זה ינחמנו

סיפור מסכת חייו הנפלאים של רבי נחמן מברסלב; סיפורם של פחות מארבעים שנה, שחוללו מהפכה רוחנית בעולם, ושקולם נשמע ומתחזק מאז, ועד עצם היום הזה. סיפור שלא נגמר.

קצרים היו חייו של רבנו, רבי נחמן מברסלב, זכותו יגן עלינו. מעטים היו ימיו הגשמיים עלי אדמות. אך בנגוד לחייו הקצרים פעל גדולות ונצורות. מסכת חייו היתה דלה בכמות, אך עשירה ונשבה באיכותה.

רבנו מלא בשלמות את תפקידו עלי אדמות בשמונה ושלשים שנות חייו. באחת משנות חייו האחרונות התבטא רבנו: "ברצון הייתי כבר מפשיט כתנתי (הגוף) מעלי" הצדיק הקדוש והטהור הרגיש כי מלא כבר את תפקידו בעולם, ועל-כן יכול הוא להשיב נשמתו ליוצרה!...
ענינו של רבנו היה לתקן ולקרב נפשות ישראל לצור מחצבתם. בכל תקופות חייו ובכל מקום בואו, התעסק בדבר זה - תקון נפשותיהם של ישראל.
רבים צבאו על דלתו מעצמם, למצוא תיקון לנפשם, אל אחרים נאלץ ללכת, להגביהם מן הבוץ לתוכו שקעו. מעמקי תהום דלה ומשה את נפשות החוטאים, "גרד" את הזוהמא שנדבקה בהם, והעלם על הדרך הישרה בכל מיני אפנים ודרכים.

t t t

כאשר נתבונן בחיים קצרים אלו, רבים ועשירים בתכן ובמעש, נוכל להבחין בתקופות שונות ומתחלפות: תקופה תקופה ומעשיה, תקופה תקופה ופעולותיה הכבירות למען כלל ישראל.
בתיקון הכלל החל רבינו משחר נעוריו, שאז החל לתקן נפשות טועות ולהחזירן תחת כנפי השכינה.

אולם, רבים בדורו לא השיגו גדולתו ולא הבינו דרכיו. מסיבה זו – כמו גם משום ש"ברית כרותה ללשון הרע" שתתקבל – חלקו עליו רבים. אחרים, כמו דודו, רבי ברוך ממז'בוז', חלקו עליו משום ש"נשמה גבוהה כמוהו, לא תהא לה אחיזה בעולם השפל הזה אם לא יחלקו עליה", כפי שאמר רבי ברוך לנכדו, ומעשה שהיה כך היה: בעת שהיה נכד זה צעיר לימים, היה פעם אצל דודו. באותה שעה, התכנסו אצל דודו כמה מצדיקי אותו דור, בתוך דבריהם, החלו הם לדבר על רבינו, ובתוך דבריהם, היו גם מי שזלזלו בו ודברו בו סרה. רבי ברוך שמע – ושתק.
לאחר שהלכו, שאלו נכדו על אמיתות דברי הגנאי ששמע על רבינו. ענה לו סבו, רבי ברוך: "מה שלרבי נחמן יש בכפות רגליו, אין להם בראשם.", אם כן, שאל הנכד, מדוע שתקת? ענה לו רבי ברוך: נשמה כה גבוהה כנשמתו, אין לה אחיזה בעולם הזה אם לא שיחלקו עליה.

גדולי דורו שהכירוהו, וזכו להכיר מעלתו, התבטאו עליו נפלאות. כך אמר, למשל, "פאר הדור", רבי לוי יצחק מברדיטשוב: "נוסע אני בעולם ורואה אני, היכן שיש משהו טוב – חטף אותו רבי נחמן" או: "לו היו שומעים לי, הייתי מרים קולי בעולם ומכריז, שמי שרוצה להיות צדיק, ילך לרבי נחמן; אולם יודע אני שלא ישמעו לי", וכך אמר עליו רבי נחום מטשרנוביל: "הוא יפה עינים" (והוא השבח הנאמר על דוד המלך: "יפה עינים").

כאשר מכריז הבורא על נשמה קדושה שתפקידה הצלת הדור לרדת לעולם, בא היצר הרע ושואל את הבורא: "על מה שווא בראתני?" אם ירד זה לעולם, אין לי מה לעשות. עונה לו הבורא "אל תדאג. עוד תסתיר אותו ואת תפקידו אש המחלוקת.
ומשום כך, עתידה המחלוקת לגבור, ולהסתיר – לדורות! – את קדושת וגדולת רבינו הקדוש מאת העם אותו נשלח להציל, ועלינו לשבור את חומות ההסתרה ואת הרי המחלוקת, ולהתקרב אל הצדיק, למען גאולת נפשינו, ולמען תיקונינו הנצחי. באדיבות אתר ברסלב

קטגוריה: אקטואליה

תגיות: אומן, ברסלב, רבי נחמן