תפילין
את מסכת חייו התחיל הרב ארוש הרחק מעולמה של חסידות ברסלב, שנים רבות בטרם זקנים ופיאות הפכו למחזה נפוץ בכל יישוב בארץ ישראל. "כשהתחלתי את דרכי, חוץ מכמה שכונות בירושלים ובני ברק, עולם החסידות היה זר לישראלי הממוצע. היום ב"ה זה
גם על המחשבה יש תביעה על האדם. צריך לדעת, כל מחשבה זה כמו זרע שזורעים באדמה, לפעמים הזרע הזה גודל, לפעמים לא גודל, אבל כל מחשבה, אפילו שלא מוציאים אותה מהפה, יש בה כח גדול ביותר. כתוב בספרי הקבלה שבן אדם רגיל חושב ששים אלף מחשבות ביום, כמה מחשבות אדם חושב בשבוע, בחודש, אדם יחשוב כמה מהם הם חיוביות, כמה מהם הם קדושות, וכמה ח"ו מחשבות גרועות, פסולות ולא טובות.
סיפר הרב משה חיים לאו שליט"א על ניצולת שואה, שראתה איך קצין נאצי מטיח את קת הרובה שלו בראשו המעוטר בתפילין של אביה הצדיק והורג אותו. שש שנים עברו והיא לא שוכחת. עד כדי כך שהחליטה לתת גט פיטורין לעם היהודי רח"ל. היא רוצה לצאת מן העם הזה ולחיות כמו כולם, הרחק מהזוועות. לאביה היה חבר, אף
רבי משה אהרן שטרן נולד בארצות הברית. כשהיה בן שמונה, חלה במחלה קשה. אביו פנה אל טובי הרופאים, ביקש מרבנים שיתפללו לשלומו, הרבה באמירת תהלים, ולבסוף אמר לו: "ראה, הכל טורחים לרפואתך. כולם – מלבדך." שאל הילד: "מה עלי לעשות?" ענה לו אביו: "קבל על עצמך הנהגה טובה, וכאשר בעזרת ה' תקום מחלייך, תקיים אותה." הסכים הילד ושאל: "מה, למשל?" האב הציע: "קבל על עצמך, שאם תחלים בעזרת ה', תשתדל להתפלל תמיד במניין!" הילד הבטיח, ואכן נרפא!
הוא קיים את הבטחתו במסירות לאורך שנים ארוכות. באחת השנים, כאשר כבר שימש כמנהלה הרוחני של ישיבת קמניץ בירושלים, והמקום היה צר מהכיל את התלמידים הרבים, תיכננה הנהלת הישיבה לבנות בנין, והוא התבקש לצאת למסע התרמה בארצות הברית, ארץ הולדתו. הסכים ופנה למשרד נסיעות. התעניין, האם יש מניין במטוס. אמרו לו: "רבי, כאן זה משרד נסיעות, איננו מארגנים תפילות... לא נוכל להבטיח שיהיה מניין." "אם כך, לא אוכל לנסוע" הגיב. אמרו לו: "נוכל להציע טיסה עם חניית ביניים באמסטרדם".
הוא חישב ומצא שיהיה בידו פנאי להספיק להתפלל במניין באמסטרדם בבית כנסת ולחזור למטוס, ובחר בדרך זו. המטוס נחת באמסטרדם, ולפניו היו כשעתיים פנויות עד להמשך הטיסה. רבי משה אהרן לא ידע היכן מתקיים מנין בעיר, על כן נטל את הטלית והתפילין, ויצא מבית הנתיבות לאוטוסטרדה. הוא עמד וצפה במכוניות החולפות על פניו. לפתע עצרה לידו מכונית. נהגה שאל: "לאן צריך הרב?" "אני מחפש מניין לתפילת שחרית". "הרב יעלה", הזמינו הנהג. התברר שהוא יהודי המתגורר מחוץ לעיר, ובכל בוקר הוא נוסע אליה להתפלל ולעבוד. כעבור כמה דקות הם נמצאו בפאתי העיר, עצרו באחת הסימטאות והגיעו לדירת קרקע. הנהג פתח את הדלת, והוא מצא את עצמו בבית כנסת זעיר. היו שם שמונה יהודים שהמתינו להשלמת המניין...
התפלל במניין. בסיום התפילה השלים הנהג את מצוותו והסיע את אורחו חזרה לשדה התעופה. כשסיים הרב שטרן את סיפורו, אמר: "הביטו וראו: שמונה אנשים השכימו קום והלכו לבית כנסת להתפלל במניין. התשיעי אמור היה לבוא מהישוב הסמוך, כדרכו בכל יום. מהיכן יבוא העשירי? הטיסו אליהם יהודי מארץ ישראל, בדרכו לארצות הברית." 'הכל בידי שמיים חוץ מייראת שמיים'. הכל בהשגחה פרטית נפלאה...
רבה של ירושלים הרשל"צ הרב עמאר: אם זה הגיע לתוך בית כנסת עם תפילין. נהרגו ככה אז אנו נמצאים בעת צרה.
אלפים בעצרת חיזוק במלאות השבעה לטבח בארבעת הקדושים, עשרות יתומים וארבע אלמנות על הטובים שעלו בסערה השמימה כקורבנות ציבור ואין מי יודע מאיתנו על מה איבדנו נשמות כאלו יקרות , אלפים ביקרו במשך השבוע האחרון רבנים. שרים. שנשיא המדינה ועוד שבאו להזדהות עם הכאב הנוראה של היתומים והאלמנות וכלל עם ישראל "נסתרות דרכי האל"
חבל על האובדים - לא יעזור שום דבר יש כאן מגמה בהסתה של הערבים לגרום לאינתיפאדה - חייבים בימים הקרובים לאסור כניסת ערבים לירושלים,פשוט הצב הוא של פחד, מעתה כולנו חיילים ובהיכון לכל תרחיש רחמי שמיים ובבקשה לא להאשים אף אחד בחשבון נפש שעושים בינתיים חוץ ממשה רבנו אף אחד לא עלה לשמיים וזה בכלל […]
מה קרה כאשר שליח הרבי מליובאוויטש זיע"א ביצע את שליחותו וזיכה יהודים בהנחת תפילין? וגם: איך הגיב השליח?
זה מה שגילה סופר ובודק, שביקש לבדוק כשרותן של תפילין שבהן עושה שימוש יומי מבוגר כבן 80 כך פירסם אתר החדשות 0404 - כנסו
הזמר והיוצר שי דיבו כהן בטור על יום הכיפורים ועל העבודה הפנימית שיש לעשות בו על ידי ראיית המכלול ולא רק ההתמקדות בחטאים
אז למה בכל זאת אנו נדרשים לבקש סליחה מהזולת? האם לא מספיק שנסלח לעצמו על ששגינו ופגענו? האם לא מספיק חשבון הנפש של האדם מול בוראו?
הזמר והיוצר, שי דיבו כהן בטור על סליחה וסליחות
בתוך ים של שקרים, האמת היא בולטת וניתנת לגילוי למרות שהיא מיעוט. אדם שמחפש את האמת בהתמדה מתוך רצון אמיתי וכנה למצוא אותה, בוודאי יזכה למצוא אותה