"מה עשו לך מרן" "קיים חשש כי חשבונותיו של המנוח זצ"ל רוקנו סמוך לפטירתו" מחלוקת בית יוסף הגיעה לבית משפט- טורו של אבישי בן חיים

בשל התארכות שהיית בני הזוג יהודית ומשה יוסף בבית הרב ועיכוב המכירה, תבעה אחת הבנות, שייצאו מן הבית או לחילופין ישלמו שכר דירה לאחים. לאור זאת ועל פי פנייתה מתקיים הדיון בבית המשפט. אתמול יצא מכתב מעו"ד המייצג בין הייתר את האחים הרב הראשי הרב יצחק יוסף, את חבר מועצת החכמים הרב דוד יוסף ואת בתו הבכורה של הרב עדינה בר שלום, שעדיין מבקשים לקיים את הדיון בבית דין רבני ולא אזרחי וכרצון אביהם, ובו דרישה לפתוח את כל נושא הירושה מחדש. הטענה החדשה שהם מעלים היא כי חמישים אחוזים מן הרכוש המשפחתי שייכים לרבנית מרגלית עליה השלום ולכן ממילא חמישים אחוזים אלו צריכים להתחלק בין כל הילדים. מדובר בדירות שהיו ברשותו של הרב עובדיה ואף בזכויות על הוצאת ומכירת הספרים הפופולאריים שלו.

א׳ בשבט ה׳תשע״ה

חשיפת חדשות 10 הערב: נפתח מחדש סכסוך הירושה במשפחת הרב עובדיה. הסכסוך עשוי להגיע לבית המשפט החילוני.
מדובר בבשורות רעות מאד לשס.
בצוואתו הוריש הרב עובדיה יוסף את כל רכושו לבן הזקונים הרב משה יוסף ולרעייתו יהודית, זאת להוציא את הדירה שתחולק בין כל 11 ילדיו. (6 הבנות לא נכללו בצוואה ולכן על פי ההלכה היבשה לא היו ראויות לרשת אך 4 מהבנים החליטו לחלוק עם אחיותיהם שווה בשווה, החמישי הרב יעקב יוסף נפטר חודשים ספורים לפני אביו ובניו סרבו לסידור) שווי דירת הרב עובדיה בהר נוף שהיא למעשה שתי הדירות המחוברות כחמישה שישה מליון שקלים ולא עשרה מיליון שקלים כפי שדובר בתחילה.
בשל התארכות שהיית בני הזוג יהודית ומשה יוסף בבית הרב ועיכוב המכירה, תבעה אחת הבנות, שייצאו מן הבית או לחילופין ישלמו שכר דירה לאחים. לאור זאת ועל פי פנייתה מתקיים הדיון בבית המשפט.
אתמול יצא מכתב מעו''ד המייצג בין הייתר את האחים הרב הראשי הרב יצחק יוסף, את חבר מועצת החכמים הרב דוד יוסף ואת בתו הבכורה של הרב עדינה בר שלום, שעדיין מבקשים לקיים את הדיון בבית דין רבני ולא אזרחי וכרצון אביהם, ובו דרישה לפתוח את כל נושא הירושה מחדש. הטענה החדשה שהם מעלים היא כי חמישים אחוזים מן הרכוש המשפחתי שייכים לרבנית מרגלית עליה השלום ולכן ממילא חמישים אחוזים אלו צריכים להתחלק בין כל הילדים. מדובר בדירות שהיו ברשותו של הרב עובדיה ואף בזכויות על הוצאת ומכירת הספרים הפופולאריים שלו.
בדברי ילדיו של הרב עובדיה כפי שנוסחו על ידי עורך הדין לבית המשפט עולות טענות קשות, בינהן כי : "קיים חשש כי חשבונותי של המנוח זצ''ל רוקנו סמוך לפטירתו" וכן כי ''קיימות שאלות קשות לגבי הדירות אשר היו רשמות על שם המנוח זצל והרבנית מרגלית יוסף ע''ה . דירות אלו נמכרו בחייו של המנוח זצל ולאחר פטירתה של הרבנית מרגלית ע''ה. לא ידוע איך הן נמכרו מבחינה משפפטית ואם הן נמכרו כדין או שלא כדין. אף לא ידוע היכן הופקדו הכספים שהתקבלו מתמורתן''.

יש לסמוך על היתר המכירה שהוא היתר גמור, וגם בני ישיבות ואברכים יקנו על פי היתר המכירה"

תשובה ברורה שיש לסמוך היתר גמור את היתר המכירה יש הרבה דברים כאלה, כמו מכירת חמץ, ומה יותר חמור, חמץ או שביעית? חמץ זה כרת, ושביעית בזמן הזה אינה אלא מדרבנן, וכולם עושים מכירת חמץ, ומרן כתב את ההיתר הזה בבית יוסף סימן תמח, ואף אחד לא מצפצף על זה, אבל כאן כל שבע שנים עושים צרות, עושים שלא כדין.

ל׳ בתשרי ה׳תשע״ה

לכבוד מרן עטרת ראשינו הגאון מרן רבינו עובדיה יוסף שליט"א

מצורף בזה פסק הלכה מ"הלכה יומית", שנכתב בשם מרן שליט"א, "שיש לסמוך על היתר המכירה שהוא היתר גמור ומבוסס, וגם בני ישיבות ואברכים יקנו על פי היתר המכירה". וקראתי את הדברים ולא ידעתי אם הם נכונים, ובפרט לאחר שמרן כתב לתושבי הקריה החרדית באשקלון שבני תורה יקנו מתוצרת של שומרי שמיטה, ולא יסתמכו על ההיתר.

ועל זה השיב מרן רבינו זצ"ל בזו הלשון:

באמת שיש לסמוך בודאי על היתר המכירה, שהוא מבוסס וברור על פי ההלכה, ואין לי שום ספק בדבר. ורק המהדרין יכולים להחמיר על עצמם, ובלבד שלא יפגעו בבני ביתם בחוסר הפירות והירקות כראוי.

עד כאן לשון מרן זצ"ל מילה במילה. ועוד כתב בזה בכמה הזדמנויות, וכפי שפורסמו דבריו.

ובאמת שבשנת השביעית הקודמת, שאלנו את מרן רבינו זצ"ל, אם רשאים אנו לכתוב בשמו שהיתר המכירה הוא נכון לכתחילה אף לאברכים, לאחר היוקר הגדול של הפירות והירקות מתוצרת מהדרין, ומרן השיב לנו שנכתוב כן בשמו, כי הדבר ברור אצלו, ואין לו ספק בו, כי היתר המכירה היתר גמור ואמתי. וצוה עלינו להודיע כן לכל חברינו תלמידי הישיבה, שיקנו מתוצרת היתר המכירה.

ולאחרונה הפיצו (שלא ברצונינו) הקלטה של חלק מהדברים, אך שם לא הובא הדבר, כי עיקר הדיבור היה סביב הדברים שכתבנו בהלכה יומית, והוראת מרן בזה היתה שנוכל לפרסם ככל האמור לעיל. והוסיף, שעיקר התעמולה והפירסום שעושים דוקא לדברי המחמירים בזה, ומבטלים דברי המיקלים, הוא מחמת עניני ממון ופוליטיקה, ולא מחמת יראת ה' באמת. וכמה פעמים דיבר אתנו מרורות על אותם המשחירים פני הההיתר בדרכי פוליטיקה ותעמולה, שלא זו דרכה של תורה.

וכשראה את דברינו הרה"ג רב הפעלים רבי יוסף חיים סיטרוק שליט"א, רבה של צרפת, נכנס לקודש פנימה אל מרן זצ"ל, ושאל האם ישנם איזה הגבלות בענין היתר המכירה. השיב לו מרן זצ"ל בזו הלשון (והקלטת הדברים מצורפת היום ל"הלכה יומית"):

אין שום הגבלות, זה מותר! אבל מי שרוצה לעשות חסידות, יעשה לעצמו, אבל לא להורות לאחרים. יעשה לעצמו כמה שירצה, אבל לאחרים יורה על פי ההיתר, כי הוא אמתי. ומי הוציא את ההיתר? הגאון רבי יעקב שאול אלישר, שהיה ראשון לציון לפני מאה שנה, והיה גאון עולם, הוא המציא את ההיתר, רק אנחנו הרחבנו אותו, כדי שלא יעשו עליו קושיות, אבל ההיתר הוא שלו, הוא המקורי. ועוד שהיה בזמנו חסידא קדישא, רבי רפאל מאיר פאניז'ל, והוא הסכים עמו.

הגאון הרב פאניז'ל, היה במדינת תוניס, בשליחות מארץ ישראל, ומעשה היה, שהאריה פרץ את הסוגר של גן החיות, ויצא לרחובות, וכולם ברחו ממנו, רק הגאון הרב פאניז'ל קרב אצל האריה, לא פחד משום דבר, וגירש אותו כמו שמגרשים כלב, שאלוהו, איך לא פחד, אמר, מי שהוא צדיק ושומר בריתו, לא צריך לפחד משום דבר.

אלו היו גאונים וצדיקים, והם כתבו את ההיתר, הם ראו בעוניים של הרעבים, שאין להם פרנסה, וריחמו עליהם.

יש הרבה דברים כאלה, כמו מכירת חמץ, ומה יותר חמור, חמץ או שביעית? חמץ זה כרת, ושביעית בזמן הזה אינה אלא מדרבנן, וכולם עושים מכירת חמץ, ומרן כתב את ההיתר הזה בבית יוסף סימן תמח, ואף אחד לא מצפצף על זה, אבל כאן כל שבע שנים עושים צרות, עושים שלא כדין.

כלו דברי קדשו של מרן רבינו הקדוש זצ"ל, אשר לולי הוא, לא יכול היה היתר המכירה היקר מאד לעמוד על רגליו, ועל ידי פעולות המתנגדים, היתה נמנעת הרבנות מלמכור את השדות, וכל ישראל היו אוכלים פירות שביעית בלי היתר כלל.

אמנם עדיין עלינו ללמוד את אופן ההנהגה עם פירות השביעית, כי הדבר נוגע לפירות שאינן מהיתר המכירה, אלא מ"אוצר בית דין", או מגידולים אחרים, כמו שנבאר.

הרב יוסף חיים סיטרוק שואל את הרב עובדיה יוסף על היתר המכירה - שנת תשס"ח (2007)

מתוך אתר הלכה ברורה

"רבנו" 12 חודשים ללא מרן – העולם השתנה – צפו בסרט על מרן

ד׳ בתשרי ה׳תשע״ה

מרן הרב עובדיה יוסף זצוק"ל נולד בבגדד שבבבל (עיראק) בחודש תשרי תרפ"א (סוף שנת 1920). הוא עלה עם הוריו, רבי יעקב ז"ל והרבנית ג´ורג´יה ע"ה, לירושלים בהיות בן ארבע שנים. בילדותו למד הרב בתלמוד התורה "בני ציון" אצל מורו ורבו באותם הימים, הגאון רבי אליהו לופס, אשר לאחר פטירתו בשנת תרח"ץ (1938) הספידו הרב עובדיה יוסף וכינה אותו "ספר התורה ארון קודש".

כבר בילדותו ניכר כי נועד הרב לגדולות, וכשכל הילדים היו משחקים, הרב, בהיותו בן שבע שנים בלבד, היה יושב ולומד שעות ארוכות בתנ"ך, ובפירוש "תורה תמימה".

בהיות הרב בן שמונה שנים, לקחו אביו לבית המדרש "בית זליכא", בית המדרש הגדול בבגדד, שם ישבו גאוני בבל, רבי נסים כדורי ז"ל ורבי סלמאן חוגי עבודי ועוד. ביקש אביו של רבנו מגאוני בבל שיבחנו את בנו. שאלו את רבנו מהו לומד וכשהשיב "פרק המפקיד", בחנו אותו על כל הפרק, והרב קרא לפניהם את הפרק כולו, מילה במילה. השתוממו רבני בבל ואמרו לאביו "בנך זה עתיד להיות מורה הוראות בישראל, לכן שמור עליו". עד היום שמורים כתבי יד של רבנו מאז היותו נער, המעידים כי כבר בצעירותו היתה לו בקיאות מדהימה בתורה. כמו כן, הוא היה ניכר שניחן בכישרונות יוצאים מן הכלל בהבנה עמוקה ובסדר ובהירות הדברים, וכמובן כוח זיכרונות המופלא. כל אלה בצירוף התמדתו ויגיעתו ואהבתו הרבה ללימוד התורה.

אחר כך למד הרב בישיבה המפוארת "פורת יוסף", ששכנה אז בין חומות ירושלים העתיקה. שם המשיך רבנו לגדול ולהתעלות בתורה ולהפוך במהרה לאחד מגדולי הדור. בישיבת פורת יוסף למד הרב בעיקר אצל ראש הישיבה דאז הגאון רבי עזרא עטייה זצ"ל, אשר הכיר בגדלותו של רבנו ונקשר אליו מאוד ולימים גיבה אותו בתחילת דרכו בפסיקה ההלכתית. לאשה נשא הרב את הרבנית מרגלית ע"ה, בתו של הרה"ג רבי אברהם פטאל זצ"ל. הנישואים נערכו בירושלים בשנת תש"ד (1944), ומאז עמדה הרבנית ע"ה לימין הרב במסירות נפש. תמיד תלה רבינו את הצלחתו בזכות רעייתו הרבנית ע"ה.

מיד לאחר נשואיו, נתמנה הרב לחבר בית הדין לעדות הספרדים בירושלים עם הרבנים הגאונים רבי יהודה הכהן, ומורו ורבו רבי עזרא עטייה שהיה אב בית הדין. במשרה זו שימש הרב עד שנת תש"ז (1947).

אחר כך נסע הרב לקהיר שבמצריים, ושם שימש רב ודיין. הרב קיים שם שיעורי תורה בישיבות "אהבה ואחוה" ו"מדרש רשב"י" והנהיג שם את הקהילה שם בדרך התורה. בשלהי שנת תש"ט (1949) הרב התפטר מן הרבנות של מצריים בשל שערורייה של הנהלת בית החולים הישראלי בקהיר, שהאכילו נבלות וטריפות לישראל בחסות מי שכיהן כרב ראשי למצריים מטעם הממשל שם (כמובא ב"יביע אומר" חלק י דף תלז ע"ב).

בבואו ארצה בשנת תש"י (1950) סבל רבנו מעוני גדול וחי בצער ובדוחק. באותה תקופה למד הרב ב"מדרש בני ציון" של הגאון רבי צבי פסח פראנק זצ"ל, גאון ירושלים שקירב את הרב והעריכו מאוד. שם למדו גם הגאונים ר´ ישראל יעקב פישר, רבי שלמה זלמן אוירבך ורבי אברהם זלזניק ועוד רבים מחכמי ירושלים.

הגאון רבי צבי פסח פראנק היה גדול הדור באותם ימים ומוערץ בפי כל חכמי ירושלים וכל חכמי ירושלים. רבנו העריץ את הגאון רבי צבי פסח בכל מאודו, והיה מארח בביתו את הגאון זצ"ל, שבא לעודד את רבנו שלא יירא מגורמים שונים שבאו להצר את צעדיו מפני שחולק על מרן רבנו יוסף חיים מבבל בדרכי הפסיקה בהלכה. כמובן, ביקור זה בבית רבינו היה לשם דבר, והכל ידעו כי מאחורי רבנו עומד גאון עולם, הרב צבי פסח פראנק, רבה של ירושלים.

הגאון הרב פראנק ראה ברבנו דמות של גדול בתורה, שמן הראוי שיצא להנהגת הציבור הספרדי בארץ ישראל עוד באותם הימים. כך, לאחר פטירת הגאון רבי בן ציון מאיר חי עוזיאל, בשנת תשי"ג (1953), פנה הרב פראנק אל רבנו שליט"א, ואמר לו כי הוא מבקשו שיציג מועמדתו למשרת הראשון לציון הרב הראשי לישראל. וזאת אףשבאותם הימים עוד היו כמה גדולי תורה מעדות המזרח, שהיו מבוגרים מרבנו, וראו עצמם מתאימים יותר למשרה זו. למעשה, לא צלח הדבר, ורבנו לא נתמנה למשרה זו, עד שנת תשל"ג (1973).

כמו כן, באותם הימים נקשר הרב בעבותות אהבה עם ידידו הגאון רבי שלמה זלמן אוירבך זצ"ל, שהתבטא על רבנו, שאילו היה חי לפני כמאתיים שנה, גם כן היה נחשב בלי ספק לאחד מגדולי הפוסקים. בשנת תשי"א (1951) נענה הרב לבקשת הגאון רבי ראובן כץ זצ"ל רב ואב"ד פתח תקווה, ובא לכהן כדיין בבית דינו. לאחר מכן שב הרב לירושלים, ובשנת תשי"ב הוציא את ספרו "חזון עובדיה", שנתקבל באהבה אצל יודעי דת ודין. הרב פעל במרץ כל אותן השנים ואף לאחר מכן להחזיר את עטרת יהדות ספרד ליושנה, במובנים רבים, ובעיקר בהיותו מסדר פסקי הלכות על פי דעת מרן ה"בית יוסף". באותה העת, החל רבנו להתפרסם בציבור כפוסק גדול, והגאון רבי ראובן כץ, שהיה ידוע כגאון עולם עוד בדור שקדם לשואה, ייעדו ל

כהן אחריו במשרת הרב הראשי לפתח תקוה. אולם רבנו, מיאן לקבל עליו משרה רמה זו, כדי שלא לפגוע במועמד אחר למשרה זו, שהמבוגר ממנו. הגאון הרב כץ היה משבח את רבנו בפני גאוני ירושלים, ראו איזה צדיק הרב יוסף, שאינו מקבל עליו משרה נחשקת, כדי שלא לפגוע באדם אחר. בימי חג הסכות, היו מגיעים כל גאוני ירושלים לסוכתו של הגאון הרב כץ, וכאשר היה מגיע רבנו, היה הרב כץ מכבדו לשבת לימינו, וכך ידעו כולם את מעלתו של רבנו, למרות צעירותו, הרב כץ חולק לו כבוד כאחד הגדולים.

בשנת תשי"ז חזר רבנו לפתח תקוה עד לשנת תשי"ט, אז חזר לירושלים ונתמנה שם לחבר בית הדין האזורי. באותה תקופה נרקמו קשרי ידידות מופלאה בין הרב לגאון רבי אליעזר יהודה ולדנברג זצ"ל, מחבר שו"ת "ציץ אליעזר", אשר היה יושב עם מרן שעות רבות כדי לערוך את פסקי הדין בתיקים שהונחו לפניהם. בשנת תשכ"ד מונה רבנו למשרת חבר בית הדין העליון לערעורים. פעלו רבות למינויו, הגאונים רבי בצלאל ז´ולטי זצ"ל ורבי יוסף שלום אלישיב זצ"ל.

בשנת תשכ"ט (1969) נתמנה הרב לכהונת הרב הראשי לתל אביב יפו. פעילות הרב בתל אביב ניכרה בעוצמתה בסידור עניני המקוואות כדעת פוסקי ספרד, בהקמת רשת כשרות ראויה לשמה, ובקיום שעורי תורה רבים. השלב הבא בדרכו של רבנו היתה משרת הראשון לציון, הרב הראשי לישראל. מרן שליט"א סירב בתחילה בכל תוקף לרעיון זה. אולם בעקבות לחץ מצדו של הרב אלישיב, הרב נעתר והסכים להעמיד את עצמו למשרה זו. מערכת הבחירות היתה קצרה ביותר, וחוגי השלטון פעלו בכל תוקף למנוע את מינויו של רבנו כרב ראשי. אך בסופן של דבר, בחסד ה´, התמנה הרב למשרה זו.

בימי כהונתו של רבנו כראשון לציון, הצליח מרן להפוך את הרבנות הראשית על פניה בהרבה עניינים שהיו מושרשים בתוכה מרעה לטובה, כמו חיזוק מוסד הדיינות, והפעלת לחץ כבד על הדיינים לנהוג כראוי עם בעלי הדין הבאים לפניהם. באותם הימים היה הרב מסתובב בכל הארץ, והיה מחזק את העם להתקרב ולהתחזק בענייני הדת, בהקמת תלמודי תורה ובתיספר תורניים, ובגיוס כספים לסיוע למוסדות התורה בארץ. הרב היה מחזיק מכיסו הפרטי תלמידי חכמים רבים, וגם רעייתו הרבנית נחלצה לא פעם לסייע למוסדות התורה.

רבנו אף היה מכתת רגליו לבתיהם של אנשים רבים, על מנת להשפיע עליהם ללכת בדרך התורה, בשמירת שבת, כשרות וטהרת המשפחה. בתקופת כהונתו כרב ראשי לתל אביב פרצה מלחמת יום הכפורים אשר גבתה קרבנות רבים, עד שנותרו קרוב לאלף עגונות שלא התברר גורל בעליהן ולא היה מי שיוכל לדון בכמות הגדולה של התיקים. הרב נדרש להכניס ראשו לעובי הקורה בעניינים חמורים אלו, וברוך ה´ עלה בידו להתיר את כל עגונות המלחמה, בסברות אמיתיות וישרות, המשמשות לדורות את כל מי שבא לדון בעניינים אלו. כמו כן, הרבה הרב לעבור ממקום למקום, לחזק את לבם של החיילים.

בשנת תשמ"ד (1984) סיים הרב את כהונתו כרב ראשי לישראל וכנשיא בית הדין העליון, אך עד יום מותו, נהגו גדולי הדיינים להפנות אליו את המקרים הסבוכים ביותר בבתי הדין. לאחר מכן הקים הרב תנועה פוליטית במטרה לחזק את התורה ולהחזיר עטרה ליושנה, להרים את קרנה של יהדות עדות המזרח ולקרב את עם ישראל לאביהם שבשמים. במשך השנים היה הרב מקפיד להגיע לכל כינוס של תורה שהוזמן אליו, אפילו לכינוסים מועטי משתתפים, בשל תפישתו כי מוטל עליו להרבות תורה ככל יכולתו. כך נהג כל ימיו.

בשנת תשמ"ז בעקבות החלטת "מועצת חכמי התורה" שעמד בראשה, הוקמה תנועת "אל המעיין" במטרה לקרב יהודי הפריפריה לרוח ישראל סבא, ואף לסייע למצוקתם הכלכלית. בשנת תשנ"ד (1994) נפטרה הרבנית מרגלית יוסף ע"ה, אשר ספדו לה גדולי הרבנים בארץ ישראל ובראשם רבנו, שביקש ממנה בתוך דבריו, שתתפלל עליו שיוכל להמשיך בתפקידו - ללמוד וללמד, לשמור ולעשות.

בין ספריו וחיבוריו שלהרב: "יביע אומר", "חזון עובדיה" (בתוכם: "עטרת זהב" "אמה של מלכות"), "יחוה דעת", "לוית חן", "טהרת הבית", "מאור ישראל", "הליכות עולם", "ענף עץ אבות".

בתחילתה של שנת תשע"ד, לאחר ייסורים קשים ומרים, הסתלק מרן הרב עובדיה יוסף לבית עולמו, כשהוא מותיר אחריו רבבות תלמידים וילדים רוחניים, ומפעל אדיר של תורה וזיכוי הרבים. תהא נשמתו צרורה בצרור החיים.

(הובא באדיבות אתר הידברות)

סרט חדש על מרן בהפקת ענק לצפייה – עמוד האור -הסרט המלא

לרגל שנה לפטירתו של מרן הגר"ע יוסף החלה תנועת ש"ס לקיים סדרה של עצרות לזכרו של המנהיג הרוחני של התנועה מרן הגר"ע יוסף זצ"ל."עמוד האור" – הסרט המלא על מרן

ו׳ באלול ה׳תשע״ד

האופזציה עם מרן, הרצוג עלה להתפלל בציונו של מרן

כ״ד בתמוז ה׳תשע״ד

יו"ר האופוזיציה חה"כ יצחק הרצוג עלה לקברו של סבו מרן הרב הראשי הגאון רבי יצחק אייזיק הלוי הרצוג זצ"ל הקבור בבית העלמין בסנהדריה ביום פטירתו – י"ט תמוז כמדי שנה, יחד עם בני משפחתו.
בטקס האזכרה השתתפו הרב הראשי לישראל הגר"ד לאו שליט"א, המקובל רבי בניהו שמואלי שליט"א, רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים הגר"ש רבינוביץ שליט"א ואביו הגרח"י רבינוביץ שליט"א אב"ד ירושלים, פרופ' הרב אברהם שטיינברג יו"ר מכון הרב הרצוג והרב הלל הורוביץ יו"ר מועצת בתי העלמין ונציג המשרד לשירותי דת. אליהם הצטרפו עשרות בני ישיבה שעלו באותה שעה לקברו של הגאון רבי בן ציון אבא שאול זצ"ל שיום פטירתו חל באותו יום.
לאחר התפילה כנהוג אמר הרה"ר הגר"ד לאו דברים לזכרו של הרב הראשי הראשון הגרי"א הרצוג. הגרח"י רבינוביץ שליט"א אמר דברים לזכרה של הרבנית מרת שרה הרצוג ע"ה. נכדו חה"כ יצחק הרצוג הביע תודה לרב הכותל הגר"ש רבינוביץ שליט"א על כך שזה כעשרים שנה פועל לשמור את יום הזיכרון לסבו יחד עם בני המשפחה.
יו"ר מפלגת העבודה חה"כ יצחק הרצוג עלה בסיום התפילה על קבר סבו לקברו של מרן הגר"ע יוסף זצ"ל הטמון ליד קבר סבו וערך שם תפילה לשלום חיילי צה"ל, וכן לקברו של רבי אריה לוין זצוק"ל שהיה ידיד קרוב לסבו זצ"ל.

כנסו לכאן ותזכו בפרסים ומתנות

הרב מוצפי: הגר"ע זצ"ל היה משיח בן יוסף – לא זכינו – צפו

ברחבי הארץ עדיין ממשיכים בתוך שנה לערוך הספדים ועדין מבכים את מרן , היום אנו חושפים את דבריו של הרב מוצפי על מרן

י״א בסיון ה׳תשע״ד

בהספד שאמר הרב מוצפי על מרן זצ"ל גילה סוד כי אביו אמר לו פעם שמרן הרב עובדיה הוא משיח בן יוסף ולא זכינו שיבוא יגאל אותנו זה הסיבה שקוראים לו יוסף וכולם מקנאים בו וזאת הסיבה שירד למצררים ובירר ניצוצות הקדושה עוד סיפר הרב כי הרב שיתף פעולה עם השב"כ להעלות יהודים ממצריים לארץ ומרן ישב גם בכלא במצריים כמו יוסף הצדיק

ב500 שנה האחרונות לא קם לנו גדול בתורה כזה גדול בדרוש בהלכה ובכל עניין,הרב סיפר כי נשיא מצריים נפגש איתו פעם ודיבר איתו מאוד העריך אותו וכשדיבר איתו נשיא מצריים היה רועד בפגישה כי מקצפו תרעש הארץ

לרה היה מרץ גדול וחשק גדול ללימוד התורה שאי אפשר לתאר זכותו תגן עלינו

ו

משה קיבל תורה וירושה ממרן – צוואתו המלאה של מרן – "היורש"

היום פורסם בכל כלי התקשורת מכתב הירושה שבו הוריש מרן זכר צדיק וקדוש לברכה את כל רכושו לבן הקטן הרב משה יוסף שהיה האיש החזק בזמנו בתנועת שס והאיש שטיפל ברב בביתו בשנים האחרונות מאז נפטרה הרבית

ג׳ בסיון ה׳תשע״ד

[
א. ראשית, הריני חוזר ומאשר כי כל פעולותיו של בני יקירי ר’ משה שליט”א בכספים העומדים לרשותי, הן בחשבונות הבנק שעל שמי, הן במזומנים, הן בשיקים הן במכירת וקניית נכסי שלא ניידי או ונכסי דניידי, וכל כיוצא בזה נעשו על פי רצוני ובקשתי ולית דימחא בידיה.

ב. הדירות והנכסים הרשומים על שם בני הרב משה הי”ו נתונות לו במתנה גמורה בקניין גמור ושלם. יעשה בנם כרצונו ולית מאן דימחיה בידיה.

ג. הריני להבהיר בזה כי נתתי לבני הרב משה במתנה גמורה בקגו״ש (בקניין גמור ושלם. י.ש) כספים אשר ישמשו למטרות הראויות על פי שיקול דעתו ולצורך פעולות אלו נפתח על ידו חשבון על שמו, שנכון לשעת כתיבת שורות אלה הינו בבנק… כספים אלו הועברו על ידי לבני הרב משה הי”ו הן במזומנים הם בשיקים והן בהעברות בנקאיות.

ד. רצוני הוא שכל הוצאות ומכירת הספרים אשר חיברתי ואשר אחבר בעזרת ה’ הכל יעשה על ידי בני הרב משה הי”ו והזכויות קנויות לו מעתה ועד עולם. ויעשה בהם כראות עיניו ולית דמאן דימחיה בידיה. ההכנסות ממכירת הספרים הללו ישמשו קודם כל להוצאת ספרים נוספים, והרווחים יהיו בידי בני הרב משה הי”ו וישתמש בהם לפי שיקול דעתו.

ה. כל כתבי היד שכתבתי ואכתוב בעזרת ה’ הן הנמצאים בידי הרב גד יזדי או בידי הרב צבי חקק, (העוזר האישי של הרב עובדיה .י.ש) או בידי אחרים כולם שייכים לבני הרב משה היו ויעשה בהם כראות עיניו ואין רשות לשום אדם לעשות בהם כל שימוש.

ו. כל הספרים אשר בספריה שלי הן הרשומים בהם הערות בכתב ידי והן שלא, והן ספרי התורה שבבית הכנסת שעל יד ביתי כולם מסורים לבני הרב משה הי”ו. ויעשה בהם כראות עיניו.

ז. כל האמור לעיל שריר ובריר וקיים מעתה ועד עולם. אבקשך ידידי כי תשמור מכתב זה בידיך הנאמנות וכי תפעל (אתה או שלוחך) כפי הצורך בכל עוז שמבוקשי הנ״ל יתמלא ויתבצע במלוא התוקף
בכבוד רב
עובדיה יוסף

י שבט תשע”ב:
אני חותם ומאשר שוב על הדברים הנ״ל
בנוכחות ידידי עו”ד ר’ דוד גלס הי”ו
עובדיה יוסף”

ביתו של מרן: אבא חגג בהלל ושירה את חג העצמאות ואכל "על האש" והיה מאוד ליברלי ומודרני

אבא היה מאוד ליברלי וחגג את יום העצמאות כל שנה הייתי מזמינה אותו והיה אומר הלל ושר ושמח ואכלנו על האש – כך סיפרה הרבנית צקוטי על מרן ובעצם הרבנים הספרדים היו מאוד שמחים ביום הזה בגלל הנסים והנפלאות של הבורא יתברך ולא צריכים ללמוד השקפה מהרבנים הליטאים

ה׳ באייר ה׳תשע״ד

הרבנים הספרדים תמיד היו יותר פתוחים ביחס ליום או חג העצמאות רוח הדברים של גדולי התורה הספרדיים אולי ניתן ללמוד ממה שתוכלו לשמעו ממרן זצ"ל שמספר שכמה צריכים להודות לקדוש ברוך הוא על כל מה שעשה לנו השם יתברך ברוך הוא.

השם נתן לנו מדינה ויש לנו תורה כזאת מאות אלפים לומדים תורה כמה תלמודי תורה יש לנו כמה ישיבות קדושות ודאי שצריכים להכיר טובה על הנסים והנפלאות שעשה בורא עולם איתנו, נכון אנו מצפים שיהיה לנו שלטון חוק של התורה אבל היא אפשר להתכחש למציאות שאנו חיים בה כעת וצריכים לומר שירות ותשבחות לקדוש ברוך הוא.

הרב מאיר מזוז אמר כי יש נס בעצם הקמת המדינה וכי הקדוש ברוך הוא שזה שהקים את המדינה ולא בן גוריון כך החליט הקדוש ברוך הוא ולמה דווקא על ידי כופרים ולא בדתיים כי אם הדתיים היו מקימים מדינה מיד השטן והיצר הרע היה נלחם במדינה ולא הייתה קיימת לכן החילונים בנו אותה ואז יצר הרע אמר יש כופרים והם מצליחים לעקור תורה לפגוע בעולם התורה אז זה טוב וכך המדינה מתקיימת,

הרבנית צקוטאי ביתו של מרן מזכירה מידי שנה גם לאחר פטירת מרן, כי כל שנה הייתה דואגת לעשות :"על האש" והרב היה אוכל ושר ומשבח לבורא עולם וחוגג אתה את החג ושר ושמח ביום הזה בחג העצמאות.

כיום הרבנים הספרדים למדו השקפה מהליטאים ופוסלים את הגישה של הודאה לקדוש ברוך ביום זה.

אריה דרעי מפרסם את דברי מרן זצ"ל על יום הזכרון – צפו

מרן זכר צדיק וקדוש לברכה עורך אשכבה לחיילי צהל ביום הזיכרון וכן מברך את חיילי צה"ל ואומר כי כמה צריך להכיר טובה לחיילים שנהרגו על קידוש השם ובגללם אנו ממשיכים ללמוד

ה׳ באייר ה׳תשע״ד

מרן זכר צדיק וקדוש לברכה עורך אשכבה לחיילי צהל ביום הזיכרון וכן מברך את חיילי צה"ל ואומר כי כמה צריך להכיר טובה לחיילים שנהרגו על קידוש השם ובגללם אנו ממשיכים ללמוד.

מתוך דברים שנשא מרן הרב עובדיה יוסף זצ״ל לזכר הנופלים ביום הזיכרון.

"יום הזיכרון צריך לשמש לנו לא רק כיום אבל על אבדן חללינו, שקשה סילוקם של בחורים כחורבן בית המקדש, אלא גם יום חשבון נפש, עלינו להתאמץ לחזור למסורת אבותינו, לשוב לתורה ולמעשים טובים, ולחנך את בנינו לתורה, וכמאמר הכתוב, שובו אלי ואשובה אליכם. והרי כמה וכמה מהאובדים על קדושת ה' לא נהרגו ולא נרצחו אלא בכדי שימשיך עמנו להתקיים.

זכותם של חללי צה"ל מגיני ארץ קדשינו יחד עם כל קדושי עם ישראל תעמוד לעד להגן אלף המגן על משפחותיהם, ויעמדו בתפילה לפני כסא כבודו על כל עם ישראל לבל נוסיף לדאבה עוד, וכמו שנאמר, לא יבא עוד שמשך וירחך לא יאסף, כי ה' יהיה לך לאור עולם ושלמו ימי אבלך.

ויקויים בנו מקרא שכתוב, ושמתי מקום לעמי לישראל, ונטעתיו ושכן תחתיו, ולא יוסיפו בני עולה לענותו כאשר בראשונה. ותחזינה עינינו בבנין בית מקדשינו, מי יתן מציון ישועת ישראל בשוב ה' שבות עמו יגל יעקב ישמח ישראל, ובא לציון גואל במהרה בימינו. אמן.
ובילע המוות לנצח ומחה ה׳ אלוקים דמעה מעל כל פנים, אמן.

פסח ראשון ללא מרן – צפו במסכת חייו של מרן

צילומים נדירים של רגעים יקרים וחשובים בחייו של מרן שיותר מכל גדולי הדורות ייזכר כרב והפוסק הגדול ביותר שקם לעם ישראל בדורות האחרונים – מרתק

י״ט בניסן ה׳תשע״ד


צילומים נדירים של רגעים יקרים וחשובים בחייו של מרן שיותר מכל גדולי הדורות ייזכר כרב והפוסק הגדול ביותר שקם לעם ישראל בדורות האחרונים - מרתק