונן על בתולה. וכל המסתכל באשת איש מכשיל ומכחיש כח יצרו הטוב והודו נהפך עליו למשחית.
אברך חשוב זצ"ל: זה רק רבינו יונה מי עוד?

בית דין הובאו דבריו בבית יוסף (סימן כא) והדברים מבוארים ברמב"ם בהלכות איסורי ביאה (פרק כא הלכה ב'):" להביט ביופייה אסור, ומכין למתכוון לדבר זה מכת מרדות.

והמסתכל אפילו באצבע קטנה של אישה ונתכוון ליהנות- כמי שנסתכל במקום התורף"

והמרצה מעות לאשה מידו לידה כדי להסתכל בה אפילו יש בידו תורה ומעשים טובים כמשה רבינו לא ינקה מדינה של גיהנם! וכמו ששנו חכמים בברכות ס"א ע"א, ואפילו בציור תמונה של אשה אסור להסתכל.

.ועוד שם בהלכה כא':"אסור להסתכל בנשים בשעה שעומדות על הכביסה.

אפילו להסתכל בבגדי צבע של אישה שהוא מכירה אסור"

.וכן החינוך מצווה שפז ומנה אותה כמצווה תמידית. הסמ"ג (ל"ת קכו) , טור, שולחן ערוך אבן העזר(סימן כא') מביאים דברי הרמב"ם להלכה ,וכן הסמ"ג (מצווה לג') מונה אותה במניין תרי"ג מצוות, וכן מובא ב"חרדים".
ואסור להסתכל אפילו פחות מטפח. (עיין שו"ע סימן ע"ה ס"א)

אברך חשוב זצ"ל זה כל כך חמור?

בית דין:זה יהרג ואל יעבור!
רבינו יונה (בפירושו לאבות פ"ג מי"א) עיין שם שהסתכלות באשת איש הוא מתולדות גילוי עריות שיהרג עליהם ואל יעבור (וראייתו מסנהדרין עה. ע"ש).

וז"ל הרמ"א בדרכי משה (יו"ד קנ"ז סק"ג) "...ליהנות מאליל או לאו של גילוי עריות יהרג ואל יעבור דאמרינן סוף בן סורר ומורה [סנהדרין שם] מעשה באחד שנתן עיניו וכו' ואמרו חכמים ימות וכו'" ע"ש באורך.

וכן הוא בשו"ע שם ברמ"א וז"ל "וכל איסור עבודת כוכבים וגילוי עריות ושפיכות דמים אע"פ שאין בו מיתה, רק לאו בעלמא, צריך ליהרג ולא לעבור (ר"ן פרק כל שעה ופרק בן סורר ומורה)" וע"ש בש"ך ס"ק י.

"דוד המלך ע''ה אמר בתהילים ( קיט,לז):"העבר עיני מראות שוא בדרכיך חייני".דוד המלך עליו השלום רמז לנו שיותר טוב לאדם להעביר וליקח עינו קודם שיראה בהם דבר שוא ותפל רחמנא ליצלן!

והרהורי עבירה והסתכלות נשים - טוב המוות מהחיים. (יערות דבש)

אברך חשוב זצ"ל מה כל כך חמור בזה?

בית דין: הרמב"ם (בפרק ד' מהלכות תשובה הלכה ד') מנה עשרים וארבעה דברים המעכבים את התשובה, וכתב, שאחד מהם המסתכל בעריות , ומעלה על דעתו שאין בכך כלום, שהוא אומר:וכי בעלתי או קרבתי אצלה?! והוא אינו יודע שראיית העיניים עוון גדול הגורם לגופן של עריות, שנאמר":ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם"

אסור ראית הנשים הוא חמור מאד וחשוב כזנות, שכן כתוב (במדבר טו לט) ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אשר אתם זנים אחריהם. ומתגלגל בעוף הנקרא "ראה". וכתב רבינו יונה שנקרא משמד לדבר אחד, ועל מי שאינו מסתכל בנשים אמר הקדוש ברוך הוא הדין דידי (ירושלמי ברכות פ"א, ה"ה) (פלא יועץ ערך עריות)
עוד כתב רבינו יונה. (שערי תשובה פרק א' אות ו:) ועתה בינה שמעה זאת כי הוא עיקר גדול. אמת כי יש מן הצדיקים שנכשלים בחטא לפעמים. כענין שנאמר (קהלת ז) כי אדם אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא. אכן כובשים את יצרם מאת פניהם. ואם יפלו בחטא פעם אחת לא ישנו לו. ונקוטו בפניהם. וחוזרים בתשובה.
אך כל אשר אינו נזהר מחטא ידוע. ואינו מקבל על נפשו להשמר ממנו. גם אם הוא מהעונות הקלים. אף על פי שהוא נזהר מכל העבירות שבתורה קראוהו חכמי ישראל מומר לדבר אחד. ואת פושעים נמנה. וגדול עונו מנשוא. כי אם אמור יאמר העבד לרבו. כל אשר תאמר אלי אעשה זולתי דבר אחד. כבר שבר עול אדוניו מעליו. והישר בעיניו יעשה. וכל הענין הזה נאמר (דברים כז) ארור האיש אשר לא יקים את דברי התורה הזאת לעשות אותם. ביאור אשר לא יקבל על נפשו לקיים כל דברי תורה מראש ועד סוף. ויורה על זה אשר לא יקים לעשות. ולא אמר אשר לא יעשה אותם:

ז. ועוד תדע כי השונה עבירה אחת עשר פעמים. אף על פי שנזהר מכל שאר העבירות. הנה הוא נחשב כעובר על עבירות חלוקות. וכן אמרו רבותינו זכרונם לברכה כי אם יאמרו לנזיר אל תשתה והוא שותה. אל תשתה והוא שותה. לוקה באחרונה על כל אחד ואחד. כמשפט האוכל טריפה. בהמה טמאה. וחלב ודם:
ח. וראה ראינו כי רבו עונות הדור על זאת. כי יש אנשים רבים שמקבלים על נפשם להזהר מעבירות ידועות וכל ימי חייהם אינם נזהרים בהם. אבל הם אצלם כהיתר. ואלו לא היו נוהגים כן רק על עבירה אחת. חלי רע הוא בנפשם כאשר ביארנו. אף כי נוהגים על אזהרות רבות וכהנה מן החמורות. כמו שבועת חנם. ומקלל את חבירו או את עצמו בשם. והזכרת שם שמים לבטלה. או במקום שאינו טהור. או בידים לא נקיות. והעלמת עין מן העני. ולשון הרע. ושנאת חנם. וגבהות הלב. ונתינת חתית. והסתכל בעריות. וביטול תלמוד תורה כנגד כולם. ורבות כאלה. כתבנו מקצתם אצל בני הדור להזכירם ולהזהירם.

וכן ראוי לכל בעלי תשובה לכתוב במגלת ספר הדברים אשר נכשלו בהם. והמצות אשר קצרו בקיומם. ולקרוא בספר זכרונותם בכל יום:
משתמע מזה שמי שלא זהיר לשמור על העינים הוא מומר לדבר אחד. וכתב החיד"א זיע"א (עבודת הקדוש) וכתב רבינו יונה דהמסתכל נשים הוא משומד לדבר אחד, וזה מן הדין. ומומר לדבר אחד הריהו מומר לכל התורה כולה! (עיין חולין ד. בכורות ל. סנהדרין דף כז. )

אברך חשוב זצ"ל:מה העונש?

בית דין:עונש גדול לפוגם בעיניו שמתגלגל בעוף שנקרא ראה, וכשמת מלאך המות משבר את העיניים שלו.

יש מלאך שממונה על רבבות מלאכי חבלה, והוא וכל מלאכי החבלה שהוא ממונה עליהם, עומדים, מפתים ומכריחים את האדם להסתכל בדברים שלא ראוי להסתכל עליהם. אם האדם שומע חלילה לממונה הזה, אז אחרי שהאדם הזה נפטר עומד המלאך ושובר את עיני האדם, כי הן כאילו שייכות לו. אחר כך מכניסים את האדם למקום שנקרא בור, שם יש מלאכי חבלה שנראים כמו נחשים ועקרבים, שכולם עוקצים ונושכים את הנשמה של האיש הזה, שבחייו לא הצליח להתגבר ולעמוד בניסיון (זוהר הקדוש פקודי רס"ג , קב הישר)

וכך שנינו גם במסכת ברכות במסכת ברכות (סא.) ועירובין (יח:): " כל העובר אחורי אשה בנהר אין לו חלק לעולם הבא". פירש רש״י כיון שמגביהה בגדיה ורגליה נראות הרי זה איסור . והתוספות שם כתבו כי יפול בעבירה השם יצילנו , וסופו נופל בגהינם .

אברך חשוב: זה כתוב בזוהר, אמרו לי שאסור ללמוד זוהר?

בית דין: שוטה שבעולם! לא ידעת שאסור מפורש להיות שוטה, שנאמר: "אל תהיו כסוס כפרד אין הבין". אסרת את המותר והתרת את האסור, אל תשכח לברך בשם ומלכות "ברוך מתיר אסורים".

להיפך - מצוה גדולה להיות ללומד זוהר תמיד ואיסור נורא וחמור מאד מאד להסתכל בנשים!

ומרן השולחן ערוך ז"ל כתב שצריך להתרחק מן הנשים מאד מאד, על מה עוד כתוב בשולחן ערוך מאד מאד?

הבית דין ממשיך:אחרי כל זה למה הסתכלת בנשים?

אולי נתעוות אצלך השכל ונטמטם הלב ממאכלות אסורות, נבילות וטריפות חלב ודם לא ידעת שממש אי אפשר לאכול בשר בהמה וזו סכנה עצומה בגלל המכשלות הרבות שיש שם (וכמו שכתב הפלא יועץ בג' מקומות בערך בשר, טרף ושוחט עיין שם) וכתוב בזוהר שעל מאכלות אסורות מאבד צלם אלקים וכו'.

אברך חשוב: זה כתוב בזוהר, אמרו לי שאסור ללמוד זוהר עד גיל 40 ועד שימלא כריסו בש"ס ופוסקים?

בית דין:גם חומש וגמרא לא למדת! בור ועם הארץ! ועוד הספידו עליך תלמיד חכם גדול ואברך חשוב, אתה עוד תענש על זה..
.
אבל האמת היא - שאמר ה' יתברך "ושננתם"! והגמרא הקדושה אומרת; (קדושין ל.) מאי דכתיב "ושננתם" אל תקרי "ושננתם" אלא "ושלשתם". לעולם ישלש אדם שנותיו שליש במקרא שליש במשנה שליש בתלמוד, מי יודע כמה חיי? לא צריכא ליומי! ופירשו התוספות דבכל יום ויום עצמו ישלש.

ולפי זה, הרי חובת כל אחד ללמוד זוהר הקדוש, - כמובטח "עתידא חכמתא דא לאתגליא לסוף יומיא", ממתי ובאיזה גיל יכול להתחיל, על זה אפשר לשאול את שאלת הגמ' "מי יודע כמה חיי" וממילא חובת כל אחד הלומד תורה, להשלים ה"פרד"ס" בכל יום.

ועל דרך זה ביאר הגאון מהרי"א מזידיטשוב זצ"ל שילמד וימלא כריסו בש"ס ופוסקים בכל יום ויום ואח"כ ילמד תורת הסוד כי להמתין עד שימלא אדם כריסו בש"ס ובפוסקים - מי יודע כמה חיי?.

עם כל זה "ומחוייב ביותר כל מי שעוסק בחכמה הזאת שיהא נפשו ולבו כל הימים להיטיב את מעשיו תמיד בכל תורת ה' הישרים וביותר בלימוד ושמירת ההלכה מכל חלקי ארבעה שו"ע. כי הם חיינו ואורך ימינו. ויקבע מאד בלבו חיוב ותשוקת שמירת ההלכה עד תכלית האחרון וע"ז נאמר כי על פי הדברים האלה כרתי אתך ברית. ואז יכול להחשב מבני היכלא דמלכא לכנוס לפני ולפנים אל היכל הקודש פנימה להתענג נפשו נועם זיו חכמת האמת שהוא אור פני מלך חיים ע"י לימוד עץ החיים ולהדבק באלקים חיים סלה." (הקדמת המסדר לס' הקדוש עץ חיים)

ושולחן ערוך גם לא למדת, וראית מראות אסורות ירחם ה'!

אברך חשוב: ראיתי מראות אסורות?

בית דין: כן!

אברך חשוב זצ"ל: לא הסתכלתי רק ראיתי ולא התכוונתי להנות ח"ו.

בית דין: פה זה עולם האמת ואל תשקר, אתה כן הסתכלת וכו', וחוץ מזה לא ידעת שנפסק שגם ראיה בעלמא אסורה? (פרי מגדים, משנה ברורה סימן ע"ה)
אברך חשוב זצ"ל: חשבתי שרק להרהר אסור אבל לראות מותר?

בית דין: גם ראיה בלי הרהור אסורה. ואסור ההסתכלות בנשים הוא אפלו אם אין לבבו פונה להרהר הרהורים רעים, מכל מקום הראיה פוגמת בעיני הנפש, ומתוך כך עינינו חשכו מראות במשכלות, וזה יצר באנוש בראותו אשה שרוצה להכירה, וצריך לדחק את עצמו ולהיות עוצם עיניו מראות ברע, ולפם צערא אגרא: (פלא יועץ ערך עריות)

ואתה כן הרהרת וכו'

אברך חשוב זצ"ל: אבל מי אומר שאסור להרהר, יש לי ראיה חזקה נגד. שהרי כתוב שהקב"ה לא מצרף מחשבה רעה למעשה

בית דין:ציווה מלך מלכי המלכים ה' יתברך בתורה הקדושה: "ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם", ודרשו חכמים: "אחרי עיניכם" - זה הרהור עבירה )ברכות יב) וכבר אמרו חז"ל (עבודה זרה כ) ונשמרת מכל דבר רע - שלא יהרהר אדם ביום ויבוא לידי טומאה בלילה. וכן נפסק ברמב"ם) הלכות איסורי ביאה כא (ובטור ובשולחן ערוך (סימן כג) "אסור לאדם שיקשה עצמו לדעת או יביא עצמו לידי הרהור".

מחשבה רעה מטמאה את הנשמה וגוררת רעה. עברה גוררת עברה, שיבוא לידי קשוי לדעת ולידי טמאת קרי החמורה. וכבר אמרו רבותינו זכרונם לברכה (יומא כט, א) הרהורי עברה קשים מעברה. ואמרו (נדה יג, ב) המקשה עצמו לדעת יהא בנדוי.

חָמוּר הִרְהוּר פְּנוּיָה אפילו מִמַגַעָה, שֶׁעַל הַהִרְהוּר עוֹבֵר בְּלָאו מִן הַתּוֹרָה שֶׁנֶּאֱמַר (דְּבָרִים כג י) וְנִשְׁמַרְתָּ מִכֹּל דָּבָר רַע וּפֵרְשׁוּ רַזַ"ל (ע"ז כ:) שֶׁלֹּא יְהַרְהֵר בְּיוֹם וְיָבוֹא לִידֵי טֻמְאָה בְּלַיְלָה עכ"ל (הובא בבית יוסף אבן העזר)

כָתַב רִבִּי אַבְרָהָם בֶּן עֶזְרָא דִמְטַמֵּא הַנְּשָׁמָה הַטְּהוֹרָה וְהִיא הֲכָנָה אֶל הָעֲבֵירָה כַּחֲרִישָׁה אֶל הַזְּרִיעָה וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא יַחֲשׁוֹב לַעֲשׂוֹת הַמַּחֲשָׁבָה וְהַהִרְהוּר שֶׁבְּלִבּוֹ שֶׁל צִיּוּר וְהִרְהוּר וּמְצִיאוּת עֲבֵירָה פּוֹגֵם וּמַרְחִיק הָאָדָם מִבּוֹרְאוֹ וְעַל זֶה הִזְהִיר (במדבר ט''ז) וְלֹא תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם וַהֲרֵי הַמְהַרְהֵר דוֹמֶה לְמִי שֶׁנִּכְנַס בְּמָקוֹם מְטוּנָף וּמְטַנֵּף כָּל בְּגָדָיו הֲלֹא יֵבוֹשׁ לִיכָּנֵס לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וְעַל זֶה נֶאֱמַר (ישעי' א') רַחֲצוּ הִזַכּוּ ה' יְטַהֲרֵנוּ וִיזַכֵּנוּ לַעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ: (חרדים)

ומה בכך אם אני מהרהר איזה עונש כבר יכולים לתת?
בית דין: כל עבירות יש להם תיקון על ידי צירוף בגיהנם מה שאין כן אלו העבירות (פגם המחשבה) שהמה רוחניות אין להם תיקון בגיהנם, כי המה יותר רוחני מגיהנם שהוא בעשיה, לכן אם אדם כבר נתקן ונצרף על ידי צירוף הגדול והנורא וכבר סובר ומצפה ליכנס לגן עדן, באים אלו המחשבות ואין מניחים אותו ליכנס, וזה רמזו במסכת נדה (דף י״ג) כל המביא עצמו לידי הרהור אין מכניסין אוחו למחיצתו של הקב״ה - עולם התעגוג והגן עדן, כי יצטרך תיקון וצירוף אחר גדול ונורא להתגלגל בעוף הטמא הבזוי מכל עופות טמאות שהוא הנקרא" ראה" ומנאף בעיניו וצערו שם גדול ונורא יותר מגיהנם.

או ליתר גלגולים ח״ו אם לא חזר בתשובה ותיקן אלו המחשבות. (טהרת הקודש)
אברך חשוב: אבל בנשים צנועות מותר להסתכל, לא?

בית דין:והמרצה מעות לאשה מידו לידה כדי להסתכל בה אפילו יש בידו תורה ומעשים טובים כמשה רבינו לא ינקה מדינה של גיהנם! וכמו ששנו חכמים בברכות ס"א ע"א, ואפילו בציור תמונה של אשה אסור להסתכל.

וכתב רבינו יונה באגרת התשובה: וצריכה האשה שתהא צנועה ונזהרת שלא יסתכלו בני אדם חוץ מבעלה שהמסתכלים בפניה או בידיה יורדין לגיהנם. והיא ענושה בעונש כל אחד ואחד מהם מפני שהחטיאה אותם ולא נהגה צניעות בעצמה ונכשלו בה ע"כ.

משמע מזה שאסור להסתכל בנשים גם במקומות המוגלים!
אברך חשוב זצ"ל:לא הסתכלתי ח"ו, רק ראיתי הסתכלות בעלמא, גם זה אסור?
ביץ דין:לפי הרבה פוסקים וגדולים אסור להסתכל בשום אשה בעולם שום הבטה בעולם, אפילו ראיה בעלמא, וכגון שרוצה להכירה. (החיד"א בפתח עינים על עבודה זרה כ, בשם קדמון אחד, חמדת ימים, תולדות יעקב יוסף וכן בסוף ספר היכל הברכה - קבלה מרבינו הבעש"ט הקדוש בעל הפלאה והמקנה זצ"ל (בספרו היקר נתיבות לשבת על אבן העזר סימן כ"א סעיף ג' ) וכן בספר סמא דחיי, רבי רפאל בן גבריאל - נורצי וכן בפלא יועץ, וכן פסק בשלחן הטהור (לר' יצחק אייזיק יהודה יחיאל ספרין מקומרנא ) ר' ליב חסיד מקעלם, משנה ברורה בביאור הלכה בסימן רכ"ה ובמשנה ברורה סימן ע"ה כתב שאסור לכל הפחות מצד המוסר, וכן פסק בספר בני ציון וכן פסק בשדי חמד ועיין בסמ״ע בחו״מ סימן קנ״ד ס״ק י״ד שמסיק שם שהסתכלות הוא הסתכלות בעלמא בלא כוונת ראיה וקטן מן ראיה ע״ש )

וכתב בהנהגות הגה״ק ר׳ חיים אריה לייב מסטאוויסק זצ״ל חברו של החפץ חיים זצ״ל (מובא בהקדמת ספר שו"ת של הגאון הנ״ל( לזרז עצמי ולהזהר מאד מאד שלא להסתכל בנשים בשום אופן אפילו בהעברה בעלמא (שגם זה אסור כדמוכח בע״ז דף כ׳ ע״א במעשה דר״ע דמשני הגמרא זוית הואי, והיה ראיה לאונסא, ולא משני דלא הסתכל אלא ראה בה בהעברה בעלמא ודלא כמחבר אחד) שלא כטעותי עד כה, ולהרהר בתשובה על זה.
וכן נפסק באגרות משה חלק או"ח ח"א סי' מ: ..."על כל פנים ודאי אסור להסתכל באשה אפילו במקומות שדרכן להיות מגולות כשמתכוין לראותה... וכן כשבאה אשה לשאול שאלה בענייני איסור והיתר מחוייב להשתדל שלא להביט בפניה כדי שלא יבוא ליהנות ח"ו מהראיה, וכן בכל מקום שפוגע בנשים".

טָעוּת הִיא לַחְשׁוֹב שֶׁשְּׁמִירַת עֵינַיִים זֶה רַק חוּמְרָא לַאנשי מעשה וחֲסִידִים, אֵלָא יֶשׁ לנו אִיסּוּר מֵהַתּוֹרָה לְהִסְתַּכֵּל עַל נָשִׁים, וּבְכָל מַבָּט בְּאִשָּׁה, בֵּין צְנוּעָה וְכֹל שֶׁכֵּן שֶׁאֵינָהּ צְנוּעָה הכל אסור. יֵשׁ לָדַעַת שאֵין כָּאן חוּמְרָא וְאֵין כָּאן הַגְזָמָה אֵלָא יֵשׁ אִסּוּר מַמָּשׁ, וזֶהוּ מעִקָּר דִּין הַתּוֹרָה שֶאָסוּר לְהִסְתַּכֵּל עַל נָשִׁים. יש חוֹשְׁבִים שֶׁמצות שמירת עינים רַק לְקִיצוֹנִים, אֲבָל הָאֱמֶת שהִיא אחד מתרי"ג מצות, וכּל אָדָם מְחוּיָּיב עַל פִּי הַתּוֹרָה לִשְׁמוֹר עַל עֵינָיו ולהתייגע שלֹא לְהִסְתַּכֵּל בדברים אסורים.

קיום מצות שְׁמִירַת עֵינַיִם אינה דרגות רַק לצדיקים לרבנים לגדולי הדור לחכמים וְאַדְמוֹ"רִים וכו',

אסור לאדם לוֹמַר עַל אִיסּוּר זֶה אֲנִי מַקְפִּיד, וְעַל אִסּוּר זֶה אֲנִי מְקיל, הֲרֵי כָּל הָאִיסּוּרִים נִתְּנוּ לנו בהר סיני וְאֵין לָּנוּ רְשׁוּת להקל בהן, כּל המצות חייבים לקיים בשלימות. כמ"ש רבינו יונה (בשער ראשון אות ו) כֹּל שׁאֵינוֹ נִזְהָר מֵחֵטְא מְסֻיָּם בְּאֹפֶן קָבוּעַ וּמְוַתֵּר עַל הָאִסּוּר וְאֵינוֹ מְקַבֵּל עַל נַפְשׁוֹ לְהִשָּׁמֵר מִמֶּנּוּ, גַּם אִם הוּא מֵהָעֲוֹנוֹת הַקַּלִּים, אַעַ"פִּ שֶׁהוּא נִזְהָר מִכָּל הָעֲבֵרוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, קְרָאוּהוּ חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל מוּמָר לְדָבָר אֶחָד, וְאֶת פּוֹשְׁעִים נִמְנָה, וְגָדוֹל עֲוֹנוֹ מִנְּשׂא.

כל הָעוֹלָם הַזֶּה הוּא "עוֹלָם שֶׁל נִסְּיוֹנוֹת" וְהָרְחוֹב מָלֵא פִּיתּוּיִים וְקָשֶׁה לַעֲמֹד כְּנֶגְדָּם, בכל זאת אָנוּ חַיָּיבִים לַעֲמוֹד בְּנִסָּיוֹן, וְלֹא לְהִשָּׁבֵר מִנְּפִילוֹת. עוד צָרִיךְ לָדַעַת שהַקּוֹשִׁי הוּא אך ורק בָּרְגָעִים הָרִאשׁוֹנִים, בִּרְגָעִים שמִתְקַיֶּמֶת מִלְחָמָה פְּנִימִית לְהִסְתַּכֵּל אוֹ לֹא לְהִסְתַּכֵּל לַחְטוֹא אוֹ לְא, דַרְכּוֹ שֶׁל הַיֵּצֶר לְפַתּוֹת רַק לְהָצִיץ, לַחֲטֹא מְעַט וְאַחַר כָּךְ מְפַתֶּה לַחֲטֹא הַרְבֵּה... וזה רק כשלֹּא מִתְּאַפְּקִים, וּמִסְתַּכְּלִים אֲפִלּוּ לִשְׁנִיָּה אַחַת, הַיֵּצֶר תּוֹפֵס אוֹתו וּמוֹשֵׁךְ אותו לְהִסְתַּכֵּל עוֹד וְעוֹד מִבְּלִי רָצוֹן לְהַפְסִיק ח"ו!

אברך חשוב:אתה מגזים!
יֵשׁ לָדַעַת בְּבֵרוּר בְּאֹפֶן מֻחְלָט שאֵין כָּאן חוּמְרָא וְאֵין כָּאן הַגְזָמָה אֵלָא יֵשׁ אִסּוּר מַמָּשׁ וזֶהוּ עִקָּר הַדִּין שֶאָסוּר לְהִסְתַּכֵּל עַל נָשִׁים.

חוֹשְׁבִים שֶׁזֶּה "מוּגְזָם" "פָנַאטִי" "רַק לְקִיצוֹנִים" אֲבָל הָאֱמֶת הִיא שֶׁכֹּל אָדָם יְהוּדִי: חִילּוֹנִי, דָּתִי, חֲרֵדִי, מְחוּיָּיב עַל פִּי הַתּוֹרָה לִשְׁמוֹר עַל עֵינָיו וְלֹא לְהִסְתַּכֵּל עַל נָשִׁים.

בְּדִיּוּק כְּמוֹ שֶׁהוּא נִזְהַר שֶׁלֹּא לְהַכְנִיס לְפִיו מַאַכְלֵי אִסּוּר, וְיוֹדֵעַ שֶׁאֵין זוֹ הַגְזָמָה לְחַפֵּשׂ כַּשְׁרוּת עַל כָּל סוּגֵי הָמָזוֹן,
(ואולי זה בגלל שהוא דווקא לא נזהר ונכשל במאכלות אסורוח ח"ו... )

וּכְפִי שֶׁהוּא מַקְפִּיד לִשְׁמֹר עַל הַשַּׁבָּת, וְלָצוּם בְּיוֹם כִּפּוּר, מֵנִיחַ תְּפִלִּין, וּשְׁאָר מִצְווֹת הַתּוֹרָה, בְּדִיּוּק כָּךְ צָרִיךְ לְהִזָּהֵר בִּרְאִיוֹת שֶׁל נָשִׁים וכל שכן שֶׁאֵינָן בִּצְנִיעוּת, בַּבַּיִת וּבָרְחוֹב.

שְׁמִירַת עֵינַיִם הִיא לֹא רַק לַחֲסִידִּים וְאַדְמוֹ"רִים אֵלָא לָאו מְפֹרָשׁ וְאִסּוּר תּוֹרָה לְכָל בָּר יִשְׂרָאֵל! אִסּוּר גָּמוּר מִדְּאוֹרַיְיתָא! הַמְקִלִּים בָּזֶה עוֹבְרִים עַל לָאו מְפֹרָשׁ מֵהַתּוֹרָה.

אֵין הַקַּלּוּת אוֹ הַנָּחוֹת לְחָרֵדִים דָּתִיִים אוֹ חִלּוֹנִים וּטְעַנָּה שֶׁל "זֶה קִיצוֹנִי" אוֹ "חֻמְרָה גְּדוֹלָה" אֵינָהּ תּוֹעִיל בְּיוֹם הַדִּין.

אברך חשוב: מה הייתי צריך לעשות בשביל לשמור על העיניים?

בית דין: לשנן את האיסור. ואת השכר ועונש טוב טוב עד שנחקק בעצמות. לעבוד על מידת היראת שמים, ובפרט יראת העונש. מידת הסקרנות. מידת הבטחון. ולשלוט על עצמך, ולהתפלל חזק להשם יתברך שתזכה לשמור את

אברך חשוב: אז בשביל מה יש עיניים בכלל?

בית דין: בכדי ללמוד תורה! 'כי כל עין לך תצפה' – כותב ה'ראשית חכמה': – הכוונה, כי לא נבראה העין להיות צופה בדברים הגשמיים, אלא להיות כעין הנביאים שהיו צופים במרכבה העליונה, במראות הרוחניים ההם. וזה לא יושג כי אם בסתימת העין והעלמו מדברים הגשמיים, וכן על ידי שמירת העין מדברים הפוגמים בו'.
ואתה הפכת את כוונת הבריאה וקלקלת בעיניך ובמחשבתך!

אברך חשוב זצ"ל: אף אחד לא ראה!

בית דין: רשע! אפיקורס! עכשיו אתה צריך כפרה על מה שדיברת!

בא מלאך עם גחלים לוהטות והכניס בתוך פיו של זה, וזה כאב מאד!

בית דין: כלל זה נקוט בידך: כל דבר שלא היית עושהו בפני משה ושבעים זקנים - אפילו בחדרי חדרים אל תעשהו (קיצור של"ה)

שויותי ה' לנגדי תמיד - זה כלל גדול בתורה. (וכנפסק בשו"ע או"ח סימן א) באמת מלא כל הארץ כבודו, ואין עוד מלבדו כפשוטו, ממש!

כי כל הדומם צומח חי מדבר הכל לבושים לאור אין סוף.

"אם יסתר איש במסתרים ואני לא אראנו נאם ה'? הלא את השמים ואת הארץ אני מלא!" (וכן הובא להלכה בשולחן ערוך או"ח סימן ב)

וחשכה כאורה לפניו ית"ש, עיני ה' משוטטות בכל הארץ. אם כן - כל העושה עבירה, אפילו קטנה וקלה ביותר - כאילו כפר בעיקר!

שאינו חושב שהבורא ית"ש צופה ומביט בו ויודע ורואה כל סתריו ומצפוני ליבו. ובאמת לפי זה אפילו הרהור איסור, הוא גם כן הוי כפירה ממש, רחמנא ליצלן, ואם כן מאמין בזה הרי הוא עז פנים! ולזה נקרא חילול ה'. מלשון חלל שחושב שבורא כל עולמים ית"ש אינו נמצא שם ממש ויש חלל ריק ח"ו. (כמו שפירש הנפש החיים,)

וזהו שאומרים: אבינו מלכנו, חטאנו לפניך - שהעושה עבירה בפני המלך - עוון גדול יותר. וחצוף הוא, והרי אנחנו עומדים בפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא, בכל עת ובכל שעה ובכל רגע ממש! על כאן יש להתלמד לקיים הכלל הגדול הלזה.

ועל כל פנים יש לחשוב בכל עת מה רצון השם יתברך ממני עכשיו? כמו שכתוב:"ועתה ישראל, מה ה' אלהיך שואל מעמך" ועל זה כתוב:"בכל דרכיך דעהו" וממליכו יתברך שמו, על כל מחשבה דיבור ומעשה, ונאמר:"שויתי ה' לנגדי תמיד".

אברך חשוב זצ"ל: מי מעיד בי?

בית דין: יבואו העדים ויגידו עדותם!
מיד מכל עבר באו מחנות, מחנות, של קליפות, עוון ומשחית אף וחימה ומלאך המוות מלאי עיניים. עם עיניים ענקיות וצועק כל אחד מהם בקול גדול שנשמע מסוף העולם ועד סופו " רשע, רשע, ממך נבראנו, אתה תתן על זה את הדין!"

הכו אותו במכות גדולות ונוראות בשבטים של אש שכל מכה זה סבל ויסורים של מאה שנה... (וכמו שפסק הרמב"ם שמכין אותו מכות מרדות וכמו שכתב בטהרת הקודש)

אברך חשוב: אבל למדתי הרבה תורה וסיימתי את כל הש"ס כמה פעמים!
בית דין:אמרו חז"ל: אפילו יש בידו תורה ומעשים טובים כמשה רבינו לא ינקה מדינה של גיהנם! (ברכות סא.)

לזה אפילו לא הגעת! הקב"ה לא מקבל שוחד! ה' אל קנא ונוקם ואינו מוותר אפילו כחוט השערה.וכל האומר הקב"ה ותרן - יוותרו מעיו! (בבא קמא נ')
מי שאינו שומר את עיניו אף אם הוא מלא וגדוש בתורה ומצוות, הנה זה כמו הקודח חור בחבית מלאה יין שכל היין נשפך לחוץ על ידי חור זה ולא ישאר בידו מאומה! (האדמו" ר האמצעי, פוקח עיוורים)
הדין

עכשיו נתלה אותך מהעיניים, וזה יסורים גדולים, שלא נדע!

(וכמו שלמדנו באוצר המדרשים (אייזנשטיין) (רס"ב):
אמר משה לנסרגיאל מפני מה הם תלויים (האנשים בגיהנם) בעיניהם, א"ל מפני שהביטו באשת איש.)

ונחתוך לך את העיניים לחתיכות חתיכות.

ולא תזכה לראות בכבוד ה' בגאולה השלמה ובית המקדש.
ולא תזכה לראות אור ה' ולהנות מזיו השכינה.(וכמו שכתב הבן איש חי והחפץ חיים סוף ספר שמירת הלשון חלק ב' פרק ל')

ותגלגל בעוף הנקרא "ראה".

ובגלגול הבא תהיה עיוור. (וכמו שכתב בראשית חכמה)

ובקבר בא מלאך המוות ושבר לו את העיניים!

והכניסו אותו למקום שנקרא בור, שם יש מלאכי חבלה שנראים כמו נחשים ועקרבים, שכולם עוקצים ונושכים את הנשמה של האברך החשוב הזה, שבחייו לא הצליח להתגבר ולעמוד בניסיון!

ותלו אותו מהעיניים ודנו אותו בדינים קשים ומרים, ה' יצלינו! וכו'
מה שווה הנאה של רגע לעומת נצח נצחים?

ואילו העוצם עיניו ואינו מסתכל בנשים, שהוא דבר שרק השי"ת לבדו יודע - זוכה להיות לפנים ממחיצת מלאכי השרת!

ומלך ביופיו תחזנה עיניו. ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים!

הוּא הָיָה אוֹמֵר, הַיִּלּוֹדִים לָמוּת,
וְהַמֵּתִים לְהֵחָיוֹת,
וְהַחַיִּים לִדּוֹן.
לֵידַע לְהוֹדִיעַ וּלְהִוָּדַע שֶׁהוּא אֵל, הוּא הַיּוֹצֵר, הוּא הַבּוֹרֵא, הוּא הַמֵּבִין, הוּא הַדַּיָּן, הוּא עֵד, הוּא בַּעַל דִּין, וְהוּא עָתִיד לָדוּן בָּרוּךְ הוּא, שֶׁאֵין לְפָנָיו לֹא עַוְלָה וְלֹא שִׁכְחָה וְלֹא מַשּׂוֹא פָנִים וְלֹא מִקַּח שׁוֹחַד, שֶׁהַכֹּל שֶׁלּוֹ.
וְדַע שֶׁהַכֹּל לְפִי הַחֶשְׁבּוֹן.
וְאַל יַבְטִיחֲךָ יִצְרֶךָ שֶׁהַשְּׁאוֹל בֵּית מָנוֹס לָךְ, שֶׁעַל כָּרְחֲךָ אַתָּה נוֹצָר,
...

[ההודעה נחתכה] הצג את ההודעה כולה

קטגוריה: ,

תגיות: , , , , , , , , , , , , , , , , ,