משהו טוב עובר על אודי דוידי בשנים האחרונות. אודי, שפרץ לתודעת המגזר המוזיקלית לפני כעשור ברעש ובצלצולים, הוא אחד האמנים הבודדים שהצליחו ומצליחים לשמר את מעמדם הרם בתעשייה במשך זמן כה רב. איך זה קורה?

הכל יהיה בסדר

קסם מוזיקלי טמון באומן עם חזות ה'מתנחל', שמתגורר על גבעה עם אשתו ושותפתו המוזיקלית לילך, שבעת ילדיהם ועשרות ראשי הצאן אותם הם רועים. הסוד כמוס באופטימיות ובתקווה שבשיריו, כך להיטו 'איזה טוב ה'' או השיר 'תחשוב טוב יהיה טוב' שכבשו כל חלקה טובה והאדירו את שמו של דוידי בצורה מטאורית לשיאים חדשים. אך לא זו בלבד. דוידי לומד ומתמקצע מאלבום לאלבום ולא נותן להצלחה לסנוורו. כששאלתי אותו בתכנית האחרונה של רדיו 'גלי ישראל' על הדרך אותה הוא עבר, הוא היה נבוך במעט, אך הודה בבוסריות המלל, השירה והעיבודים של תוצרי תחילת המסע המוזיקלי והסכים שחיבה יתירה מורעפת על שיריו החדשים יותר, אם כי הסתייג ואמר שבסופו של יום כולם אהובים ולכל אחד מהם שמור מקום מיוחד.

נדמה כי אותה הבוסריות הולכת ונמחקת מיצירותיו של דוידי עם השנים. ההתמקצעות נשזרת בין הצלילים, מיישרת ומכניסה אותם לפלייליסטים נחשבים ולטורי מוזיקה מובילים. כיום, שיריו של דוידי התברגנו היטב בחברה הישראלית הכללית ונישת 'המוזיקה היהודית המתחדשת' מאבדת רלבנטיות יותר ויותר לכיוון 'מוזיקת מיינסטרים ישראלית' לשם מכוון דוידי ואף זוכה למקומו המכובד, בזכות ולא בחסד.

עבודה מהבית

"שנים שניסיתי להפריד בין העבודה לבית, שהילדים לא ירגישו שאבא עובד כל הזמן, גם אם העבודה הייתה בסך הכל כתיבה" מעיד אודי דוידי, "והפעם, בכתיבת האלבום הזה זה פשוט לא עבד ובסופו של דבר מצאתי את עצמי נכנס עם העבודה, פנימה אל תוך הבית". ל'צליל מכוון' הוא מספר על הביתיות והמשפחתיות האופפת את שיריו הטריים מהאלבום החדש. כך בין היתר בשיר 'בתוך ביתנו' - שם, לרקע קולות ילדיו הַמְּשַׂחֲקִים ובתמונת פניהם המסתודדים סביבו במצג החוברת, מזמר דוידי על הרעש והמלחמה שבחוץ הנאלמים אל מול השקט והרוגע בין קירות הבית. אל השיר 'לצעוד לבד', החושף דיאלוג אינטימי ומרגש ביחסי מתבגר ואביו, מצרף אודי את בנו הראל שמבקש ממנו להפסיק לדאוג ולתת לו דרור, כשאודי מצידו מפייט בגעגועיו אל הימים בהם צעד יחד עם בנו כשידו אוחזת בידו לבל ייכשל וייפול.

עיבודי האלבום מבלבלים, זר שיישמע את הכלים המשתוללים בכישרון ובגירוי האוזן יזהה ווקאליות בסטייל עידן רייכל וחבריו. והאמת היא, שמי שאחראי על מקהלת התווים והסגנונות הוא גלעד שמואלי, שעובד בין היתר עם רייכל עצמו וכפי שאודי מתאר לנו, "ניחן בשיגעון יצירתי". שמואלי הביא לחיבור של דוידי עם הצלם המוכשר ברצי גולדבלט שביד אומן הפך את הגרפיקה למלאכת מחשבת אומנותית שמשדרגת את המוצר החדש של דוידי ליצירת אומנות מופלאה מכל הבחינות. יצירה שהולכת והופכת את ארון הדיסקים היהודי, לגלריית אומנות, בצליל מדויק ובצבעים מרהיבים.

אסור לפספס: הזמן עכשיו, חמש שניות.

למביני עניין: מחכה לשקט, תראה אותי.

ייצוג: יוסף ארנפלד.

הפצה: דברי שיר, התו השמיני.

ספיישל לייק: הצילום (שיד פוטושופ לא נגעה בו!) והעיצוב המשוגע אך המשגעַ של ספרון האלבום.

תפוחים: 60 ₪.

ציון כללי: 5.

להארות, הערות וצ'קים לחתונה uziel.sabato@gmail.com

קטגוריה: מוזיקה