ספירת הגבורה היא הספירה השניה מבין ששת המידות שבלב, והיא החמישית מבין עשר הספירות כולן. ספירת הגבורה עומדת בקו השמאל, במקביל לספירת החסד, שעומדת בקו הימין, והיא ממשיכה את הבינה, היא ראשית קו השמאל בספירות העליונות שבשכל - חכמה, בינה ודעת.

עניינה של ספירת הגבורה היא היראה, היא בחינת הדין ותפקידה להשפיע בבחינת האש, כדי לכלות את מה שאין לו מקום להתקבל וכך לאזן את בחינת החסד, שמשפיעה בבחינת המים ורצונה להשפיע ללא קשר ליכולת של המקבל להכיל בה את האור. הגבורה מבטאת את הצימצום, כדי לאפשר כלי, שיש באפשרותו להכיל את החסד, ששופע בה וכך לאפשר את הספירה שמגיעה אחריה ומקומה בקו האמצע, ספירת התפארת, היא התכללות של החסד והגבורה למקומם המתוקן.

הקב״ה הוא תכלית הטוב והחסד, אורו האינסופי לא יכל לאפשר את מציאות בריאת העולמות ללא מידת הגבורה, היא הצימצום, מאחר ואין כלי שיכול להכיל אור נעלה שכזה, מבלי להתבטל לנוכחותו. ע״י מידת הגבורה, צימצם הקב״ה את עצמו ומתוך צימצום זה נמשך קו האור, שאיפשר את הבריאה ואת מציאות העולמות כולם, מארבעת העולמות הרוחניים (אצילות, בריאה, יצירה, עשייה) ועד לעולם העשייה הגשמי, הוא העולם הזה וברואיו.

גילוי אור האינסוף בעולם הזה נעשה ע״י אבותינו, (אברהם, יצחק, יעקב) שהיו מרכבה לאלוקות בעולם האצילות, כל אחד מהם ביטא את גילויו של אחד משלושת הקווים שבמידות הלב, יצחק ביטא את קו השמאל, קו הגבורה, שממנו צומחת היראה וענפיה, כפי שכתוב - ״ופחד יצחק״. גילוי מעלת היראה הוא הגילוי של הגאולה, שכן היראה היא כלי לאהבה, ועל מנת שחסדו ואהבתו של הקב״ה יוכלו להתלבש במקומות התחתונים, נדרשת יראה מצידם וזו תיעשה על פי מידת הדין של כל אדם ואדם אל מול התורה, וכאשר יצמצם האדם את רצונו אל מול האמת הנצחית שמובאת בתורה, היא הרצון העליון, תוכל להתלבש בישראל ובעולם כולו אורה של הגאולה.

בתפילת ׳פתח אליהו׳ מתוארת הגבורה כ׳זרוע שמאל׳ לעומת החסד שהיא ׳זרוע ימין׳, זרוע ימין היא השפעה רבה, וזרוע שמאל היא ההכרה בחוסר היכולת, שעל ידי הכרה זו מתאפשר הצימצום, שמהווה כלי לקבלת השפע, ומאזן אותו למקומו בתיקון והמעשה בפועל, זוהי ההשפעה בצימצום.

הגבורה מבטאת את הריחוק, לעומת החסד שמבטא את הקירוב, שילוב השתיים אל מקומם בקו האמצע, הוא מה שמאפשר את התפארת, שמבטאת את הצמיחה אל האינסוף. הגבורה מהווה כלי מכריע וחשוב בגילוי האור האלוקי בעולמות, זאת דווקא על ידי ההשפעה בצימצום, כך הכלים מזדככים בהתאם לאור שהם מסוגלים להכיל, עד הירידה מטה ביתר מידות הלב - תפארת (אמצע), נצח (ימין), הוד (שמאל), יסוד (אמצע), ומלכות (אמצע) שכוללת את יכולת החיבור מהמקום התחתון ביותר לזה העליון ביותר, שבו נעוץ החיבור להרחבת הכלים והשגה באור נעלה יותר ששופע מהאינסוף אל העולמות. מכאן שגם הצימצום והדין מטרתם אינה לצמצם ולתת דין, אלא להשפיע ולהייטיב בשכר נעלה והתגברות ההשגה באור, היא גבורה בבחינת התגברות.

קו הגבורה, קו השמאל, מתקשר לנקבה, ההכרה בתחושת החוסר שנדרש למלא, באופן שמאפשר את ההגעה אל מקום נעלה ביותר, הוא נקודת פנימיות המשפיע (החסד).

קטגוריה: חסידות