האמן היהודי שהעלים את 'אל אקצא'

אמן יהודי העלים את כיפת הסלע מציוריו וקומם מוסלמים שגרמו לסגירת עמוד הפייסבוק שלו. זה נגמר בשיחה מפתיעה מצוקרברג

א׳ באייר ה׳תשע״ד

לרובכם השם הבא לא יצלצל מוכר, אבל בקהילות יהודיות רבות מעבר לים נחשב אלכס לוין לאחד מאמני היודאיקה הישראליים המצליחים בעולם. ציוריו זוכים לפרסום חוצה יבשות ולהערכה אמנותית ויצירותיו משתתפות בפסטיבלים נחשבים מסביב לגלובוס.

אלא שככל שמידת הפופולאריות לציורי הקודש והמסורת היהודית של לוין עולה, כך גם מתגבר מינון ההסתה, ההכפשות וההצקות מצד גורמים אנטי ישראליים ופרו פלסטיניים ליצירותיו. חיצי ביקורות טבולים בארס אנטישמיות באו לידי מלחמה וירטואלית של ממש, שהגיעה לשיאה בשבוע שעבר.

"נולדתי באוקראינה, אמנם למשפחה יהודית אך היינו מנותקים מענייני המסורת", מגולל לוין את קורותיו ל'שביעי'. "לא חגגנו חגים ולא דיברנו על זה. חיינו כאנשים פשוטים ועד היום אני אדם שמחובר לחגים ולירושלים, אבל לא דתי. התחלתי לצייר מגיל שש ונשאבתי לאמנות. למדתי באקדמיה ובבית ספר לאמנות ברוסיה וגם כשעלינו לארץ ב1990 המשכתי את אהבתי אל המכחול ולמדתי ציור אצל פרופסור ברוך אלרון, יו"ר אגדות הציירים בארץ ואחד מצייריה הגדולים של מדינת ישראל".

במה התמקדה היצירה שלך בשלב זה?

"אמנם גרנו בגוש דן אבל ליבי היה בירושלים. מהרגע הראשון בו חזיתי בנופיה, נשביתי בתשעת קבי יופייה. לראשונה ראיתי מה זה יהדות ויהודים, ישראל ומסורת, תורה, שבת וחגים. התאהבתי בעיר הזאת. הוקסמתי משלל צבעיה. מכל אבן ומכל סמטה. קיבלתי כל כך הרבה השראה ממה שראיתי בעיר וניסיתי להתחיל לציירה. הסתובבתי בין הרחובות, שרטטתי רישומים, בניתי לי טכניקות והבנתי בשלב מסוים שזה יהיה הכיוון האמנותי שלי – ירושלים, כותל, מאה שערים, מצוות ויהדות השטייטל של לפני המלחמה – חיי היהודים בפולין ובמדינות נוספות במקומות הקטנים והמסורתיים האלו, בזה התמקדתי. ולא כולם אהבו את זה, זה הכעיס פרו-פלסטינאים רבים".

ולמה ציורים תמימים מדירים שינה מעיני פעילים פרו-פלסטינאים?

"בגלל שאני מצייר דברים יהודיים מובהקים ובגלל חלוקה מסוימת שאני מבצע בציוריי. למשל – אני מצייר הרבה פעמים את רחבת הכותל המערבי, אבל 'מעלים' את כיפת הסלע או את מסגד 'אל אקצא'. אנשים לא רוצים לתלות בסלון ביתם תמונות של כיפת הסלע ואני גם חושב שבגלל שאנחנו מאמינים שפעם עמד שם המקדש, אי אפשר להציב במקומו מסגד. אני אישית לא יכול לצייר את זה. אז אני מותיר שם מקום ריק עם מחשבה שבקרוב ייבנה שם המקדש, במקום כיפת הסלע".

אלכס לוין תמונת פנים"לא נרתע, האמת תמיד תנצח". אלכס לוין.

"הציורים האלה, של הכותל בלי המסגדים או של בית המקדש ומצוות שונות מעצבנים מאוד מוסלמים ואנטישמיים מכל העולם. קיבלתי המון מיילים ותגובות נזעמות בפייסבוק, איומים, הפחדות והטרדות בלי סוף".

ומאיומים למעשים. בשבוע שעבר גילה לוין הודעה מהנהלת פייסבוק על ניטרול עמודו העסקי, שהכיל עשרות אלפי עוקבים. הסיבה: תלונות רבות שהגיעו לפייסבוק בטענה שהעמוד מכיל תכנים לא צנועים, לכאורה. ערעור שהגיש לוין מאוחר יותר הביא לחסימה ולהעלמה גמורה של העמוד מהרשת החברתית.

"פניתי מיד לכמה חברים טובים שהפיצו את הבשורה הלאה ושלחו מכתבים חריפים להנהלת הפייסבוק. הם גם פתחו קבוצה בשם 'מארק צוקרברג, תחזיר את הדף של אלכס לוין!' שצברה אלפי לייקים. ידענו שמדובר במניעים אנטישמיים ואנטי ישראליים. המחאה צברה תאוצה, סוקרה בכלי תקשורת מרכזיים באגליה, בצרפת וברוסיה ועשתה הרבה רעש".

"כמה ימים מאוחר יותר מצאתי שהעמוד שלי חזר לתפעול מלא, כולל כל האנשים שהיו פעילים בו וכל התמונות שהצטברו במהלך הזמן. עוד לא הספקתי לעכל את תחיית העמוד, ומספר חסום הופיע על צג הנייד וצלצל".

תמונה בית מקדש"אני אישית לא יכול לצייר מסגד". ציור של האמן לוין, הכותל בלי כיפת הסלע.

"על הקו היה מארק צוקרברג", נזכר לוין. "בהתחלה חשבתי שעובדים עלי אבל עם הזמן הבנתי שזה רציני. הוא התקשר להתנצל על המאורעות והבהיר שמדובר בטעות ובאי הבנה ושכעת העוול תוקן והעמוד ישוב לפעילות, מבלי להימחק שוב. בהמשך השיחה הוא ציין שהוא הביט בתמונות ובציורים והתרשם מאוד. לפני סיום השיחה ביקש צוקרברג: "אשמח מאוד לראות את אחת מתמונותיך מעטרת את קיר משרדי האישי". כמובן שכתבתי לו הקדשה ואני מתכוון לשלוח אליו את אחד הציורים כבר בימים הקרובים".

אתה חושש להמשיך בקו 'העלמת המסגדים'?

ברוך השם, מה שהיה מאחורינו. הדף נפתח ושב לפעילויות, אני שב לצייר ולהעלות לשם את הציורים והתמונות. אני דבק בקו בו התחלתי ולא נרתע בעקבות האירועים מלהמשיך לצייר או 'להעלים' מסגדים. להפך – אמשיך לצייר ביתר עוז ובזכות האנשים הטובים שמפוזרים בעולם, האמת תמיד תנצח".

באדיבות ומתוך גיליון 111 של העיתון שביעי

תמיד בשמחה

לא בכל יום מצביע המפיק של שוואקי על בחור צעיר ואלמוני, מסמן אותו כשלאגר החסידי הגדול הבא ומפיק לו את אלבום הבכורה. אבל כשזה קורה – כדאי להטות אוזן. עוזיאל סבתו מבקר המוזיקה של שביעי בטורו השבועי

כ״ד בניסן ה׳תשע״ד

להווי ידוע שלזמר החסידי לא חסרים חסידים. בטח שלא משפיעים ואדמו"רים. ההפך הוא הנכון - גאות כזו וגודש כזה של אמנים, מוזיקאים, יוצרים וזמרים מהסוגה הפופולארית לא נראו במחוזותינו מזה שנים. דווקא בשל השפע, קשה למַלְקֵט יחידֵי סגולה שמתייחדים ומתבלטים ביצירתם.

מי שהצליח בכל זאת לגלות ולהציג לראווה הבטחה טרייה ומרעננת בז'אנר שבזמנים כתקנם שומר על יקיות מסורתית, הוא המפיק יוחי בריסקמן, שהצלחותיו הפכו למותג בפני עצמן: כך הזמרים יעקב שוואקי, ברוך לוין (וזכני לגדל) ואוטוריטות נערצות נוספות מהתחום.

מרבים בשמחה

להבטחה קוראים שמחה ליינר, בחור צעיר בן עשרים ושלוש, שקורות חייו ומקבץ כישרונותיו המוזיקליים יכולים להציף במלל כתבות רבות. רגע הפריצה של ליינר נלווה לטרגדיה הלאומית עם מרחץ הדמים באיתמר, בו נרצחו בני הזוג פוגל ושלושה מילדיהם על ידי בני עוולה. ליינר כאב את כאב האומה וישב להלחין את מילות הפסוק 'קול ברמה נשמע' בלחן שובה לב ובהמשך, בביצוע מרטיט. הקליפ, שהציג מבחר תמונות מרגשות וקטעי וידאו של משפחת פוגל לרקע צלילי השיר, הפך ויראלי וצבר מאות אלפי צפיות בזכות הרגש והתקווה האלמותית שהנחיל.

מאז הפך ליינר לטאלנט מבוקש בחתונות ובאירועי יוקרה מסביב לעולם. הוא שיתף פעולה בימתית עם גדולי הזמר החסידי והשיא הגיע כאמור, כשחבר אל יוחי בריסקמן והחל בעבודה על אלבום בכורה. העבודה האינטנסיבית ארכה כשנה והניבה עשר רצועות ערבות לאוזן המתאגדות יחדיו באלבום המופתי 'פתחי לי'."זכיתי להכיר את המפיק יוחי בריסקמן באמצעות בנו ברוך הכשרון ינקי בריסקמן. העבודה עם יוחי הייתה ממש מיוחדת, אלפי שעות של יצירה עד למוצר מוגמר ומושלם" מספר ליינר מביתו שבארצות הברית ל'צליל מכוון'. "אנחנו מקבלים תגובות מכל העולם על האלבום החדש וזה ממש מחמם את הלב שכל אחד מוצא באלבום את השיר שהוא אוהב ושאליו הוא מתחבר".

ניגונים שבלב

'פתחי לי' פותח עם 'מי מי שעשה ניסים', שיר מדבק ומקפיץ שלא מתכוון 'לשחרר' את ראשכם לאחר שמיעה ראשונית. מיד לאחר מכן מגיע 'כרחם' המרגש ו'שבכל יום' שתיאורו מתלבש על הפסוק 'הקול קול יעקב' שוואקי. כך גם שמע הווקאליות, ריח הלחן, טעם העיבוד והמראה הכללי. שיר הנושא 'פתחי לי' מוריד את טל הרגש אל לב המאזין ו'המלך' משיב את רוח הקצב חזרה אל רגליו.

בהמשך, 'שומר' העוצמתי אליו מתלווים, כמו אל רצועות נוספות, מקהלת 'זמירות' וילדי 'שיר ושבחה', שיר הרוק 'אליהו הנביא', 'אנא השם', והפופ הקופצני שמגיח בהפתעה עם 'שמחה לארצך'.

האלבום מסתיים ב'ואתה השם', בו נחשף במלוא הדרו גרונו יוצא הדופן של ליינר, שמתגלה גם כבעל תפילה וכבעל כישורי חזנות מעוררי רושם. אז, חובבי הז'אנר – רעננו את תיק האלבומים החסידיים במוצר החדש. מוצר שיפריח לכם את תקופת האביב המוזיקלי, עם תום בצורת ימי הספירה.

 

אסור לפספס: מי מי, שמחה לארצך.

למביני עניין: פתחי לי, שומר ישראל.

האזנה אידיאלית: עם תום ימי ספירת העומר, לכפר על חוסר המוזיקליות הממושך.

ייצוג: איציק דניאל, מדיה פרו.

הפצה: ג'י מיוזיק. להשיג ברשתות גרינטק, גל-פז ובחנויות המובחרות.

תפוחים: 49 ₪.

 

להארות, הערות וקטניות שעבר עליהן הפסח: uziel.sabato@gmail.com

אוֹר כָּזֶה

אלבום הבכורה של ישי ריבו הוא אבן דרך בתולדות המוזיקה היהודית המתחדשת, כשעובדתית, רף חדש מוצב ומותיר ז'אנר שלם מאותגר מאחוריו. מבקר המוזיקה של "שביעי" עוזיאל סבתו בטורו השבועי

ו׳ בניסן ה׳תשע״ד

מספרים שאין דבר מושלם בעולם. ובכיוון המוזיקלי – יש אנשים שנחנו בכישרון כתיבה חריזתי, מליצי, מדרשי או יוצא דופן בצורות שונות. מהם הוסיפו על הרזומה ואף הוכרו בציבור כוירטואוזיים נגינתיים או בעלי וואקליות מרשימה. ישנם מלחינים בחסד, מעבדים פנומנליים או פרפורמרים בימתיים. אבל כשמחפשים אדם אחד, סינגר סונגרייטר שמאגד אל תוכו את כל האפיקים המוזיקליים הקיימים, מעטים מתגלים. אם בכלל.

תוכו רצוף הצלחה

הבשורה החדשה שנדמה כי עונה לכל ההגדרות האלו, שנחתה בהפתעה דווקא בז'אנר המקובע יחסית – המוזיקה היהודית המתחדשת, היא ללא ספק הזמר והיוצר ישי ריבו. ריבו, אותו ראיינו בגיליון המאה של שביעי לרגל צאת החדשיר 'קול דודי', סיפר לנו באותו הראיון על חלומו: "השאיפה שלי היא להיות בפס הקול של החברה הישראלית לאורך ימים ושנים. מין אהוד בנאי נצחי שכזה", והוסיף: "לפני כמה זמן פנתה אליי מורה לספרות ואמרה שהיא מלמדת את השיר שלי 'תוכו רצוף אהבה' בבית הספר. לא האמנתי שאגיע למקום בו אני, העולה החדש מצרפת, נמצא".

מאז אותו הראיון השתחרר ריבו מצה"ל, שחרר את אלבום הבכורה ויצא לסבב הופעות ארצי. התגלית החדשה פרשה לה חיש כנפיים והחלה את נדודיה לעבר חלומו של ישי – להיות בפס הקול של החברה הישראלית לאורך שנים. האלבום נמכר בתוך כשבועיים במאות ואלפי עותקים והכרטיסים להופעות נחטפים מראש. "אני מרגיש שהאלבום הזה הוא כמו הצעת נישואין ומופע ההשקה, כמו חתונה", אומר ריבו ל'צליל מכוון', "רק אחרי מופע ההשקה הבנתי באמת שהוצאתי אלבום".

תמים תהיה

הילה מיוחדת מעצבת את סגנונו המוזיקלי של חורך הפלייליסטים החדש, ושמה תמימות. העיבודים מתנגנים בתום, השירה זכה ונטולת חיספוסים צעקניים שעלולים להפר את השלווה הוואקלית, ההאזנה משתדרגת בעקבות נקיות הצלילים וטהרתן, ואף מינימליסטיות הגרפיקה ופשטותה להפליא, תורמים את חלקם. כל אלו אינם גורעים מאיכות המילים ולחנן, שבנגינתן נדמה כי ערגת המלל וקסמי המלודיה נלקחו היישר ממאה וחמישים מזמורי התהילים, במנגינות שירדו כטל מן השמיים.

אחד עשר שירים מכיל האלבום. ביניהם הפיוט 'אם ננעלו' של רבי שלום שבזי, בגרסת כיסוי מודרנית לביצוע האתני המקורי של עפרה חזה, השיר 'אהלן וסהלן' בו מתארח הגיטריסט הלאומי דודו טסה, קטע הרוק הישראלי 'עוד ישמע', ולהיטי הקלאסיקה הפסנתרית 'תוכו רצוף אהבה' ו'קול דודי'.

האלבום מסתיים בפיוט 'יגדל א-לוקים חי' שמסיים גם את תפילות ערב-השבת בבתי הכנסת לעדות המזרח. שגיאה לשונית קטנה בה נופל ישי ("תורת משה נתן", במקום "תורת אמת נתן"), מתגמדת לרקע צלילי השיר, כאשר מלבד הגחות קצרות לדרמטיות מוזיקלית, מתאפיינים הצלילים במג'וריות סגנונית מהוקצעת וסך הכל רגועה ושליוה, כיאה וכמצופה מרצועה החותמת אחר כבוד את אלבום המופת הזה.

אסור לפספס: תוכו רצוף אהבה, עוד ישמע.

למביני עניין: קול דודי, אהלן וסהלן.

האזנה אידיאלית: כהפוגה משפחתית לשחרור מתחים, בין סערת הניקיונות וההכנות הקדחתניות לפסח.

ייצוג: יהודה קלמן.

יחסי ציבור: קובי סלע, גל אורן.

הפצה: דברי שיר, התו השמיני.

תפוחים: 50 ₪.

ציון כללי: 5.

להארות, הערות וחרוזים לברנדיזים   uziel.sabato@gmail.com

חוֹזֵר אֶל הַבַּיִת

שלוש שנים אחרי צאת אלבומו החמישי, שכמו קודמיו המוזהבים מכר גם הוא למעלה מעשרים אלף עותקים, מוציא הפרפורמר הכי גדול של המוזיקה היהודית – אודי דוידי, אלבום שישי אישי ובניחוח ביתי ומהביל. מבקר המוזיקה של שביעי, עוזיאל סבתו על האלבום החדש של אודי דוידי

כ״ח באדר ב׳ ה׳תשע״ד

משהו טוב עובר על אודי דוידי בשנים האחרונות. אודי, שפרץ לתודעת המגזר המוזיקלית לפני כעשור ברעש ובצלצולים, הוא אחד האמנים הבודדים שהצליחו ומצליחים לשמר את מעמדם הרם בתעשייה במשך זמן כה רב. איך זה קורה?

הכל יהיה בסדר

קסם מוזיקלי טמון באומן עם חזות ה'מתנחל', שמתגורר על גבעה עם אשתו ושותפתו המוזיקלית לילך, שבעת ילדיהם ועשרות ראשי הצאן אותם הם רועים. הסוד כמוס באופטימיות ובתקווה שבשיריו, כך להיטו 'איזה טוב ה'' או השיר 'תחשוב טוב יהיה טוב' שכבשו כל חלקה טובה והאדירו את שמו של דוידי בצורה מטאורית לשיאים חדשים. אך לא זו בלבד. דוידי לומד ומתמקצע מאלבום לאלבום ולא נותן להצלחה לסנוורו. כששאלתי אותו בתכנית האחרונה של רדיו 'גלי ישראל' על הדרך אותה הוא עבר, הוא היה נבוך במעט, אך הודה בבוסריות המלל, השירה והעיבודים של תוצרי תחילת המסע המוזיקלי והסכים שחיבה יתירה מורעפת על שיריו החדשים יותר, אם כי הסתייג ואמר שבסופו של יום כולם אהובים ולכל אחד מהם שמור מקום מיוחד.

נדמה כי אותה הבוסריות הולכת ונמחקת מיצירותיו של דוידי עם השנים. ההתמקצעות נשזרת בין הצלילים, מיישרת ומכניסה אותם לפלייליסטים נחשבים ולטורי מוזיקה מובילים. כיום, שיריו של דוידי התברגנו היטב בחברה הישראלית הכללית ונישת 'המוזיקה היהודית המתחדשת' מאבדת רלבנטיות יותר ויותר לכיוון 'מוזיקת מיינסטרים ישראלית' לשם מכוון דוידי ואף זוכה למקומו המכובד, בזכות ולא בחסד.

עבודה מהבית

"שנים שניסיתי להפריד בין העבודה לבית, שהילדים לא ירגישו שאבא עובד כל הזמן, גם אם העבודה הייתה בסך הכל כתיבה" מעיד אודי דוידי, "והפעם, בכתיבת האלבום הזה זה פשוט לא עבד ובסופו של דבר מצאתי את עצמי נכנס עם העבודה, פנימה אל תוך הבית". ל'צליל מכוון' הוא מספר על הביתיות והמשפחתיות האופפת את שיריו הטריים מהאלבום החדש. כך בין היתר בשיר 'בתוך ביתנו' - שם, לרקע קולות ילדיו הַמְּשַׂחֲקִים ובתמונת פניהם המסתודדים סביבו במצג החוברת, מזמר דוידי על הרעש והמלחמה שבחוץ הנאלמים אל מול השקט והרוגע בין קירות הבית. אל השיר 'לצעוד לבד', החושף דיאלוג אינטימי ומרגש ביחסי מתבגר ואביו, מצרף אודי את בנו הראל שמבקש ממנו להפסיק לדאוג ולתת לו דרור, כשאודי מצידו מפייט בגעגועיו אל הימים בהם צעד יחד עם בנו כשידו אוחזת בידו לבל ייכשל וייפול.

עיבודי האלבום מבלבלים, זר שיישמע את הכלים המשתוללים בכישרון ובגירוי האוזן יזהה ווקאליות בסטייל עידן רייכל וחבריו. והאמת היא, שמי שאחראי על מקהלת התווים והסגנונות הוא גלעד שמואלי, שעובד בין היתר עם רייכל עצמו וכפי שאודי מתאר לנו, "ניחן בשיגעון יצירתי". שמואלי הביא לחיבור של דוידי עם הצלם המוכשר ברצי גולדבלט שביד אומן הפך את הגרפיקה למלאכת מחשבת אומנותית שמשדרגת את המוצר החדש של דוידי ליצירת אומנות מופלאה מכל הבחינות. יצירה שהולכת והופכת את ארון הדיסקים היהודי, לגלריית אומנות, בצליל מדויק ובצבעים מרהיבים.

אסור לפספס: הזמן עכשיו, חמש שניות.

למביני עניין: מחכה לשקט, תראה אותי.

ייצוג: יוסף ארנפלד.

הפצה: דברי שיר, התו השמיני.

ספיישל לייק: הצילום (שיד פוטושופ לא נגעה בו!) והעיצוב המשוגע אך המשגעַ של ספרון האלבום.

תפוחים: 60 ₪.

ציון כללי: 5.

 

להארות, הערות וצ'קים לחתונה uziel.sabato@gmail.com

 

 

באה באה התזמורת

עשור אחרי הקמתו, משיק ההרכב הכי מוזיקלי בנוף היהודי את 'אהבה רבה'. יחד עם חיליק פרנק וברי סחרוף, מוכיחים ב'תזמורת' שניגוני השטעטל רלוונטיים גם היום, יותר מתמיד. מבקר המוזיקה של שביעי עוזיאל סבתו בטור ביקורת

י״א באדר ב׳ ה׳תשע״ד

חסידות חב"ד לא זקוקה ליחסי ציבור, וניגוניה רחוקים מלחזר על הפתחים. ההפך הוא הנכון, נדמה כי ככל שעוברות השנים, פרץ אדיר של יצירה נובע מבית המדרש החסידי-חבד"י ומזרים עימו הפקות, אלבומים ו'שלוחים' תרבותיים שונים שבסופו של מסע מתקבלים באהבה בכל אפיק אליו הם מכוונים.

אל אותם 'שלוחים' מצטרף כעת נכס חדש, אלבום המופת 'אהבה רבה'. האלבום מכיל תשע רצועות מניגוני חב"ד שממחישות את הנשמה החסידית בצבעוניות צלילית, במקצבים מזרח אירופאים ובעיבודים רבגוניים.

עממית זה לא

'התזמורת העממית' הוקמה לפני כעשור על ידי המוזיקאים דניאל זמיר ונאור כרמי. "דניאל, שבדיוק חזר מתקופה ארוכה בניו יורק ניגש אלי בתום הופעה שלי בתל אביב והתחלנו לדבר", נזכר נאור כרמי בשיחה עם 'צליל מכוון'. "מפה לשם התחברנו והזמנתי אותו לשבת. זו היתה שבת מוזיקלית מופלאה כשבמוצאה כמעט והתעלפתי כששמעתי אותו מנגן. התחברנו יחד עם כמה חברים סופּר-מוכשרים שאספנו, התחלנו לנגן בחתונות, במופעים ובפסטיבלים בכל הארץ והוצאנו את האלבום הראשון, שנקרא כשם ההרכב – 'התזמורת העממית'".

אני מאמין שרבים תוהים על משמעות השם.

"השם הזה חצי רציני. כי ניגנו מוזיקה מאוד מורכבת, עם משקלים א-סימטריים בצורה מיוחדת ולא רגילה. אז המילה 'עממית' באה כמין בדיחה על המוזיקה שלנו, שלא הייתה עממית כל כך. מה שכן, העממיות באה לידי ביטוי בהרכב האנושי שלנו, היינו מעורבבים בינינו מבחינות רבות, כמו למשל דתית – דתיים, חילוניים ומה שבאמצע".

באים באהבה

על 'אהבה רבה' עבדו בתזמורת במשך למעלה משלוש שנים. "בשנים האחרונות התקרבתי מאוד לחסידות חב"ד" אומר נאור, "כהרכב, התחלנו להופיע בניגוני החסידות ואת האלבום הנוכחי הקדשנו לאותם השירים. אנחנו מארחים באלבום גם את האמנים חיליק פרנק, שאנחנו חברים טובים ומנגנים יחד גם ב'הלב והמעיין', ואת ברי סחרוף, שאותו הכרתי באופן אישי כשהשתתפתי בפרויקט המופרע שלו 'אדומי השפתות' ושם הכרנו. כשבאתי והשמעתי לו את השירים שלנו, הוא מאוד התחבר אליהם. הופענו עם הניגונים האלה במופעים שלו וצירופו להקלטות התרחש באופן טבעי".

נראה שקיים דמיון גדול בין 'התזמורת העממית' ל'הלב והמעיין'.

"זה נכון ששנינו עוסקים בניגונים והרבה מזה אינסטרומנטלית אבל ב'הלב והמעיין' האופי יותר עדין ונינוח מול 'התזמורת העממית' שניחנת באובר גרוביות, אש ולהבה. אותנו תשמעו על רחבות הריקודים ול'הלב והמעיין' תאזינו בלילות על כוס יין משובח".

למרות הדיבור על רחבות הריקודים, כמעט חצי מהאלבום מכיל ניגונים שקטים. נאור מסביר: "השירים השקטים באים בין הקצביים כדי שאנשים לא יתעייפו מידי, אבל האמת היא שתכלית האלבום אלו השמחה והריקוד. על ידי שאדם עובד את השם בריקוד, הוא מגיע למקומות שמילים לא יכולות להגיע. לכן, באלבום הזה הצבנו מטרה - להרים את ידיהם ואת רגליהם של עם ישראל לאוויר".

 

אסור לפספס: צמאה לך נפשי, וכל קרני רשעים אגדע.

למביני עניין: רחמנא, שאמיל.

האזנה אידיאלית: בדילוג ובקיפוץ רגליים, תחת כל גג רענן.

ייצוג: יוסף ארנפלד.

הפצה: דברי שיר, רשת תרבות יהודית.

תפוחים: 40 ₪.

ציון כללי: 4 וחצי.

להארות, הערות ונשף מסכות   uziel.sabato@gmail.com

איציק מוקיר שבת

איציק אשל וחבריו המסלסלים ממשיכים לדהור על הצלחת אלבום פיוטי השבת הראשון שיצא לפני כשנתיים, ומגישים כעת את האח החדש. הפעם, נותן אשל חירות לפלורליזם העדתי, ומפנה מקום לשלל הז'אנרים היהודיים. עוזיאל סבתו מבקר המוזיקה של "שביעי" בטורו השבועי

כ׳ באדר א׳ ה׳תשע״ד

אלו מבין הקוראים שבאחד מימי השישי האחרונים התהלכו ברחובות בני ברק, טיילו בסמטאותיה של ירושלים או עלו על האוטובוס לעיר הקודש טבריה, ודאי חוו על אזנם את פס הקול המוזיקלי החדש שמאחד נהגים, עקרות בית ורוכלים בשוק, רגע לפני שבת. למי שלא בעניינים נזכיר את ה'פרויקט' שהתחיל לפני כשנתיים הזמיר איציק אשל, נצר שני למשפחת המלוכה המוזיקלית בנוף הים-תיכוני דתי. אשל, שהבין שנכסי צאן ברזל מפיוטי השבת הולכים ונשכחים מצאצאי עמינו, איגד סביבו את מיטב זמרי הפופ המזרחי-דתי והוציא לאור אלבום ממכר ומושקע, הקרוב לאותנטיות משולחן השבת אך גם נגיש צלילית לכל שומע.

האלבום, שנקרא 'לכבוד שבת קודש 1', נמכר בתוך זמן קצר בעשרות אלפי עותקים, שיריו הושמעו אלפי פעמים בתחנות הרדיו וההצלחה הורגשה היטב ברחוב הספרדי-מסורתי. הביקוש עשה את שלו ולאחרונה הוציא איציק את החלק השני מהסדרה שלדבריו, תמנה בסופו של פרויקט חמישה אלבומים.

"גדלתי במשפחה מוזיקלית מאוד" מספר אשל בשיחה עם 'צליל מכוון', כשהוא מכוון את דבריו לשני אחַיו – חיים ישראל ואבישי אשל, בעלי קריירות מוזיקליות מכובדות משל עצמם. "מילדות היינו יושבים סביב שולחן השבת ושרים את הפיוטים המסורתיים. בסופו של דבר השירים האלו העשירו לנו את המוזיקה הביתית והשרישו בנו את הצלילים של עדות המזרח".

אבל לא רק מזרחית תמצאו ב'לכבוד שבת קודש 2' – האלבום החדש. כשאני שואל את איציק על הגיוון הוא תכף מפרט ומשיב: "הבנתי שלא רק הקהל המזרחי נהנה מהשירים, אלא גם הרבה אשכנזים שפחות מתחברים לפיוטים. בעקבות כך החלטתי להוסיף באלבום החדש מוטיבים גם מקרליבך ומניגונים חסידיים, כשבין הפייטנים והזמרים מתארח גם אייקון המוזיקה החסידית מנדי ג'רופי".

מלבד ג'רופי, מעטרים את השירים בקולם הזמרים גד אלבז, יובל טייב, חיים ישראל ואבישי אשל והחזנים יחיאל נהרי ומשה גיאת. בתום החלק הארי של האלבום - שלוש עשרה רצועות השבת, הוסיף אשל שלושה שירי 'בונוס' – 'האש שלי תוקד', 'אור הרשב"י' ו'שֹר ישראל שֹר התורה'. עם הש"סניקים, האשכנזים, הברסלברים והחסידים אפשר להגיד שכיסית את כל עם ישראל. "אכן זו היתה המטרה. לתת מקום וביטוי לכל הסגנונות והגוונים בעם. אבל שירי הבונוס הם גם חדשירים שיצאו בזמן העבודה על האלבום הנוכחי, ובחרתי לשלב אותם דווקא פה. זה ממשיך בעניין הקדושה שסביבו מתנגן האלבום, אך בנפרד משירי השבת".

את השיר 'שֹר ישראל שֹר התורה' כתב אשל לרפואתו של הרב עובדיה יוסף זצ"ל ועל פי עדותה של יהודית יוסף, הרב שמע את השיר בחייו והתרגש מאוד. האלבום יוצא הרבה אחרי פטירת הרב זצ"ל. למה בכל זאת בחרת לשמור את המילים שעוסקות בתפילה לרפואת הרב ולא לגעת ולעדכן את המלל? "הטקסט נשאר כסוג של הנצחה לרב עובדיה, שיזכר כבעודו חי. חשוב לי לשמור על האופטימיות של הדיסק ולא להכניס עצבות. היתה לי התלבטות אם להכניס שיר שנכתב לזכר הרב אליהו זצ"ל, 'אביהם של ישראל', אבל לא רציתי שיהיה שיר על אובדן באלבום השבת. אסור להצטער בשבת וגם לא בהכנות אליה. אז דחינו את השיר לאלבומים הבאים".

אסור לפספס: יום שישי הגיע, רפא צירי.

למביני עניין: זהו א-לי וגואלי, יגדל א-לוקים חי.

במשפט אחד: מאזיניה חיים זכו.

תפוחים: 40 ₪.

ייצוג: אביאל יאיר נחום.

הפצה: רוני רומי. זמין לרכישה בכל חנויות המוזיקה היהודית.

ציון כללי: 4.5.

 

 

להארות, הערות ותחפושות מקוריות  uziel.sabato@gmail.com

עפעפי שחר

'החברים של נטאשה', צביקה פיק, ארקדי דוכין ומיכה שטרית הם רק חלק מהשמות המתקשרים לגלגוליו המוזיקליים של היוצר אריק שחר, שפרץ לאחרונה עם חומר מקורי ומהוקצע למוקירי דבר, באלבום 'סיפור קטן'. עוזיאל סבתו מבקר המוזיקה של שביעי בטורו השבועי

י״ד באדר א׳ ה׳תשע״ד

"מוזיקאי אמיתי אף פעם לא יצליח אצל הדתיים" שח לי חבר סרוג בוגר 'רימון' לפני מספר שנים וסתם בדיעבד את הגולל המחשבתי במוחי. ובאמת, אלבומי פופ חסידיים או מזרחיים צצים בכל שבוע בחנויות המוזיקה היהודית, שירי נשמה נוסח קרליבך ופיוטי עדות למזרח ולמערב נערמים גם הם על דוכני התקליטים הכשרים, קצת רוק יהודי ומשוגע או שניים קלאסיים בסטייל רזאלי מאותתים בהבזקים קלים פה ושם ובזה מסתכמת, סליחה, הסתכמה, המוזיקה היהודית שומרת המצוות. עד היום.

אבטיפוס מצוייץ ומזוקן

"למעשה אני נמצא בעשייה המוזיקלית כבר למעלה משלושים שנה" מספר אריק שחר ל'צליל מכוון', "אחרי שחזרתי בתשובה החברים שלי לא האמינו שאשמור על הדם המוזיקלי שזרם בעורקיי כל השנים ושאמשיך ליצור מהמקום החדש בו הייתי נמצא. אבל בזמן קצר פיזרתי את ענן חששותיהם כשהפכתי את הנגינה והצלילים לחלק אינטגראלי מחיי הדתיים. ניתוק מהמוזיקה לא עלה כלל בכל התהליך".

ולא סתם היה הניתוק בלתי אפשרי. שחר, שיחגוג השנה יובל לחייו, מחובר לתעשייה מגיל שש עשרה, אז הקים את להקתו הראשונה -  'Sound & Vision', שהתפתחה לכיוון הרוק המתקדם. בהמשך, חבר לארקדי דוכין ולמיכה שטרית בהרכב 'זרם מקומי' ומפה לשם פרט על הגיטרה ב'חברים של נטאשה', ב'פאוסט' ובלהקת הרוק 'אבטיפוס'.

שיתופי פעולה נוספים נרשמו באותם השנים עם מטאורי המוזיקה דאז: צביקה פיק, ערן צור, ברק חנוך ועוד. ההצלחה שעשתה לה כנפיים בכל הארץ, הובילה את אריק ללימודי מוזיקה בארצות הברית ובהמשך לחזרתו בתשובה והנפקת שני אלבומים אינסטרומנטליים פרי ידיו – 'Closer than Ever' ו'City Rhythm'.

כיום מחלק שחר את זמנו בין מסירת שיעורי תורה למאות עובדים גלויי ראש בחברת ההייטק RCS, לבין נגינה בלהקת החתונות של רובי בנט, בהרכב של מוסא ברלין, ובהופעותיו מסביב לגלובוס של הזמר החסידי ליפא שמעלצר.

השחר העולה

לאחרונה השיק שחר את אלבומו השלישי, או כפי שהוא מגדיר זאת - 'אלבום הבכורה שלי' עקב שירתו שמתווספת לראשונה לכליו. האלבום נקרא באירוניה מסוימת 'סיפור קטן' ומכוון מוזיקלית בדיוק להפך הקטנות והפשטות: הצלילים מהוקצעים, מקצועיים ומחוננים וספק אם ירכשו את תשומת האוזן הפשטנית. לעומת זאת, לאלו שחונכו כשגיטרה בידם וסקסופון בשפתם או ששאבו בחייהם מושגים מעולם המוזיקה, מובטחת הנאה צרופה ומענגת.

.

'סיפור קטן' מכיל אחת עשרה רצועות. רובן מהתכות סגנונות שונים, בדרך כלל רוק וג'אז, לסוגת מוזיקת הפיוז'ן, וחלקן נוגעות בסוגות שונות כמו הרגאיי שמשתלב בשיר 'מילה חמה', רית'ם אנד בלוז (B&R) על גבול הג'אזי ב'מחשבה טובה', אייטיז רוק ב'זה הכל בשבילך', בלוז ב'סיפור קטן' ופאנק מקורי ומהפנט ב'Funky mood' לקצב גרוב ממכר.

ההפקה, הלחנים והעיבודים ורוב המילים משותפים לאריק ולחברו יגאל מוכתר וניכרת ניגודיות בין החדשנות שמאפיינת את הצד ההפקתי והסאונדי, לבין הנוסטלגיה הסגנונית שבאה לידי ביטוי לא אחת בהשפעות מהאייטיז, הסבנטיז ואחורה. התקווה של שחר, ובמידה מסוימת של רבים מבני המגזר, היא שהמקצועיות לא תפריע לשגשוג והצלחת האלבום בקרב ציבור חובשי הכיפות, שהתרגל לפסוקים באקורד או שניים.

אסור לפספס: מילה חמה, סיפור קטן.

למביני עניין: Funky mood, הצלחות קטנות.

האזנה אידיאלית: בשעת בופה בין ניחוח פסטל לסיגר בשרני.

תפוחים: 50 ₪.

הפצה: עצמית, זמין לרכישה בItunes .

ציון כללי: 4.5.

להארות, הערות, פרסים והפתעות  uziel.sabato@gmail.com

תפילת ישי

אחרי שהשתתף באלבום הכי מבוקש בישראל, הושמע תכופות ברשת ג' והתארח במופעים של עידן רייכל, שולי רנד ויונתן רזאל, תגלית השנה של המוזיקה היהודית – ישי ריבו בראיון מיוחד, רגע לפני אלבום הבכורה. עוזיאל סבתו מבקר המוסיקה של "שביעי" בטורו השבועי

ו׳ באדר א׳ ה׳תשע״ד

מזה כשנה אני שומע את השם "ישי ריבּו" בכל מקום. חדשיר חדש, מופעים שממלאים אולמות ופרויקטים עם גדולי המוזיקאים, גודשים לי את המייל, הפיד ואת שיחות הרחוב. למרות זאת, רק במוצאי השבת שעברה, כשצפיתי בין מאות זוגות אזניים במופע המלא של הזמר, ירדתי לסוף דעתם. הבחור בעל הקול המלאכי והחיוך הטהור, מתגלה כמטאור מוזיקלי כובש. עד כמה כובש? עד כדי שעם נצנוץ אקורד מהגיטרה בה הוא אוחז, הקהל שתכף מזהה את המלודיה נסחף בתשואות ומתחיל לזמר.

"עשיתי דרך מאוד קיצונית כדי להגיע למקום בו אני נמצא" מספר ריבּו בראיון ל'צליל מכוון'. "אבל חשוב לי גם להעביר מסר – כל אחד צריך חישול כדי לפרוץ". ספר לי על הדרך "נולדתי במרסיי ועליתי לארץ בגיל תשע. גרנו ביישוב מעורב ומשפחתי התחרדה. למדתי בישיבות חרדיות ומבחינה מוזיקלית, לא היה לי רקע מהבית. אך אהבתי לכתוב לעצמי שירים והייתי מקליט את עצמי בטייפ קטן כשאני שר ומתופף על השולחן".

"בגיל שמונה עשרה חל מפנה מסוים כשראיתי חבר מנגן בגיטרה ו'נדלקתי' על העניין. קניתי חוברות, לימדתי את עצמי לנגן והקמתי להקה שנקראה 'תכל'ס' ועשתה מטאל רוק יהודי. התחלנו להופיע ולהשתתף בתחרויות נוער. באחת התחרויות עלִינו עם שיר מקורי בתחושה שננצח. בסופו של דבר לא רק שלא זכינו אלא 'קטפנו' את המקום האחרון. אחד השופטים הסביר שלמרות שמבחינת החומרים היינו טובים, לא ידענו לתת את ה'show' ובמשך כל השיר הייתי עסוק בלנהל את הלהקה כשגבי מופנה אל הקהל. כך קיבלתי את ה'שוֹק' הראשוני".

Ishay-highres

הרגשת שהחוסר שבאת איתו מהבית פועל לרעתך? "לא ידעתי המון ובאמת היה שלב שהייתי על סף יאוש. אבל הרעב למוזיקה סחף אותי ובדרך אספתי רעיונות ומושגים בסיסיים. התחלתי להקליט שירים ולשלוח לרדיו. כתבתי שירים גם לאמנים כמו רועי ידיד וגד אלבז, שחלקם הפכו ללהיטים. ואז הגיע 'תוכו רצוף אהבה'".

משם נסללה הדרך בקצב מסחרר. "היה לי חשוב לתת רושם ראשוני מעולה. לכן, אחרי ששלחתי את השיר הראשון שלי לרדיו, התחרטתי והוא נגנז. אחריו הלחנתי את תוכו רצוף אהבה שלוש פעמים עד שהלחן התיישב כמו שרציתי. זה השיר שפרץ לי את הדרך והביא לשיחה המפתיעה מהליקון".

"יום אחד קיבלתי שיחה מחברת הליקון שאמרו שעידן רייכל מזמין אותי לאודישן. התרגשתי מאד אבל היתה לי גם התלבטות – לא רציתי לשיר שירי אהבה ופחדתי שעידן לא יקבל את זה. כשנפגשנו ושיתפתי את עידן בחששות הוא השמיע לי את 'אור כזה'. על המקום הקלטנו את שיר שחתם בהמשך את האלבום 'רבע לשש', שנמכר בשנה האחרונה במאה אלף עותקים".

לפני כשבוע שחרר ריבּו את 'קול דודי' – חדשיר שלישי מתוך אלבום הבכורה, שיראה אור בעוד כחודש.

לאן אתה חולם להגיע? "לפני כמה זמן פנתה אלי מורה לספרות ואמרה שהיא מלמדת את השיר שלי בכיתה. לא האמנתי שאגיע למקום בו אני, העולה החדש מצרפת, נמצא. אבל השאיפה שלי היא להיות בפס הקול של החברה הישראלית לאורך ימים ושנים. מין אהוד בנאי ניצחי שכזה".

ייצוג: קובי סלע, גל אורן.

מופע: 12.2 ב'החסידה', פרדס חנה.

שאפו: זוכה בפרס עידוד היצירה של אקו"ם.

ספיישל לייק: הצניעות והענווה שנשמרת למרות הילת הכבוד המפתה.

 

להארות, הערות וגלויות לגיליון המאה  uziel.sabato@gmail.com

 

שוואקי הישראלי

אחרי שכבש אין סוף במות בשלוש יבשות והפך לדובדבן שעל קצפת עוגת המוזיקה החסידית, מרשה לעצמו הזמר יעקב שוואקי באלבומו החדש להתפזר לכיוונים ולסגנונות שונים, שעד עתה היו מחוץ למסגרת. עוזיאל סבתו מ"שביעי" בטורו השבועי

ב׳ באדר א׳ ה׳תשע״ד

"עוזיאל, שמעת את החדש של שוואקי?" נשאלתי בפייסבוק באחד מהבקרים הרעננים של השבוע. "לא פעם אחת" עניתי לאלנתן הסקרן, מקוראי המדור. לא עברו שניות אחדות ותכף בועת מלל עצבנית במיוחד התפוצצה לי על המסך. "תדע לך שאני מאוכזב! אין קו לדיסק, איפה השירים החסידיים האמיתיים של פעם? זורקים את המוּכּר והאהוב ומשנים מבטא בשביל מסחרִיוּת? המיתוג החדש שלו מתכופף לדעתי למוזיקה ה'יהודית', ששולטת הרבה יותר. דבר מבורך בבירור, אבל איפה הנוסטלגיה החסידית הטובה של פעם?".

the new shwekey

"תרשה לי לחלוק עליך ידידי" המשכתי בדיאלוג הוירטואלי. "אף אחד לא צריך להסתגר במגירה סגנונית, רק כי המאזינים התרגלו לאפיק מוזיקלי מסוים". "חוץ מזה שאף אחד לא שינה את המבטא. שוואקי נולד חלאבי, משפחתו חלאבית ואם כבר שינוי מבטא זה יותר בכיוון של חזרה אל השורשים. מה גם שהמבטא השוואקיי התמזרח לו עוד ב'לבי במזרח' המפתיע, אלבומו המזרחי של שוואקי שיצא לפני כארבע שנים".

אז על מה המהומה? אלבומו החמישה-עשר של הזמר יעקב שוואקי, שנחת השבוע בארץ הקודש ומכיל יותר 'שוויכה' מ'שוואקי' ויותר 'יעקב' במלרע מזה המלעילי. לכל הדעות האלבום מפתיע, במקצב המזרחי לצד שירי הפופ והרוק, במילים שמתמקדות קצת פחות בפסוקי המקורות וקצת יותר במקוריות, ובעיבודים המדהימים בישראליותם. "עוד בתחילת העבודה על האלבום חשבנו כיצד לעשות אותו מיוחד עוד יותר מקודמיו" מעיד על כך שוואקי ל'צליל מכוון', "המטרה היתה שכל אחד ימצא בו תוכן הרלוונטי עבורו".

שוואקי לעם

האלבום פותח עם הטראנס ההמנוני 'עם ישראל' שמטובל באוף שימחעסיות יתר בעקבות כותב ומלחין השיר, ישי לפידות. מיד לאחר מכן, בלדת הנושא 'קולות' בדואט עם הזמר והנשמה שלומי שבת ובילווי קולות הרקע של המפיק יוחי בריסקמן, מצדיקה לטעמי את כל השינוי הסגנוני בתקליט - שיר מקסים, מרגש ונדיר ביופיו. בהמשך, מוסיף יעקב לרזומה שירי החופה שלו (מהרה, בואי בשלום, אם אשכחך) את 'בואי כלה', ולא שוכח את שמחת הברית עם 'זה הקטן' הנוגע ונסוך החן.

'אך שמח' שמגיח בפול ווליום, יעבור בקלות את סלקציית הפופ הים-תיכוני ו'עושים תשובה' מקבל טיפול מטאל-רוקיסטי מיוחד של הלהקה המיתולוגית 'מטאליש'. זוהי הגרסה הרביעית לשיר שזוכה כעת לעדנה מחודשת אחרי המקור של דני ממן והקאברים של מטאליש עצמה ושל האחים פיאמנטה.

כדי לרצות את המאזינים האדוקים שחוששים לקריירתו החדשה של שוואקי, נוצרה הרצועה השקטה שנקראת 'קמו בניה' ומכילה את כל הסטריאוטיפים השוואקיים מהאלבומים הקודמים. הקצב המזרחי שב להריע מיד עם להיט הדיג'ייאינג 'עת רקוד' שיושמע לא אחת על רחבות הריקודים בשנים הקרובות.

לסיום האלבום מתארח הזמר אהרון רזאל ב'עשרה בני אדם', וחותם את האלבום יחד עם יעקב ברוק אלטרנטיבי יהודי ובניחוח אוניברסלי שיכול להתלבש לסגנונם המוזיקלי של כולם.

אסור לפספס: קולות, עת רקוד.

למביני עניין: עושים תשובה, עשרה בני אדם.

המתנה המושלמת: לחבר שזה עתה שב בתשובה ומחפש את הצליל החסידי המתון.

תפוחים: 60 ₪.

ייצוג: מדיה פרו, שרון דניאל הפקות.

הפצה: ג'י מיוזיק.

ציון כללי: 5.

להארות, הערות ותקציר הפרקים הקודמים  uziel.sabato@gmail.com

נסיך מצרים

הוא גדל בבית חרדי על פיוטי השמחות והשבת וכיום הוא מופיע מול מאות ערבים נוצרים ומגשר בין העמים, להגדרתו. זיו יחזקאל בראיון לרגל צאת אלבומו השני – 'הופעה חיה בלונדון'. עוזיאל סבתו מבקר המוזיקה של שביעי בטורו השבועי

כ״ב בשבט ה׳תשע״ד

באחד מלילות השבוע האחרון, בעודי מתכונן לשינה כחצות הלילה, צפצץ סמארטפוני והתריע על הודעה חדשה מהזמר זיו יחזקאל. "אתה יכול להתקשר עכשיו" הוא כתב, ובכך שם קץ למסכת טרטורים כושלים לתיאום ראיון שנפל פעם אחר פעם בשל חזרות, מופעים, נסיעות לחו"ל והפקות שמעסיקות את זיו בשנה האחרונה, טפו טפו טפו, עד מעל הראש.

"ההצלחה לא מסחררת אותי" פותח זיו לשאלתי, "אדם מסוחרר כשהוא מגיע לפסגה, לטופ. אני חושב שנכונים לי יעדים נוספים לכבוש. אל המנוחה אגיע רק כשאשורר מעל לבימת בית-המקדש, בעזרת השם".

למי שלא בעניינים המזרחיים, נזכיר שזיו נחשב 'כוכב עולה' בשמי המוזיקה המצרית-ערבית וכאוטוריטה נערצת בתחום הפיוט והמקאם. "נולדתי לפני כשלושים שנה בבית חרדי", מספר יחזקאל ל'צליל מכוון', "הייתי סולן במקהלת בית הספר, ארגנתי לי הופעות ונאבקתי לתת למוזיקה שהתנגנה בי, לצאת ולהתבטא".

שלום אוניברסלי מוזיקלי

"מגיל בר מצוה התחזנתי בבית-הכנסת", מוסיף זיו. "נשאבתי לעולם של פיוטים, צלילים ומקאמים (סולמות מוזיקליים מזרחיים, ע.ס.) בתקופה שחפפה ללימודיי בישיבה. הייתי יושב אצל מוזיקאים ומתרגל איתם במשך שעות". קיבלו את המוזיקה הספרדית בישיבה? "האמת שבישיבה בה למדתי, המשגיח היה בקי במקאמים ועודד אותי לקלוט ולחפש כל בדל מוזיקלי מעולם הפיוט. אני זוכר את עצמי יושב מול המלמד בשיעור ומשורר לעצמי בשקט, במקום להקשיב".

"התחלתי להופיע בכל אירוע אליו הוזמנתי, משמחות עד חפלות והילולות. בשלב מסוים קיבלתי המלצות על העווד ניסים בסה והתחלתי ללמוד אצלו נגינה בעוּד. אחרי שני שיעורים התקשרתי לתאם מפגש נוסף ונודע לי שהוא נפטר. ישבתי שמונה שעות עם העוּד, ניגנתי לי ניגוני נהי ובכיתי המון. הוא נחרט אצלי כנקודת מפנה משמעותית בקריירה".

"כשהגעתי לגיל עשרים התחתנתי, לקחתי הפסקה בימתית ועברתי לאזור הדרום. ההפסקה לא ארכה זמן רב, שכן שנה וחצי מאוחר יותר התגרשתי, וגיליתי את אהבתי השנייה - המוזיקה הערבית, בעיקר המצרית: אום כלת'ום, עבד אל-חלים ואחרים. יהודי עיראקי מבוגר לימד אותי ערבית והייתי הולך ברחובות וקורא כל מה שנראה לעיניי, מבקבוקי בירה ועד מודעות רחוב. תמללתי שירים ערביים בכתב עברי וניסיתי ללמוד אותם בעל-פה. בהמשך, הזמינו אותי לשיר בערבית בעיראקיאדה מול אלפים".

ואתה מופיע בערבית עד היום. "קיבלתי לאחרונה תגובה ממצרים: "לא רק שאת אדמתינו גנבתם, עכשיו אתם לוקחים לנו גם את המוזיקה". המופע שלי בתשעים ותשעה אחוזים מושר בערבית ויש לי רפרטואר של מאתיים ועשרים שירים בשפה. תעשיית המוזיקה הערבית מכירה אותי, הזמינו אותי להופיע ברמאללה, בעזה וביריחו.

ובשירי האהבה של פריד, אתה מכוון אל השכינה? "ישנם שירים שאני משתדל לסנן מההופעות, לאומניים או שירי עגבים. אבל שיהיה ברור, רוב שיריי אלו שיר אהבה. לשיר 'אנא בחיבק' על השכינה, זה זיוף לדעתי. אני מגדיר את עצמי כריאליסט שחי את המציאות ושר נטו לשם האמנות שבדבר".

נסיך הטראב

בימים אלו, מעלה זיו את המופע 'טראב בקצב אחר'. "טראב זו סוגה של מוזיקה אותנטית, עם כלים מערביים ומודרנים" מסביר זיו. גם לאום כלת'ום, היתה גיטרה חשמלית בכל מופע. "אתה צודק. זו היתה החנופה שלהם למערב. אני מתחנף עוד יותר. אני מתקרב לפופ הים-תיכוני כדי לשלב את השירים האחרים והכבדים. ירידה לצורך עליה".

הקלטת הופעה בלונדון נערכה ושופצרה מוזיקלית באולפן ורואה כעת אור כאלבום שני של יחזקאל, המשלב מחרוזות משירי אום כלת'ום מהפן המוכר והטוב, לצד שירים של פיירוז ואחרים.

השלום המיוחל טמון אצל אנשים כמוך? "אני לא מתיימר לעשות שלום במקום שרבים לא הצליחו".  מסתייג יחזקאל, "אני כן יודע, שאיפה שהפוליטיקאים נכשלו, האמנות הצליחה. אני מקבל תגובות מדובאי, מצרים, ירדן ולבנון שמתלהבים. הם קוראים לי 'תקוות הטראב'. אני יודע שאם באים ללב נצרת ערבים לצד חובשי כיפה ויחד הם מרותקים אל במה אחת, זה שווה הכל בעיניי".

האזנה אידיאלית: בחדר המשא ומתן המדיני, לרכך את הצדדים לכמה דקות.

תפוחים: 39 ₪.

ייצוג: אביאל יאיר נחום.

ציון כללי: 4.5.

להארות, הערות וצקצוקי לשונות    uziel.sabato@gmail.com