פרשת תולדות. הלילות מתארכים ונהיים חשוכים יותר, ואנו חשים,

היוונים חיללו את מנורת שבעת הקנים, סמל רוחני, ממש כמו שאר הסמלים שחיללו במקדש. כשהחשמונאים השתלטו על בית המקדש, אחת הפעולות הראשונות שלהם הייתה ניסיון להדליק את המנורה. מדוע זה היה חשוב להם כל כך? משום שהם לא נלחמו על עצמאות פוליטית. הם נלחמו למען תחייה רוחנית. הדלקת המנורה הייתה

ל׳ במרחשון ה׳תשע״ו

ראש חודש כסלו יחל ביום חמישי ושישי (החל מיום רביעי בערב) פרת תולדות. הלילות מתארכים ונהיים חשוכים יותר, ואנו חשים, באופן אינטואיטיבי, שהמקום החשוך בתוכנו, המקום חסר התקווה והשברירי כל כך - קרוב אלינו יותר משהיה במהלך הקיץ. מדענים גילו שיש בסיס ביולוגי לתחושה זו. לא תמיד אנו יודעים להעריך את חשיבותו של הקשר עם חלקים אלה בתוכנו. ובכן זה לא במקרה שהאירוע שמאיר את מהותו של כסלו הוא חג החנוכה. היה זה אחד הזמנים האפלים ביותר בתולדותינו. איבדנו את דרכנו, את הידיעה של מה נכון ונצחי. חלק גדול מעמנו הגדיר את עצמו כמִתְיַווֵן, חובב התרבות היוונית. היוונים ידעו לקרוא את המפה טוב יותר מכל עם שקדם להם. הם ראו את ההרים והגאיות, את הגוף והנפש. הם ניחנו בדייקנות שאין לה אח ורע, וציירו מה שעיניהם ראו בעוצמה וביופי.
אך הם לא הכירו את המקום. מוסריות, אהבת אלוקים ורוחניות היו נשגבים מבינתם. יתר על כן, בעיניהם, רעיון הרוחניות היה מאיים, רעיון שסיכן את כל עולמם שהיה מרוכז באדם. הם הוציאו את התורה מחוץ לחוק, משום שהיא לוקחת את הנפש למקומות בלתי ידועים. הם הוציאו את השבת מחוץ לחוק, משום שהיא מזמינה את כל מי ששומר אותה לראות את עצמו כחלק מהבריאה, מה' – ולא כחלק מעולם שסובב סביב בני אדם ושבו מוסריות היא בלתי רלוונטית. הם הוציאו את ברית-המילה מחוץ לחוק, משום שהיא רמזה שהגוף האנושי אינו מושלם כפי שהוא, אלא כלי פגום שלא נותר לנו אלא לתקנו.
בעיצומו של תהליך זה, חווינו לידה מחודשת וגילוי עצמי. ואז קרה הנס.
היוונים חיללו את מנורת שבעת הקנים, סמל רוחני, ממש כמו שאר הסמלים שחיללו במקדש. כשהחשמונאים השתלטו על בית המקדש, אחת הפעולות הראשונות שלהם הייתה ניסיון להדליק את המנורה. מדוע זה היה חשוב להם כל כך? משום שהם לא נלחמו על עצמאות פוליטית. הם נלחמו למען תחייה רוחנית. הדלקת המנורה הייתה תגובתם לחשיכה. פך שמן יחיד שלא חולל, היה כל מה שמצאו החשמונאים. והשמן שהיה אמור להספיק ליום אחד, הספיק לשמונה ימים. על כל אחד מאיתנו להילחם בחשיכה בדרכים משלו. אין איש מאיתנו שזהה לרעהו. כל אחד מאיתנו הוא עולם שלם. בואו וניעזר בתקופה זו כדי לראות את הקשתות שבענן, שנוצרות כתוצאה טבעית מפגישתם של הגשם והשמש. בואו ונדליק בזמן זה את המנורה שנמצאת תמיד בלבנו.

איזה לב לא ימס ואיזה עין לא תרד דמעה. על העוול הנורא הזועק עד לב השמיים, אשר פוקד את אבינו רוענו האדמו״ר הגה״צ רבינו יאשיהו יוסף פינטו והרבנית היקרה הי״ו.

מוסרים אנו הודעה לשמים והודעה לארץ ובעיקר לכם, אחיי ורעיי, אשר מסרתם נפש והלכתם אחרי הקהילה הקדושה שובה ישראל, ממש כדברי הנביא לך לך אחרי במדבר בארץ לא זרועה, בימים אפלים, בימים אשר חבורת השררה השתלכה בנו והסיטה את כל בית ישראל; הסיפורים מנותקים מהמציאות, שאם חס ושלום יקרה אסון בביתי ובמשפחתי, דעו שמסרתי נפש עד שארית כוחתי, לשמור על הכללים, לא לחרוג ולא לקלקל את המידות ולהשחית את הנפש כפי שהם נהגו, מודיעים אנו שהרבנית בסכנת חיים כל רגע ובריאותנו חלושה ביותר וקצת רגש ורחמים, היה אפשר שנעבור את ההקרנות הקשות פה אצל הרופאים המומחים, צעירים אנו בגיל והמחלה אלימה וחזקה, אך ל

י״ז במרחשון ה׳תשע״ו

איזה לב לא ימס ואיזה עין לא תרד דמעה - המייל היומי מפי כבוד הרב יאשיהו יוסף פינטו שליט״א

איזה לב לא ימס ואיזה עין לא תרד דמעה.
על העוול הנורא הזועק עד לב השמיים,
אשר פוקד את אבינו רוענו האדמו״ר הגה״צ
רבינו יאשיהו יוסף פינטו והרבנית היקרה הי״ו.

לאחיי ורעיי, האהובים והחביבים, אנא ה׳ תשמרם וכצינה רצון תעטרם.
״וירא אליו ה׳ באלוני ממרא והוא יושב פתח האוהל כחום היום״ - מובא בראשית רבה בשעה שאמר הקב״ה לאברהם אבינו למול עצמו, הלך ונתייעץ עם שלושה אוהביו, אשר שמם האחד אשכול, ענר וממרא ושאלם האם לשמוע בעצת הקב״ה למול עצמו, בן 100 שנה או לא; ענר אמר לו לא למול את עצמו, משום שסכנה גדולה בגיל 100 שנה לעשות ברית מילה; אשכול אמר לו גם לא למול את עצמו, משום שלאברהם אבינו היו שונאים רבים ודאגתו של אשכול, שישמעו השונאים שאברהם חלש מהברית מילה ויתקבצו כולם להורגו, אבל ממרא אמר לו, האלוקים שעמד איתך והציל אותך מכל הנסיונות הקשים ומכל ההתמודדויות, שהתמודדת בחיים, הוא יעמוד איתך גם עכשיו ותצליח ותינצל גם בעת הזו, ולכן זכה ממרא שפרשה תקרא על שמו ומצוות ברית המילה, מהחשובות ביותר ביהדות, נתנה בנבואה לאברהם אבינו אצל ממרא.
וקשה ביותר להבין מדרש זה, אברהם אבינו, אשר היה עבד נאמן להקב״ה וכל חייו התמסר לדבר ה׳ וגם כאשר היה צריך להיות מובא לכבשן האש, הלך בראש מורם ובשמחה, למסור את עצמו על אמונתו בבורא עולם, האם צריך עצות הוא מאנשים האם לשמוע לקב״ה ולמול עצמו?! ועוד שואל הוא אותם על המצווה מהחשובות ביותר בתורה, שהיא ברית מילה והיא הברית בנינו לבין הקב׳ה?!
אלא, אברהם אבינו מלמד אותנו יסוד גדול, שהוא יסוד לכל חיי היהודי באשר הוא, לכל הדורות, כמה שהניסיון גדול וקשה, כך השכר כפול ומכופל. אדם יראה לעיינים והקב׳ה יראה ללבב.
שלושת ידידיו של אברהם אבינו, ענר, אשכול וממרא, היו אנשים גדולים, אנשי דעה, אנשי מעמד ומובחרים מעם ודעתם היתה חשובה לאברהם וגם דבריהם היו דברי טעם; אברהם זקן, בן 100 שנים, יכול היה למות מהברית, לאברהם יש אויבים רבים,אם ישמעו זאת יקומו להורגו, דברים אלו היו דברים כבדי משקל אצל אברהם אבינו, אך האמונה בהקב׳׳ה והדבקות בדבריו, הקדימו והעצימו את דבר ה׳ על כל דברי היועצים והחכמים למיניהם ומזה עלינו ללמוד ולדעת, שככל שהניסיון כבד, השכר והמעלה גדולים ביותר.

הנה עוברים אנו זמנים של דבקות בהקב״ה ומכל מכותיך ארפא, ובטוחים אנו שימים וזמנים אלו יחקקו בספר לזכרון עולם ותכתב זאת לדור אחרון. כהיום הזה, לפני 7 שנים, הכנסנו את בנינו היקר מאיר אליהו בבריתו של אברהם אבינו ומיום זה, 7 שנים של נסיונות קשים ומרים, בבוקר היינו בוכים מי יתן לילה ובלילה בוכים מי יתן יום. אחרי שנים רבות של תפילות ובכיות לזכות לזרע של קימא ,וזכינו וחסד ה׳ עלינו, ובטוחים אנו שכל הצער והשפיכות דמים שעברנו, דברים נשגבים הם מהבנתינו ומתפללים לקב״ה שלא תצא תקלה תחת ידנו בודאי, לתקן באנו ולא לקלקל ומבקשים אנו מאחיי ורעיי, להעתיר בעדי ובעד ביתי, לבריאות איתנה כי ביסורים קשים אנו, ייסורי הגוף והנפש, כחודשיים ימים, רובם ככולם, היינו, אנו והרבנית שתחי׳ מבית רפואה לבית רפואה והגענו עד שערי מוות ויזעקו אל ה׳ בצר להם ומתחננים אנו להקב״ה, להטיב את לב הממונים על השררה בארץ הקודש, כי השנאה, הרדיפה והאכזריות, מעבירה אותם על דעתם ועל דעת כל חוקי המשפט, הצדק והיושר וההגיון, אשר היה מקובל בכל חברה המתיימרת להיות חברה הגונה ושוחרת יושר וצדק. התאכזרו אלינו אכזריות קשה ביותר. נניח לעת הזאת, אשר עשו עימנו בכל הדברים המשפטיים, אך בחיי אדם עסקינן
מוסרים אנו הודעה לשמים והודעה לארץ ובעיקר לכם, אחיי ורעיי, אשר מסרתם נפש והלכתם אחרי הקהילה הקדושה שובה ישראל, ממש כדברי הנביא לך לך אחרי במדבר בארץ לא זרועה, בימים אפלים, בימים אשר חבורת השררה השתלכה בנו והסיטה את כל בית ישראל; הסיפורים מנותקים מהמציאות, שאם חס ושלום יקרה אסון בביתי ובמשפחתי, דעו שמסרתי נפש עד שארית כוחתי, לשמור על הכללים, לא לחרוג ולא לקלקל את המידות ולהשחית את הנפש כפי שהם נהגו, מודיעים אנו שהרבנית בסכנת חיים כל רגע ובריאותנו חלושה ביותר וקצת רגש ורחמים, היה אפשר שנעבור את ההקרנות הקשות פה אצל הרופאים המומחים, צעירים אנו בגיל והמחלה אלימה וחזקה, אך לא נשבור ונקלקל את האמון אשר השופטת ברון, אצילת הרוח, נתנה במצב ואף שהיינו יכולים להישאר פה באמריקה, בביטחה ובנחת ימים רבים, עד אשר ויקום מלך חדש, אשר דבריו מונהגים על היושר והאמת וצדק צדק ירדוף .
השתדלו אחיי ורעיי, להעתירבתפילה ובתחנונים, המצב חמור וקשה בביתי שהקב״ה לא יביא תקלה על ידנו ושחס ושלום, לא נבכה ונצטער בכי גדול, יש לי שלושה ילדים בבית, אשר לא זכו שעה אחת לחום ולקורת רוח מאמא ואבא. רק רדיפה רודפת רדיפה, שפיכות דמים רודפת שפיכות דמים, שקר רודף שקר; האדם הוא החוקר, חבריו הם התובעים, ידידיו הם המחליטים, וברוח זו אנשי ביתם, הם המוציאים לאור של סיפורי ההבל, השקר והאכזריות. מעולם, אף בעל דבר מטעמינו לא התדיין, לא דיבר, לא מצא אוזן קשבת, לומר מילה אחת מתוך הדברים לפני מישהו שאמון על הצדק והיושר עם ישראל, רחמנים בני רחמנים, אך אנו לא זכינו שיקויים בנו פסוק זה על ידי אנשי השררה ומבקשים אנו לעורר רחמים בפני בעל הרחמים, שימתק עלינו את הדינים ושלא נגיע למצב החמור והגרוע ביותר, שממנו אנו חוששים. נשתדל אנו היום, לפני שיוצאים לארץ הקודש לומר מילות חיזוק ליילדי היקרים ביום שמחתם ונתפלל לקב״ה שנזכה לשוב לראותם בקרוב, אני והרבנית שתחי׳. השתדלו אחיי ורעיי, להרבות בתפילות ותחינות בפני בורא עולם ולהרבות במעשים טובים, להצלחת משפחתי וכל מצווה ומעשה טוב ולימוד תורה, יועילו להצלחת משפחתי וידוע מעשה על החתם סופר, שבאחד הימים עשה ומסר שיעור תורה ובאמצע השיעור, נכנסו פרנסי העיר,בשבר וזעקה ובפיהם שבר וזעקה, שאנשי השררה גזרו גזרה קשה על העיר וגזרה זו, היא בגדר שבר וכליון לקהילה החתם סופר שמע את דבריהם והמשיך למסור את השיעור. פרנסי העיר עמדו בצער ובחוסר הבנה, איך רבם הקדוש, החתם סופר, לא עוצר ורץ מהר לעשות השתדלות בפני אנשי השררה, לשנות את הגזרה ושוב, עצרו את החתם סופר ושאלו אותו מדוע רבנו הקדוש לא רץ לעשות השתדלות? עמד החתם סופר ואמר להם, השתדלות שלי זה כוח התורה הקדושה וכוח המצוות.

נשתדל בכל כוחנו להרבות במצוות ובמעשים טובים, אך לספר את אשר קרה עם קהילתנו בשער בת רבים, שהודנו על שוחד ר׳ל בלי לראות מסמך אחד, אחרי שדיווחנו לרשויות במקום מגוריי באמריקה ודיווחנו לנציג אנשי השררה באמריקה וכן, רבים וטובים ידעו זאת וכן, אמרנו למקבל, בהזדמנויות רבות דווח לממונים עליך על כל אשר בנינו וכאשר בעל עניין, הוא החוקר וחבריו, הם התובעים ובלי לראות מאומה ופיקוח נפש, דוחה את כל התורה כולה ומצפים אנו לרחמי שמים ״נפלה נא ביד ה׳ כי רבים רחמיו״
ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה,
מצפה לרחמי שמים ולישועה ולרפואה בקרוב,
אמת מן הארץ תצמח.
חשוב להפיץ את ההודעה

הנביא יואל מתאר שלפני יום ה' הגדול והנורא אנשים ובחורים יקבלו חלומות וחזיונות לגבי ארועים ערב גילוי משיח:

{א} וְהָיָה אַחֲרֵי כֵן אֶשְׁפּוֹךְ אֶת רוּחִי עַל כָּל בָּשָׂר וְנִבְּאוּ בְּנֵיכֶם וּבְנוֹתֵיכֶם זִקְנֵיכֶם חֲלֹמוֹת יַחֲלֹמוּן בַּחוּרֵיכֶם חֶזְיֹנוֹת יִרְאוּ: {ב} וְגַם עַל הָעֲבָדִים וְעַל הַשְּׁפָחוֹת בַּיָּמִים הָהֵמָּה אֶשְׁפּוֹךְ אֶת רוּחִי: {ג}וְנָתַתִּי מוֹפְתִים בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ דָּם וָאֵשׁ וְתִימֲרוֹת עָשָׁן:

ט״ו במרחשון ה׳תשע״ו

שאלות ותשובות?!
שאלה: כל יום באים ילדים חדשים שמספרים לנו זה וזה יקרה וכו', האם יש מקור לזה? ואם כן מה המקור?
תשובה: נביא מקורות מחז"ל על שנבואה נתנה לילדים.
חלומות וחזיונות מדהימים לפני גילוי המשיח

הנביא יואל מתאר שלפני יום ה' הגדול והנורא אנשים ובחורים יקבלו חלומות וחזיונות לגבי ארועים ערב גילוי משיח:

{א} וְהָיָה אַחֲרֵי כֵן אֶשְׁפּוֹךְ אֶת רוּחִי עַל כָּל בָּשָׂר וְנִבְּאוּ בְּנֵיכֶם וּבְנוֹתֵיכֶם זִקְנֵיכֶם חֲלֹמוֹת יַחֲלֹמוּן בַּחוּרֵיכֶם חֶזְיֹנוֹת יִרְאוּ:
{ב} וְגַם עַל הָעֲבָדִים וְעַל הַשְּׁפָחוֹת בַּיָּמִים הָהֵמָּה אֶשְׁפּוֹךְ אֶת רוּחִי:
{ג}וְנָתַתִּי מוֹפְתִים בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ דָּם וָאֵשׁ וְתִימֲרוֹת עָשָׁן:
{ד} הַשֶּׁמֶשׁ יֵהָפֵךְ לְחֹשֶׁךְ וְהַיָּרֵחַ לְדָם לִפְנֵי בּוֹא יוֹם ה' הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא:
{ה} וְהָיָה כֹּל אֲשֶׁר יִקְרָא בְּשֵׁם ה' יִמָּלֵט כִּי בְּהַר צִיּוֹן וּבִירוּשָׁלִַם תִּהְיֶה פְלֵיטָה כַּאֲשֶׁר אָמַר ה' וּבַשְּׂרִידִים אֲשֶׁר ה' קֹרֵא:
(יואל, ג')

מצודת דוד> כל אשר יקרא בשם ה' ימלט. ר''ל הקוראים בשם ה' המה ימלטו מן הצרה הבאה על העכו''ם: כי בהר ציון. ר''ל כי הפליטה תהיה בהר ציון לבד כמו שהבטיח ה', וגם שם לא לכולם כי רק בהנשארים המבוררים שבהם אשר כל א' מהם קורא אל ה' וצועק אליו ומשים בו בטחונו.
הנבואה ניתנה לתינוקות
במסכת בבא בתרא (יב:) - א"ר יוחנן מיום שחרב בית המקדש ניטלה נבואה מן הנביאים וניתנה לשוטים ולתינוקות.
הנבואה ניתנה בחלום
בזוהר הקדוש פרשת וישב (דף קפג:): וְאֵין לְךְ דָּבָר בָּעוֹלָם שֶׁטֶּרֶם יָבֹא לָעוֹלָם שֶׁאֵינוֹ תָלוּי בַּחֲלוֹם אוֹ עַל יְדֵי כָרוֹז, שֶׁהֲרֵי נֶאֱמַר שֶׁכָּל דָּבָר וְדָבָר בְּטֶרֶם יָבֹא לָעוֹלָם מַכְרִיזִים עָלָיו בָּרָקִיעַ, וּמִשָּׁם מִתְפַּשֵּׁט בָּעוֹלָם וְנִתָּן עַל יְדֵי הַכָּרוֹז, וְהַכֹּל מִשּׁוּם שֶׁכָּתוּב (עמוס ג) כִּי לֹא יַעֲשֶׂה ה' אֱלֹהִים דָּבָר כִּי אִם גָּלָה סוֹדוֹ אֶל עֲבָדָיו הַנְּבִיאִים, בִּזְמַן שֶׁנְּבִיאִים נִמְצָאִים בָּעוֹלָם, וְאִם לֹא - אַף עַל גַּב שֶׁנְּבוּאָה לֹא שׁוֹרָה, חֲכָמִים עֲדִיפִים מִנְּבִיאִים, וְאִם לֹא - נִתָּן בַּחֲלוֹם, וְאִם לֹא - הַדָּבָר נִמְצָא בְּצִפֳּרֵי הַשָּׁמַיִם, וַהֲרֵי בֵּאֲרוּהָ.
וְלִפְעָמִים שֶׁנִּמְסָר הַדָּבָר בְּפִי הַתִּינוֹקוֹת
בזוהר הקדוש פרשת שמות (דף ו): רַבִּי חִיָּיא אָמַר, שְׁלֹשִׁים יוֹם עַד שֶׁלֹּא יָבֹא תֹקֶף לָעָם בָּאָרֶץ, אוֹ עַד שֶׁלֹּא יָבֹא שֶׁבֶר לָעָם בָּאָרֶץ, מַכְרִיזִים בָּעוֹלָם עַל אוֹתוֹ הַדָּבָר, וְלִפְעָמִים שֶׁנִּמְסָר הַדָּבָר בְּפִי הַתִּינוֹקוֹת, וְלִפְעָמִים לְאוֹתָם בְּנֵי אָדָם חַסְרֵי דַעַת, וְלִפְעָמִים נִמְסָר אוֹתוֹ הַדָּבָר בְּפִי הָעוֹפוֹת, וּמַכְרִיזִים בָּעוֹלָם, וְאֵין מִי שֶׁיַּשְׁגִּיחַ בָּהֶם. כְּשֶׁהָעָם הֵם צַדִּיקִים, נִמְסָר אוֹתוֹ דָבָר לְאוֹתָם רָאשִׁים צַדִּיקִים שֶׁל הָעוֹלָם כְּדֵי שֶׁיּוֹדִיעוּ לָהֶם וְיָשׁוּבוּ לְרִבּוֹנָם, וּכְשֶׁאֵינָם צַדִּיקִים, זֶה כְּפִי שֶׁאָמַ רְנוּ.
רַב הנבואה ניתנה לתינוקות
במסכת בבא בתרא (יב:) - א"ר יוחנן מיום שחרב בית המקדש ניטלה נבואה מן הנביאים וניתנה לשוטים ולתינוקות.
הנבואה ניתנה בחלום
בזוהר הקדוש פרשת וישב (דף קפג:): וְאֵין לְךְ דָּבָר בָּעוֹלָם שֶׁטֶּרֶם יָבֹא לָעוֹלָם שֶׁאֵינוֹ תָלוּי בַּחֲלוֹם אוֹ עַל יְדֵי כָרוֹז, שֶׁהֲרֵי נֶאֱמַר שֶׁכָּל דָּבָר וְדָבָר בְּטֶרֶם יָבֹא לָעוֹלָם מַכְרִיזִים עָלָיו בָּרָקִיעַ, וּמִשָּׁם מִתְפַּשֵּׁט בָּעוֹלָם וְנִתָּן עַל יְדֵי הַכָּרוֹז, וְהַכֹּל מִשּׁוּם שֶׁכָּתוּב (עמוס ג) כִּי לֹא יַעֲשֶׂה ה' אֱלֹהִים דָּבָר כִּי אִם גָּלָה סוֹדוֹ אֶל עֲבָדָיו הַנְּבִיאִים, בִּזְמַן שֶׁנְּבִיאִים נִמְצָאִים בָּעוֹלָם, וְאִם לֹא - אַף עַל גַּב שֶׁנְּבוּאָה לֹא שׁוֹרָה, חֲכָמִים עֲדִיפִים מִנְּבִיאִים, וְאִם לֹא - נִתָּן בַּחֲלוֹם, וְאִם לֹא - הַדָּבָר נִמְצָא בְּצִפֳּרֵי הַשָּׁמַיִם, וַהֲרֵי בֵּאֲרוּהָ.
וְלִפְעָמִים שֶׁנִּמְסָר הַדָּבָר בְּפִי הַתִּינוֹקוֹת
בזוהר הקדוש פרשת שמות (דף ו): רַבִּי חִיָּיא אָמַר, שְׁלֹשִׁים יוֹם עַד שֶׁלֹּא יָבֹא תֹקֶף לָעָם בָּאָרֶץ, אוֹ עַד שֶׁלֹּא יָבֹא שֶׁבֶר לָעָם בָּאָרֶץ, מַכְרִיזִים בָּעוֹלָם עַל אוֹתוֹ הַדָּבָר, וְלִפְעָמִים שֶׁנִּמְסָר הַדָּבָר בְּפִי הַתִּינוֹקוֹת, וְלִפְעָמִים לְאוֹתָם בְּנֵי אָדָם חַסְרֵי דַעַת, וְלִפְעָמִים נִמְסָר אוֹתוֹ הַדָּבָר בְּפִי הָעוֹפוֹת, וּמַכְרִיזִים בָּעוֹלָם, וְאֵין מִי שֶׁיַּשְׁגִּיחַ בָּהֶם. כְּשֶׁהָעָם הֵם צַדִּיקִים, נִמְסָר אוֹתוֹ דָבָר לְאוֹתָם רָאשִׁים צַדִּיקִים שֶׁל הָעוֹלָם כְּדֵי שֶׁיּוֹדִיעוּ לָהֶם וְיָשׁוּבוּ לְרִבּוֹנָם, וּכְשֶׁאֵינָם צַדִּיקִים, זֶה כְּפִי שֶׁאָמַ רְנוּ.
עוֹף עוֹף, אֱמֹר לִי שְׁלֹשָׁה שֶׁעוֹמְדִים מְמֻנִּים וְאֶחָד שֶׁהֶעֱבִירוּ שִׁלְטוֹנוֹ מִי הֵם
רַבִּי אֶלְעָזָר הָיָה יוֹשֵׁב יוֹם אֶחָד עַל שַׁעַר לוֹד, וְהָיָה יוֹשֵׁב עִמּוֹ רַבִּי אַבָּא וְרַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי יוֹסֵי. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, אֹמַר לָכֶם מַה שֶּׁרָאִיתִי הַיּוֹם הַזֶּה בַּבּקֶר קַמְתִּי בָּאוֹר, רָאִיתִי עוֹף אֶחָד שֶׁהָיָה טָס וְעוֹלֶה לְמַעְלָה שָׁלֹשׁ פְּעָמִים, וּמַנְמִיךְ פַּעַם אַחַת, וְהָיָה אוֹמֵר: עֶלְיוֹנִים עֶלְיוֹנִים, בְּיוֹם זֶה פוֹרְחִים [דקיקים] הָרְקִיעִים [לימין] שְׁלֹשָׁה מְמֻנִּים זְקוּפִים מוֹשְׁלִים עַל הָאָרֶץ, אֶחָד יוֹשֵׁב שֶׁלֹּא יוֹשֵׁב, הֶעֱבִירוּ אוֹתוֹ בְּאֵשׁ דּוֹלֶקֶת, מַעֲבִירִים אֶת קִיּוּמוֹ, מַעֲבִירִים אֶת שִׁלְטוֹנוֹ. שְׁלֹשָׁה תוֹמְכִים שַׁלִּיטִים עֵלְיוֹנִים עוֹמְדִים עַל הָעוֹלָם. זָרַקְֹתִּי לְאוֹתוֹ עוֹף רֶגֶב עָפָר, וְאָמַרְתִּי לוֹ: עוֹף עוֹף, אֱמֹר לִי שְׁלֹשָׁה שֶׁעוֹמְדִים מְמֻנִּים וְאֶחָד שֶׁהֶעֱבִירוּ שִׁלְטוֹנוֹ מִי הֵם. זָרַק לִי שְׁלֹשָׁה חִצִּים מִכְּנַף יְמִינוֹ, וְזֶה אֶחָד מִשְּׂמֹאל (ומכנף שמאל אחד), וְלֹא יָדַעְתִּי לְמָה הוּא רוֹמֵז.
רבי אלעזר מגלה מה רמז לו העוף
לָקַח אוֹתָם רַבִּי אֶלְעָזָר, הוֹרִיד אוֹתָם לִנְחִירָיו, וְיָצָא דָם מִנְּחִירָיו. אָמַר, וַדַּאי שְׁלֹשָׁה שַׁלִּיטֵי עַמִּים עוֹמְדִים בְּרוֹמִי בָּאָרֶץ וַעֲתִידִים לַעֲשׂוֹת גְּזֵרוֹת רָעוֹת לְיִשְׂרָאֵל מִצַּד הָרוֹמָאִים. לָקַח אוֹתוֹ חֵץ מִכְּנַף שְׂמֹאל, הֵרִיחַ, וְיָצְאָה אֵשׁ שְׁחוֹרָה מִמֶּנּוּ. אָמַר, שִׁלְטוֹן הַמִּצְרִים הֶעֱבִירוּ, וְעָתִיד לַעֲבֹר מֶלֶךְ אֶחָד שֶׁל הָרוֹמָאִים בְּכָל הָאָרֶץ (מצרים), וּלְמַנּוֹת בְּמִצְרַיִם שָׂרֵי מִלְחָמָה גְּדוֹלִים, וְסוֹתֵר בִּנְיָן וּבוֹנֶה אֶת הַסְּתוּרִים. (ועתיד מלך אחד מאותם השלשה שאמרנו לשלט בה, וסותר בנינים ובונה בה בנינים) זָרַק אוֹתָם רַבִּי אֶלְעָזָר לָאָרֶץ. נָפְלוּ שְׁלֹשֶׁת אֵלֶּה עַל הָאֶחָד שֶׁמִּצַּד שְׂמֹאל.
הילדים מגלים סודות
עַד שֶׁהָיוּ יוֹשְׁבִים, עָבַר תִּינוֹק אֶחָד וְהָיָה קוֹרֵא, (ישעיה יט) מַשָּׂא מִצְרָיִם הִנֵּה ה' רֹכֵב עַל עָב קַל וּבָא מִצְרַיִם. עָבַר חֲבֵרוֹ הַשֵּׁנִי וְאָמַר, וְאֶרֶץ מִצְרַיִם תִּהְיֶה שְׁמָמָה. עָבַר חֲבֵרוֹ הַשְּׁלִישִׁי וְאָמַר, וְאָבְדָה חָכְמַת מִצְרַיִם. רָאוּ שֶׁאוֹתוֹ חֵץ שֶׁל כְּנַף שְׂמֹאל נִשְׂרָף, וּשְׁלֹשֶׁת הָאֲחֵרִים שֶׁהָיוּ עָלָיו לֹא נִשְׂרְפוּ.
מַה שֶּׁאָמַר הָעוֹף והַתִּינוֹקוֹת, הַכֹּל דָּבָר אֶחָד, וְהַכֹּל הוּא נְבוּאָה עֶלְיוֹנָה
אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, מַה שֶּׁאָמַר הָעוֹף והַתִּינוֹקוֹת, הַכֹּל דָּבָר אֶחָד, וְהַכֹּל הוּא נְבוּאָה עֶלְיוֹנָה, (והכל הוא בסוד החכמה) וְרָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהַרְאוֹת לָנוּ נִסְתָּרוֹת עֶלְיוֹנוֹת שֶׁהוּא עוֹשֶׂה. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (עמוס ג) כִּי לֹא יַעֲשֶׂה ה' אֱלֹהִים דָּבָר כִּי אִם גָּלָה סוֹדוֹ אֶל עֲבָדָיו הַנְּבִיאִים.

הקב"ה מודיע לנשמה בחלום על דברים שעתידים לבוא על העולם
בזוהר בראשית, (דף קפ"ג): בַּחֲלוֹם אֲדַבֶּר בּוֹ, זֶהוּ אֶחָד מִשִּׁשִּׁים בִּנְבוּאָה, כְּמוֹ שֶׁבֵּאֲרוּהוּ, וְהִיא הַדַּרְגָּה הַשִּׁשִּׁית מֵאוֹתָהּ הַדַּרְגָּה שֶׁל נְבוּאָה, וְהִיא הַדַּרְגָּה שֶׁל גַּבְרִיאֵל שֶׁמְּמֻנֶּה עַל הַחֲלוֹם... מַה כָּתוּב? בַּחֲלוֹם חֶזְיוֹן לַיְלָה, כְּשֶׁבְּנֵי אָדָם שׁוֹכְבִים בְּמִטָּתָם יְשֵׁנִים וְהַנְּשָׁמָה יוֹצֵאת מֵהֶם. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב בִּתְנוּמוֹת עֲלֵי מִשְׁכָּב אָז יִגְלֶה אֹזֶן אֲנָשִׁים. וְאָז הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוֹדִיעַ לַנְּשָׁמָה, בְּאוֹתָהּ הַדַּרְגָּה שֶׁעוֹמֶדֶת עַל הַחֲלוֹם, אוֹתָם הַדְּבָרִים שֶׁעֲתִידִים לָבֹא עַל הָעוֹלָם, אוֹ אוֹתָם דְּבָרִים כְּפִי אוֹתָם הַהִרְהוּרִים שֶׁלּ לִבּוֹ, מִשּׁוּם שֶׁאָדָם נוֹטֵל דֶּרֶךְ שֶׁל תּוֹכְחוֹת הָעוֹלָם...

וְאֵין לְךְ דָּבָר בָּעוֹלָם שֶׁטֶּרֶם יָבֹא לָעוֹלָם שֶׁאֵינוֹ תָלוּי בַּחֲלוֹם אוֹ עַל יְדֵי כָרוֹז, שֶׁהֲרֵי נֶאֱמַר שֶׁכָּל דָּבָר וְדָבָר בְּטֶרֶם יָבֹא לָעוֹלָם מַכְרִיזִים עָלָיו בָּרָקִיעַ, וּמִשָּׁם מִתְפַּשֵּׁט בָּעוֹלָם וְנִתָּן עַל יְדֵי הַכָּרוֹז, וְהַכֹּל מִשּׁוּם שֶׁכָּתוּב (עמוס ג) כִּי לֹא יַעֲשֶׂה ה' אֱלֹהִים דָּבָר כִּי אִם גָּלָה סוֹדוֹ אֶל עֲבָדָיו הַנְּבִיאִים, בִּזְמַן שֶׁנְּבִיאִים נִמְצָאִים בָּעוֹלָם, וְאִם לֹא - אַף עַל גַּב שֶׁנְּבוּאָה לֹא שׁוֹרָה, חֲכָמִים עֲדִיפִים מִנְּבִיאִים, וְאִם לֹא - נִתָּן בַּחֲלוֹם, וְאִם לֹא - הַדָּבָר נִמְצָא בְּצִפֳּרֵי הַשָּׁמַיִם, וַהֲרֵי בֵּאֲרוּהָ.
בתיקוני הזוהר - הקדמת תקוני הזהר (דף א.): בלשון הקודש: וְעִלַּת עַל הַכֹּל נָתַן רְשׁוּת לְכָל הַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים וּלְכָל הַהֲוָיוֹת וּלְכָל הַכִּנּוּיִים לְגַלּוֹת לָהֶם סוֹדוֹת טְמִירִים, כָּל שֵׁם בְּדַרְגָּתוֹ, וּרְשׁוּת נִתְּנָה לַעֲשֶׂרֶת הַסְּפִירוֹת לְגַלּוֹת לָהֶם סוֹדוֹת טְמִירִים שֶׁלֹּא נִתְּנָה רְשׁוּת לְגַלּוֹת לָהֶם עַד שֶׁיָּבֹא דוֹרוֹ שֶׁל מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ.
קרוב לימות המשיח, אפילו נערים ידעו נסתרות
אמר לון רבי שמעון לית רעותא דקודשא בריך הוא בדא דיתגלי כל כך לעלמא וכד יהא קריב ליומי משיחא, אפילו רביי דעלמא זמינין לאשכחא טמירין דחכמתא ולמנדע ביה קצין וחושבינן, ובההוא זמנא אתגליא לכלא (זוה"ק פרשת וירא דף קיח ע"א).
תרגום ללשון הקודש
אמר להם רבי שמעון אין רצונו של הקב"ה בזה שיתגלה לעולם כל כך. וכשיהיה קרוב לימות המשיח אפילו נערים שבעולם עתידים למצוא נסתרות של החכמה ולדעת על ידו קצים וחשבונות, ובאותו הזמן יתגלה לכל.
קיימו וקבלו היהודים קהל עדת ישראל להחזיק בלימוד הקדוש של התיקונים והזוהר יחיד ורבים מנער ועד זקן
מזמן אשר הציץ וזרח אור יקרות של שני מאורות הגדולים ספר התיקונים וספר הזוהר קיימו וקבלו היהודים קהל עדת ישראל להחזיק בלימוד הקדוש של התיקונים והזוהר יחיד ורבים מנער ועד זקן, והגם דאין לאל ידם להשיג ולהבין סוד אמרות טהורות שבספרים הקדושים האלה אף על פי כן שותים בצמא את דבריהם ומתלהבין בקריאתן מאוד מאוד.
(רבנו יוסף חיים, הבן איש חי, בהקדמת התיקונים בניהו)
הוספות מהזוהר הקדוש על הגאולה
שאלה: מה שאמר הנער שימותו מילונים מה המקור לזה?
תשובה: מה שאמר הנער שימותו מילונים כתוב מפורש בזוהר - וְרַבִּים מֵעַם יִשְׂרָאֵל יָמוּתוּ בְּאוֹתוֹ חֹשֶׁךְ
בזוהר פרשת שמות (דף ז'): וְאַחַר כָּךְ יִתְגַּלֶּה הַמָּשִׁיחַ, וְיִתְכַּנְּסוּ אֵלָיו עַמִּים רַבִּים, וִיעוֹרֵר קְרָבוֹת בְּכָל הָעוֹלָם. וּבְאוֹתוֹ זְמַן יְעוֹרֵר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת גְּבוּרָתוֹ לְכָל עַמֵּי הָעוֹלָם, וּמֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ יִוָּדַע בְּכָל הָעוֹלָם, וְכָל מַלְכֵי הָעוֹלָם יִתְעוֹרְרוּ לְהִתְחַבֵּר לַעֲרֹךְ בּוֹ קְרָב.
וְכַמָּה [עמים] מִפָּרִיצֵי הַיְּהוּדִים יִתְהַפְּכוּ לַחֲזֹר אֲלֵיהֶם, וְיָבֹאוּ עִמָּהֶם לַעֲרֹךְ קְרָב עַל מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ, וְאָז יֶחְשַׁךְ כָּל הָעוֹלָם חֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם, וְרַבִּים מֵעַם יִשְׂרָאֵל יָמוּתוּ בְּאוֹתוֹ חֹשֶׁךְ. וְעַל זֶה כָּתוּב (ישעיה ס) כִּי הִנֵּה הַחֹשֶׁךְ יְכַסֶּה אֶרֶץ וַעֲרָפֶל לְאֻמִּים.
שימו לב במצרים היו רק שלושת ימי אפילה, ובגאולה יהיו חמשה עשר!!!
וכתוב שאלו שימותו בחמשה עשר יום של אפילה יהיו הערב רב!
כתב הגר"א מווילנא זיע"א שיהיו שלושת ימי אפילה ואז יתבררו מהם הערב רב. (אבן שלמה).
ונמסר מנאס"א שמג' כסלו יהיו 15 ימי חושך בעולם!
אם זה לא יהיה אז, אז זה יהיה אח"כ, ח"ו.
שאלה האם תהיה הגאולה בדין או ברחמים???
תשובה: בזוהר דברים, (פרשת כי תצא, רעיא מהימנא רע"ח:): וזה לשונו: וּכְשֶׁמַּקְדִּים תּוֹרָה לְמִצְוָה אוֹ חָכְמָה לְיִרְאָה, מִתְהַפֵּךְ שְׁמוֹ עָלָיו לִנְקֵבָה, מִדַּת הַדִּין, כְּמוֹ זֶה - הוה''י. שֶׁמִּתְהַפֵּךְ לוֹ הַכֹּל לְדִין, וְקָשִׁים מְזוֹנוֹתָיו בַּתּוֹרָה כְּמוֹ קְרִיעַת יַם סוּף. וּכְמוֹ זֶה הַגְּאֻלָּה, אִם זָכוּ - יֵצְאוּ בְרַחֲמִים, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (ישעיה סו) בְּטֶרֶם יָבוֹא חֵבֶל לָהּ וְהִמְלִיטָה זָכָר, וְיֵצְאוּ בְרַחֲמִים. וְאִם לֹא - מַקְדִּים הָרַחֲמִים, וְיֵצְאוּ בְצַעַר. וְיָפֶה שֶׁהִקְדִּים צַעַר וְדִין לְרַחֲמִים. וְלָכֵן פֵּרְשׁוּהָ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בַּעֲלֵי הַמִּשְׁנָה, לְפוּם צַעְרָא אַגְרָא. וִיצִיאַת הַנֶּפֶשׁ, מִקֹּדֶם שֶׁיּוֹצֵאת יֵשׁ לָהּ צַעַר, לְאַחַר שֶׁיּוֹצֵאת בְּרַחֲמִים.

וְסוֹד הַדָּבָר - (ירמיה לא) בִּבְכִי יָבאוּ, אַחַר כָּךְ - וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם. וְלָכֵן, (שם ל) וְעֵת צָרָה הִיא לְיַעֲקֹב וּמִמֶּנָּה יִוָּשֵׁעַ, וְיֵצְאוּ בְרַחֲמִים. וּכְמוֹ שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שָׁלַח אֶת הַיּוֹנָה וְלֹא מָצְאָה מָקוֹם לִשְׁרוֹת, כָּךְ שָׁלַח אוֹתְךְ, רוֹעֶה הַנֶּאֱמָן, בַּהַתְחָלָה. וּמַה כָּתוּב בָּהֶם? (שמות ב) וַיִּפֶן כֹּה וָכֹה וַיַּרְא כִּי אֵין אִישׁ. שֶׁכֻּלָּם רְשָׁעִים, וְלֹא מָצָאתָ בָּהֶם אִישׁ זוֹכֶה לְהוֹצִיאָם מֵהַגָּלוּת. וְלָכֵן סֵרַבְתָּ לָלֶכֶת לְשָׁם, וְאָמַרְתָּ שְׁלַח נָא בְּיַד תִּשְׁלָח. וַהֲרֵי אַתָּה כְּמוֹ בְּאוֹתוֹ זְמַן, בְּךְ יִתְקַיֵּם עִם יִשְׂרָאֵל, (מיכה ז) כִּימֵי צֵאתְךְ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אַרְאֶנּוּ נִפְלָאוֹת. וּבַגָּלוּת הָאַחֲרוֹנָה יִשְׁלַח עִמְּךְ שְׁנֵי מְשִׁיחִים, כְּנֶגֶד שְׁתֵּי כַנְפֵי יוֹנָה. שֶׁאַתָּה כְּמוֹ גוּף בַּגָּלוּת הָרְבִיעִית, אֵין לְךְ כְּנָפַיִם. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא בַּהַתְחָלָה הָיוּ יִשְׂרָאֵל כְּמוֹ גוּף, וְאַתָּה וְאַהֲרֹן כִּשְׁתֵּי כַנְפֵי יוֹנָה, וּבָהֶן פָּרְחוּ יִשְׂרָאֵל.
- חֲמִשָּׁה צַדִּיקִים - יִּהְיֶה חֻרְבָּן בְּבֵית כְּנֶסֶת בַּדָּרוֹם וְיָמוּתוּ חֲמִשָּׁה צַדִּיקִים
וְלֹא קָרוֹב - אֶלָּא בְּאוֹתוֹ הַבַּיִת הָאַחֲרוֹן. שֶׁבֵּין זֶה וּבֵין זֶה לֹא הָיָה נַחַת,
בְּזֹהַר חָדָשׁ פָּרָשַׁת בָּלָק: אֶרְאֶנּוּ וְלֹא עַתָּה - הָרְאִיָּה הַזּוֹ שֶׁאֲנִי רוֹאֶה, עָתִיד אֲנִי לִרְאוֹתוֹ וּלְהִתְקָרֵב יַחַד. וְלֹא עַתָּה - בְּגָלוּת בָּבֶל, בְּאוֹתוֹ הַבַּיִת שֶׁבָּנוּ עוֹלֵי גוֹלָה. אֲשׁוּרֶנּוּ - אֲנִי עָתִיד לְהִסְתַּכֵּל בּוֹ פָּנִים בְּפָנִים. וְלֹא קָרוֹב - אֶלָּא בְּאוֹתוֹ הַבַּיִת הָאַחֲרוֹן. שֶׁבֵּין זֶה וּבֵין זֶה לֹא הָיָה נַחַת, וְלֹא קִרְבָה וְאַחְדוּת כָּרָאוּי.
כַּמָּה צָרוֹת עַל צָרוֹת מְזֻמָּנִים לְשׂוֹנְאֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל בַּגָּלוּת,
אִי רַבִּי אִי רַבִּי, כַּמָּה קָשֶׁה הַדָּבָר, כַּמָּה אָרֹךְ הַזְּמַן, כַּמָּה צָרוֹת עַל צָרוֹת מְזֻמָּנִים לְשׂוֹנְאֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל בַּגָּלוּת, וְכַמָּה חַיּוֹת יִשְׁלְטוּ, וְכַמָּה יִשְׁאֲגוּ לִטְרֹף טֶרֶף שֶׁל יִשְׂרָאֵל בְּכָל זְמַן וּזְמַן עַד סוֹף הַיָּמִים.
עָתִיד קוֹל אֶחָד לְהִתְעוֹרֵר מֵרוּם רוּמֵי הָרְקִיעִים, קוֹל עָצוּב בִּמְרִירוּת,

לְסוֹף הַיָּמִים, כְּפִי שָׁעָה שֶׁל יוֹם, בִּזְמַן שֶׁזּוֹרֵחַ הַשֶּׁמֶשׁ, מֵהַיּוֹם הַשִּׁשִּׁי, בְּשָׁעָה שֶׁיִּזְדַּמְּנוּ לְפִי מִנְיַן הַשָּׁנִים שֶׁל יוֹבֵל וּשְׁמִטָּה יַחַד, שֶׁהוּא רע''ד מֵהַיּוֹם הַשִּׁשִּׁי. עָתִיד קוֹל אֶחָד לְהִתְעוֹרֵר מֵרוּם רוּמֵי הָרְקִיעִים, קוֹל עָצוּב בִּמְרִירוּת, מַה שֶּׁלֹּא הָיָה כָּךְ מִיּוֹם שֶׁנִּבְרְאוּ הָעוֹלָמוֹת.

איֶּלֶת אֲהָבִים הָיִית לִי מִיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים וְנִשְׁכַּחַתְּ מִמֶּנִּי.

וְהַקּוֹל הַהוּא יִהְיֶה דַק, בַּחֲשַׁאי, בִּמְרִירוּת וְעַצְבוּת, יוֹרֵד וְעוֹלֶה, עוֹלֶה וְיוֹרֵד, וְכֵן אוֹמֵר: אַיֶּלֶת אֲהָבִים הָיִית לִי מִיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים וְנִשְׁכַּחַתְּ מִמֶּנִּי. אֲהָבוֹת קַיָּמוֹת הָיוּ לִי עִמָּהּ. אֲנִי נִזְכָּר שֶׁחוֹתַם דְּיוֹקְנָהּ הָיָה חָתוּם עַל לִבִּי, וְהָיָה חָתוּם עַל זְרוֹעִי, וְהָיְתָה חֲזָקָה בְּתוֹכִי אַהֲבָתָהּ, וְרִשְׁפֵי שַׁלְהַבְתָּהּ בּוֹעֲרִים בְּתוֹכִי.

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה צוֹעֵק שָׁלֹשׁ צְעָקוֹת זוֹ אַחַר זוֹ,
בְּאוֹתָהּ שָׁעָה צוֹעֵק שָׁלֹשׁ צְעָקוֹת זוֹ אַחַר זוֹ, וְיִזְדַּעְזְעוּ הָרְקִיעִים, וְיִזְדַּעְזְעוּ כָּל הָעוֹלָמִים, עַד שֶׁיִּשָּׁמְעוּ שְׁלֹשָׁה קוֹלוֹת לְתוֹךְ דַּג הַתַּנִּין, וְיִבְרַח אַרְבַּע מֵאוֹת אֶלֶף פַּרְסוֹת לְתוֹךְ דָּג אֶחָד שֶׁל הַיָּם. וְשָׁם יוֹשִׁיט מְצוּדוֹת וְיִפְרֹשׂ רְשָׁתוֹת, וְיִמְשֹׁךְ אוֹתוֹ מִן הַיָּם, וְיַכְנִיס אוֹתוֹ לְתוֹךְ יְשִׁיבַת הָרָקִיעַ, וְיִירְאוּ מִמֶּנּוּ כָּל אוֹתָן הַקֻּשְׁיוֹת וְכָל אוֹתָן הַמַּחְלוֹקוֹת שֶׁהִקְשׁוּ שָׁם, וְיִהְיֶה תָפוּס שָׁם מֵאָה וַחֲמִשִּׁים יוֹם.

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה יִתְעוֹרְרוּ עַל הָעָם הַקָּדוֹשׁ צָרוֹת אֵלּוּ עַל אֵלּוּ, בְּדֹּחַק רַב, וְהֵם צוֹעֲקִים צְעָקָה אַחַר צְעָקָה,
וְאוֹתוֹ זְמַן יִכְנֹס הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כָּל צִבְאוֹת הַשָּׁמַיִם, וְכָל בְּנֵי יְשִׁיבָתוֹ, וְהוּא מֵעַל כֻּלָּם, וּמְבִיאִים לְפָנָיו אוֹתוֹ תַנִּין, וְיִקְשֹׁר שְׁלֹשָׁה קְשָׁרִים בְּצַוָּארוֹ, וְיִטְּלוּ אוֹתָם שְׁלֹשֶׁת הָאוֹהֲבִים, וְיַחֲזִירוּהוּ לְמָקוֹם שֶׁהָיָה תָפוּס שָׁם. וְאוֹתָם הָאוֹהֲבִים יִכָּנְסוּ לְהֵיכָל אֶחָד שֶׁנִּקְרָא אַהֲבָה, וְיִהְיוּ גְנוּזִים שָׁם. וְנִשְׁבַּע לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, לְכָל אוֹתָם הַצְּבָאוֹת, וְלִשְׁתֵּי הַיְשִׁיבוֹת, לָלֶכֶת כֻּלָּם וְלִשְׁמֹעַ אֶת קוֹל הָאֲהוּבָה, שֶׁהוּא מִתְאַוֶּה לִשְׁמֹעַ קוֹלָהּ עִמָּם. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה יִתְעוֹרְרוּ עַל הָעָם הַקָּדוֹשׁ צָרוֹת אֵלּוּ עַל אֵלּוּ, בְּדֹּחַק רַב, וְהֵם צוֹעֲקִים צְעָקָה אַחַר צְעָקָה, דְּמָעוֹת אַחַר דְּמָעוֹת, וִיעוֹרְרוּ אוֹתָהּ, וְהִיא מַשְׁמִיעָה קוֹל עַל בָּנֶיהָ.

זוֹהִי אַיַּלְתִּי, חֲבֶרְתִּי, יוֹנָתִי, שְׁלֵמָתִי הַיּוֹשֶׁבֶת בַּגַּנִּים, שֶׁלֹּא הָיְתָה יוֹשֶׁבֶת אֶלָּא בְּסֵתֶר הַמַּדְרֵגָה הַפְּנִימִית,
וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא קוֹרֵא וְאוֹמֵר: זוֹהִי אַיַּלְתִּי, חֲבֶרְתִּי, יוֹנָתִי, שְׁלֵמָתִי הַיּוֹשֶׁבֶת בַּגַּנִּים, שֶׁלֹּא הָיְתָה יוֹשֶׁבֶת אֶלָּא בְּסֵתֶר הַמַּדְרֵגָה הַפְּנִימִית, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים מא) כָּל כְּבוּדָּה בַת מֶלֶךְ פְּנִימָה. וְכָעֵת בַּגַּנִּים, בְּחֻצְפָּה, כְּאֵם שֶׁהָלְכָה אַחַר בְּנָהּ בַּשְּׁוָקִים וּבִרְחוֹבוֹת הַקִּרְיָה מִפַּחַד שֶׁלֹּא יַזִּיקוּ לוֹ. אַיַּלְתִּי חֲבֶרְתִּי רְאִי, הֲרֵי כָּל הַחֲבֵרִים שֶׁל שְׁתֵּי הַיְשִׁיבוֹת כָּאן, הַחֲבֵרִים שֶׁהֵם בְּנֵי הַיְשִׁיבוֹת מַקְשִׁיבִים לְקוֹלֵךְ הַשְׁמִיעִנִי, שֶׁתְּשׁוּקָתִי לִשְׁמֹעַ לְקוֹלֵךְ.

וְתוֹךָֹ שָׂפָה רָפָה וְדִבּוּר רַךְ יַעֲשֶׂה כִרְצוֹנוֹ וְיִשְׁלֹט. וְיַחְשּב כַּמָּה מַחֲשָׁבוֹת לְהָרַע. וְעַל הָעָם הַיָּחִיד יַעֲשֶׂה נְהָגִים רָעִים
כַּמָּה פְעָמִים שֶׁלֹּא שָׁמַעְתִּי אֶת קוֹלֵךְ וְלֹא יָדַעְתִּי אוֹתָךְ, אָז הָיָה כָּל הָעוֹלָם בְּעִרְבּוּבְיָה, עַמִּים בְּעַמִּים, אֻמּוֹת בְּאֻמּוֹת. וּמִי שֶׁלֹּא נִרְאָה לַמֶּלֶךְ, יָבִיאוּ אוֹתוֹ לִשְׁלֹט. וְיָבִיאוּ עִמּוֹ עַמִּים זָרִים, וּלְשׁוֹנוֹת אֲחֵרִים, שֶׁלֹּא מַכִּירִים הַדִּין וְלֹא נִימוּסֵי הַמַּלְכוּת. וְכַמָּה קִרָבוֹת יַחְשְׁבוּ לַעֲשׂוֹת. וְתוֹךָֹ שָׂפָה רָפָה וְדִבּוּר רַךְ יַעֲשֶׂה כִרְצוֹנוֹ וְיִשְׁלֹט. וְיַחְשּב כַּמָּה מַחֲשָׁבוֹת לְהָרַע. וְעַל הָעָם הַיָּחִיד יַעֲשֶׂה נְהָגִים רָעִים.

בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן יִתְחַזֵּק הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וִיפַיֵּס אֶת אַיַּלְתּוֹ בְּכַמָּה פִּיּוּסִים, וְיַחֲזִיק בָּהּ, וִיקִימָהּ מִן הֶעָפָר, הוּא וְלֹא אַחֵר.
אָז תִּהְיֶה צָרָה עַל צָרָה עַל אוֹתוֹ הָעָם הַיְחִידִי. בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן יִתְחַזֵּק הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וִיפַיֵּס אֶת אַיַּלְתּוֹ בְּכַמָּה פִּיּוּסִים, וְיַחֲזִיק בָּהּ, וִיקִימָהּ מִן הֶעָפָר, הוּא וְלֹא אַחֵר. וּשְׁתֵּי יְשִׁיבוֹת יִשָּׁאֲרוּ עִמָּהּ.

וְאוֹתוֹ הַמֶּלֶךְ שֶׁהָיָה שׁוֹלֵט בְּפֶה רַךְ, יִשְׁלֹט בְּרֹגֶז רַב וְזַעָף וְתֹקֶף עַל הָעָם הַקָּדוֹשׁ

שְׁלֹשָה מְלָכִים יִשָּׁאֲרוּ, וְיִתְעוֹרְרוּ בִּשְׁלֹשָׁה צִדְדֵי הָעוֹלָם עַל הָעָם הַזֶּה. וְאוֹתוֹ הַמֶּלֶךְ שֶׁהָיָה שׁוֹלֵט בְּפֶה רַךְ, יִשְׁלֹט בְּרֹגֶז רַב וְזַעָף וְתֹקֶף עַל הָעָם הַקָּדוֹשׁ. וּבַחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי, בְּאַרְבָּעָה לַחֹדֶשׁ, בְּתֵשַׁע שָׁעוֹת וָחֵצִי, יֵלְכוּ כָּל בְּנֵי הַיְשִׁיבָה עִם הָאַיֶּלֶת לְתוֹךְ קֶבֶר הָרוֹעֶה, נֶאֱמַן הַבַּיִת, וְתִתֵּן עָלָיו שְׁלֹשָׁה קוֹלוֹת. בְּשָׁעָה שֶׁהַשֶּׁמֶשׁ יִתְכַּנֵּס מִן הָעוֹלָם, וְקִבְרוֹ יִפָּתַח, וְיִרְצוּ בְּנֵי הַיְשִׁיבָה לְהִכָּנֵס לְשָׁם, וְלֹא תִנָּתֵן לָהֶם רְשׁוּת, וְיַעֲלוּ כֻלָּם לִמְקוֹמָם. וְהִיא תִכָּנֵס, וּמִתּוֹכוֹ יֵצֵא מַה שֶּׁיֵּצֵא. וְתִמְצָא אֶת מֹשֶׁה יוֹשֵׁב וְעוֹסֵק, וְנֵר דּוֹלֵק לְפָנָיו, וְכַמָּה רֵיחוֹת וּבְשָׂמִים סְבִיבוֹ. כֵּיוָן שֶׁרוֹאֶה אוֹתָהּ נִכְנֶסֶת, יָקוּם וְיִתְחַבְּרוּ יַחַד זֶה עִם זֶה, וְקוֹלוֹת יִתְעוֹרְרוּ בְּרוּם רוּמֵי הָרְקִיעִים, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמַע, וְיִכָּנֵס לְתוֹךְ הֵיכַל הָאַהֲבָה, וְיִטֹּל מִשָּׁם שְׁלֹשָׁה אוֹהֲבִים, וְיִפְתַּח לָהֶם מְעָרָתוֹ. אָז יִתְעוֹרֵר הַמָּשִׁיחַ בַּלַּיְלָה הַהוּא וְיִמָּצֵא שָׁם עִמָּם, וְיַחְזְרוּ עַל סוֹדוֹת הַתּוֹרָה בְּכָל אוֹתוֹ הַלַּיְלָה בִּמְעָרַת מֹשֶׁה.

ועוֹלָה הַשְּׁכִינָה עַל אוֹתוֹ הָהָר, וְתַשְׁמִיעַ שְׁלֹשָׁה קוֹלוֹת, אֶחָד כְּנֶגֶד אַבְרָהָם וְאֶחָד כְּנֶגֶד יִצְחָק, וְאֶחָד כְּנֶגֶד מֹשֶׁה וְיַעֲקֹב.
וּכְשֶׁעוֹלֶה עַמּוּד הַבֹּקֶר, יִגָּנֵז הַמָּשִׁיחַ, וְיִשָּׁאֲרוּ מֹשֶׁה וּשְׁכִינָה בַּיּוֹם הַהוּא, כְּיוֹם הַשָּׁבוּעוֹת. וְעוֹלָה הַשְּׁכִינָה עַל אוֹתוֹ הָהָר, וְתַשְׁמִיעַ שְׁלֹשָׁה קוֹלוֹת, אֶחָד כְּנֶגֶד אַבְרָהָם וְאֶחָד כְּנֶגֶד יִצְחָק, וְאֶחָד כְּנֶגֶד מֹשֶׁה וְיַעֲקֹב. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (ישעיה מ) עַל הַר גָּבֹהַּ עֲלִי לָךְ מְבַשֶּׂרֶת צִיּוֹן הָרִימִי בַכֹּחַ קוֹלֵךְ וְגוֹ', הָרִימִי אַל תִּירָאִי אִמְרִי וְכוּ'. הָרִימִי, הָרִימִי - זוֹ תְרוּעָה וּתְקִיעָה וּתְרוּעָה כְּאַחַת. הָרִימִי - זוֹ תְרוּעָה. הָרִימִי אַל תִּירָאִי - תְּקִיעָה. אִמְרִי - הִנֵּה תְרוּעָה תְּקִיעָה וּתְרוּעָה כְּאַחַת. וְזֶה נִקְרָא שׁוֹפַר תְּרוּעָה, שׁוֹפָר מֵאוֹתָהּ הַתְּרוּעָה שֶׁלְּמַעְלָה.

כֻלָּם יִכָּנְסוּ לִמְעָרַת מֹשֶׁה. וְהַמָּשִׁיחַ יִתְעוֹרֵר אֲלֵיהֶם, וְיִתְחַבְּרוּ כֻלָּם בַּיּוֹם הַזֶּה.

שׁוֹפָר קָטָן, מִשּׁוּם שֶׁיֵּשׁ אַחֵר שֶׁנִּקְרָא שׁוֹפָר גָּדוֹל. שׁוֹפָר קָטָן זֶה נִקְרָא שׁוֹפָר הוֹלֵךְ תּוֹךְ תְּנוּעַת הַמָּאוֹר. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (שמות יט) וַיְהִי קוֹל הַשֹּׁפָר הוֹלֵךְ. מִשּׁוּם שֶׁאַחֵר הוּא שׁוֹפָר גָּנוּז וְטָמִיר, וְלֹא הוֹלֵךְ. אֲבָל זֶה הַקָּטָן, הוּא כָּאן בְּיוֹם הַשָּׁבוּעוֹת, וְזֶהוּ שֶׁמִּתְעוֹרֵר בַּיּוֹם שֶׁל הַתּוֹרָה, בְּיוֹם הַשָּׁבוּעוֹת. בְּהִתְעוֹרְרוּת הַשּׁוֹפָר הַזֶּה, שֶׁמִּתְעוֹרֵר בִּתְרוּעָה וּתְקִיעָה וּתְרוּעָה, יִתְעוֹרְרוּ הָאָבוֹת מִתּוֹךְ הַמְּעָרָה, וְיִתְעַלּוּ בְרוּחַ, וְיָבֹאוּ אֵלֶיהָ. וּמֵאוֹתוֹ הַקּוֹל כַּמָּה רְשָׁעִים בָּאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה יָמוּתוּ, וְיִסְתַּלְּקוּ מִן הָעוֹלָם. בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם עוֹלוֹת הַתְּפִלּוֹת שֶׁל יִשְׂרָאֵל בְּכָל מָקוֹם, שֶׁהֵם לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ. וְהָאָבוֹת יָבאוּ יַחַד, וְיִהְיוּ בְּאוֹתוֹ הָהָר. וּמֹשֶׁה עוֹלֶה עִמָּם, וְשָׁם יִסְתַּכֵּל בָּאָבוֹת, וְהֵם בּוֹ, וְכֻלָּם יִכָּנְסוּ לִמְעָרַת מֹשֶׁה. וְהַמָּשִׁיחַ יִתְעוֹרֵר אֲלֵיהֶם, וְיִתְחַבְּרוּ כֻלָּם בַּיּוֹם הַזֶּה.

וּבַיּוֹם הַזֶּה יִתְעוֹרְרוּ עֲשָׂרָה שְׁבָטִים לַעֲרֹךְ מִלְחָמוֹת לְאַרְבַּעַת צִדְדֵי הָעוֹלָם, יַחַד עִם הַמָּשִׁיחַ שֶׁנִּמְשַׁח עֲלֵיהֶם, וִיקַבֵּל מְשִׁיחָה עַל יַד כֹּהֵן צֶדֶק אֶחָד, וְשִׁבְעָה רוֹעִים נֶאֱמָנִים עִמּוֹ. וְהַמָּשִׁיחַ הַזֶּה הוּא מִשֵּׁבֶט אֶפְרַיִם, וּמִזַּרְעוֹ שֶׁל יָרָבְעָם בֶּן נְבָט הָיָה בְּנוֹ שֶׁל אֲבִיָּה, שֶׁמֵּת בַּעֲלוּמָיו, וְהַיּוֹם הַהוּא שֶׁמֵּת, נוֹלַד לוֹ בֵּן, וְנִטַּל מִבֵּית יָרָבְעָם לַמִּדְבָּר. וּלְשָׁם נְטָלוּהוּ מֵאָה וְשִׁבְעִים גִּבּוֹרִים, כֻּלָּם צַדִּיקִים מִשֵּׁבֶט אֶפְרַיִם, שֶׁלֹּא נִמְצְאוּ בְּחֵטְא יָרָבְעָם. וּמִבְּנוֹ הַזֶּה אֲבִיָּה יָצָא הַמָּשִׁיחַ הַזֶּה. וְעַל זֶה כָּתוּב (מ''א יד) וְסָפְדוּ לוֹ כָּל יִשְׂרָאֵל וְקָבְרוּ אוֹתוֹ. נִסְתְּמָה הַנְּבוּאָה הַזּוֹ לִשְׁעָתָהּ, וּנְבוּאָה לֶעָתִיד - (שם) כִּי זֶה לְבַדּוֹ יָבֹא לְיָרָבְעָם אֶל קָבֶר יַעַן נִמְצָא בוֹ דָּבָר טוֹב אֶל ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל בְּבֵית יָרָבְעָם. זֶה הַמָּשִׁיחַ הַזֶּה, שֶׁהוּא דָּבָר טוֹב אֶל ה'.
וּכְנֶסֶת אַחַת לְצַד דָּרוֹם תֹּאבַד וְתֶחֱרַב, וַחֲמִשָּׁה צַדִּיקֵי אֱמֶת יֵהָרְגוּ בֵּינֵיהֶם.
כֵּיוָן שֶׁיָּדְעוּ הָאָבוֹת שֶׁצִּוָּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת אַיַּלְתּוֹ וְאֶת עַמּוֹ, כַּמָּה שִׂמְחָה עַל שִׂמְחָה בַּיּוֹם הַזֶּה. בְּאֶרֶץ הַצָּפוֹן מַלְכוּת תֵּימָן, כַּמָּה צָרוֹת עַל צָרוֹת יִתְעוֹרְרוּ בַיּוֹם הַזֶּה עַל עַם יִשְׂרָאֵל, וְתִתְקַבֵּל תְּפִלָּתָם בְּרָצוֹן. וּבְעֶרֶב הַיּוֹם הַזֶּה תַּחֲזֹר שְׁכִינָה לְתוֹךְ בֵּיתָהּ, וּמָשִׁיחַ לִמְקוֹמוֹ, וְהָאָבוֹת לְתוֹךְ הַמְּעָרָה שֶׁלָּהֶם. הַשְּׁכִינָה תֵּלֵךְ וְתַחֲזֹּר לְמֹשֶׁה שִׁבְעִים יָמִים. לְסוֹף שִׁבְעִים יָמִים עוֹלָה נַאֲקַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ, שֶׁיִּהְיוּ מְצִיקִים לָהֶם בְּכָל צִדְדֵי הָעוֹלָם. וּכְנֶסֶת אַחַת לְצַד דָּרוֹם תֹּאבַד וְתֶחֱרַב, וַחֲמִשָּׁה צַדִּיקֵי אֱמֶת יֵהָרְגוּ בֵּינֵיהֶם.

וּשְׁלֹשָׁה קְרָבוֹת יַעֲשׂוּ בְּנֵי יִשְׁמָעֵאל עִם הַמָּשִׁיחַ הַזֶּה וְהֵם יָבאוּ וְיִשְׁתַּחֲווּ לְרִבּוֹן הָעוֹלָם בְּהַר הַקֹּדֶשׁ בִּירוּשָׁלַיִם. וְאֵלּוּ הַקְּרָבוֹת יִהְיוּ בָּאֶלֶף הַשִּׁשִּׁי
וְאָז, לְסוֹף שְׁלֹשִׁים וּשְׁנַיִם יָמִים שֶׁיַּהַרְגוּ אֶת הַכְּנֶסֶת הַהִיא, יִלְבַּשׁ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא קִנְאָה לְאוֹתוֹ שׁוֹפָר קָטָן, וְאוֹתוֹ מָשִׁיחַ בֶּן אֶפְרַיִם יִפְרֹשׂ פְּרִישָׂה כְּמוֹ שׁוֹר אֶחָד שֶׁקַּרְנָיו עוֹלִים כְּקַרְנֵי רְאֵם. וְאוֹתוֹ שׁוֹפָר קָטָן יִתְקַע תְּרוּעָה תְּקִיעָה וּתְרוּעָה, שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בְּרֹאשׁ הָהָר כְּמוֹ מִקֹּדֶם, אָז נוֹסְעִים הַדְּגָלִים שֶׁל אוֹתוֹ הַמָּשִׁיחַ, וְיִפֹּל רַעַשׁ עַל הָעוֹלָם בְּאוֹתָם קוֹלוֹת הַשּׁוֹפָר. וְכָל אוֹתָם בְּנֵי הָעוֹלָם יִשְׁמְעוּ וְיִרְאוּ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה יח) כָּל יֹשְׁבֵי תֵבֵל וְשֹׁכְנֵי אָרֶץ כִּנְשֹא נֵס הָרִים תִּרְאוּ וְכִתְקֹעַ שׁוֹפָר תִּשְׁמָעוּ. וְאָז יִתְבַּעֲרוּ הַגִּלּוּלִים מֵהָאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה, וּשְׁלֹשָׁה קְרָבוֹת יַעֲשׂוּ בְּנֵי יִשְׁמָעֵאל עִם הַמָּשִׁיחַ הַזֶּה, וְהֵם יָבאוּ וְיִשְׁתַּחֲווּ לְרִבּוֹן הָעוֹלָם בְּהַר הַקֹּדֶשׁ בִּירוּשָׁלַיִם. וְאֵלּוּ הַקְּרָבוֹת יִהְיוּ בָּאֶלֶף הַשִּׁשִּׁי.

וּבְחֹדֶשׁ חֶשְׁוָן יִפְּלוּ שׂוֹנְאֵיהֶם, וְיַעַבְרוּ כָּל אוֹתָם גִּלּוּלִים שֶׁיִּשָּׁאֲרוּ בָּאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה. וּמִשָּׁם יֵלְכוּ וִיעוֹרְרוּ קְרָבוֹת עַל הָעוֹלָם. וּבְעוֹד שֶׁהֵם יַעַרְכוּ קְרָבוֹת עִם כָּל בְּנֵי הָעוֹלָם, יִתְכַּנְּסוּ בְּנֵי אֱדוֹם עַל הָאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה, וְיִתְפְּסוּ אוֹתָהּ, וְיִשְׁלִטוּ עָלֶיהָ שְׁנֵים עָשָׂר יְרָחִים. לְסוֹףֹ שְׁנֵים עָשָׂר יְרָחִים יִתְגַּעֵשׁ וְיִרְעַשׁ כָּל הָעוֹלָם. עכ"ל.

[מתוך דרשותיו של הצדיק המקובל הרב יקותיאל פיש שליט"א]
[רוֹאִים מֵהַזֹּהַר שֶׁיֵּשׁ כָּאן תַּהֲלִיךְ שֶׁל דְּבָרִים נִסְתָּרִים מֵחַג הַשָּׁבוּעוֹת עַד אֶמְצַע אֱלוּל, שֶׁל שִׁבְעִים יָמִים, וְעוֹד שְׁלֹשִים וּשְׁנַיִם יָמִים, וְאַחַר כָּךְ מַתְחִילוֹת מִלְחָמוֹת שֶׁתִּמָּשֵׁכְנָה י"ב חֳדָשִׁים וּבְסוֹפָם יָבֹא מָשִׁיחַ. וְהַזֹּהַר מַזְכִּיר מְפֹרָשׁ אֶת שְׁנַת רע"ד שֶׁהִיא מֵהַבֹּקֶר שֶׁל הָאֶלֶף הַשִּׁשִּׁי, הַיְינוּ שְׁנַת תשע"ד.
וְעוֹד רוֹאִים מִדִּבְרֵי הַזֹּהַר שֶׁהֵבֵאנוּ שֶׁיִּהְיֶה חֻרְבָּן בְּבֵית כְּנֶסֶת בַּדָּרוֹם וְיָמוּתוּ חֲמִשָּׁה צַדִּיקִים, וְאָכֵן רָאִינוּ בְּכ"ה בְּחֶשְׁוָן תשע"ה שֶׁנַּעֲשָׂה חֻרְבָּן גָּדוֹל בְּבֵית כְּנֶסֶת בִּדְרוֹם מַעֲרַב יְרוּשָׁלַיִם בִּשְׁכוּנַת הַר נוֹף, וּבִכְלַל, יְרוּשָׁלַיִם הִיא עִיר דְּרוֹמִית בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. וְנִרְצְחוּ עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם אַרְבָּעָה צַדִּיקִים, וּבְיוֹם י"א בְּחֶשְׁוָן תשע"ו כְּשָׁנָה לְאַחַר הַפִּגּוּעַ נִפְטַר מִפְּצָעָיו הֶהָרוּג הַחֲמִישִׁי הרה"ג ר' חַיִּים יְחִיאֵל רוֹטְמַן הי"ד. יוֹצֵא שֶׁיַּחַד נֶהֶרְגוּ חֲמִשָּׁה. וְאִם נוֹסִיף לִסְפֹּר 32 יָמִים מִי"א בְּחֶשְׁוָן תשע"ו, מַגִּיעִים לְי"ג כִּסְלֵיו תשע"ו, שֶׁאָז צְרִיכוֹת לְהַתְחִיל הַמִּלְחָמוֹת הַמֻּזְכָּרוֹת בַּזֹּהַר שֶׁיּוֹבִילוּ לְבִיאַת הַמָּשִׁיחַ אַחֲרֵי י"ב חֳדָשִׁים.

ובין כך ובין כך תהיה מלחמה בישמעאל וכו':

וידוע שאדום נמצא ממש קרוב לידנו! הרוסים והאמריקאים והאו"ם נמצאים בסוריה, והם עלולים לבוא לכאן בקרוב ולהשתלט פה לכמה זמן.

וידוע מרבי יואל מסאטמר זיע"א והחזון איש זיע"א שהמשיח לא יקח את השלטון ישר מהציונים, אלא ממישהו אחר באמצע. וזה יהיה אדום... וידוע שיש להם דת חדשה וכו'

וְכֵן רוֹאִים דְּבַר פֶּלֶא; לִפְנֵי שֵׁשׁ שָׁנִים בכ"ט בְּחֶשְׁוָן תשס"ט, הָיָה הַפִּגּוּעַ הַנּוֹרָא בְּבֵית חַבַּ"ד בְּמוֹמְבֵּאי בִּדְרוֹם הָעוֹלָם, וְנֶהֶרְגוּ שִׁשָּׁה יְהוּדִים צַדִּיקִים בְּתוֹךְ בֵּית כְּנֶסֶת. כְּמוֹ כֵן נֶהֶרְגוּ בְּהוֹדוּ 2 מְחַבְּלִים כְּמוֹ בְּהַר נוֹף. וּ32 יָמִים לְאַחַר מִכֵּן בְּשַׁבָּת חֲנֻכָּה ל' בְּכִסְלֵיו תשס"ט פָּרְצָה מִלְחֶמֶת עוֹפֶרֶת יְצוּקָה בְּעַזָּה. כָּל זֶה קָרָה שֵׁשׁ שָׁנִים לִפְנֵי הַקֵּץ הָאַחֲרוֹן שֶׁהָיָה זְמַן שֶׁל קֵץ, כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר (פנחס רנב.) שֶׁמְּצַיֵּן זְמַן שֶׁל שִׁשִּׁים שָׁנִים, וְעוֹד פַּעֲמַיִם שֵׁשׁ שָׁנִים, שֶׁמַּגִּיעִים יַחַד לְשִׁבְעִים וּשְׁתַּיִם. וּבְפָּרָשַׁת וַיֵּרָא (קיט.) יֵשׁ גִּרְסָא בַּזֹּהַר שֶׁגּוֹרֶסֶת שִׁשִּׁים שָׁנִים, וְעוֹד שֵׁשׁ שָׁנִים וָחֵצִי, וְעוֹד שֵׁשׁ שָׁנִים. בְּכָל מִקְרֶה, רוֹאִים שֶׁשֵּׁשׁ שָׁנִים לִפְנֵי הַקֵּץ הָאַחֲרוֹן דִּבְעִתָּהּ הוּא גַם זְמַן שֶׁל קֵץ, וְרוֹאִים שֶׁהִתְעוֹרְרוּ אוֹתָם עִנְיָנִים.
וְעוֹד דְּבַר פֶּלֶא דּוֹמֶה שֶׁרָאִינוּ בִּשְׁנַי הַמִּקְרִים, שֶׁהָיָה יֶלֶד שֶׁהִצְלִיחַ לְהִנָּצֵל בְּנֵס; בְּמוֹמְבֵּאי הָיְתָה עוֹזֶרֶת גּוֹיָה שֶׁלָּקְחָה אֶת הַיֶּלֶד שֶׁל מִשְׁפַּחַת הוֹלְצְבֶּרְג הי"ד וּבָרְחָה אִתּוֹ הַחוּצָה בְּחֵרוּף נֶפֶשׁ מִתַּחַת לְאֵשׁ הַמְחַבְּלִים. וּבְהַר נוֹף הָיָה יֶלֶד בֶּן 12 בְּנוֹ שֶׁל אַחַד הַפְּצוּעִים ה' יְרַפְּאֵהוּ, שֶׁזָּחַל הַחוּצָה מִבֵּית הַכְּנֶסֶת מִתַּחַת לְאֵשׁ הַמְחַבְּלִים. וְיִתָּכֵן שֶׁיֵּשׁ כָּאן רֶמֶז שֶׁהָאֵרוּעִים הַלָּלוּ מְבִיאִים אֶת הַמָּשִׁיחַ שֶׁנִּמְשָׁל לְלֵדַת יֶלֶד, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה ט, ה) "כִּי יֶלֶד יֻלַּד לָנוּ בֵּן נִתַּן לָנוּ וַתְּהִי הַמִּשְׂרָה עַל שִׁכְמוֹ וַיִּקְרָא שְׁמוֹ פֶּלֶא יוֹעֵץ אֵל גִּבּוֹר אֲבִי עַד שַׂר שָׁלוֹם".וְכֵן פֻּרְסַם שֶׁהָרְשָׁעִים נִכְנְסוּ לְבֵית הַכְּנֶסֶת בְּהַר נוֹף בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר הַשַּׁ"ץ "וּמֵבִיא גּוֹאֵל לִבְנֵי בְנֵיהֶם לְמַעַן שְׁמוֹ בְּאַהֲבָה". וְכֵן רְחוֹב אַגָּסִי בִּשְׁכוּנַת הַר נוֹף מְרַמֵּז עַל הָרֶחֶם שֶׁמִּמֶּנּוּ לֵדַת מָשִׁיחַ כִּי הָרֶחֶם הוּא בְּצוּרַת אַגָּס וְנִמְשָׁל לְאַגָּס.
וְכֵן שָׁמַעְתִּי מֵהרה"ג ר' שִׁמְעוֹן רוֹזֶנְבֶּרְג שליט"א שֶׁשִּׁכֵּל אֶת בִּתּוֹ וַחֲתָנוֹ הַזּוּג הוֹלְצְבֶּרְג הי"ד שֶׁהָאַדְמוֹ"ר מִצַּאנְז שליט"א הָיָה אֶצְלָם לְנִחוּם אֲבֵלִים וְצִטֵּט אֶת הַזֹּהַר הַזֶּה, וְהֶאֱרִיךְ בִּדְבָרִים שֶַׁהַמְאֹרָע מִתְחַבֵּר לְדִבְרֵי הַזֹּהַר בְּאֹפֶן מַבְהִיל. וְכֵן שָׁמַעְתִּי שֶׁהַג"ר מֹשֶה צַדְקָה שליט"א דִּבֵּר בְּכֶנֶס בִּישִׁיבַת 'פּוֹרַת יוֹסֵף' וְקִשֵּׁר אֶת מַה שֶּׁקָּרָה בְּהַר נוֹף לְדִבְרֵי הַזֹּהַר הַזֶּה. וְכֵן שְׁמוֹתֵיהֶםגַּבְרִיאֵל וְרִבְקָה הי"ד מִתְחַבְּרִים לְפָרָשַׁת תּוֹלְדֹת בָּהּ הָיָה הַפִּגּוּעַ, תּוֹלְדֹת יִצְחָק וְרִבְקָה, כִּי גַּבְרִיאֵל הוּא הַמַּלְאָךְ שֶׁל מִדַּת הַגְּבוּרָה שֶׁל יִצְחָק. וְכֵן "תּוֹלְדֹת יִצְחָק בֶּן אַבְרָהָם" מְרַמֵּז עַל חֲתָנוֹ שֶׁל הָאַדְמוֹ"ר מִתּוֹלְדוֹת אַבְרָהָם יִצְחָק הי"ד שֶׁנֶּהֱרַג שָׁם. וְכֵן יֵשׁ קְצַת דִּמְיוֹן בֵּין שְׁמוֹת הַנִּרְצָחִים בִּשְׁנֵי הַפִּגּוּעִים; בְּהוֹדוּ נֶהֶרְגוּ הַזּוּג הוֹלְצְבֶּרְג הי"ד וּבְהַר נוֹף נֶהֱרַג אַבְרֵךְ בְּשֵׁם גּוֹלְדְבֶּרְג הי"ד. בְּהוֹדוּ נֶהֱרַג אַבְרֵךְ בְּשֵׁם קוֹרְמַן הי"ד וּבְהַר נוֹף נֶהֱרַג אַבְרֵךְ בְּשֵׁם קַלְמָןהי"ד. וְכֵן בִּשְׁנֵי הַמְּקוֹמוֹת נֶהֶרְגוּ אַבְרֵכִים בַּשֵּׁם אַרְיֵה הי"ד. וְהוֹסִיף הרה"ג ר' מ. פ. שליט"א שֶׁהַצַּדִּיקִים נִתְפָּסִים בַּעֲוֹן הַדּוֹר, וְהַר נוֹף בְּגִימַטְרִיָּא עֲוֹן הַדּוֹר וּבְגִימַטְרִיָּא קָרְבַּן אָשָׁם.(בביאור זה סייעוני הרה"ג ר' אברהם ויספיש שליט"א והרה"ג ר' נועם יעקובי שליט"א)]
[מסוד החשמל לרבי יקותיאל פיש שליט"א]

המשך הזוהר
וּבֵין הַזְּמַנִּים הַלָּלוּ הַשְּׁכִינָה תֵלֵךְ וְתַחֲזֹּר לְגַבֵּי הַמְּעָרָה שֶׁל מֹשֶׁה. יִטָּמֵן הַמֶּלֶךְ הַמָּשִׁיחַ תִּשְׁעָה חֳדָשִׁים, כְּיַרְחֵי הַיּוֹלֶדֶת. וְאוֹתָם תִּשְׁעָה יְרָחִים, כַּמָּה צִירִים וַחֲבָלִים יִטֹּל עַל עַצְמוֹ.

וּבֵינְתַיִם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יַגְדִּיל צַעְרוֹ, וְיִכָּנֵס לְתוֹךְ הַשְּׁבִילִים שֶׁל אִילָן אֶחָד, שֶׁיֵּשׁ לוֹ אִילָן קָדוֹשׁ גָּדוֹל וְתַקִּיף. וְשָׁם בְּשִׁבְעִים עֲנָפִים יִטֹּל הַמִּדּוֹת שֶׁל הָאֲלַכְסוֹנִים, וְיִטֹּל אֶת שִׁבְעִים הַמְמֻנִּים שֶׁמַּקִּיפִים אֶת שִׁבְעִים עַנְפֵי הָאִילָן, תּוֹךְ אוֹתָם הָאוּכְלוּסִים מִדּוֹת הָאֲלַכְסוֹנִים, וְיִמָּצְאוּ אֲסוּרִים בְּמִשְׁקָל אֶחָד שֶׁל מִדָּה וָחֵצִי. אָז יוֹרִיד אוֹתָם מִכָּל עָנָף וְעָנָף. וְכַמָּה עֲנָפִים קְטַנִּים וְשֶׁלֹּא קְטַנִּים יִשָּׁבְרוּ בְּהוֹרָדָתָם מִשָּׁם, מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱחָזִים תּוֹךְ הָעֲנָפִים, וּבְהוֹרָדָתָם יִשָּׁבְרוּ. וְאָז כַּמָּה גְדוֹלִים מֵהָעָם הַקָּדוֹשׁ יִשָּׁבְרוּ בֵּין רַגְלֵי שְׁאָר הָעַמִּים. וְכָל אוֹתָם הַמְמֻנִּים יַעֲבִירוּ אוֹתָם בְּתוֹךְ נְהַר דִּינוּר, וְיָעָבְרוּ מִשִּׁלְטוֹנָם.

וְאָסַף נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל וּנְפֻצוֹת יְהוּדָה יְקַבֵּץ וְגוֹ'. זֶה בְּשִׁשִּׁים שָׁנָה שֶׁל הָאֶלֶף הַשִּׁשִּׁי, וְיֵלְכוּ אַחַר שֶׁיַּעֲשֶׂה לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כַּמָּה נִסִּים.
וּבֵין כָּךְ יִהְיוּ לַמָּשִׁיחַ צִירִים וַחֲבָלִים כַּיּוֹלֵדָה. וְעַל הַזְּמַן הַהוּא כָּתוּב, (תהלים כ) יַעַנְךְ ה' בְּיוֹם צָרָה. שֶׁאוֹתָם תִּשְׁעָה פְסוּקִים, כְּיַרְחֵי הַיּוֹלֵדָה. וְשִׁבְעִים תֵּבוֹת, שֶׁהֲרֵי לְשִׁבְעִים שָׁנִים בָּאֶלֶף הַשִּׁשִּׁי יוֹלִיד וְיִשְׁלֹט עַל כָּל הָעוֹלָם. וּמִשּׁוּם כָּךְ בְּאוֹתָם תִּשְׁעָה יְרָחִים יִרְאוּ בְּכָל לַיְלָה, מֵחֲצוֹת וְאֵילָךְ, רֶכֶב אֵשׁ וְסוּסֵי אֵשׁ מִחוּץ לָרָקִיעַ, עוֹרְכִים קְרָבוֹת אֵלּוּ בְאֵלּוּ, עַד שֶׁיָּאִיר הַבֹּקֶר.

אַחַר שֶׁיַּעַבְרוּ אוֹתָם תִּשְׁעָה יְרָחִים, אָז הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יָעִיר אֶת הַמָּשִׁיחַ הַזֶּה, וְיוֹצִיא אוֹתוֹ מִגַּן הָעֵדֶן. וְהַיּוֹם הַהוּא שֶׁיֵּצֵא, יִזְדַּעְזַע כָּל הָעוֹלָם, שֶׁיַּחְשְׁבוּ כָּל בְּנֵי הָעוֹלָם שֶׁיָּמוּתוּ. וְעַל הַיּוֹם הַהוּא כָּתוּב, (ישעיה ב) וּבָאוּ בִּמְעָרוֹת צֻרִים וּבִמְחִלּוֹת עָפָר מִפְּנֵי פַּחַד ה'. זוֹ הַשְּׁכִינָה, שֶׁתָּרוּם מֵאוֹתוֹ זְמַן וְאֵילָךְ, וּמָשִׁיחַ עִמָּהּ. וּמֵהֲדַר גְּאוֹנוֹ - זֶה מָשִׁיחַ - בְּקוּמוֹ לַעֲרֹץ הָאָרֶץ. אָז (שם יא) וְאָסַף נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל וּנְפֻצוֹת יְהוּדָה יְקַבֵּץ וְגוֹ'. זֶה בְּשִׁשִּׁים שָׁנָה שֶׁל הָאֶלֶף הַשִּׁשִּׁי, וְיֵלְכוּ אַחַר שֶׁיַּעֲשֶׂה לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כַּמָּה נִסִּים. עד כאן.

אז כנראה יש תשעה חודשים עד חודש אב.... שמלכות הרשעה תשלוט תשעה חדשים (יומא י).

מכסלו - שאז ישתנה העולם...

ובתשרי גוג ומגוג...

ובזוהר תיקון כא כתוב שלא יגאלו בתשרי, כדי שיגאלו ויזכו גם הבינונים, ולכן יגאלו בניסן. וכ"כ החסד לאברהם: וּמִשּׁוּם זֶה עָתִיד הָרוֹעֶה הַנֶּאֱמָן לִהְיוֹת בַּגָּלוּת הָאַחֲרוֹנָה, וּבוֹ יִתְקַיֵּם וְהוּא מְחוֹלָל מִפְּשָׁעֵינוּ, נַעֲשֶׂה חֹל בִּגְלָלָם, מְדֻכָּא בַּעֲונוֹתֵינוּ, בְּמַכּוֹת שֶׁל יִסּוּרִים שֶׁל עֲנִיּוּת, בְּכַמָּה דְחָקִים שֶׁסּוֹבֵל עֲלֵיהֶם, וּבִגְלָלוֹ וַיִּנָּחֶם יהו''ה עַל הָרָעָה וְגוֹמֵר, וְזֶהוּ שֶׁכָּתוּב וּבַחֲבוּרָתוֹ נִרְפָּא לָנוּ, וּבִגְלָלוֹ שְׂמֹאל דּוֹחָה אֶת הַבֵּינוֹנִיִּים, שֶׁהִיא רֹאשׁ הַשָּׁנָה, וְיָמִין מְקָרֶבֶת אוֹתָם בִּתְשׁוּבָה, שֶׁהוּא פֶסַח, זְרוֹעַ יָמִין לְקַבֵּל שָׁבִים, וְיָקִים אוֹתָם מִנְּפִילָתָם וְאוֹחֵז בִּידֵיהֶם, וְיֹאמַר לָהֶם קוּמִי שְׁבִי יְרוּשָׁלָיִם, וּבְשָׁבוּעוֹת יֵצְאוּ בִּזְכוּת מֹשֶׁה, שֶׁמַּתַּן תּוֹרָה הוּא רַחֲמִים, וּמְגַלֶּה לָהֶם סֵפֶר תּוֹרָה, וְיִתְכַּנְּסוּ לִירוּשָׁלַיִם, וְתֵרָאֶה הַיַּבָּשָׁה, מַלְכוּת הָרִשְׁעָה, וְרַחֲמִים עַל בָּנָיו, וּבוֹ כְּנֶשֶׁר יָעִיר קִנּוֹ. מִי זֶה קִנּוֹ? יְרוּשָׁלַיִם קִנּוֹ (לשכינה).

בחסד לאברהם מובא שבגאולה יהיו ו' חודשים של צער וקושי וצרוף מתשרי עד ניסן, ואז ישובו כל ישראל בתשובה. ושמעתי שהם כבר התחילו...

וזה לשונו: מעין ה - נהר לז - לבאר סוד חבלי המשיח, וסוד בעתה אחישנה:
הענין שהגאולה יש לה ב' עתות, בעתה דהיינו שיהיה הגאולה לישראל בנחת עת לשחוק, ולא יזכו אלא כשרים שבהם, וימית המשיח כל החוטאים, ולא יזכו אלא אחד מעיר ושנים ממשפחה. ויש שילחץ עתה שיחלץ עני בעניו וישובו בתשובה ויזכו כל החייבים, והיינו שתרבה הצרה אשר כמוהו לא נהיתה, שאין לישראל אז כי אם גוייתם מרוב עוני, ותרבה הבכיה, ויתרככו הלבבות הקשות מרוב הצער, והיינו שכבר לא נשאר הבטחה אלא בבורא, כי פעמים הרבה יתעורר הבכייה על צרת ענין א', ואם הם בנחת מצרת הלחם, או בצער מצרת הלחם, והם בנחת מצרת המות. או הם בצרת המות, והם בנחת מצרת העוני וכיוצא, והיינו משגב לעתות בצרה:
אמנם צרה זו שתהיה להם אז היא כוללת כל הצרות יחד עד שאין שום נחת משום בחינה, דהיינו בכייה דדלות אין לחם ושמלה, ואין נחת, ואין מושב, ואין בית, ואין עיר, ואין כסות בקרה , אלא כל אחד ואחד אין לו אלא גוייתו מצר מהשביה ומהמיתה ומהחרב, שהקדוש ברוך הוא מחליף להם מיתה בעוני, ולכן לא ימות המשיח , והיינו מ"ה ימים שעתידין ישראל לצאת מירושלים להיות במדבר העמים, כעין שהיה לוט בהפיכת סדום שלא הציל בידו אפילו פיסת בר ויצא אל המדבר, ממש דומה בדומה כך יהיו צרתן של ישראל, וכולם נפוצים על פני המדבר, שכל צרות שעברו ישראל מעולם לא היה כצער הזה, עד שיתגלה שם משה רבע"ה לישראל שיחיה ויבכה עמם בצרתם, כדרך שבא ובכה עמהם על נהרות בבל, ושם ימנו ישראל מ"ה ימים כנגד מדת משה רבינו כנגד שם מ"ה, ולא יאכלו שם אלא מה שימצאו במדבר שרשים מלוחים, אז ישובו שם כולם בתשובה:
ומי שלא יסבול ויאמר נתנה ראש, ילך אל האומות ויכלה עמהם, והשאר יצטרפו בצער ההוא כל א' כפי שיעור עוונו, והצדיק יתברך השורש המלוח במעיו כמן, ויחזק באלהיו, והבינוני ישוב, והרשע נדחה או ישוב ויצטער, ואין כח ביד מרע"ה אלא לבכות עמהם, ותרבה הבכייה והתשובה שם, ומיד יקומו מתי מדבר, ותצמח גאולה, ותקום שכינה מעפרה, שתחלת נפילתה היתה מעת שמתו דור המדבר, ויהיה דור יובל דור גאולה וחירות, ומיד יבואו גאולים לירושלים הבנויה ובית המקדש הבנוי, ותבא עמהם שכינה ותשרה במקדש, ויבאו דגלים כימי צאתם ממצרים, ואז יאחז הקדוש ברוך הוא בכנפות הארץ וינערו רשעים ממנה, ועכ"ז אין להם כי אם גוייתם, ואח"כ יעשרו עושר גדול מביזת גוג מגוג שימצאו, ועכ"ז אין להם שמחה אלא בי"י, כדכתיב זה היום עשה י"י נגילה ונשמחה בו, אכי"ר. וזמש"ל:
מעין ה - נהר לח - לבאר סוד הגאולה, וסוד בעתה אחישנה:
הענין שהגאולה תהיה בעזה"י בסוד שמאל דוחה, דהיינו מאריכין בגלות עוד ו' חדשים, מתשרי שמאל דוחה עד ניסן, וימין מקרבת, כי בו' חדשים אלו יהיו בעוני ובצרה וצרוף כנ"ל, עד שישובו כולם ויהיו כל ישראל זוכים לגאולה, על ידי היסורים והצרות והעוני, לעת בוקר, כאמור והשארתי בכם עם עני ודל וחסו בשם י"י, והתועלת המגיע בזה הוא כי אם יגאלו בסוד הגבורה ימעטו ח"ו, כי מצד הדין יהיה כליה בשונאיהן של ישראל, ואותם הנשארים יהיו בכבוד גדול, ואין זה הכוונה אלא שישובו ויזכו כולם, כי אם יתמעטו ח"ו יתמעט סוד עליון שהם רוב ישראל, וברוב עם הדרת מלך, שהוא סוד גלגול הנשמות ס' רבוא, ויעמוד העולם עד מלאת עד הגאולה ולא יפחתו משיעורם, ואם ח"ו יתמעטו וישאר א' מעיר ושנים ממשפחה ימעט כבוד גבוה, שאין לך עולם פחות מס' רבוא, ויתמעטו המקורות אם יתמעטו הנשמות, ויצטרכו גלגולים, אמנם אם יצטרפו בחיים ימעט צורך גלגול, ויזכו כולם וירבה כבוד שמים וירבה מקורות השפע. וזמש"ל
שנזכה להנצל ושכל עם ישראל יעשה תשובה. ולזכות לגאולה שלמה בקרוב.
בזוהר פרשת שמות (דף ז): רַבִּי שִׁמְעוֹן הֵרִים יָדָיו, וּבָכָה וְאָמַר, אוֹי לְמִי שֶׁיִּזְדַּמֵּן בְּאוֹתוֹ זְמַן, וְאַשְׁרֵי חֶלְקוֹ שֶׁל מִי שֶׁיִּזְדַּמֵּן בְּאוֹתוֹ זְמַן. אוֹי לְמִי שֶׁיִּזְדַּמֵּן בְּאוֹתוֹ זְמַן - מִשּׁוּם שֶׁכְּשֶׁיָּבֹא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִפְקֹד אֶת הָאַיָּלָה, יִסְתַּכֵּל מִי הֵם אוֹתָם שֶׁעָמְדוּ עִמָּהּ, בְּכָל אוֹתָם שֶׁנִּמְצָאִים עִמָּהּ, בְּכָל מַעֲשֵׂי כָּל אֶחָד וְאֶחָד, וְלֹא יִמָּצֵא צַדִּיק, שֶׁכָּתוּב (ישעיה סג) וְאַבִּיט וְאֵין עוֹזֵר. וְכַמָּה צָרוֹת עַל צָרוֹת לְיִשְׂרָאֵל. אַשְׁרֵי מִי שֶׁיִּזְדַּמֵּן וְיִמָּצֵא בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן - מִשּׁוּם שֶׁאוֹתוֹ שֶׁיַּעֲמֹד בְּאוֹתוֹ זְמַן בֶּאֱמוּנָה, יִזְכֶּה לְאוֹתוֹ אוֹר שֶׁל שִׂמְחַת הַמֶּלֶךְ, וְעַל אוֹתוֹ זְמַן כָּתוּב (זכריה יג) וּצְרַפְתִּים כִּצְרֹף אֶת הַכֶּסֶף וּבְחַנְתִּים כִּבְחֹן אֶת הַזָּהָב וְגוֹ'.
בְּאוֹתוֹ זְמַן יִתְעוֹרֵר מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ לָצֵאת מִתּוֹךְ גַּן עֵדֶן מֵאוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁנִּקְרָא קַ''ן צִפּוֹ''ר, וְיִתְעוֹרֵר בְּאֶרֶץ הַגָּלִיל. וְאוֹתוֹ יוֹם שֶׁיֵּצֵא לְשָׁם, יִתְרַגֵּז כָּל הָעוֹלָם
לְאַחַר שֶׁאוֹתָן צָרוֹת יִתְעוֹרְרוּ עַל יִשְׂרָאֵל, וְכָל הָעַמִּים וּמַלְכֵיהֶם יִתְיָעֲצוּ כְּאֶחָד עֲלֵיהֶם, וּמְעוֹרְרִים כַּמָּה גְזֵרוֹת רָעוֹת, וְכֻלָּם עוֹלִים בְּעֵצָה אַחַת עֲלֵיהֶם, וְיָבאוּ צָרָה עַל צָרָה, אַחֲרוֹנוֹת מְשַׁכְּחוֹת אֶת הָרִאשׁוֹנוֹת, אָז יִתְרָאֶה עַמּוּד אֵשׁ אֶחָד עוֹמֵד מִלְמַעְלָה לְמַטָּה אַרְבָּעִים יוֹם, וְכָל עַמֵּי הָאָרֶץ רוֹאִים אוֹתוֹ. בְּאוֹתוֹ זְמַן יִתְעוֹרֵר מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ לָצֵאת מִתּוֹךְ גַּן עֵדֶן מֵאוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁנִּקְרָא קַ''ן צִפּוֹ''ר, וְיִתְעוֹרֵר בְּאֶרֶץ הַגָּלִיל. וְאוֹתוֹ יוֹם שֶׁיֵּצֵא לְשָׁם, יִתְרַגֵּז כָּל הָעוֹלָם, וְכָל בְּנֵי הָעוֹלָם מִתְחַבְּאִים בְּתוֹךְ מְעָרוֹת וּסְלָעִים שֶׁלֹּא יַחְשְׁבוּ לְהִנָּצֵל, וְעַל אוֹתוֹ זְמַן כָּתוּב (ישעיה ב) וּבָאוּ בִּמְעָרוֹת צֻרִים וּבִמְחִלּוֹת עָפָר מִפְּנֵי פַּחַד ה' וּמֵהֲדַר גְּאוֹנוֹ בְּקוּמוֹ לַעֲרֹץ הָאָרֶץ. מִפְּנֵי פַּחַד ה' - זֶהוּ אוֹתוֹ רֹגֶז שֶׁל כָּל הָעוֹלָם. וּמֵהֲדַר גְּאוֹנוֹ - זֶה מָשִׁיחַ. בְּקוּמוֹ לַעֲרֹץ הָאָרֶץ - כְּשֶׁיָּקוּם וְיִתְגַּלֶּה בְּאֶרֶץ הַגָּלִיל, מִשּׁוּם שֶׁהוּא מָקוֹם רִאשׁוֹן שֶׁנֶּחֱרַב בָּאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה, וְלָכֵן יִתְגַּלֶּה שָׁם רִאשׁוֹן לְכָל מָקוֹם, וּמִשָּׁם יְעוֹרֵר קְרָבוֹת לְכָל הָעוֹלָם. אַחַר אַרְבָּעִים יוֹם שֶׁעַמּוּד יַעֲמֹד מֵאֶרֶץ לַשָּׁמַיִם לְעֵינֵי כָּל הָעוֹלָם וְיִתְגַּלֶּה הַמָּשִׁיחַ, יָקוּם מִצַּד מִזְרָח כּוֹכָב אֶחָד לוֹהֵט בְּכָל הַגְוָנִים, וְשִׁבְעָה כוֹכָבִים אֲחֵרִים שֶׁסּוֹבְבִים אוֹתוֹ הַכּוֹכָב, וְיַעַרְכוּ בוֹ קְרָב בְּכָל הַצְּדָדִים שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בְּיוֹם, עַד שִׁבְעִים יוֹם, וְכָל בְּנֵי הָעוֹלָם רוֹאִים.

וְיַעַרְכוּ קְרָב לְעֵינֵי כָּל הָעוֹלָם, וְיִגָּנֵז הַמָּשִׁיחַ עַד שְׁנֵים עָשָׂר חֳדָשִׁים
וְאוֹתוֹ כּוֹכָב יַעֲרֹךְ בָּהֶם קְרָב בְּלַפִּידֵי אֵשׁ לוֹהֲטִים וְנוֹצְצִים לְכָל עֵבֶר, וּמַכֶּה בָהֶם עַד שֶׁבּוֹלֵעַ אוֹתָם בְּכָל עֶרֶב וְעֶרֶב, וּבַיּוֹם מוֹצִיא אוֹתָם. וְיַעַרְכוּ קְרָב לְעֵינֵי כָּל הָעוֹלָם, וְכֵן בְּכָל יוֹם עַד שִׁבְעִים יוֹם. לְאַחַר שִׁבְעִים יוֹם יִגָּנֵז אוֹתוֹ כּוֹכָב, וְיִגָּנֵז הַמָּשִׁיחַ עַד שְׁנֵים עָשָׂר חֳדָשִׁים, וְיַחֲזר אוֹתוֹ עַמּוּד אֵשׁ כְּמוֹ מִקֹּדֶם, וּבוֹ יִגָּנֵז הַמָּשִׁיחַ, וְאוֹתוֹ עַמּוּד לֹא יִתְרָאֶה. לְאַחַר שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ יַעֲלוּ אֶת הַמָּשִׁיחַ בְּאוֹתוֹ הָעַמּוּד לְתוֹךְ הָרָקִיעַ, וְשָׁם יְקַבֵּל חֹזֶק וַעֲטֶרֶת מַלְכוּת. וּכְשֶׁיֵּרֵד, יִתְרָאֶה אוֹתוֹ עַמּוּד אֵשׁ כְּמוֹ מִקֹּדֶם לְעֵינֵי כָּל הָעוֹלָם, וְאַחַר כָּךְ יִתְגַּלֶּה הַמָּשִׁיחַ, וְיִתְכַּנְּסוּ אֵלָיו עַמִּים רַבִּים, וִיעוֹרֵר קְרָבוֹת בְּכָל הָעוֹלָם. וּבְאוֹתוֹ זְמַן יְעוֹרֵר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת גְּבוּרָתוֹ לְכָל עַמֵּי הָעוֹלָם, וּמֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ יִוָּדַע בְּכָל הָעוֹלָם, וְכָל מַלְכֵי הָעוֹלָם יִתְעוֹרְרוּ לְהִתְחַבֵּר לַעֲרֹךְ בּוֹ קְרָב. וְכַמָּה [עמים] מִפָּרִיצֵי הַיְּהוּדִים יִתְהַפְּכוּ לַחֲזֹר אֲלֵיהֶם, וְיָבֹאוּ עִמָּהֶם לַעֲרֹךְ קְרָב עַל מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ, וְאָז יֶחְשַׁךְ כָּל הָעוֹלָם חֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם, וְרַבִּים מֵעַם יִשְׂרָאֵל יָמוּתוּ בְּאוֹתוֹ חֹשֶׁךְ. וְעַל זֶה כָּתוּב (ישעיה ס) כִּי הִנֵּה הַחֹשֶׁךְ יְכַסֶּה אֶרֶץ וַעֲרָפֶל לְאֻמִּים.
בִּזְמַן שֶׁיִּתְעוֹרֵר מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ, כַּמָּה אוֹתוֹת וְנִסִּים אֲחֵרִים יִתְעוֹרְרוּ בָּעוֹלָם
בזוהר פרשת שמות (דף ח.):
פָּתַח וְאָמַר, (דברים כב) כִּי יִקָּרֵא קַן צִפּוֹר לְפָנֶיךְ בַּדֶּרֶךְ בְּכָל עֵץ אוֹ עַל הָאָרֶץ אֶפְרֹחִים אוֹ בֵיצִים וְהָאֵם רֹבֶצֶת וְגוֹ', שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח אֶת הָאֵם וְגוֹ'. פָּסוּק זֶה בֵּאַרְנוּ אוֹתוֹ, וְהוּא אֶחָד מִמִּצְווֹת הַתּוֹרָה הַגְּנוּזוֹת, וְלָנוּ יֵשׁ בּוֹ סוֹדוֹת תּוֹרָה גְּנוּזִים, שְׁבִילִים וּדְרָכִים יְדוּעוֹת לַחֲבֵרִים בְּאוֹתָם שְׁלֹשִׁים וּשְׁנַיִם נְתִיבוֹת הַתּוֹרָה. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן לְרַבִּי אֶלְעָזָר בְּנוֹ, אֶלְעָזָר, בִּזְמַן שֶׁיִּתְעוֹרֵר מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ, כַּמָּה אוֹתוֹת וְנִסִּים אֲחֵרִים יִתְעוֹרְרוּ בָּעוֹלָם. בֹּא רְאֵה, בְּגַן עֵדֶן שֶׁלְּמַטָּה יֵשׁ מָקוֹם אֶחָד גָּנוּז וְשָׁמוּר שֶׁלֹּא נוֹדָע, וְהוּא מְרֻקָּם בְּכַמָּה גְוָנִים, וּבוֹ גְנוּזִים אֶלֶף הֵיכָלוֹת שֶׁל כִּסּוּפִים, וְאֵין מִי שֶׁיִּכָּנֵס בָּהֶם פְּרָט לַמָּשִׁיחַ, שֶׁהוּא עוֹמֵד תָּמִיד בְּגַן עֵדֶן. וְכָל הַגָּן מֻקָּף בְּמֶרְכָּבוֹת רַבּוֹת שֶׁל צַדִּיקִים, וּמָשִׁיחַ עוֹמֵד עֲלֵיהֶם וְעַל כַּמָּה חֲיָלוֹת וּמַחֲנוֹת שֶׁל נִשְׁמוֹת צַדִּיקִים שָׁם, וּבְרָאשֵׁי חֳדָשִׁים וְחַגִּים וְשַׁבָּתוֹת נִכְנָס מָשִׁיחַ לְאוֹתוֹ מָקוֹם לְהִשְׁתַּעֲשֵׁעַ בְּכָל אוֹתָם הֵיכָלוֹת. לִפְנַי וְלִפְנִים מִכָּל אוֹתָם הֵיכָלוֹת יֵשׁ מָקוֹם אַחֵר טָמִיר וְגָנוּז שֶׁלֹּא נוֹדָע כְּלָל, וְנִקְרָא עֵדֶן, וְאֵין מִי שֶׁיָּכוֹל לָדַעַת אוֹתוֹ, וּמָשִׁיחַ גָּנוּז בַּחוּץ סְבִיב אוֹתוֹ מָקוֹם, עַד שֶׁנִּתְגַּלָּה לוֹ מָקוֹם אֶחָד שֶׁנִּקְרָא קַן צִפּוֹר, וְהוּא מָקוֹם שֶׁמַּכְרִיזָה עָלָיו אוֹתָהּ צִפּוֹר שֶׁמִּתְעוֹרֶרֶת בְּגַן עֵדֶן בְּכָל יוֹם.
וּמַשְׁבִּיעַ אוֹתָם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהַעֲבִיר מַלְכוּת הָרִשְׁעָה מִן הָעוֹלָם עַל יְדֵי הַמָּשִׁיחַ וְלִנְקֹם אֶת נִקְמוֹת יִשְׂרָאֵל
וּבְאוֹתוֹ מָקוֹם רְקוּמִים דְּיוֹקְנָאוֹת שֶׁל כָּל שְׁאָר הָעַמִּים שֶׁהִתְכַּנְּסוּ עַל יִשְׂרָאֵל לְהָרַע לָהֶם. נִכְנָס לְאוֹתוֹ מָקוֹם, מֵרִים עֵינָיו וְרוֹאֶה אֶת הָאָבוֹת שֶׁנִּכְנָסִים לְחֻרְבַּן בֵּית הָאֱלֹהִים, עַד שֶׁרוֹאֶה אֶת רָחֵל שֶׁדִּמְעוֹתֶיהָ בְּפָנֶיהָ, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְנַחֵם אוֹתָהּ, וְלֹא מַסְכִּימָה לְקַבֵּל תַּנְחוּמִים, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה לא) מֵאֲנָה לְהִנָּחֵם עַל בָּנֶיהָ. אָז מָשִׁיחַ מֵרִים קוֹלוֹ וּבוֹכֶה, וּמִזְדַּעֲזֵעַ כָּל גַּן הָעֵדֶן, וְכָל אוֹתָם צַדִּיקִים שֶׁשָּׁם גּוֹעִים וּבוֹכִים עִמּוֹ. גּוֹעָה וּבוֹכֶה פַּעַם שְׁנִיָּה, וּמִזְדַּעֲזֵעַ אוֹתוֹ רָקִיעַ שֶׁעַל גַּבֵּי הַגָּן, אֶלֶף וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת רִבּוֹא מַחֲנוֹת עֶלְיוֹנִים, עַד שֶׁמַּגִּיעַ לְתוֹךְ הַכִּסֵּא הָעֶלְיוֹן, וְאָז הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רוֹמֵז לְאוֹתָהּ צִפּוֹר, וְנִכְנֶסֶת לְאוֹתוֹ קֵן שֶׁלָּהּ וְיוֹשֶׁבֶת אֵצֶל הַמָּשִׁיחַ, וְקוֹרֵא מַה שֶּׁקּוֹרֵא, וּמִתְעוֹרֵר מַה שֶּׁמִּתְעוֹרֵר. עַד שֶׁמִּתּוֹךְ הַכִּסֵּא הַקָּדוֹשׁ נִקְרָא שָׁלֹשׁ פְּעָמִים אוֹתוֹ קַן צִפּוֹר, וְהַמָּשִׁיחַ, וְכֻלָּם עוֹלִים לְמַעְלָה, וּמַשְׁבִּיעַ אוֹתָם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהַעֲבִיר מַלְכוּת הָרִשְׁעָה מִן הָעוֹלָם עַל יְדֵי הַמָּשִׁיחַ וְלִנְקֹם אֶת נִקְמוֹת יִשְׂרָאֵל, וְכָל אוֹתָן טוֹבוֹת שֶׁעָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַעֲשׂוֹת לְעַמּוֹ. וְשָׁב אוֹתוֹ קַן צִפּוֹר וְהַמָּשִׁיחַ לִמְקוֹמוֹ, וְשָׁב הַמָּשִׁיחַ וְנִגְנָז לְתוֹךְ אוֹתוֹ מָקוֹם כְּמוֹ מִקֹּדֶם.

אַחַר שְׁנֵים עָשָׂר יָמִים נוֹסָפִים יִזְדַּעְזְעוּ כָּל בְּנֵי הָעוֹלָם, וְיֶחְשַׁךְ הַשֶּׁמֶשׁ בַּחֲצוֹת הַיּוֹם, כְּמוֹ שֶׁנֶּחְשַׁךְ בַּיּוֹם שֶׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ
וּבִזְמַן שֶׁיִּתְעוֹרֵר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְתַקֵּן אֶת הָעוֹלָמוֹת וּמְאִירוֹת אוֹתִיּוֹת שְׁמוֹ בִּשְׁלֵמוּת, יוֹ''ד בְּהֵ''א [לתקן] וָא''ו בְּהֵ''א, לִהְיוֹת הַכֹּל בִּשְׁלֵמוּת אַחַת, אָז יִתְעוֹרֵר כּוֹכָב אֶחָד מַפְחִיד בְּאֶמְצַע הָרָקִיעַ כְּגוֹן אַרְגָּמָן, לוֹהֵט וְנוֹצֵץ בַּיּוֹם לְעֵינֵי כָּל הָעוֹלָם. וְתָקוּם שַׁלְהֶבֶת אֵשׁ אַחַת מִצַּד צָפוֹן, תּוֹךְ הָרָקִיעַ, וְתָקוּם זֶה כְּנֶגֶד זֶה אַרְבָּעִים יוֹם, וְיִבָּהֲלוּ כָּל בְּנֵי הָעוֹלָם. לְסוֹף אַרְבָּעִים יוֹם יַעַרְכוּ קְרָב הַכּוֹכָב וְהַשַּׁלְהֶבֶת לְעֵינֵי הַכֹּל, וְתִתְפַּשֵּׁט אוֹתָהּ שַׁלְהֶבֶת בִּשְׂרֵפַת אֵשׁ מִצַּד הַצָּפוֹן, תּוֹךְ הָרָקִיעַ, וְיַחְשּב לִבְלֹעַ אוֹתוֹ כּוֹכָב, וְכַמָּה שַׁלִּיטִים וּמְלָכִים וְאֻמּוֹת וְעַמִּים יִתְבַּהֲלוּ מִזֶּה. אָז יִסְתַּלֵּק אוֹתוֹ כּוֹכָב לְצַד דָּרוֹם וְיִשְׁלֹט עַל אוֹתָהּ שַׁלְהֶבֶת, וְאוֹתָהּ שַׁלְהֶבֶת תִּבָּלַע מְעַט מְעַט בָּרָקִיעַ מִלִּפְנֵי אוֹתוֹ כּוֹכָב, עַד שֶׁלֹּא תֵרָאֶה כְּלָל. אָז אוֹתוֹ כּוֹכָב יַעֲשֶׂה דְרָכִים בָּרָקִיעַ בִּשְׁנֵים עָשָׂר תְּחוּמִים, וְעוֹמְדִים אוֹתָם אוֹרוֹת בָּרָקִיעַ שְׁנֵים עָשָׂר יָמִים נוֹסָפִים. אַחַר שְׁנֵים עָשָׂר יָמִים נוֹסָפִים יִזְדַּעְזְעוּ כָּל בְּנֵי הָעוֹלָם, וְיֶחְשַׁךְ הַשֶּׁמֶשׁ בַּחֲצוֹת הַיּוֹם, כְּמוֹ שֶׁנֶּחְשַׁךְ בַּיּוֹם שֶׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, עַד שֶׁלֹּא יֵרָאוּ שָׁמַיִם וָאָרֶץ. וְיִתְעוֹרֵר קוֹל אֶחָד בִּרְעָמִים וּבְרָקִים, וְתִתְחַלְחֵל הָאָרֶץ מֵאוֹתוֹ קוֹל, וְכַמָּה חֲיָלוֹת וּמַחֲנוֹת יָמוּתוּ מִמֶּנּוּ.
אַשְׁרֵי מִי שֶׁיִּהְיֶה שָׁם וְאַשְׁרֵי מִי שֶׁלֹּא יִהְיֶה שָׁם, וְכָל הָעוֹלָם יִהְיֶה בְּעִרְבּוּבְיָה גְדוֹלָה. לְסוֹף שְׁנֵים עָשָׂר חֳדָשִׁים יָקוּם שֵׁבֶט מִיִּשְׂרָאֵל, זֶה מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ שֶׁיִּתְעוֹרֵר תּוֹךְ גַּן הָעֵדֶן
בזוהר פרשת שמות (דף ח:):
וְאוֹתוֹ יוֹם תִּתְעוֹרֵר בָּעִיר רוֹמִי רַבָּתִי שַׁלְהֶבֶת אֵשׁ אַחַת, בְּאוֹתוֹ קוֹל שֶׁיִּתְעוֹרֵר בְּכָל הָעוֹלָם, וְיִשְׂרֹף כַּמָּה מִגְדָּלִים וְכַמָּה הֵיכָלוֹת, וְכַמָּה מִגְדָּלִים יִפְּלוּ, וְכַמָּה גְדוֹלִים וְשָׂרִים יִפְּלוּ בְּאוֹתוֹ יוֹם, וְכֻלָּם יִתְכַּנְּסוּ עָלֶיהָ לְרַע, וְכָל בְּנֵי הָעוֹלָם לֹא יוּכְלוּ (יחשבו) לְהִנָּצֵל. מֵאוֹתוֹ יוֹם וְעַד שְׁנֵים עָשָׂר חֳדָשִׁים יִתְיָעֲצוּ כָּל הַמְּלָכִים וְיִגְזְרוּ כַּמָּה גְזֵרוֹת וְכַמָּה שְׁמָדוֹת עַל יִשְׂרָאֵל, וְיַצְלִיחוּ בָהֶם, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר אַשְׁרֵי מִי שֶׁיִּהְיֶה שָׁם וְאַשְׁרֵי מִי שֶׁלֹּא יִהְיֶה שָׁם, וְכָל הָעוֹלָם יִהְיֶה בְּעִרְבּוּבְיָה גְדוֹלָה. לְסוֹף שְׁנֵים עָשָׂר חֳדָשִׁים יָקוּם שֵׁבֶט מִיִּשְׂרָאֵל, זֶה מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ שֶׁיִּתְעוֹרֵר תּוֹךְ גַּן הָעֵדֶן, וְכָל אוֹתָם הַצַּדִּיקִים יְעַטְּרוּ אוֹתוֹ שָׁם, וְיַחְגְּרוּ לוֹ כְּלֵי זַיִן בְּאוֹתִיּוֹת רְשׁוּמוֹת שֶׁל כֵּלִים שֶׁל הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ. וְקוֹל יִתְפּוֹצֵץ בְּעַנְפֵי עֲצֵי הַגָּן, קוֹרֵא בְחַיִל וְאוֹמֵר: הִתְעוֹרְרוּ קְדוֹשִׁים עֶלְיוֹנִים, קוּמוּ מִלִּפְנֵי הַמָּשִׁיחַ, הֲרֵי זְמַן שֶׁתִּתְחַבֵּר אִשָּׁה בְּבַעְלָהּ, וּבַעְלָהּ רוֹצֶה לִנְקֹם לָהּ נְקָמוֹת בָּעוֹלָם וְלַהֲקִימָהּ, וּלְנַעֵר אוֹתָהּ מִן הֶעָפָר. אָז יָקוּמוּ כֻלָּם וְיַחְגְּרוּ אוֹתוֹ כְּמוֹ מִקֹּדֶם בִּכְלֵי זֵינוֹ. אַבְרָהָם מִימִינוֹ, יִצְחָק מִשְּׂמֹאלוֹ, יַעֲקֹב לְפָנָיו. מֹשֶׁה רוֹעֶה הַנֶּאֶמָן עַל כָּל אֵלּוּ הַצַּדִּיקִים הוֹלֵךְ וְרוֹקֵד בְּתוֹךְ גַּן הָעֵדֶן.

כֵּיוָן שֶׁנִּתְקָן מָשִׁיחַ עַל יְדֵי צַדִּיקֵי גַּן הָעֵדֶן, יִכָּנֵס לְאוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁנִּקְרָא קַ''ן צִפּוֹ''ר כְּמוֹ מִקֹּדֶם, וְרוֹאֶה שָׁם אוֹתוֹ דְיוֹקָן שֶׁל חֻרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, וְכָל הַצַּדִּיקִים שֶׁנֶּהֶרְגוּ בוֹ, וְאָז נוֹטֵל מִשָּׁם (עשרה) לְבוּשִׁים, וְהֵם (נקראים) עֲשָׂרָה לְבוּשֵׁי קִנְאָה, וְיִגָּנֵז שָׁם אַרְבָּעִים יוֹם שֶׁלֹּא יִתְגַּלֶּה כְּלָל. לְסוֹף אַרְבָּעִים יוֹם קוֹל אֶחָד יִתְעוֹרֵר, וְיִקְרָא מִתּוֹךְ הַכִּסֵּא הָעֶלְיוֹן, אוֹתוֹ קַ''ן צִפּוֹ''ר בַּמֶּלֶךְ הַמָּשִׁיחַ שֶׁנִּגְנָז בּוֹ, וְאָז מַעֲלִים אוֹתוֹ לְמַעְלָה, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רוֹאֶה אֶת מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ מִתְלַבֵּשׁ בִּלְבוּשׁ נְקָמָה וְחָגוּר כְּלֵי קְרָב, נוֹטֵל אוֹתוֹ וּמְנַשֵּׁק אוֹתוֹ עַל רֹאשׁוֹ. אָז מִזְדַּעְזְעִים שְׁלֹשׁ מֵאוֹת וְתִשְׁעִים רְקִיעִים, וְרוֹמֵז הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְרָקִיעַ אֶחָד מֵאוֹתָם שֶׁהָיוּ גְנוּזִים מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית, וּמוֹצִיא מֵהֵיכָל אֶחָד שֶׁבְּאוֹתוֹ רָקִיעַ כֶּתֶר חָקוּק אֶחָד, מְחֻקָּק בַּשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים. בְּאוֹתָהּ עֲטָרָה הִתְעַטֵּר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּשֶׁעָבְרוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָּם, לִטֹּל נְקָמוֹת מִכָּל מַרְכְּבוֹת פַּרְעֹה וּפָרָשָׁיו, וּמְעַטֵּר אֶת מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ בָּהּ. כֵּיוָן שֶׁהִתְעַטֵּר וְהִתְתַּקֵּן בְּכָל הַתִּקּוּנִים הַלָּלוּ, נוֹטֵל אוֹתוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּמְנַשֵּׁק אוֹתוֹ כְּמוֹ מִקֹּדֶם. מִי רָאָה מֶרְכָּבוֹת קְדוֹשׁוֹת וּמַחֲנוֹת עֶלְיוֹנִים שֶׁסּוֹבְבִים אוֹתוֹ וְנוֹתְנִים לוֹ מַתָּנוֹת וּמוֹתָרוֹת רַבּוֹת, וְיִתְעַטֵּר מִכֻּלָּם. נִכְנָס לְשָׁם לְהֵיכָל אֶחָד, וְרוֹאֶה כָּל אוֹתָם מַלְאָכִים עֶלְיוֹנִים שֶׁנִּקְרָאֵים אֲבֵלֵי צִיּוֹן, אוֹתָם שֶׁבָּכוּ עַל חֻרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, וּבוֹכִים תָּמִיד, וְהֵם נוֹתְנִים לוֹ לְבוּשׁ אָדם אֶחָד לַעֲשׂוֹת נְקָמוֹת. אָז הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא גּוֹנֵז אוֹתוֹ בְּאוֹתוֹ קַן צִפּוֹר, וּמִתְכַּסֶּה שָׁם שְׁלֹשִׁים יוֹם. לְאַחַר שְׁלֹשִׁים יוֹם, בְּאוֹתוֹ קַן צִפּוֹר, יֵרֵד מְעֻטָּר בְּכָל אוֹתָם תִּקּוּנִים מִמַּעְלָה וּמִמַּטָּה, כַּמָּה מַחֲנוֹת קְדוֹשִׁים סְבִיבוֹ, וְיִרְאוּ כָּל הָעוֹלָם אוֹר אֶחָד תָּלוּי מֵהָרָקִיעַ לָאָרֶץ, וְיַעֲמֹד שִׁבְעָה יָמִים, וְכָל בְּנֵי הָעוֹלָם יִתְמְהוּ וְיִבָּהֲלוּ, וְלֹא יֵדְעוּ כְּלָל, פְּרָט לְאוֹתָם חֲכָמִים שֶׁיּוֹדְעִים בַּסּוֹדוֹת הַלָּלוּ, אַשְׁרֵי חֶלְקָם. וְכָל אוֹתָם שִׁבְעָה יָמִים יִתְיַצֵּב (יתעטר) בָּאָרֶץ בְּאוֹתוֹ קַ''ן צִפּוֹ''ר. בְּאֵיזֶה מָקוֹם? בַּדֶּרֶךְ, זוֹ קְבוּרַת רָחֵל שֶׁעוֹמֶדֶת בְּפָרָשַׁת דְּרָכִים. וִיבַשֵּׂר לָהּ וִינַחֵם אוֹתָהּ, וְאָז תְּקַבֵּל תַּנְחוּמִים, וְתָקוּם וּתְנַשֵּׁק אוֹתוֹ. אַחַר כָּךְ יָקוּם אוֹתוֹ אוֹר מֵאוֹתוֹ מָקוֹם, וְשׁוֹרֶה בִּירִיחוֹ עִיר הָאִילָנוֹת. בְּכָל עֵץ - זֶה יְרִיחוֹ. אוֹ עַל הָאָרֶץ - זוֹ יְרוּשָׁלַיִם. וְיִהְיֶה גָנוּז בְּאוֹתוֹ אוֹר שֶׁל קַ''ן צִפּוֹ''ר שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ.
אָז יִרְאוּ כָּל הָעוֹלָם שֶׁהֲרֵי הִתְגַּלָּה מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ בְּאֶרֶץ הַגָּלִיל
בזוהר פרשת שמות (דף ט.):
אַחַר שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ יִזְדַּקֵּף אוֹתוֹ אוֹר בֵּין שָׁמַיִם וָאָרֶץ, וְיִשְׁרֶה בְּאֶרֶץ הַגָּלִיל, שֶׁשָּׁם הָיְתָה רֵאשִׁית גָּלוּת יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם יִתְגַּלֶּה מֵאוֹתוֹ אוֹר שֶׁל קַן צִפּוֹר, וְשָׁב לִמְקוֹמוֹ. וְאוֹתוֹ יוֹם תִּזְדַּעֲזַע כָּל הָאָרֶץ כְּמוֹ מִקֹּדֶם מִסּוֹף הַשָּׁמַיִם עַד סוֹף הַשָּׁמַיִם, וְאָז יִרְאוּ [ידעו] כָּל הָעוֹלָם שֶׁהֲרֵי הִתְגַּלָּה מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ בְּאֶרֶץ הַגָּלִיל. וְיִתְכַּנְּסוּ אֵלָיו כָּל אֵלּוּ שֶׁעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה, וְהֵם מְעַטִּים בָּעוֹלָם. וּבִזְכוּת תִּינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית רַבָּן יִתְחַזֵּק כֹּחוֹ לְהִתְגַּבֵּר, וְסוֹד זֶה אֶפְרֹחִים. וְאִם לֹא יִמָּצְאוּ אֵלּוּ, הֲרֵי תִּינוֹקוֹת שֶׁיּוֹשְׁבִים בְּתֹקֶף אִמָּם וְיוֹנְקִים, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה כח) גְּמוּלֵי מֵחָלָב עַתִּיקֵי מִשָּׁדָיִם. וְהַיְנוּ אוֹ בֵיצִים, שֶׁבִּשְׁבִיל אֵלֶּה שׁוֹרָה שְׁכִינָה עִם יִשְׂרָאֵל בַּגָּלוּת. שֶׁהֲרֵי מְעַטִּים הַחֲכָמִים שֶׁיִּמָּצְאוּ בְּאוֹתוֹ זְמַן, וְהַיְנוּ (דברים כב) וְהָאֵם רֹבֶצֶת עַל הָאֶפְרֹחִים אוֹ עַל הַבֵּיצִים, לֹא תִקַּח הָאֵם עַל הַבָּנִים, [שהרי בו לא עומד הדבר להוציא מן הגלות אלא במלך העליון, שכיון שהם ילדים ותינוקות, נותנים תקף למלך המשיח, אז האמא העליונה, שהיא רובצת עליהם, מתעוררת לגבי בעלה] וְיִתְעַכֵּב [כך] עַד שְׁנֵים עָשָׂר חֳדָשִׁים אֲחֵרִים. אַחַר כָּךְ יָבֹא בַעְלָהּ וְיָקִים אוֹתָהּ מֵהֶעָפָר, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (עמוס ט) אָקִים אֶת סֻכַּת דָּוִיד הַנֹּפֶלֶת.

אַשְׁרֵי מִי שֶׁיִּזְכֶּה לְאוֹתוֹ דּוֹר. אַשְׁרָיו בָּעוֹלָם הַזֶּה וְאַשְׁרָיו בָּעוֹלָם הַבָּא.

בְּאוֹתוֹ יוֹם מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ יַתְחִיל וְיִכְנֹס הַגָּלוּת מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹף הָעוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ל) אִם יִהְיֶה נִדַּחֲךְ בִּקְצֵה הַשָּׁמָיִם וְגוֹ'. מֵאוֹתוֹ יוֹם כָּל הָאוֹתוֹת וְהַנִּסִּים וְהַגְּבוּרוֹת שֶׁעָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּמִצְרַיִם, יַעֲשֶׂה אוֹתָם לְיִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (מיכה ז) כִּימֵי צֵאתְךְ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אַרְאֶנּוּ נִפְלָאוֹת. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, אֶלְעָזָר בְּנִי, כָּל הַדְּבָרִים הַלָּלוּ תִּמְצָא בְּסוֹד שֶׁל שְׁלֹשִׁים וּשְׁנַיִם שְׁבִילִים שֶׁל הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ, וְעַד שֶׁהַנִּסִּים הַלָּלוּ לֹא יִתְעוֹרְרוּ בָעוֹלָם, לֹא יִשְׁתַּלֵּם סוֹד הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ וְלֹא תִתְעוֹרֵר לְאַהֲבָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (שיר ב) הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם בְּנוֹת יְרוּשָׁלם בִּצְבָאוֹת. בִּצְבָאוֹת - זֶה מֶלֶךְ (המשיח) שֶׁנִּקְרָא צְבָאוֹת. אוֹ בְּאַיְלוֹת הַשָּׂדֶה - שְׁאָר הַחֲיָלוֹת וְהַמַּחֲנוֹת שֶׁלְּמַטָּה. אִם תָּעִירוּ וְאִם תְּעוֹרְרוּ אֶת הָאַהֲבָה - זֶה יָמִין שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁנִּקְרָא אַהֲבָ''ה. עַד שֶׁתֶּחְפָּץ - אוֹתָהּ שֶׁשּׁוֹכֶבֶת לֶעָפָר, וְיִהְיֶה רְצוֹן הַמֶּלֶךְ בָּהּ. אַשְׁרֵי מִי שֶׁיִּזְכֶּה לְאוֹתוֹ דּוֹר. אַשְׁרָיו בָּעוֹלָם הַזֶּה וְאַשְׁרָיו בָּעוֹלָם הַבָּא.

מכתבים שהתקבלו במערכת ותגובות שנתנו על המוות הקליני
א. לכבוד האדמו"ר שליט"א
מה שראה נתן - המיליונים שימותו- הם כנראה הערב רב!!!

כי כל יהודי אמיתי ינצל בסוף!!!

כמו שהוא אמר - שגם מי שיצעק לה' ברגע האחרון - הוא ינצל!!!

והצדיקים אמרו כי יהודי אמיתי ינצל, לא תלך שום נשמה יהודית לאיבוד!!!

האריז"ל והדברי חיים - רוב הדור מהערב רב!!!!

אז רק הערב רב ימותו!!!

ב. לכבוד האדמו"ר מהאלמין שליט"א

הנער בן 15 -

בן י"ה. הזוהר אומר - בינה = בן י"ה. ובינה היא תשובה כידוע. אז הנער בן 15 גרם לעשרות אלפי בעל תשובה!!!

ראיתי בתגובות לסרטון עשרות אנשים שמבקשים שרוצים לחזור בתשובה!!! וגם הרבה אלו שכתבו שהם התחזקו מזה!!!

בדקתי ומצאתי שיש כבר מיליון צפיות!!!

עם ישראל - עם קדוש! ורוצה לחזור בתשובה!!!

ובסוף כל יהודי אמיתי יחזור בתשובה, והערב רב ימותו!!!

ולא ידח ממנו נידח.

הערב רב גם ברגע האחרון - לא יעשו תשובה, וינסו להתחבאות - אבל לא יעזור להם מאומה - הם ימותו בסוף!!! (על פי מה שאמר הנער).

ומי שישוב ויצעק לה' (גם ברגע האחרון) - ינצל!!! (כך אמר).

והיה כל אשר יקרא בשם ה' ימלט, כי בהר ציון ובירושלים תהיה פליטה, ובשרידים אשר ה' קורא!!! (יואל ג).

מצודת דוד > כל אשר יקרא בשם ה' ימלט. ר''ל הקוראים בשם ה' המה ימלטו מן הצרה הבאה על העכו''ם : כי בהר ציון. ר''ל כי הפליטה תהיה בהר ציון לבד כמו שהבטיח ה' וגם שם לא לכולם כי רק בהנשארים המבוררים שבהם אשר כל א' מהם קורא אל ה' וצועק אליו ומשים בו בטחונו:

תגובות שנתנו לסרט מוות קליני של נתן
ג. וואו זה אמיתי!!! העולם נגמר!!! כולנו חייבים לחזור בתשובה!!! (מיכאל)
זהו אני חוזר בתשובה!!! אני מתחיל לשמור שבת!!!!
ד. איך מתחילים לעשות תשובה, מאיפה להתחיל??? (יצחק)
ה. ממש מפחיד!!! על כל עבירה נותנים דין וחשבון, זהו אני לא עושה עבירות יותר!!! (שמריהו)
ו. תודה רבה! יש לכם הרבה זכויות לחיזוק של כולם (יהודה)
ז. אשריכם אתם מזכים את עם ישראל להבין כמה חשוב לחזור בתשובה! בבקשה תפיצו את הסרט הזה של הנער שעבר מוות קליני וחזר. הלוואי וזה יגיע לכל העולם ויעורר רבים בבת אחת. חייבים לעורר את כל עם ישראל כולו ולהתפלל ולזעוק לה' שיבטל את כל הגזירות הרעות מעלינו, שיהפוך את כל העוונות לזכויות, שישמור עלינו.שנזכה לעשות תשובה שלימה ושתבוא הגאולה ברחמים רבים ובששון ובשמחה.
אם כולנו נתאחד מיד ונעשה תשובה מכל הלב הכל יהיה הרבה יותר טוב לכולנו.. גם כל מי שקורא פה באתר שישתדל לעורר את עם ישראל בבקשה. כולנו צריכים להמשיך ולהתעורר ולהשתדל לעורר אחרים כדי שכל עם ישראל כולו יזכה שהגאולה תבוא לנו בטוב וברחמים כמה שיותר..
צריך לתלות פוסטרים ענקיים במקומות ציבוריים, להסתובב עם רמקולים, לחלק דיסקים ועלונים לזיכוי הרבים, וכדומה בדיוק כמו שהצדיק הקדוש רבי אמנון יצחק עושה, ממנו יראו וכן יעשו, לספר לכולם לכל היהודים שהגיע זמן הגאולה וחייבים כולנו להתאחד באהבת חינם ולעשות תשובה דחוף!! לעסוק בתורה ובגמילות חסדים. (אנונימי).
ח. נכון!!! חייבים לעורר את כולם!!!
להסתבוב עם רמקולים וכו' !!!
אין זמן!!!
ובמיוחד להתחזק בקדושה ובטהרה, (שמירת העיניים והמחשבה והברית) ובצניעות!!! (הראל).
ט. אם יש אפשרות להוציא את הסרט הזה בדיסק צרו איתי קשר במייל אני מעוניינת להפיץ אותו. תודה !(אור).
י. התחזקתי!!! הלוואי שה' ישמור את כל היהודים!!! אני מפחדת על המשפחה שלי!!! (תמר).
יא. מאד מחזק, עורר אותי לתשובה!! הגאולה קרובה כל כך! תתכוננו עם ישראל, תתכוננו!! (איציק).
יב. אוי ואבוי! מה שהוא אמר על הבשר! גם מה שכתוב "כשר" זה טרף, אז כבר אי אפשר לאכול שום בשר!!! (מ. ש.).
המשך סיפור המוות קליני
עדות משמיים - הבשר הטרף!!!
גם מה שמוצג בשוק כ"כשר" הינו "טרף למהדרין"!!! (בגימטריא "בהכשר הבד"ץ")

הרב רמי לוי: אם אתה היית יודע, ומביאים לך בשר - אומרים לך הבשר הזה טרף , נבילה. היית אוכל? לא היית אוכל!
עכשיו בשניה הזאת שהראו לך את כל החיים דבר דבר, הראו לך גם מה נכשלת בשגגה, נכשלת גם בבשר טרף? נכשלת במאכלות אסורות?
נתן: אני יודע בוודאות, כן!
הרב רמי לוי: אבל כל מה שנכנסת ואכלת ידעת פה זה לא טרף, מותר לאכול?
נתן: כן!
הרב רמי לוי: ובכל זאת יש שם טריפות ונבילות?
נתן: בכל זאת, כתוב 'כשר'. ובכל זאת.
הרב רמי לוי: כתוב 'כשר', אבל יש שם בשר טריפות ונבילות. ובעולם העליון מראים שכל האכילה הזאת היתה - היה מקרים של טריפה ונבילה.
נתן: כן, אבל לא הכל....
הרב רמי לוי: אבל היה מקומות שלא [היה כשר].

אחד מהקהל: הם גם צעקו "רשע רשע".
נתן: הכל, כל עבירה ועבירה.

כשוגג - כמזיד

אחד מהקהל: אבל זה היה בשגגה!!!
הרב רמי לוי: כן רבותי, זוהי גם עצת היצר הרע 'שגגה, שגגה', - [אבל] גם מי ששותה רעל בשגגה - הוא מת. אתם יודיעם את זה גם מי שנופל מהגג בשגגה הוא מגיע לאורטופדית מהר מאד. והוא לא יכול להגיד לרופא שגגה שגגה , נפלתי מהגג בשגגה! אחרת גם יכניסו אותו לגיהנם בשגגה!, רק בשגגה, שם יעשו איתו מדה כנגד מדה.
עד כאן דברי הילד והרב רמי לוי שליט"א
הסכמת הרבנים שליט"א
תגובת הרב המקובל רבי יוסף שני שליט"א נכד החכם מנחם מנשה בעל אהבת חיים זיע"א
"דברי הנער נראים כנים ואמיתיים ולא מבויימים כמו שטוענים המשמיצים"
נשאלתי לחוות דעתי בענין הדברים שנאמרו בבית הכנסת בירושלים בחול המועד סוכות על ידי רב שאני לא מכיר ונער בן 15 שעבר מות קליני וסיפר על בי"ד של מעלה ועל העתיד הקרוב בנושא הגאולה.

לאחר עיון, דברי הנער נראים כנים ואמיתיים ולא מבויימים כמו שטוענים המשמיצים אבל יש להבין שמדובר בנער בן 15 שמספר את הדברים מזוית ראייתו וללא ידיעה והכנה מוקדמת וכמי שמכיר את נושא הראיה הרוחנית מקרוב אני משוכנע שספורו של הנער אינו מכיל אפילו עשרה אחוז ממה שראה ואין הדברים סדורים בפיו כהווייתם אלא קטעים קטנים ומעורבים מתמונה גדולה ומורכבת. אפילו מבוגר ובקי בדבר לא יצליח לבטא את הדברים על בוריים וכל שכן נער צעיר שהכל נחת עליו באופן מפתיע.
דוגמא לכך שדבריו כנים וללא הכנה מוקדמת ושזוית ראיית הנער אינה שלמה ומדוייקת אפשר להביא מכך שבתיאורו על בית דין של מעלה ציין שהצד הטוב היה בשמאל והצד הרע בימין כשהאמת היא להיפך בכל תיאורי המתים הקליניים האחרים
"אין לי ספק שההשגחה זימנה את הדברים כדי שעם ישראל ישמע ויתעורר ויתכונן לגאולה"
וכפי המקובל בידינו שהימין הוא החיובי והשמאל הוא השלילי, אבל הילד אמר את האמת מזוית הראייה שלו ששמאל שלו היה החיובי כי הוא הימין של בית הדין שממולו וזו דוגמא גם להוכחה שלא הוכן מראש וגם לדבריו האחרים שזוית ראייתו אינה מדוייקת. ושמתוך שפע הדברים שראה עורבבו דברים והושמט ממנו סדרם וכיצד יתגלה המשיח .
אין לי ספק שההשגחה זימנה את הדברים כדי שעם ישראל ישמע ויתעורר ויתכונן לגאולה. עד כאן
ובשיעור אחר - הגיב לרבנים שאומרים שזה שטויות ואסור להפחיד את העם, ואף אחד לא ימות וכו' כי מספיק שהעם בפחד זה כבר זכות , ועם ישראל הוא העם הכי צדיק בעולם וכו' וענה תשובות לרבנים האלה. ואמר שהפחד לא יציל אותנו מהאסונות רק צריכים הכל לעשות תשובה!!!
הגאון הצדיק הרב דב קוק שליט"א אישר את הפצת הסרט ובו עדות ממוות קליני של הנער נתן על עניין גוג ומגוג, ואמר שזה טוב ומצווה להפיצו. (בחגוי הסלע)
וכן הגאון רבי יעקב אדלשטיין שליט"א וכן רבי יוסף מזרחי שליט"א

שי דיבו כהן

בנה לך תיבה – על התיבה הפנימית שבתוכנו

הזמר והיוצר שי דיבו כהן, בטורו על פרשת השבוע על המבול, הנח שבתוכנו והתיבה שצריך לבנות לו כדי שנגיע "לנח" הפנימי

כ״ח בתשרי ה׳תשע״ו

לאחר שהקב"ה רואה "כי השחית כל בשר את דרכו על הארץ" הוא מחליט לטהר את העולם וכך ליצור מקום טוב יותר שיכולה להתקיים בו מנוחת הנפש. לכן מסופר על נח ששמו מבטא את עניינה של המנוחה וכפי שמפרשים זוהי מנוחת הנפש - "נייחא דרוחא". הטיהור של העולם נעשה על ידי המבול ממש כמו פעולת המקווה שמטרתה לטהר את עולמנו הפנימי ולהביא איתה התחדשות בכל יום ויום.

נח מוצג בתורה כאיש תמים וכצדיק בדורו ולכן בחר בו ה' להיות זה שיבנה את התיבה שדרכה יוכל להתחדש העולם לעולם חדש, ומנח ובניו תתחדש האנושות כולה. עולה השאלה, כיצד יכול להיות שנח מייצג מנוחה אם הוא היה צריך לעבוד כל כך קשה בבניית התיבה ווכן להשקיע רבות בניסיון להזהיר את בני האדם שיעשו תשובה כדי למנוע את רוע הגזירה?

התשובה לכך היא שדרך העבודה עצמה יכול האדם להגיע למנוחת הנפש. כאשר בעבודת ה' אנחנו בעצם נתקלים בקשיים שמעכבים אותנו ועל ידי ההתגברות עליהם אנו מגלים את ניצוצות הקדושה שבסופו של דבר עוזרים לנו לעבוד את ה' בשמחה וממקום של פנימיות הלב. זוהי הרי מהות התשובה שכל אחד מאיתנו צריך לעשות, גיוס כל הכוחות הטבעיים שבנו על מנת שישרתו את הדרך שמתעלה מעל הטבע והיא ההתקרבות אל ה' וגילוי אלוקות במקומות הכי תחתונים. לרוב אנו נוטים לחשוב שהמנוחה היא חוסר מעש, אך לא מדובר פה בבטלה אם כי בביטול, ההבדל בין השניים הוא עצם העניין והוא זה שיגרום לנו למצוא את מנוחת הנפש בכל רגע ובכל יום, זו הדרך להתחבר אל רצון ה' וגילוי אלוקות בעולם, דווקא דרך העבודה!

נח היה דור עשירי למין האנושי וכך מסתמן לו שלב חדש שמגיע בעולם, שלב של טיהור שבזכותו ה' נותן הבטחה שלא יהיה מבול נוסף, מי המבול נקראים מי מנוחה וזאת משום שאנו לא צריכים להיבהל מהמים הרבים שבאים לשטוף כי יש ביכולתנו להפוך אותם למי מנוחה שבזכותם לאחר סוף המבול, כאשר האיש התמים שבתוכנו ישרוד את המבול, ה' יכרות איתנו ברית ל"דורות עולם". כיצד נוכל להציל את החלק הזה התמים שקיים בכל אחד מאיתנו ? על ידי בניית התיבה!

בניית התיבה דורשת עבודה והשקעה מרובה, מלבד בניית התיבה אנו נדרשים גם להאמין שהסביבה שלנו תעשה תשובה ובכך ימנעו כל מיני גזירות רעות ולא נצטרך בכלל להשתמש בתיבה, אך עדיין אנו מצווים לבנות לעצמנו תיבה שתציל אותנו במקרה הצורך והיא ההגנה על הקיום האלוקי בחיינו.

על דרך זו נאמר - פיקח הוא מי שנחלץ מצרה שחכם נמנע ממנה מלכתחילה, אך עלינו להיות גם פיקחים וגם חכמים ולהיות מוכנים להגן על האמת התמימה ועל קיום האנושות כולה בזכות דרך התורה והמצוות שיביאו גאולה לעולם. וכך בכל פעם שהתיבה שבתוכנו תציל אותנו נוכל לראות את המראה שנח ראה כשיצא מהתיבה לאחר המבול – "ראה עולם חדש", ואז ה' נתן את הקשת כהבטחה שלא יהיה מבול נוסף והקשת היא השתקפות כל גווני הצבעים באור שלרוב אנחנו לא מסוגלים לראות בו את הצבעים מרוב שהוא בוהק וחזק, אך לאחר חורבן והרס כאשר אנחנו נמצאים במקום של ביטול וכניעה לקב"ה כל הצבעים יוצאים ויוצרים קשת בשמיים שמסמלת את העולם החדש שהתחדש על ידי התיבה שבנינו והיא זו שהצילה את התמימות שלנו בעבודת ה'.

ישנם המון סודות גם באופן שבו ה' ציווה על נח לבנות את התיבה שבנויה תאים-תאים, עם ציפוי זפת מבחוץ, אורכה שלוש מאות אמה, רוחבה חמישים אמה, גובהה שלושים אמה, מבנה התיבה הולך וצר כלפי מעלה ובקצה העליון גג ששטחו אמה על אמה. בתיבה שלוש קומות כאשר הקומה העליונה מיועדת למגורי אדם. באופן כללי בפרשה ישנם המון דיוקים מספריים שמצויים בהם סודות קבליים מדהימים כמו העובדה שנח היה דור עשירי למין האנושי ולאחר המבול חלפו עשר דורות עד לאברהם אבינו שגם הוא מציין מעבר לשלב נוסף בקיום דרך ה' בעולם. בניית התיבה אורכת 120 שנה כמניין חיי האדם כדי לאפשר תשובה, שבעה ימים לפני המבול קורא ה' לנח ומצווה עליו להתארגן ולהיכנס לתיבה, בעלי החיים נכנסו שבעה-שבעה מכל מין זכר ונקבה, המבול ארך 40 יום שמזכיר לנו את ה- 40 שנה שהלכנו במדבר ועוד ועוד מספרים שמציינים את מעגלי האלוקות שדרכם יורדת חכמת ה' לעולם ומטרתה גילוי אלוקות נשגבת בעולמות התחתונים.

ביום שבת שגם הוא מציין מנוחה אנו מגלים את התיבה שאנו עמלים בבנייתה במהלך כל השבוע, בשבת הקודמת "שבת בראשית" התגלה בפנינו על ידי קריאת מעשה בראשית - בריאת העולם, כוח עליון שבורא עולם, כוחו ועוצם ידו של הקב"ה שאין עוד מלבדו והכל שלו ובזכותו. בשבת הבאה עלינו לטובה בקריאת פרשת נח אנו מגלים את כוח העבודה בפועל, את הפעולות שנדרשות מאיתנו אל מול הבורא. לא תמיד זה סיפור קל למצוא כוחות בעבודת ה' ולהמשיך ולנוע מתוך שמחה וחיות בעבודת ה', אך חיבור שני הכוחות האלו, העליון והתחתון, הם הסוד לקיומנו, הגוף אחד שהוא כלי של שלום לשכינתו של הבורא יתברך. בעזרת השם שנמצא את הכוח הזה אחד בשני ויחד נוכל לנוע גם בכח עליון וגם בפועל תחתון ועל ידי זה למצוא את נח, את מנוחת הנפש.

תשע"ו, תהיה שנה שהיהודים בישראל ומחוץ לישראל, וכל העולם כולו, ירגישו, יבינו, ידעו, יראו וישמעו שיש גאולה

היהודים שנרצחו הי"ד היו טהורים, קדושים וצדיקים והם מגינים ומכפרים על הדור. עם ישראל צריך 'ונשמרתם מאוד לנפשותיכם'! עם ישראל צריך להבין שאסור לנו להאמין בגויים! סביבות ירושלים ועוד מקומות, מלאים בגויים מחבלים שרוצים לפגוע בעם ישראל, תוכניותיהם לא יתקיימו. יהודי צריך להיות ערני, כל הזמן עם היד על הדופק, לא להאמין לגויים. יהודים יקרים, לא להתגרות ולא להתקרב למקומות מסוכנים שיש בהם גויים מסוכנים, הם אכזריים ולא מבחינים בין יהודים, "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם".

כ״ה בתשרי ה׳תשע״ו

מסר מפי הרב ניר בן ארצי שליט"א
לפרשת בראשית תשע''ו
נמסר ביום רביעי, כ"ד בתשרי תשע"ו (7.10.15) | 9:00

אבא בשמיים מנהיג העולם, בורא העולם, מכוון את העולם בשנה החדשה, שנת תשע"ו, לתת לכל מדינה ומדינה ולכל מקום ומקום בעולם, את מה שמגיע לו. החיים והמוות בידי בורא עולם, אך ורק בידי בורא עולם ולא בידי אף אדם או מגלי עתידות, כי הם מדמיינים. הגשם בידי בורא עולם, הלידה בידי בורא עולם, הזיווגים בידי בורא עולם, הפרנסה בידי בורא עולם - באלה בורא עולם שולט ישירות, לא מלאכים, לא בני אדם ולא אף אחד. הבחירה החופשית בידי האדם והעולם כולו בנוי מידה כנגד מידה. אם לא יבינו שהעולם בנוי מידה כנגד מידה – יסבלו לחינם. כל מה שעושים בעולם הזה, אדם, ארץ או מדינה, כך מקבלים בחזרה. עושים טוב - מקבלים טוב, עושים רע - מקבלים רע, גונבים - יגנבו מהם, נותנים מעשר - יתעשרו, יתנו צדקות - צדקה תציל ממוות. לכן אסור לאדם להתלונן או להתמרמר כלפי שמיים.
בראש השנה היה חג נפלא ליהודים, התקבלה תפילתם אצל בורא עולם. בעשרת ימי תשובה חזרו עשרות אלפי יהודים בתשובה. יום הכיפורים היה חג מיוחד, חג מיוחד ומיוחל. רוב רובם של היהודים צמו והתפללו. עבר יום הכיפורים - שמחה בשמיים ובארץ, סוכות עבר - שמחה בשמיים ובארץ, גם הושענא רבא, שמחת תורה וההקפות עם ספרי התורה - שמחה בשמיים ובארץ. כל תפילות עם ישראל, הסליחות ותפילות החגים, התקבלו בשמיים באהבה גדולה לריבונו של עולם.
אל דאגה עם ישראל, הקדוש-ברוך-הוא מברך את כל עם ישראל בטוב, פותח להם שערים. יש ענן אש מגן על גבולות ישראל. עברנו את סוכות ושמיני עצרת, הורדנו את הבדים והסכך מהסוכה, אמרנו 'משיב הרוח ומוריד הגשם' - והגיע החורף בדיוק בזמן, יותר מ'בדיוק'! זה שהגשם בא בזמן, מראה את אהבתו של הקדוש-ברוך-הוא לבניו עם ישראל, מדבר איתם דרך הגשם, מדבר דרך הניסים והנפלאות שעושה בעם ישראל ומה שעושה בעולם כולו לטובת עם ישראל. נותן לעם ישראל הכל בעיתו ובזמנו, לא מחסיר כלום ממדינת ישראל. הכלכלה מבורכת, ארץ הקודש מבורכת, היהודים מבורכים - הכל טוב מאוד בישראל. בישראל יש הכל: נוף, אדמה טובה, ים טוב וטהור, הכל טוב בישראל, הכל בעיתו. הכל יש בישראל, לא צריך לחפש כלום מחוץ לארץ ישראל, חבל על הכסף, הנוסעים לחו"ל מבזבזים כסף לחינם, אין בזה ברכה.
מי שמשקיע כספים בחו"ל אין לו ברכה. הברכה בארץ ישראל, בהשקעות בנדל"ן, חקלאות וכל דבר אחר. היהודים באירופה וארצות הברית: עכשיו הבנתם שאתם צריכים לברוח משם?! תברחו משם בבקשה, תבואו לארץ הקודש! אל תחכו כדי לבדוק אם הקדוש-ברוך-הוא צודק או לא צודק, חבל לכם, אף אחד לא ניצח את הקדוש-ברוך-הוא.
היהודים שנרצחו הי"ד היו טהורים, קדושים וצדיקים והם מגינים ומכפרים על הדור. עם ישראל צריך 'ונשמרתם מאוד לנפשותיכם'! עם ישראל צריך להבין שאסור לנו להאמין בגויים! סביבות ירושלים ועוד מקומות, מלאים בגויים מחבלים שרוצים לפגוע בעם ישראל, תוכניותיהם לא יתקיימו. יהודי צריך להיות ערני, כל הזמן עם היד על הדופק, לא להאמין לגויים. יהודים יקרים, לא להתגרות ולא להתקרב למקומות מסוכנים שיש בהם גויים מסוכנים, הם אכזריים ולא מבחינים בין יהודים, "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם".
בעולם כולו יימשכו פעילויות איתני הטבע. רוחות, סופות, גשמים, קרח, חום, רעידות אדמה, התפרצויות הרי געש, ימשיכו להכות בעולם כולו, גם סכסוכים בין מדינות ובתוכן ימשיכו חזק. ובארץ ישראל הקדושה והטהורה – הכל טוב ויהיה הכל טוב, יהיה הכל טוב שבטוב! מבטיח בורא עולם שבמדינת ישראל יהיה רק טוב וטוב, אין ליהודים שגרים במדינת ישראל מה לדאוג.
ממשלת ישראל, לא להיות בשאננות ולא לחכות ל'מה יגידו בעולם'.
צבא-הגנה-לישראל בגבול הצפון להיות דרוכים גם עם מטוסים, וחס שלום, חס ושלום, חס ושלום, בשום אופן ובשום מצב, לא להיכנס רגלית לצפון. להיות עם היד על הדופק, נעשה את השתדלות שלנו - ובורא עולם יעזור!
רוסיה רוצה לשלוט במזרח התיכון. רוסיה אומרת לארצות הברית 'נכשלתם, אל תתערבו'. רוסיה אומרת להם לא להתערב, ואם תתערבו - יעלה לכם ביוקר!
ארצות הברית ב'רגליים קרות' מול רוסיה, במבוי סתום מול האיום של רוסיה. כל זה קורה כי הם עשו כביכול שלום ואחדות עם איראן, שם התסבוכת שלהם.
איראן ממשיכה עם הרוסים, מקבלת מהם נשק ותחמושת. ארצות הברית ממלאה אותה בכסף, פוחדת שתתחבר סופית לרוסיה.
יהודים יקרים, גוג ומגוג זה בחו"ל – לא במדינת ישראל! שלא תתבלבלו ושלא יבלבלו אתכם. מי שאומר דבר אחר מנחש ומשקר.
דאע"ש רוצה לשלוט בעולם, דאע"ש זה גם כן גוג ומגוג, נכנס בתוך הערבים ומשגע את העולם.
חמאס, פלסטינאים, ג'יהאד ואבו מאזן לא רוצים שלום. הם רוצים לפגוע ולהרוס את מדינת ישראל אם בנשק חם או נשק קר.
הקדוש-ברוך-הוא לא ייתן להם להרוס את המדינה שלו ואת העם היהודי, שבזכותו חי כל העולם.
סוריה, אזרחים ממשיכים לברוח והיא תמשיך להיהרס.
אירופה תמשיך להתמלא פליטים גם מוסלמים ובסוף המוסלמים יישלטו באירופה. 'גוג ומגוג' גדל ומתקדם באירופה ובעוד מקומות בעולם.
ירדן עדיין מחכה, מסובכת עם עצמה ומחכה למילה של ארצות הברית.
במצרים בלאגן גדול, לא השתנה כלום.
תורכיה עסוקה מאוד, הכל שם מעורבב דאע"ש ותורכים - הכל מסובך.
המזרח התיכון, אירופה וכולם, לא יודעים מה יילד יום, גם ארצות הברית. כולם מבולבלים בגלל שהרוסים מפציצים בסוריה. כל העולם מחכה לראות מה יילד יום. הכל נעצר, קפוא, כולם פוחדים שתהיה מלחמת עולם שלישית עם האטום - לא תהיה מלחמת עולם שלישית עם האטום!
מדינת ישראל אין לה שום פחד מרוסיה ומאף מדינה בעולם, יש לה כבוד גדול עם רוסיה והקדוש-ברוך-הוא נמצא עם מדינת ישראל. כל יהודי חייב לקיים את עשרת הדיברות ולהאמין בתהליך האלוקי.
בשנה הזאת תשע"ו, כל מי שמנסה להילחם נגד מדינת ישראל, נלחם ישירות עם הקדוש-ברוך-הוא, ואף אחד לא יכול לנצח את הקדוש-ברוך-הוא. הקדוש-ברוך-הוא יכול, באלפית שנייה, למחוק ארץ שלמה בכדור הארץ, עם מיליארד בני אדם.
יהודים יקרים, תשמרו על ילדכם מהתבוללות, תשמרו על ילדכם משתייה חריפה, תשמרו על ילדכם מהימורים.
יהודים במדינת ישראל, אנחנו בשנה טובה ומבורכת, אנחנו בדרך הטובה, הכל מתקדם במדינת ישראל בדרך הטובה ביותר! תמשיך להיות שנה טובה ומבורכת. הקדוש-ברוך-הוא מכניס בנו אמונה שנאמין בו.
השנה החדשה תשע"ו, תהיה שנה שהיהודים בישראל ומחוץ לישראל, וכל העולם כולו, ירגישו, יבינו, ידעו, יראו וישמעו שיש גאולה של היהודים בארץ הקודש ובעולם, ויש מלך המשיח שהוא בן-אדם, דרכו מכוון הקדוש-ברוך-הוא את העולם בסתר, בסתרי סתרים ובזמן הקרוב ביותר - בגלוי מול כל עיני ישראל ומול כל העולם!

באדיבות: אתר "תאיר נרי"

סגולות נפלאות לחג הסוכות- ע"י מצות ישיבה בסוכה, מושך האדם ברכה וקדושה לדירה שלו לכל השנה

בזכות קיום מצות סוכה, זוכה להיפטר מכל המחלות והייסורין. שנאמר (תהילים כז,ה): "כִּי יִצְפְּנֵנִי בְּסֻכֹּה בְּיוֹם רָעָה יַסְתִּרֵנִי בְּסֵתֶר אָהֳלוֹ". ורמז לדבר בדברי חז"ל (סוכה כה,ב): "המצטער פטור מן הסוכה". ופירשו בדרך רמז: המצטער – נפטר מצערו על ידי הסוכה. (אביעה סגולות עמ' 335).

י״ט בתשרי ה׳תשע״ו

בחג הסוכות מרבים בשמחה! אנו נמצאים בסוכה כמו תחת החופה והשכינה עוטפת אותנו.

יש שנוהגים לנשק את קירות הסוכה שהם כנגד מידת הרחמים.
מי שתמיד בצער ויסורים הסוכה היא סגולה למחלוקת.
יש ללמוד מסכת סוכה.
מצוות סוכה היא סגולה אריכות ימים.

מומלץ לתלות בסוכה שמן זית ולהשאירו עד סוף החג שישאב את כל קדושת האושפיזין ובשמן זה סגולה עצומה להדליק נרות חנוכה, וכן לתלות בסוכה שני בקבוקי יין שאחד מהם יהיה כשר לפסח, ולהשתמש ביינות בליל הסדר ובסעודת פורים - חיבור בין קודש לקודש.
טוב לתלות חיטה ושעורה עד סוף החג ולאחר מכן להשתמש בהם לחמין של שבת.
אפשר לתלות אתרוגים ולאחר סוכות לעשות מהם ריבה ולהשתמש בה בטו` בשבט: סגולה לזרע בר קיימא וללידה קלה.
אפשר לתלות צנצנת של דבש ולהשתמש בה בחג שבועות -"חלה ודבש תחת לשונך" (שיר השירים).

סגולות לזרע בר קיימא:
מומלץ לתלות רימונים בסוכה.
לתלות שבעה רימונים בשבע סוכות של רבנים, ולאחר חג סוכות לעשות מיץ מהרימונים האלה ומהכמות הזאת מחלקים למספר נשים לשתות.

טוב לתלות בסוכה תפוחים ולאחר סוכות לאכול אותם: סגולה לרפואה שלמה.
כל יום צריך להדליק נר לאחד מהאושפיזין של אותו היום!

(כל הזכויות שמורות לבית הכנסת "סיני" - מתוך החוברת "ישועות מסיני")

סגולות חג הסוכות

א. קדושת חג הסוכות מסוגלת לנטוע בלב האדם תקיפות ועוז להתייצב נגד היצר הרע, שיוכל לעמוד כנגדו בקשרי מלחמה כל השנה. (אביעה סגולות עמוד 336).

ב. סגולה חשובה להתפלל בחג הסוכות על הפרנסה, כיון שבחג זה הקב"ה משפיע שפע פרנסה לכלל ישראל. ולכן נקרא "חג האסיף", לפי שבחג זה אוספים שפע הפרנסה לכל השנה כולה. והטעם, שאמרו בשם תלמידי האר"י ז"ל, שהעצבות מזיקה לפרנסה, ובהיות שחג הסוכות הוא חג השמחה כמו שכתוב: "והיית אך שמח", לכן אנו זוכים בחג זה לפרנסה. (שם).

סגולות הסוכה

א. בזכות קיום מצות סוכה, זוכה להיפטר מכל המחלות והייסורין. שנאמר (תהילים כז,ה): "כִּי יִצְפְּנֵנִי בְּסֻכֹּה בְּיוֹם רָעָה יַסְתִּרֵנִי בְּסֵתֶר אָהֳלוֹ". ורמז לדבר בדברי חז"ל (סוכה כה,ב): "המצטער פטור מן הסוכה". ופירשו בדרך רמז: המצטער – נפטר מצערו על ידי הסוכה. (אביעה סגולות עמ' 335).

ב. על ידי מצות סוכה זוכה האדם להשגת הדעת, כמו שנאמר (ויקרא כג, מד): "למעןידעו דורותיכם". והכוונה, שע"י הדעת יבין כיצד עליו לעבוד את הבורא יתברך. (שם עמוד 336).

ג. שינה בסוכה זה תיקון למי שלא ישן במשך השנה בקדושה. (שם עמוד 337).

ד. על ידי הישיבה בסוכה אדם שואב שמחה לכל השנה כולה, לכן ישתדל כמה שיותר לשהות בסוכה. וכמו שכתבו תלמידי הבעש"ט זצ"ל, שמחג הסוכות אנו שואבים שמחה לכל השנה כולה, שהרי חג הסוכות הוא "חג שמחתנו". (שם).

ה. על ידי מצות ישיבה בסוכה, זוכה אדם למשוך חירות לו ולבניו עד עולם. וזה בתנאי שלא ידבר דברים בטלים בתוך הסוכה. (שם עמוד 338).

ו. ע"י מצות ישיבה בסוכה, מושך האדם ברכה וקדושה לדירה שלו לכל השנה. (שם).

סגולת ארבעת המינים

א. סגולה להניח את הלולב קשור עם ההדס והערבה על גבי פתח החדר שיישן בו, ולהשאירם מונחים שם עד ערב פסח. ובערב פסח משליכים אותם במדורת שריפת החמץ ובתנור של אפיית המצות. (כה"ח תרס"ד,ס). ובספר "סדר היום" כתב לשמור במקום מיוחד בבית כל ארבעת המינים שבירכו עליהם, ולא לזורקם ח"ו, וזו סגולה להינצל מכל צרה.

ב. סגולה נפלאה לקנות ארבעת המינים יפים, והעושה כן – זוכה לבנים צדיקים ובעלי תורה, וזוכה הוא ובניו לחיי העולם הזה והעולם הבא, אם אינו עושה כן לשם גאווה.(מועד לכל חי כג, קכח. באה"ט תרמה, ט).

ג. סגולה לאריכות ימים – לברך על הלולב. והרמז: "לולב" בגימטריא "חיים". (אביעה סגולות עמוד 289).

ד. נוהגים לברך במשך השנה את ברכת הבשמים שבהבדלה על ההדסים של ארבעת המינים. (שו"ע רצז,ד ובמ"ב שם).

סגולות הערבות של "חבטת ערבות"

א. סגולה לזכות בזרע של קיימא, לבשל את הערבות שעשו בהן חבטת הערבה בהושענא רבא, וישתו בני הזוג העקרים את המים האלו. והרמז, "ערבה" בגימטריא "זרע". (ליקוטי מהרי"ח עניני סוכות).

ב. עלי הערבות של "חבטת הערבה" מסוגלים לשמירה בדרך. (מקור חיים סימן תרס"ד).ולכן ייקח קצת מהערבות עמו כשהולך לדרך, או שיידע בבירור מקום הנחת הערבות בביתו, ובשעת הסכנה בדרך ח"ו ייזכר מקום הנחתם, וינצל מהסכנה. (מועד לכל חי כד,יח). וכדאי לכל אדם להשים ברכבו קצת מעלי הערבה (ספר המידות ערך דרך,ו).

ד. מסופר על רבינו מאיר שמחה הכהן זצ"ל, מחבר ספר "אור שמח", שהיה נותן משיירי ערבה שלו לחיילים יהודים שגייסום לצבא במלחמת העולם הראשונה, וידוע מפי עדים נאמנים כי כל מי שנטל ממנו ערבות אלו ניצל בניסים גלויים, וכולם חזרו לבתיהם בריאים ושלמים. (לבוש יוסף, מועדים עמוד רלד).

ג. סגולת הערבות של חבטת ערבות להסיר פחד מהאדם. (ספר המידות לרבי נחמן מברסלב עניין הפחד,טז). ומי שמבהילים אותו חלומות רעים, יניח הערבות מתחת לכר שישן עליו, ויועיל לו. (כה"ח תרס"ד,ס בשם יפ"ל). ובספר התניא כתב, מנהג כשר להניח הערבות אחר "חבטת ערבות" סמוך לראש מיטתו לחבוב מצווה. (כה"ח שם).

סגולת האתרוג

א. סגולה נפלאה לאישה בהריון שיהיה לה הריון קל, ושתלד בקלות, שתנשוך את הפיטם של האתרוג שבירכו עליו בחג הסוכות, תיתן צדקה, ותתפלל לה' שתלד ולד בר קיימא בקלות ולא בצער לחיים טובים ולשלום. אמנם אסור לעשות כן ביום הושענא רבה, אלא יש להמתין עד אחרי שמחת תורה. (חזו"ע סוכות עמוד תמט).

ב. .נוהגים לעשות ריבה מהאתרוג שבירכו עליו בחג הסוכות, ואוכלים ריבה זו בט"ו בשבט עם שאר הפירות שנוהגים לאוכלם בט"ו בשבט. (כה"ח תרס"ד,ס).

ג. סגולה נפלאה לאישה בהריון שתאכל ריבה זו. כמו כן אישה שמתקשה בלידה – סגולה שתאכל מהריבה הזאת בשעת הלידה, ותלד בקלות ללא צער, ויצא העובר בריא ושלם לחיים טובים ולשלום. (שם).

ד. אכילת האתרוג אחרי חג הסוכות הוא סגולה לחולי לב, שיהיה להם לב בריא וחזק.(סגולות ישראל).

ה. סגולה בדוקה ומנוסה לאישה עקרה שתאכל מהאתרוג שבירכו עליו בסוכות, ובעזרת השם תזכה לזרע של קיימא.

כתב מרן הגאון רבינו עובדיה יוסף שליט"א (חזון עובדיה סוכות,תנ): "ואני יודע מעשים, שהאתרוג שברכתי עליו בימי החג ויצאתי בו ידי חובת המצווה, חילקוהו בני ביתי לנשים חשוכי בנים, אחר שמונה שנים ושתים עשרה שנה מנישואיהם, ונתנו לכל אחת חתיכה מן האתרוג, ובאותה שנה נפקדו בבנים ובבנות לחיים טובים ולשלום".

וכן מספר בספר לבוש יוסף (עמוד רלח) סיפור ממקור ראשון: "סיפר אברך יקר שלא זכו הוא ואשתו לפרי בטן כעשר שנים. יום אחד השתתפו בטקס ברית מילה שבו היה מרן רבינו עובדיה יוסף שליט"א סנדק, כשראה הרב את האברך אמר לו: "בא אל ביתי לאחר מכן, כי יש לי משהו להעביר לך". והנה כאשר פנה אל מרן שליט"א קבל ממנו חלק מאתרוגו שבירך עליו בחג סוכות, ואמר לו: "תאכלו מאתרוג זה ובעזרת השם תפקדו בזרע של קיימא". והנה זה פלא לאחר חודש ימים נפקדה אשתו ונולד להם בן זכר בשעה טובה ומוצלחת וקראוהו בשמו של מרן שליט"א".

ואני מכיר אברך יקר בן משפחתי שלא נפקד במשך עשרים שנה, ובאותה שנה שהוא ואשתו אכלו מהאתרוג שמרן שליט"א בירך עליו בחג הסוכות, זכו לבן זכר.

מתכון ל"ריבת אתרוגים"

מאחר וטעמו של האתרוג מר ביותר, יש לעשות כך:

- לקלף את קליפת האתרוג, ולחתוך את האתרוג לפרוסות דקות.
- להוציא את כל הגרעינים כך שיישאר רק בשר האתרוג.
- להשרות את האתרוג שלושה ימים במים, ובכל יום יש להחליף את המים.
- להרתיח שבעה פעמים את האתרוג במים, לאחר כל הרתחה יש להחליף את המים.
- להשים את האתרוג בסיר עם סוכר, כמות הסוכר באותה הכמות של האתרוג, במשך כ-12 שעות עד שהסוכר יימס.
- לבשל את האתרוג והסוכר על אש נמוכה עד שהאתרוג יתרכך. (אפשר לבדוק על ידי תחיבת מזלג באתרוג, זה לוקח בערך שלוש שעות).
- אפשר להוסיף בבישול מעט מיץ לימון.

הובא מאתר יהדות נט

שי דיבו כהן

מצוות ברית מילה – גם בשיא החושך הנבואה מבטיחה שכולם יקיימו אותה

קיום ברית מילה מובטח לנו כמצווה שעם ישראל ימשיך לקיים גם בשיא חושך הגלות, בדור שלנו, עקבתא דמשיחא. איך זה הגיוני? מה אומרים בנושא הכתובים הקדושים?

ד׳ בתשרי ה׳תשע״ו

ברית מילה - הזכות לגאולה

דבר אחד הובטח לעם ישראל בתקופה זו של שיא הגלות, ממש לפני התגלות הגאולה – שכולם ימשיכו לשמור על מצוות ברית המילה. לכאורה בתפיסה "שכלית" זו אמורה להיות המצווה הראשונה שאדם שאינו שומר תורה ומצוות עדיין יוותר עליה. לחתוך חלק מהגוף ממקום כל כך עדין, ועוד לתינוק שרק נולד? בראיה "שכלית" יבשה אין שום הגיון שאנשים שאינם שומרי תורה ומצוות ימשיכו לקיים את המצווה הזו. אבל – הובטח לנו שאת המצווה הזו כולם ימשיכו לקיים אפילו כשנשוב לארצנו ועם ישראל יהיה במצב חשוך מאוד ורוב היהודים יהיה רחוק מהתורה ומיראת שמים – והקב"ה לא נשאר חייב, הוא מקיים כל מה שהבטיח.

הקב"ה הבטיח לאברהם אבינו שבתמורה לקיום מצוות ברית מילה עם ישראל יזכה לשוב לארצו. הדברים מובאים בספר בראשית, פרק יז:

"ונתתי לך ולזרעך אחריך את ארץ מגוריך, את כל ארץ כנען לאחוזת עולם, והייתי להם לאלוהים. ויאמר אלוהים אל אברהם: ואתה את בריתי תשמור, אתה וזרעך אחריך לדורותם. זאת בריתי אשר תשמרו ביני וביניכם ובין זרעך אחריך, המול לכם כל זכר. ונמלתם את בשר ערלתכם"

 

במה הדברים אמורים?

איך זה יכול להיות שבדורנו, תקופה שבה המון יהודים יוצאים בגלוי כנגד התורה הקדושה והלכותיה, תקופה שפריקת עול וחטאים נחשבים בעיני רבים כביטוי לחופש וחירות, דווקא בדור הזה ששבוי בשיא החושך של הגלות הנוראית כולם ממשיכים לקיים את מצוות ברית מילה בלי שם הסבר הגיוני ושכלי שבגינו ממשיכים לקיים אותה?

אפשר למצוא כיוון והסבר לדברים במה שמביא הזוהר הקדוש:

"ר' חייא אומר בזכות שישראל נימולים – נכנעים אויביהם תחתיהם ויורשים את נחלתם. בוא וראה מה כתוב: 'יראה כל זכורך', שפירושו הזכרים הנימולים. וכתוב אחר כך: "כי אוריש גויים מפניך והרחבתי את גבולך". שבזכות המילה, הקב"ה שיש בו דין ורחמים, עוקר דיירים ממקומם, שהם האויבים, ומושיב דיירים למקומם, שהם ישראל" (זוהר ח"ב קכד).

למעשה ניתן להבין מהדברים נקודה חשובה וקריטית לגבי המהות היהודית, זו שקיימת אצל כל יהודי, גם כשהיא מכוסה בקליפות ובהסתרה גדולה וגסה. על הדבר החשוב לנו ביותר קשה לנו לוותר – על הבית. על הבית שלנו נשמור מכל משמר וכדי להגן עליו מכל רעה אפשרית נסכים לעשות גם דברים שאינם עולים בקו אחד עם התפיסה השכלית ודרך החשיבה על פי ההיגיון. כשמדובר בבית של האדם הוא לא לוקח סיכונים, הוא עושה מה שצריך גם כשהוא לא מבין את הטעם בדבר, והכל כדי לשמור מכל משמר על ביתו.

ארץ ישראל היא הבית שלנו ועם ישראל הם אחים שלנו, כולנו שותפים במטרה החשובה מכל – שמירה על הבית. יש לנו מחלוקות רבות על דרך הניהול של הבית, גם בתוך הזרמים השונים של שומרי התורה והמצוות ביהדות, אבל על דבר אחד כולנו מסכימים – חייבים לשמור ולהגן על הבית.

 

ברית מילה רוחנית

ההתייחסות לשמירת הבית באה לידי ביטוי בפן הגשמי והארצי שלה, ולכן מצוות ברית מילה היא ברית שחקוקה בבשר, היא טבועה בתוך הגשמיות הארצית, בגוף. אבל ברית מילה היא גם עניין רוחני בעל עוצמות אדירות, כאלו שיש בכוחם להפוך את הקערה על פיה ולגרום לכל יהודי לשנות את חייו ולעשות תשובה אמיתית ושלמה.

הסרת הערלה ברוחניות היא החזרה לתמימות. רואים זאת גם בכתובים כאשר הציווי של הקב"ה לאברהם על מצוות ברית מילה התלווה ב – "התהלך לפני והיה תמים" (בראשית יז א). המשמעות של המילה "תמימות" בתורה היא – שלמות, ללא חיסרון, מום או פגם. אך לא בזה מסתיימת המשמעות של התמימות, ישנה גם מעלה שמבטאת את השלמות וחיסרון הפגם בחיבור למקום עליון יותר ואינסופי – שנת עיבור, שיש בה 13 חודשים, נקראת שנה תמימה (בהר כה ל. ערכין לא, א במשנה), לעומת שנה רגילה בעלת 12 חודשים שלא נקראת תמימה אלא שלמה (טור אורח-חיים ריש סימן תכח). משמע – בתמימות ישנה השלמות וחיסרון הפגם, אך גם יש בה תוספת ועליה אל מקום גבוה יותר – החיבור לאינסוף, כפי שמצוי בקיום מצוות ברית מילה שמצד אחד מוסר הפגם והחיסרון, ומצד שני נוסף החיבור אל הקב"ה בברית והבטחה אלוקית.

ניתן לראות בבירור את השלבים שמובילים את החברה בישראל אל מקום התמימות. בעבר המשיכה הטבעית של האנשים הייתה לפאר וחיי זוהר, אנשים העדיפו דירה בפנטהאוס יוקרתי במרכז תל אביב, וכיום ניתן לראות בבירור שהנטייה הזו משתנה – כולם מחפשים את הפשטות. בית עם גינה במושב נחשב אטרקטיבי הרבה יותר מחיים עירוניים ומהירים, הקצב הואט ומתחיל להתגלות החיבור הפנימי אל הפשטות והתמימות.

כוחה של התמימות הוא עצום, הרי שהתמים הולך בדרך הישר גם כשהיא לא מובנת לו בהשגה שכלית. על כך מבאר רש"י בספר דברים יח יג - "התהלך עמו בתמימות ותצפה לו, ולא תחקור אחר העתידות, אלא כל מה שיבוא עליך, קבל בתמימות", משמע – לחיות את החיים על פי דרך ההלכה היהודית ולשמור את התורה ומצוותיה. כדי להגיע למצב גאולתי מעין זה, על האדם קודם כל להיות בביטול, להפסיק לחפש את ההשגה השכלית ואת הטעם האנושי במעשיו, אז הוא יקבל על עצמו עול מלכות שמים ויפעל את מעשיו על פי הרצון האלוקי, זה שמוכיח את עצמו כדרך אחת ויחידה, אמת לאמיתה שבסופה נמצא האושר השלם.

 

מתי מורגש כוחה של הברית

כוחה של הברית מורגש תמיד, אך הדגש החזק שיש למורגשות שלה בא לידי ביטוי דווקא כשנכנסים לארץ אחרי מסע ארוך במדבר. בכתובים זה מובא בספר יהושע ה, ב – "בעת ההיא אמר ה' אל יהושע: עשה לך חרבות צורים, ושוב מול את בני ישראל שנית. ויעש לו יהושע חרבות צורים וימל את בני ישראל אל גבעת הערלות".

לאחר שעם ישראל יצא מהעבדות בארץ מצרים, לאחר שהוא הלך במדבר ארבעים שנה, בדיוק כשהוא עומד להיכנס לארץ המובטחת, אז הקב"ה מצווה את יהושע בן נון למול את כל בני ישראל. שוב ניתן לראות את הקשר הישיר וההדוק שבין השייכות של עם ישראל בזכות על הארץ הקדושה עם ברית המילה. אך יש פה משהו גדול ועוצמתי אפילו יותר:

הכניסה אל הארץ מבטאת גם את הכניסה אל החומריות והגשמיות של העולם, אך הכניסה לארץ ישראל מבטאת את הכניסה המקודשת אל החומר! ולא את הכניסה אל השעבוד שיכול להיות בו. הרי שהשעבוד הוא העבדות בארץ מצריים, ארץ שכולה מיצרים והגבלות, ולאחר שעם ישראל יוצא ממנה הוא צריך ללכת במדבר, ואז לפני הכניסה לארץ המקודשת שוב הוא מצווה במילה.

הביטוי של דברים אלו כיום הוא הבריחה של יהודים רבים מהחיים החומריים והחיפוש אחרי הפשטות, זו היציאה ממצריים. אך החיים בפשטות, כשהם ללא שמירה של תורה ומצוות, הם מעין הליכה במדבר, ניקיון מכל מה שדבק בנו כשהיינו משועבדים לחומריות והגשמיות של העולם. ואז, לפני הכניסה לארץ המקודשת, נדרש היהודי בברית מילה! בקיום ההתחייבות שלו בברית עם הקב"ה – בקבלת עול תורה ומצוות, אז יכול לקחת את הרצון הפנימי בפשטות אל שייכותו המקודשת בתמימות, כפי שזו באה לידי ביטוי בקיום מצוות ברית מילה. כיום אפילו הבנות לא מוותרות על מה שנקרא בריתה, או בשם של המנהג מהכתובים – זבד הבת. כולם רוצים לממש את הקשר המחייב שלהם עם בורא עולם, וכל אחד נמצא בשלב שונה בדרך למימוש קשר ייחודי זה.

 

דור אחרון לגלות וראשון לגאולה

הנביא זכריה מספר בנבואתו על התקופה שבה אנו נמצאים, עקבתא דמשיחא, התקופה שבה מורגשים העקבים של מלך המשיח. בתיאורו של הנביא הדור יעזוב את התורה ואת קיום המצוות, יתרחק מההכרה בחיבור הנצחי שיש לו עם הקב"ה, אך למרות כל אלו – ימשיך לקיים את מצוות ברית מילה, ובגינה יקבל את הזכות להיכנס לארץ ישראל – לבוא לגילוי הגאולה.

"גם את, בדם בריתך – שלחתי אסיריך מבור אין מים בו" (זכריה ט, יא).

הרמב"ן מפרש על הפסוק – "רמז בכאן על עקבות משיח שיהיה הדור כולו חייב, ותשתכח תורה מישראל ותרבה החוצפה והעזות, כדכתיב "מבור אין מים בו" ו – "אין מים אלא תורה", ולא יישאר בידם רק זכות מצוות מילה".

את קיום הדברים הלכה למעשה בימינו ניתן לראות בבירור ובהשגה שכלית עובדתית, אך איך יכול להיות שכבר לפני אלף ושש מאות שנים הדברים היו כתובים באגדת בראשית – "אף על פי שאין לישראל מעשים טובים, הקב"ה גואלם בזכות המילה" ?

יש לדבר רק תשובה אחת חד משמעית – תורת משה אמת, "הכל צפוי, והרשות נתונה, ובטוב העולם נדון, והכל לפי רב המעשה" (אבות ג, טו).

דבר תורה שבועי – פרשיות מטות ומסעי – שמעו

על ריקבונם של ארבעת מוסדות השלטון ועל התראתו של ירמיהו כנגד העבודה זרה, ובהמשך כנגד האסלאם, הנצרות והפילוסופיה

א׳ באב ה׳תשע״ה

כבר ביאר המהר"ל (נצח ישראל פ"ב) שלא ניתן לתלות את סיבת החורבן בחטאים, משום שהחורבן והגלות הם "עניין גדול" והדברים הגדולים אינם תלויים במקרה. החטא הוא דבר מקרי במציאות, משום שבעצמיותו של האדם בכלל ובעצמיותם של ישראל בפרט, שוכן טוב פנימי, שהחטא אינו יכול לבטלו. כך שיש לחפש את הסיבה האמיתית של הגלות בתוכנית כללית של ההיסטוריה, שראשיתה כבר בברית בין הבתרים. יחד עם זאת, יש סף של חטאים שמהווה עילה משנית לגלות. אך אין זה ריבוי החטאים שמהווה עילה מספקת לחורבן ההבית והממלכה, כי אפשר היה שכל חוטא יתן את הדין על מעשיו מבלי שתחרב המסגרת המדינית. החורבן אינו מגיע עד שכל מוסדות החברה נרקבים עד כדי שהמשך הקיום המדיני מפרנס את הריקבון. מוסדות המדינה העברית הם ארבעה: מלך (השלטון המדיני), שופט (ההנהגה התורנית), כהן (ההנהגה הפולחנית), ונביא (ההנהגה המוסרית), ראשי תבות: משכ"ן. קובל ירמיהו (ב, ח): "הכהנים לא אמרו: 'איה ה'?', ותופשי התורה (השופטים) לא ידעוני, והרועים (השלטון) פשעו בי, והנביאים נבאו בבעל". לו נשאר אחד המוסדות נקי, עדיין היתה תקוה, אלא שהנביא הנותר, ירמיהו, הינו מושא לרדיפת המלכות.

תמיהת הנבואה (ב, יא) "ההימיר גוי אלוהים? והמה לא א-לוהים, ועמי המיר כבודו בלא יועיל!", זועקת לתשובה. התשובה מונחת בעצם ההשוואה: "כי עברו איי כתיים וראו, וקדר שלחו והתבוננו מאד" (ב, י). התלמוד מבאר שכתיים היושבים בים עובדים לאש, וקדר היושבים במדבר עובדים למים. משמעות הדבר שכל אומה מזהה כאידיאל את מה שחסר לה. הוא הדין לעמי אירופה הנוצרים, שירשו מרומא את נטייתם הקולטיבית לשפיכות דמים, העובדים לאהבה, ועמי המזרח הנוטים לגזל ועריות שקיבלו על עצמם את מידת הדין. אף עם ישראל, הנוטה למחלוקת, מעריץ את האחדות (הרב יהודא ליאון אשכנזי, על יסוד דברי המהר"ל). בהיעדר היסוד המאחד, כשראשי האומה אינם מודיעים את ייחוד ה', חוזר הפירוד לשלוט בישראל, מה שמתורגם לעבודה זרה.

הגלות מביאה לעבודה דתית מעין אלילית: "ועבדתם שם אלוהים... עץ ואבן" (דברים ד, כח), שהיא השיעבוד לנוצרים עובדי סמל העץ, ולאיסלם, העובדים מסביב לאבן הכעבה. כך גם אומר ירמיהו (ב, כז): "אומרים לעץ אבי אתה, ולאבן את ילדתנו". המשך הכתוב "כי פנו אלי עורף ולא פנים" מכוון לעידן של היעדר הנבואה, המשליט על העולם את הפילוסופיה, עד אשר אחרי השואה "בעת רעתם יאמרו: קומה והושיענו".

באדיבות עמותת אורים

לאחר 9 שנים נולדו תאומים – תמונות משמחת הברית,לקרוא ולהתרגש!!!!

אתמול התקיימה שמחת הברית והם קראו לבן יוסף על שם הפסוק "יוסף ה' לי בן אחר". במהלך הברית כובד הרב שלזינגר יו"ר ארגון 'פרי חיים' לשאת דברים, הרב דיבר עד כמה ש"אסור להתייאש גם כשכולם אומרים שאין סיכוי", והוסיף שצריך להרבות להודות להקב"ה, כי ההודיה מוסיפה עוד ניסים ורחמים.

כ׳ באדר ה׳תשע״ה

לאחר 9 שנים נולדו תאומים - תמונות משמחת הברית מילה

הכתבה סייעה לזוג מנתיבות, והביאה להם תאומים, בנס רפואי שלא יאמן...

לקרוא ולהתרגש!!!!

אברהם ח. ורעיתו תושבי נתיבות המתינו שנים רבות לפרי בטן משלהם אך לאחר בדיקות הרופאים הגדולים ביותר הובהר להם שהסיכוי שלהם קלוש ביותר, ובדרך הטבע אין להם סיכוי.

יום אחד בני הזוג נתקלו בכתבה בעיתונות על הרב משה שליזנגר יו"ר ארגון פרי חיים שעוזר בהתנדבות מלאה להורים מעוכבי ילדים כבר למעלה מ-25 שנה.

אברהם החליט להיפגש עם הרב שלזינגר ולאחר התייעצות הכריע הרב כי בני הזוג יבצעו טיפול מסוים למרות שאחוז ההצלחה שלו הם 5% בלבד.

בדרך פלא ובחסדי שמים הטיפול הצליח ונולדו לבני הזוג תאומים בן ובת לאחר 9 שנות המתנה.

אתמול (ב') התקיימה שמחת הברית מילה והם קראו לבן יוסף על שם הפסוק "יוסף ה' לי בן אחר".

במהלך הברית כובד הרב שלזינגר יו"ר ארגון 'פרי חיים' לשאת דברים, הרב דיבר עד כמה ש"אסור להתייאש גם כשכולם אומרים שאין סיכוי", והוסיף שצריך להרבות להודות להקב"ה, כי ההודיה מוסיפה עוד ניסים ורחמים.

בסיום הברית מילה נגשו זוג נוסף לרב שלזינגר והודו לו על כך שזכו אף הם ללדת בן, לאחר 10 שנים של המתנה, בס"ד ובזכות הדרכתו ועצותיו.

תמונות משמחת הברית מילה - מאושר לפרסום ע"י המשפחה

קרדיט צילום: דוברות "פרי חיים"

ממשלת ישראל צריכה לשמור על כל פיסת אדמה בישראל.הצגה שלהם ש"רוצים שלום" – צוחקים על ישראל. הם לא רוצים שלום, הם רוצים להרוס את מדינת ישראל ושהיהודים יהיו עבדים שלהם.

כ״ד בשבט ה׳תשע״ה

ריבונו של עולם מודיע ליהודים בארץ ישראל, וליהודים מחוץ לארץ ישראל, שהם יהודים אמיתיים: אין זמן, גאולה יש משנת תש"ח (1948) והגיע הזמן להמלכת מלך המשיח בקרוב מאוד - וזה יקרה פתאום! כמו שפתאום התגלה דוד המלך, פתאום יצא יוסף מהבור למלוך על מצרים, פתאום ראה משה את הסנה ועוד הרבה שליחים שפתאום הופיעו והתפרסמו, גם משיח בן דוד - פתאום יבוא היום! לא יהיו הכנות, בורא עולם ימליך אותו ישירות. אין אדם על פני כדור הארץ שיכול להמליך את מלך המשיח. מלך המשיח לא שייך לאף אחד בעולם הזה, הוא מעל משה רבינו, מעל מלאכי השרת, ובורא עולם בכבודו ובעצמו ימליך אותו. מלך המשיח בא לפרק את הטומאה והרוע, לבטל את יצר הרע מהעולם ולשחוט אותו, להפוך את העולם לאהבת חינם, רחמים ושלום ולבנות את בית המקדש השלישי!
ימשיך בורא עולם לסבך ולסכסך את כל מדינות ערב סביבנו, לסבך ולסכסך את כל מדינות העולם, חוץ ממדינת ישראל בה יהיו שלווה, שקט ושלום. בורא עולם מסבך את מדינות העולם כי הם רוצים לפגוע לו באדמת הקודש ולקחת לו חלקים מארץ ישראל. בורא עולם לא יוותר גם על סנטימטר אחד מאדמת הקודש! בורא עולם יכול להעלים ארץ עם מיליארד תושבים באלפית שנייה. רק שליהודים, אין מספיק שכל להבין את כוחו, גבורתו והדרו של מלך מלכי המלכים הקדוש-ברוך-הוא! כל הארצות סביבנו שפועלות נגדנו, יקבלו מהלומות קשות שלא חלמו עליהם. ערבים נלחמים בערבים, מוסלמים נלחמים במוסלמים, כל העולם תוהו ובוהו, נלחמים זה בתוך זה והכל עושה בורא עולם כדי שיפסיקו להפריע לאדמת הקודש וליהודים שגרים בארץ ישראל הקדושה.
מדינת ישראל והיהודים שגרים באדמת הקודש, זה עיקר העיקרים! מכאן ניזונות כל ארצות העולם! אם חלילה אין את ארץ הקודש, את אדמת הקודש, את היהודים בארץ ישראל - העולם הופך לתוהו ובוהו כמו שהיה בזמן המבול.
יהודים בגולה, תברחו דחוף לישראל כל עוד נשמתכם ורוחכם בגופכם! לא להאמין לאף אדם מישראל או מהעולם שיאמר לכם לא להגיע לישראל. הם הולכים נגד בורא עולם ויבואו בקרוב למשפט מול בורא עולם ישירות. הם לא מבינים מי זה בורא עולם ומה עושה הקדוש-ברוך-הוא לטובת מדינת ישראל. אסור להם ואסור לאף אדם בעולם, להגיד ליהודים לא לעלות לארץ ישראל. אוי ואבוי להם, הם עושים בעיות קשות ויסתבכו עם בורא עולם. צריך לעודד ולהושיט יד לכל עולה חדש שמגיע לארץ ישראל, כך ציווה הקדוש-ברוך-הוא. נראה מי הגיבור שיקום וילך נגד בורא עולם. יהודים שעולים לישראל יכולים לגור בארץ ולהמשיך את העסקים בחו"ל, העיקר לגור בארץ הקודש. במדינת ישראל הכלכלה הכי טובה בעולם. צריך לעשות חישוב כלכלי נכון ולקבל כל עבודה - כל עבודה מכבדת את בעליה.
כל היהודים הישראלים המטיילים בעולם, תפסיקו - אין הגנה ואין שכינה מחוץ לארץ ישראל. מדינת ישראל היא הכי יפה והכי טובה בעולם, מסוכן ביותר לצאת, החיים שלנו שווים הכל.
הקדוש-ברוך-הוא מודיע לחזאים בישראל ובעולם כולו: מזג האוויר בידיים של בורא עולם. גשם ושלג, חום וקור - הוא קובע. הוא ישנה את מזג האוויר איך שירצה ויפתיע איך שירצה, הכל יהיה לפי רצונו של בורא עולם - במקום 'חזאים' הם יקראו 'מנחשים'.
אמרנו כבר כמה שנים וגם עכשיו, כל מי שעושה מעשי תועבה, זימה, שוחד, גניבה, רמאות, נוכלות, בגידה, או שהוא לא נקי בתפקידו הציבורי - בורא עולם יגלה אותו במערומיו. כשיפסיק עם החטאים והעוונות, ויעשה תשובה אמיתית - לא יגלה אותו. הזמן קצר להמלכת מלך המשיח! יש אנשים שחושבים שהכל מובן מאליו, 'כוחי ועוצם ידי עשה לי את הַחַיִל הזה'. אם היו יודעים שבורא עולם הוא שמרים ומוריד ולא משחק - היו כולם מקיימים את עשרת הדיברות, חוזרים בתשובה ונדבקים בקדוש-ברוך-הוא.
צבא-הגנה-לישראל לא להיות בשאננות, להיות ערניים בשמירה, בכל מקום בגבולות ישראל.
סוריה נמחקת מעל כדור הארץ ותמשיך להימחק.
חיזבאללה שומר על התחמושת שלא תיגמר לו, מאבד את התחמושת מול דאע"ש, המורדים וסוריה. נסראללה מקשיב לאיראן, הוא בידיים שלהם. מנהרות בצפון יש במאה אחוז. זה לא כמו ברצועת עזה שם האדמה חולית ובימים ספורים חופרים עשרות מטרים, בצפון זה לוקח שנים. הם למדו מהחמאס ברצועת עזה. כל העולם לומד את זה, כל העכברים והחפרפרות והנחשים חופרים. צריך להקשיב לתושבי הצפון, הם לא סתם מתלוננים ששומעים רעשים.
החמאס בעזה עובד סביב השעון, מתחמש בטילים וחופר מנהרות. אין שם שקט, 'עסקים כרגיל'. ההצגה שלהם ש"רוצים שלום" - צוחקים על ישראל. הם לא רוצים שלום, הם רוצים להרוס את מדינת ישראל ושהיהודים יהיו עבדים שלהם.
איראן מתייעצת עם רוסיה איך לנצל את ארצות הברית ומנצלת את החולשות של שתיהן, מתעתעת בשתיהן ומרוויחה משתיהן. יהודים יקרים במדינת ישראל, איראן פוחדת פחד מוות מישראל ומפעילה אנשים בעקיפין נגד ישראל. איראן יודעת שאם תתעסק עם ישראל ישירות – ישראל תהפוך אותה לגוש עופרת.
תורכיה כולה מוקפת דאע"ש, ארדואן בוכה כל היום כמו תינוק, שולטים בו עם חוטים.
במצרים, חמאס, דאע"ש והמוסלמים הקיצוניים, ממשיכים בכל כוחם לפעול להפלת השלטון. יימשכו הסיבוכים במדבר סיני ובמצרים.
ירדן במצב קשה ביותר, הכל מסובך שם, דאע"ש הפיל את כבודם בעולם. מיליוני פליטים אוכלים ורומסים את ירדן.
הנבחרים לכנסת ישראל - אסור להכפיש ולדבר לשון הרע על אחרים! בורא עולם הכניס במוחם של אזרחי ישראל היהודים שמי שמכפיש ופוגע בכבודו של נבחר אחר - לא יבחרו בו. מי שישמור על כבודו של כל יהודי - בו יבחרו. הדבר היפה ביותר שכל אזרח יהודי בישראל יודע בדיוק במי לבחור, כי הקדוש-ברוך-הוא נתן במוחו. לכן פרסומות, הכפשות או פיתויים לא יעזרו לשכנע אותו. כולם סולדים מההתנהגות של נבחרי ישראל, בכל העולם לועגים להם 'על אלה אפשר לסמוך?' אז חבל על כל הוויכוחים והדיבורים, במקום הוויכוחים צריך לשמור על גבולות ישראל, אין ליהודים לאן ללכת, מדינת ישראל היא אחת ויחידה בעולם, לערבים יש הרבה מדינות בכל העולם.
ממשלת ישראל צריכה לשמור על כל פיסת אדמה בישראל.
איתני הטבע ימשיכו לפגוע בכל העולם חוץ ממדינת ישראל. יהיו אסונות טבע והעולם יקבל את עשר המכות בשינוי עד שיפלו, יכנעו ויאמינו שכל המכות מבורא עולם ויפסיקו להפריע לאדמת הקודש - ישראל.
כשיהודי מדבר אמת, הקדוש-ברוך-הוא עוזר לו והכל מצליח לו, הקדוש-ברוך-הוא עוזר לאנשי אמת. אנחנו היהודים אמרנו לקדוש ברוך הוא 'נעשה ונשמע', לנו יש ברית מילה, אנחנו עם מיוחד, עם סגולה שבחר בו הקדוש-ברוך-הוא בכבודו. הקדוש-ברוך-הוא אוהב את היהודים במדינת ישראל, רוצה שילדיו יחזרו בתשובה, יקיימו את עשרת הדיברות ויתרחקו מזימה והתבוללות.
משיח בן דוד, ממשיך לפעול בכוחות מעל הטבע, גם לקרב יהודים בישראל לקדוש ברוך הוא, גם להביא את היהודים מהגולה לישראל, גם לסבך ולסכסך את מדינות ערב והעולם כולו, וגם להגן ולשמור על אדמת הקודש.
קרובה הישועה של עם ישראל ויפסיקו לסבול היהודים בארץ ישראל!

באדיבות: אתר "תאיר נרי"