בצד אחד עומד שליח של אור, אהבה ונתינה, ובצד השני עומדים רוצחים שפלים, שכל מגמתם לגדוע חיים ולהרבות אפילה ורוע
לקראת הכינוס העולמי של שלוחי חב"ד הוקדמה הדפסתו של גיליון 'שיחת השבוע', כדי שהשלוחים ברחבי הארץ יספיקו להפיצו קודם צאתם לכינוס. אחרי ההדפסה וההפצה נתבשרנו למרבה הצער והכאב על הירצחו של שליח חב"ד בדובאי, הרב צבי הכוהן קוגן הי"ד. בעקבות זאת, מטבע הדברים, אין בגיליון המודפס התייחסות לאירוע המחריד.
הפגיעה הנפשעת בשליח חב"ד ממחישה בחדות את הפסוק (קוהלת ז,יד) "זֶה לְעֻמַּת זֶה עָשָׂה הָאֱלֹקִים". הקב"ה ברא עולם שבו מוצבים זה כנגד זה – אור מול חושך, טוב מול רע, חסד מול רשע, אהבה מול שנאה, עדינות מול גסות. בצד אחד עומד שליח של אור, אהבה ונתינה, שכל שאיפתו לעזור לזולת ולעשות את העולם מואר יותר, ובצד השני עומדים רוצחים שפלים, שכל מגמתם לגדוע חיים ולהרבות אפילה ורוע.
התגובה היהודית העתיקה
השליח קוגן הוא עוד קרבן בשרשרת הארוכה והכואבת של יהודים שנטבחו רק בשל היותם יהודים. זו אותה שנאת ישראל ששפכה את דמם של יהודים במסעי הצלב, בפרעות ת"ח-ת"ט, בפוגרומי 'סופות בנגב' באוקראינה, בטבח תרפ"ט, בשואה הנוראה, ובכל פיגועי הטרור שבוצעו מאז, בארץ ובעולם, עד טבח שמחת תורה אשתקד. קו אחד מחבר אותם – תאוות רצח שכל מגמתה להרוג יהודים.
כוחות הביטחון ודאי יעשו הכול כדי להניח את ידם על המרצחים ולגדוע מזימות טרור בעודן באיבן, אבל לצד זה אנחנו נדרשים להגיב בדרך היהודית העתיקה – "וְכַאֲשֶׁר יְעַנּוּ אֹתוֹ, כֵּן יִרְבֶּה וְכֵן יִפְרֹץ". כנגד החושך נגביר את האור, וכנגד הרוע נחזק את הטוב.
כוחות הרשע לא יצליחו לגבור על הטוב. להפך, האור יגבר ויתעצם אלף פעמים ככה. המרצחים נטלו את חייו הגשמיים של השליח, אבל לא יצליחו לפגוע ברוח השליחות ובנחישותם של השלוחים להוסיף אור וקדושה בעולם.
זו הדרך שהתווה המְשַׁלֵחַ, הרבי מליובאוויטש, אחרי אירועים כאובים בעבר. תמיד הדגיש את הצורך לרתום את הכאב להתחזקות ולהתגברות, ולהגביר עוד יותר את העשייה החיובית, בבחינת "מעט אור דוחה הרבה חושך".
גאון יהודי וזקיפות קומה
יש הסבורים כי במצבים כאלה ראוי להתכנס פנימה, לא להרגיז יותר מדיי את האויבים, לא להתבלט, להסתיר סממנים יהודיים. אולי אם נצמצם את נוכחותנו, לא נפריע להם כל-כך, ואז יסכימו ברוב טובם לשאת את קיומנו בסביבתם.
הניסיון הרב שנצבר במרוצת ההיסטוריה היהודית הוכיח חד-משמעית כי דרך זו פותחת מדרון לתהום. ברגע שאתה משדר חולשה, התקפלות, התבטלות, אתה רק מעורר יותר את תאבונם של האויבים. אם אתה מוותר על זהותך ועל ערכיך, אתה מאבד את כבודך בעיניהם.
בניגוד לגישה הפחדנית, זקיפות קומה וגאון יהודי אינם מגבירים את שנאת הגויים אלא להפך. היו שחששו בעבר מהפעילות של שליחי חב"ד בהצבת חנוכיות במרכזי הערים והפגנת ביטויים אחרים של יהדות בראש חוצות. המציאות הוכיחה את ההפך. פעולות אלה הביאו כבוד והערכה ליהודים. אישים בכירים באו לטקסים, בירכו ועודדו. התקשורת סיקרה באהדה, התעניינה וביקשה ללמוד על החגים היהודיים ועל משמעותם. הציבור הרחב הגיב בהבעת הערכה.
יהודים צריכים להיות גאים ביהדותם. לא להרכין ראש ולא לנסות לשכך את זעמו של ה'פריץ'. בדיוק להפך. עמידה זקופה על אמונתנו ועל ערכינו – היא שתביא גם את הערכת העולם שסביבנו, תהפוך את האנטישמיות לדחויה ובזויה, ותרים את קרן עם ישראל.