קרינה קוסמית היא קרינת רקע טבעית. המדובר בקרינה מייננת, אליה נחשפים, בין השאר, צוותי האוויר (טייסים, בלדרים אוויריים, דיילים וכו') במהלך עבודתם. אלו, נחשפים לקרינה בשיעור גדול יותר מאשר שיעורה בקרינת הרקע הטבעי שעל פני כדור-הארץ. היקף החשיפה השנתית של אדם בישראל לקרינה קוסמית עומדת על 1 מיליסיוורט. עובד קרינה מוגדר כמי שעלול להיחשף ליותר מ -5 מיליסיוורט. מנת קרינה ל- 1000 שעות טיסה, של איש צוות האוויר ישראלי, הטס ליעדים אופייניים של חברת התעופה ישראלית, היא בין 2 ל 4 מיליסיוורט. כלומר, פחות מהמנה הגבולית. לכן לא ניתן להגדיר את צוותי אוויר כעובדי קרינה אמנם, אך יחד עם זאת - כדי להגן על צוותי אוויר, הוכן נוהל לפיו מומלץ לתכנן מסלולי טיסה ושעות טיסה שלהם על מנת להגביל את חשיפתם לקרינה קוסמית ולמנוע פגיעה בעובדים החשופים למנות קרינה שבטווח הארוך עלולים לפגוע בהם.
עובדה זו הובילה גופים בינלאומיים להתייחס ברצינות לסכנת החשיפה התעסוקתית של צוותי אוויר לקרינה קוסמית (הגורמים המשפיעים על קצב מנת הקרינה באטמוספרה הם בעיקר הגובה מעל פני כדור הארץ, קו הרוחב ופעילות השמש). בעולם המערבי נקבעו נהלים ותקנים שונים לבעיה, שהפכה מוכרת ובלתי ניתנת להתעלמות.
כך לדוגמה, פרסם האיחוד האירופי מסמך המגדיר את הצעדים שעל חברות התעופה לנקוט על מנת לצמצם את חשיפת צוותי האוויר שלהן לקרינה קוסמית ובהם: הערכת חשיפת העובדים לקרינה, ארגון שעות העבודה באופן שיצמצם את מנות החשיפה לקרינה של הצוותים החשופים במיוחד, יידוע העובדים אודות הסיכונים הבריאותיים הכרוכים בעבודתם והגבלת חשיפתן של עובדות בהריון. גם הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, בתקן שפרסמה בשנת 2011, קבעה אמות מידה הנוגעות לחשיפתם של צוותי אוויר לקרינה קוסמית.
לאור הצטברות המידע המחקרי והרגולטורי בתחום הגנת צוותי אוויר מפני קרינה קוסמית, מינתה מפקחת העבודה הראשית וראש מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית במשרד הכלכלה, הגב' ורדה אדוארדס, וועדה שהורכבה מנציגי משרד הכלכלה, הוועדה לאנרגיה אטומית, רשות התעופה האזרחית ונציגי הטייסים.
המלצות הוועדה, שהוגשו ואומצו במלואן, מפורטות להלן:
על מנת לצמצם את מנות הקרינה אליהן עלולים להיחשף צוותי אוויר, מוטלת חובה על המעביד ליידע את העובדים אודות הסיכונים הבריאותיים הכרוכים בעבודתם ולנקוט בפעולות הבאות:
1. ביצוע הערכת החשיפה של צוותי האוויר לקרינה קוסמית.
2. לצמצם החשיפות של צוותי אוויר תוך התחשבות בבריאותם בעת קביעת מסלולי טיסה ,שעות הטיסה ותכנון תכניות העבודה.
3. לוודא כי מנות החשיפה של צוותי האוויר לא יעלו מעל 6 mSv בשנה.
4. לידע את העובדים בדבר הסיכונים הבריאותיים הכרוכים בעבודתם בהקשר לחשיפה לקרינה מייננת.
5. לגבי נשים הרות המהוות חלק מצוות אוויר - לקיים תנאי עבודה המבטיחים כי המנה השקולה לעובר תהיה נמוכה ככל שניתן ותהיה נמוכה בכל מקרה מ- 1 mSv.
6. תיעוד מנות הקרינה של עובדי צוותי האוויר ולשימור התיעוד במשך 50 שנים.
7. חברות התעופה יעשו שימוש בתכנות שפותחו לצורך הערכת חשיפות לקרינה, לאחר שנועצו במומחים של שטח בטיחות קרינה של ממ"ג שורק שהתמחו בנושאי הערכת מנות קרינה של צוותי האוויר
גורמים במשרד הכלכלה מציינים כי אף על פי שנהלים אלו אינם מהווים חובה חוקית, הרי שאלו מהווים - code of practice. משמעות הדבר בפועל היא כי לא ניתן להתעלם מהן, היות שלאחר שהוכרו ע"י הרגולטור – משרד הכלכלה – נדרש מהמעסיקים הסברים מאד טובים לאי יישום הנהלים במקרה של חולי בקרב העובדים, בכל מקרה של תביעה על רשלנות רפואית תעסוקתית מצד העובדים ובמקרים נוספים כמו ביקורת או העלאת דרישות ארגוניות או קיבוציות מצד העובדים הנוגעות לעניין זה.
ורדה אדוארדס, ראש מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית במשרד הכלכלה: "פרסום נוהל זה הוא נדבך נוסף בשורת פעילויות שמוביל מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית במשרד הכלכלה בסוגיית הבטחת בריאותם של העובדים בקרינה מייננת. מעבר לפיקוח שוטף על עמידה בדרישות תקנות הבטיחות בקרינה מייננת, יזם מינהל הבטיחות מהלך של הכשרת למעלה מ-20 אנשי מקצוע בתחום הקרינה המייננת על מנת שישמשו כבודקים מוסמכים לקרינה. את ההכשרה מבצעת היחידה לבטיחות קרינה במרכז למחקר גרעיני בנחל שורק."
קטגוריה: אקטואליה