הרב ראובן זכאים בחוגגים?! – טור דעה

בכל שנה אני מתרגש מחדש להאזין ולדמוע בטכס השאת המשואות. אנשים ונשים שבקול רועד לפעמים מזקנה, ולרוב מהתרגשות, מזכירים את הוריהם, שחלקם כבר בעולם האמת, ואת מה שהספיקו הם, הבנים והבנות, לבנות כאן יש מאיין

ה׳ באייר ה׳תשע״ד

בכל שנה אני מתרגש מחדש להאזין ולדמוע בטכס השאת המשואות. אנשים ונשים שבקול רועד לפעמים מזקנה, ולרוב מהתרגשות, מזכירים את הוריהם, שחלקם כבר בעולם האמת, ואת מה שהספיקו הם, הבנים והבנות, לבנות כאן יש מאיין.

יהיו שירימו גבה: הגם הרב זכאים בחוגגים?! אל נא תמהרו להסיק מסקנות. אך גם אם יש לנו שומרי התורה ויכוח וגם חשבון נוקב וארוך עם ראשי הציונות, עם מטרותיהם, ועם המתימרים להיות ממשיכי דרכם, ואין כאן הבמה והצורך להאריך מדוע. עם זאת, יש לי לב חם ואוהב לכל יהודי/ה באשר הם/ן. ולאנשים ונשים ישראלים וישראליות, שהאמינו, יצרו, ובנו. חשבו שהם הזויים, מטורפים, בזו להם, לעגו להם, אך הם לא שעו לדברי ה'נשמות הטובות', נשאו ראשם, זקפו קומתם, חלקם קמו ממש מן האפר, נטשו את היאוש, סילקו את העצלות, ועשו והצליחו למען עם ישראל!

השנה אני גם יבכה. בטוח. כאשר תעלה הגברת החרדית עדינה בר שלום את המשואה, ובעלות הלהב, תזכיר בקול רועד ונשנק מבכי את האבא שלה, שלי, ושלכם/ן מרן הרב עובדיה יוסף זצ''ל שאיבדנו השנה. אני רק כותב זאת ועיניי דומעות.

תקשיבו גם אתם/ן ותבינו. אז יום שמח לכם אומרי ההלל (בלי ברכה) ולאומרי תחנון. לממנגלים ולמתענים. ללובשי המחלצות ולעוטי השקים. כולנו, לפני הכל ואחרי הכל, עם אחד!

עם ישראל חי!

המבדיל בין אסנת לסבטלנה, ובין ישראל לעמים / הרב ראובן זכאים

יום רביעי, השבוע, הגעתי לעיר חיפה, מה אומר ומה אדבר?! ה'פריחה' במרכאות של המעדניות לאוכלי החזיר השקץ והעכבר הביאה אותי לידי קבס, שלא לומר תסכול איום מ'העליה' של רבבות אלפי גויים מובהקים מחבר העמים, שאינה אלא ירידה שפוגעת בכל הפרהסיא היהודית הציבורית שעוד נותרה במדינה הקטנה הזאת שלנו

כ״ו באדר ב׳ ה׳תשע״ד

יום רביעי, השבוע, הגעתי לעיר חיפה, מה אומר ומה אדבר?! ה'פריחה' במרכאות של המעדניות לאוכלי החזיר השקץ והעכבר הביאה אותי לידי קבס, שלא לומר תסכול איום מ'העליה' של רבבות אלפי גויים מובהקים מחבר העמים, שאינה אלא ירידה שפוגעת בכל הפרהסיא היהודית הציבורית שעוד נותרה במדינה הקטנה הזאת שלנו.

מאידך, וזאת לתשומת ליבו של ח''כ שטרן וחבר מרעיו, ועימהם הפסבדו רבנים שחשים שיש פשוט צורך דחוף ו'מצוה' בהולה לגיירם אינסטנט. זהו, שלא. רומן, איוואן, סאשה וסווטלנה פשוט לא רוצים, לא מעוניינים. נייט! יש להם כאן את כל התשתית להמשיך את חייהם בארץ כגויים גמורים, ממש כמו באמא רוסיה/מולדובה/וכו'. רק שאת המחיר אנחנו נמשיך לשלם. 'הגוי אשר בקרבך יעלה עליך מעלה מעלה ואתה תרד מטה מטה, כלשון הפסוק בתורה. השם יצילנו.

אך, אחרי האווירה המלנכולית בואו נסיים בטוב!

כמה מטרים משם, נכנסתי לכמה דקות לרכוש משהו לשתות, בבית קפה קטן וכשר, המקום היה שוקק. לבוש הייתי במיטב מחלצותי הרבניים בדרכי לעריכת חופה. ובעלת המקום, בראותה אותי, אמרה בהלם קל: 'הרב, אני חייבת לשתף אותך במשהו!' 'בבקשה, כולי אוזן!' עניתי. 'שמי אסנת' הקדימה, 'השבת שעברה, אמרה בהתרגשות, קיבלתי על עצמי לראשונה בחיי(!) לשמור שבת כהלכתה'. 'איש לא היה שותף להסכם הזה ביני לבין אלוקים'.

'מה אגיד לך כבוד הרב, התאמצתי מאוד, התגברתי על כל המכשולים- והצלחתי ברוך השם! היה מיוחד במינו! ביקשתי מעומק הלב מאלוקים שיתן לי סימן שהוא מרוצה ממני. המתנתי כל השבוע... והנה בו ברגע שניצבת בפתח, שרתה עליי מיד אוירה כזו מיוחדת ועילאית, כי חשתי באמת ובתמים, שאתה ולא אחר, שליח האל שבא לכאן במיוחד, לבשרני שהוא יודע, ושהוא מרוצה!!'...

נו, תגידו אתם, אחרי דברים מרגשים כאלה, הייתי מסוגל בכלל להתוכח איתה?!

כששילמתי על המשקה ( כי אין פטור אפילו למלאכים...) אמרתי לה שבעיניי, גם היא השליחה של האלוקים. 'אני?!' תהתה בפליאה.
'כן, בהחלט! ראי, הסתובבתי בעיר, ראיתי את חנויות הטריפה, ויפג ליבי. והנה דוקא כאן בבית הקפה הקטן, קיבלתי ממעל זריקת עידוד ותקוה. הסיפור המיוחד שלך היה בשבילי כמי עדן קרים על נפש עייפה, את ההוכחה הניצחת, שעוד לא אבדה תקותנו, והניצוץ היהודי חי וקיים ונושם עצמונית, רק התעוררות קטנה, ובפתע פתאום יהפוך הוא לאש להבה, אש שלהבת יה!
היום, יום שישי אסנת הודיעה לי שגם את השבת הזו היא תשמור! מי כעמך ישראל!

שבת שלום אסנת! שבת שלום אחיי ואחיותיי! שבת שלום עם ישראל!

תמונה: יורי וסבטלנה בכלל לא רוצים להתגייר. מעדניית טריפה בחיפה. (צילום: אבי)

די לאונאת הגרים!! / הרב ראובן זכאים

מישהו מוכן להסביר לי איפוא, מה הלחץ של אלעזר שטרן להעביר חוק גיור אינסטנט בניגוד לעמדת הרבנים הראשיים שאין קשובים ומקלים מהם בגיור בגבול ההלכה?! הרב זכאים מבכירי המסבירנים החרדים בטור דעה

י״ז באדר ב׳ ה׳תשע״ד

לאשר גיור לא גיור, זה לגרום לבן אדם להפסיד פעמיים: גם עולם הזה וגם עולם הבא: שמא הגירות טובה, ונמצא חייב לשמור מצוות ולהימנע מעבירות ככל יהודי, ולא, יבואו איתו חשבון בעולם הבא על כל עבירה קלה כבחמורה. אך אם הגיור לא באמת תפס והוא נותר גוי גמור כשהיה. מה הרוויח הלז משמירת המצוות ומהימנעות מעבירות?!

לו יהודי היה- כמובן יתוגמל בשכר נצחי. מה גם שבתור יהודי ברור שנשמתו לא תראה 'גן עדן' בחיי הפקר שהכל מותר בהם. אך בתור גוי?! מה ייתן ומה יוסיף אם ימנע עצמו מאכילת חזיר, למשל?! מה שכר יקבל בעולם הבא אם למשל ישמור שבת, ואגב, גוי אסור בשמירת שבת כי אות היא בין אלוקים לישראל בלבד!

ושיהיה ברור, גוי חייב בשבע מצוות ותו לא, והם: איסור עבודה זרה, גילוי עריות, שפיכות דמים, גזל, איסור אכילת איבר מבהמה חיה או עוף טרם הריגתם, איסור על ברכת (בלשון סגי נהור) השם, והחובה לנהל מערכת משפט תקינה- הגוי אינו זקוק ואין שום מעלה אם יקיים כל מצוה או ימנע מכל עבירה אחרת שהיא. אז למה שיפסיד 'עולם הזה' בתפיסה הגויית, ובסוף עוד יתברר שהכל היה לשוא?!

מישהו מוכן להסביר לי איפוא, מה הלחץ של אלעזר שטרן להעביר חוק גיור אינסטנט בניגוד לעמדת הרבנים הראשיים שאין קשובים ומקלים מהם בגיור בגבול ההלכה?! אגיד לכם: החשש מהמאזן הדמוגרפי שאינו משחק לטובתו. אתם שואלים מהיכן בא האיום הגדול ביותר שעשוי להפר את המאזן? מהערבים?! לא, חלילה, דווקא... מהחרדים!

(בתמונה: כותב השורות (עומד) בהתיעצות עם הראשון לציון והרב הראשי לישראל הרב יצחק יוסף בלשכתו)

אז שויין, שלא יאהבו דג מרוקאי / הרב ראובן זכאים

דווקא אני, כמזרחי גאה במורשתו, קורא לכם אחיי ואחיותיי! אין לנו על מה, ממה, וממי להיעלב כלל!! טועה מי שמנסה להכריח אירופאים לאהוב בדוקא את הזמר המזרחי, או את האוכל המזרחי. מדובר בענין של טעם. הרב ראובן זכאים בטור דעה

י״ח באדר א׳ ה׳תשע״ד

התקשורת בוחרת במודע שלא לעסוק בדבריה המקוממים של נגידת בנק ישראל קרנית פלוג, מהם נדף ריח מחליא של צרות עין מריבוי החרדים כן ירבו, כממשיכת הדרך הפרעונית האומרת: פן ירבה! תחת זאת מבכרת התקשורת לעסוק בדווקא בהתבטאות האומללה (או שלא...) של פרופ' דן שכטמן נגד הזמרים המזרחיים.

המטרה ברורה: להסיח את הדעת מהאפליה האמתית הקיימת בתחומים רבים ומהותיים, ושוב להציג אותנו כבכיינים כרוניים.

דווקא אני, כמזרחי גאה במורשתו, קורא לכם אחיי ואחיותיי! אין לנו על מה, ממה, וממי להיעלב כלל!! טועה מי שמנסה להכריח אירופאים לאהוב בדוקא את הזמר המזרחי, או את האוכל המזרחי. מדובר בענין של טעם. נכון שההתנשאות בילד-אין הלזו גורמת סלידה ומעוררת קבס, בפרט כשבאה על לא דבר. אך עם יד על הלב, וכי אפילו מזרחי גמור מבטן ומלידה חייב לאהוב בדוקא את הזמר המזרחי?! לא באל'ף רבתי! זכותו של אדם לאהוב כל מוזיקה שמדברת אל ליבו, ישרה בעיניו או באוזניו.

ובינינו, מי מדבר על המוזיקה העכשווית, המוגדרת משום מה 'מזרחית' (ובלי הכללות), על החריזה הבנאלית, הרדידות והעליבות הלשונית, ועל המנטרות הקלישאיות שמאפיינות את המוזיקה בת ימינו בכלל?!

ולפני שיקראו לי /נחיתי/גיס חמישי/ חבר של שטכמן אני מבהיר נחרצות: כן, גם המוזיקה המערבית אינה נופלת בעליבותה ורדידותה! אך, סורי, לא זו המוזיקה המזרחית שעל 'כבודה' ניאבק, לא עליה גאוותינו, ולא ממנה תפארתנו!

מה לאלו, מול עושרם הלשוני, עומקם האינטלקטואלי, ותוכנם המלבב והמלמד של מסריהם הישירים והעקיפים, של פיוטי המזרח האמתיים דוגמת שירי רבי אברהם אבן עזרא, רבי יהודה הלוי, רבי ישראל נג'ארה ועוד ממשוררי ספרד המהוללה?! כן. יש אפלייה בכל המערכות, תלחמו בה בעוז, תלחמו בעד שויון הזדמנויות. תיאבקו מול הקיפוח המובנה באקדמיה, במשפט, בעסקים ובכלכלה. ואם יישאר זמן, תילחמו גם על השאר...

מצידי שלא יאהבו דג מרוקאי, קודם שיאהבו מרוקאי!

בתמונה כותב השורות.
הדג לא היה מרוקאי. אבל היה בסדר גמור. צילום: דני כתרי

הזהרו מן הצבועים/ הרב ראובן זכאים

מאיפה האומץ והחוצפה של הסודנים? הרב ראובן זכאים מבכירי המסבירנים בציבור החרדי בסקופ בלעדי על מי עומד מאחורי ההפגנה. טור דעה מרתק על הסודנים מזווית חרדית.

ה׳ בשבט ה׳תשע״ד

אם שאלתם את עצמכם מהיכן אזרו פליטי העבודה מסודן, אומץ וחוצפה לא רגילה לברוח ממכלאות ההסגר, לתבוע זכויות, לבקש אזרחות, ולקרוא תיגר, עד כדי זעקות לעבר יהודים: שובו למרוקו! שובו לפולין! מי עומד מאחורי הארגון, המימון, התזמון המדויק, ואפילו השלטים שנכתבו בעברית צחה?!

שימו לב טוב! הנה לכם סקופ בלעדי: מה עשו פורעי החוק הסודנים, על מנת לצרף למאבקם גם את תושביה המדושנים של תל אביב?!
הם קבעו שביתה.

מה אירע כתוצאה מכך? הם האטו וכמעט עצרו את הפעילות השוטפת במסעדות ובבתי הקפה. וזה כבר התחיל להציק. המצב הפך לבלתי נסבל. מה יהיה עלינו, שאלו התל אביבים הענוגים, האם תופרע פעילותן של, המסעדות, בתי הקפה, ושאר בתי העינוגים שכה הורגלנו אליהם?! השביתה פגעה אפוא ב'בטן הרכה' ממש! ולכן הם התעוררו.

מה שהדרום הולך ונעשה דומה יותר לדרום סודאן, ועיני ראו ורואות ולא זר, אין זה מעניינם של הצפונים. גם לא זכויות אדם מעניינות אותם, עובדה שלא אכפת להם מהזכות הבסיסית של תושבי המדינה היהודים, בדרום ת"א, אילת, ערד ועוד, שחוששים לצאת מבתיהם בלילות, שעיניהם רואות וכלות כיצד פליטי העבודה הללו מרסקים אטית את המדינה מבפנים.

באחת ההפגנות בעבר, הביאו בכלי התקשורת את דברי אחד הסודנים/ אריתריאים/גירגשים/ פריזים/ עבדול שמו, והוא דובר עברית. אבל איזו עברית?! הוא אפילו, תיבל את דבריו בניבים מובחרים מהעגה הצפונבונית, רחמנא ליצלן, לאמור: "כאילו, לא רוצים אותנו כאן, כזה, כאילו כזה"... באותו הרגע נפל לי האסימון: גם תושבי צפון תל אביב השאננים, שסמכו עד כה על טוב ליבם של אחיהם בדרום (תל אביב, לא סודן, או שבעצם כבר אין הרבה הבדל...), חייבים להתכונן לבואם!!

הרי ישנה מצווה אחת ויחידה שהם מכירים, ומשננים אותה חזור ושנן באזני כולם, על אף הסילוף המובנה והמטופש בהבנת הפסוק: "ואהבתם את הגר". נכון, מאוד קל להם לאהוב את הגר, ובתנאי שהוא נמצא משוטט, רובץ, שודד, משתכר אצל אחיהם בדרום תל אביב. הכי קל לתבוע מהזולת. מעתה אל דאגה! הם קרובים קרובים, הנה הם כבר בכיכר מלכי ישראל. אוטוטו הם כבר במגדלי אקירוב. למה לא?! בואו תקיימו את המצוה בהידור, מצוה בו יותר מבשלוחו, בו ביום!

ובלי ההקשר החרדי אי אפשר. דומה שהשמאל הסהרורי, ובראשם אנשי התקשורת, הידועים ברחמנותם על כל ברייה שאינה חרדית, או ימנית. עושים הכל על מנת להגדיל את המאגר המכווץ והדלוח של מצביעיהם. הם הרי נורא התאכזבו מהעלייה הרוסית (ביניהם אחוזים גבוהים של גויים גמורים). אי אפשר לזלזל בתשועה הגדולה שבאה בזכותם, שהצילו את המדינה מהסכנה הנוראה בהפיכה לבעלת רוב חרדי ה' ישמור, אך רובם, מתברר לדאבון ליבם, מצביעי ימין או מרכז. הסודנים יכולים להוות אפוא גורם מאזן. לא סתם השמאל הסהרורי תובע לתת להם אזרחות. אזרחות כמובן תגרור תעודת זהות כחולה וכמובן גם זכות הצבעה. לשמאל כמובן.

אל תבינו לא נכון: אין לי שום דבר נגד שחורים, יש לי, והרבה, נגד צבועים!

חרדים, אבל אין לנו עיניים בגב!

הרב ראובן זכאים, מבכירי המסבירנים של הציבור החרדי, לא מהסס לפתוח את העיניים לכל אלו שרצים לבקר את החרדים בכל מקרה

כ״א בטבת ה׳תשע״ד

עומד באוטובוס 'דן' בתל אביב, בדרכי להרצאה. (להלן: 'אני'). זקנה תל אביבית יושבת בספסל סמוך אליי, עם מבט ביקורתי ומזרה אימה, שאפילו משקפי השמש שבקצה חוטמה לא הצליחו להסתיר. (להלן: 'היא'). פתאום, בלי התראה מוקדמת, 'היא' אמרה לכל מי שסביבה: 'ראיתם את הדתיים הללו?! זקנה עומדת והם יושבים'.

אני, דרוך כהרגלי, מחפש סביבי, למי היא מכוונת את חיציה. לא, זה לא אני, שכן כאמור, עומד הייתי על רגליי. ואז ראיתי בחורצ'יק חרדי צעיר ולידו עוד בחורצ'יק חרדי צעיר יושבים במושבים ההפוכים ('נכס' כזה שאתה כבר מעדיף לעמוד). ושניהם עסוקים בקריאה.

אני תר למצוא במקביל את הזקנה האומללה העומדת. ואחרי מאמצים, אני מוצא אחת כזו מטר מאחרי גבם. 'אני' לוקח פיקוד: בנגיעה קלה מעורר את הבחור. רק שמעו: 'זקנה', קמו שניהם, בלי אומר ודברים. עכשיו, הייתי פשוט צריך לשכנע את הזקנה שעמדה מרחוק, לעקוף את הנערים החילונים החסודים, שלא קמו ולא זעו, ושתתקדם, כי יש מקום.

'היא', הצועקת, מביטה בתימהון בנעשה. 'אני' עוטה מבט לא פחות ביקורתי משהיה לה, ומפטיר לעברה: 'ראית?! בניגוד לפרחים החילונים שהתעלמו, הם פשוט לא ראו, היא עמדה אחרי גבם, ופניהם לכיוון ההפוך! ובנוסף, הם גם קראו בספר! דתיים, דתיים, אבל לא נביאים! אולי יש לנו קרניים, אך ממש ממש אין לנו עיניים בגב!

הרב ראובן זכאים מאחורה
בתמונה: הרב ראובן זכאים: אין לנו עיניים בגב - הוכחה בתמונה

הצלמים בחתונות רוצים לנהל את טקס החופה – מאמר דעה של הרב ראובן זכאים

"הצלמים הלא טובים, אינם יודעים את "מקומם" (תרתי משמע). הללו חושבים שהמטרה מקדשת את כל, אבל את כל, האמצעים". פיינליסט "הדובר" הרב ראובן זכאים בטור דעה נשכני כנגד צלמי החתונות "המלומדים" שחושבים שהחופה נועדה אך ורק בעבורם

ז׳ בטבת ה׳תשע״ד

כרב שעורך חופות, ומשתתף, מברך ונואם בשאר אירועים משמחים, שרק ירבו. נחשף אני מטבע הדברים לעבודתם של צלמים רבים, בזמן אמת. ושמתי לב, שכרגיל, כמו בהרבה תחומים: גם עולמם של הצלמים בחופות נחלק לשניים: יש צלמים טובים, ויש גם צלמים שאינם כאלה. בפירוש לא.

צלם טוב, הוא צלם שיודע, "לצוד" את הרגעים המרגשים, המרטיטים, והחד פעמיים של החופה. הוא צלם עירני ודרוך, שלא מפספס שום פרט, קטן כגדול. אבל מאידך, ועם כל הקושי האישי, הינו זהיר מאוד שלא להפריע למלאכתו של זולתו. ובמקרה שלנו: מלאכתו ההלכתית המורכבת של הרב עורך החופה והקידושין.

בניגוד לטעות שאולי רווחת. תפקידו של הרב בחופה, בהחלט איננו רק טקסי. חופה וקידושין כהלכה בנויים מעשרות פעולות, שיש לבצען עקב בצד אגודל, שלב אחר שלב. מי שאינו מתבונן בעין בוחנת - אין מצב שישים לב למורכבות הלזו. (אגב, תשאלו את הזוגות שחיתנתי ברוך השם. הם כבר יודעים הכל... ולא. אינני נחתום המעיד על עיסתו. אלא מאי?! זה כל כך פשוט: לא השארנו אבן על אבן שלא שוחחנו עליה הרבה הרבה לפני המעמד עצמו. מניסיוני, זה תרם תרומה מכרעת להצלחת התהליך, ולהפיכת החתן והכלה מבובות נרגשות הפועלות על פי ההוראות הרגעיות המונחתות עליהן. לחלק מהותי חי ונושם כל חלק וכל פיפס).

הצלמים הלא טובים, אינם יודעים את "מקומם" (תרתי משמע). הללו חושבים שהמטרה מקדשת את כל, אבל את כל, האמצעים. ולפעמים מגיעים הדברים למחזות הזויים לחלוטין כמו: הפרעה קולנית לרב, התעקשות חסרת תוחלת על דברים פעוטים, שיחות ותדרוכים לבני הזוג בשעה שהם אמורים להיות מרוכזים ומאזינים במאת האחוזים. דחיפת העדים והפרעה למלאכתם הגורלית, בו בזמן שנוכחותם וצפייתם של העדים בנעשה חובה, שנשמת העניין תלויה בה. ומה לעשות?! קורה שהם מוכרחים לעמוד דווקא בזוית שהרב מורה להם לצפות ממנה על הנעשה.

או קורה, שאלו מביניהם, המלומדים יותר, משמיעים בינות ל'פלאשים' המרצדים שהם מפיקים בצרורות, גם עמדות "הלכתיות" בעניינים הנוגעים במישרין להלכה או למנהג. להשמיע דעה- זו זכותם, ואני בהחלט מכבד אותה, אני מדבר על מקרים שהם לא ממש משמיעים, אלא פשוט תוקעים בקולי קולות לרב ולזוג הנרגש לתוך האוזן, כדי שיפנימו הם וסביבתם שרק הם יודעים! ורק הם מבינים! ("אלפי חופות צילמתי" - אמר אחד מהם בלהט- "ולא ראיתי מעולם שכך וכך וכך". לך תסביר לו כמה שנות לימוד אינטנסיבי מביאים אותך להבין לא רק איך לתפוס את הרגע, אלא איך וכיצד בכלל יוצרים אותו...)

התנהגות גרוטסקית בעליל זו, מלמדת לא רק על בורות הלכתית משוועת, ועל חוסר הבנה מה זו חופה ומה הן קידושין, וכמה כל חלקיק בהליך קריטי. אלא שהיא מלמדת גם ובעיקר על חוסר מקצועיות. נקודה.
כי צלם טוב יודע גם להתמקם. זה כל הסיפור.

ושלא תבינו לא נכון. אני בהחלט בעד הענקת קלוז - אפ נדיב לצלם, ומעולם לא אתערב במלאכתו האחראית. אתן לו את כל הכבוד, ואתחשב בדרישותיו, כשאינן עומדות בסתירה להלכה. ורובן ככולן של הדרישות הן כאלה, לשמחתי.

לכל אחד מאיתנו יש תפקיד חשוב, ועליו למלאותו מהעמדה הנכונה ביותר והנוחה ביותר לביצועה (ויש מספיק מקום לכוווווווולם).
אין לי חלילה דבר נגד המזכרת המבורכת הזו מהחופה. אבל קודם תנו שתהיה חופה!
ולהתראות בשמחות!

חתונה הרב זכאים
בתמונה: כותב השורות עורך חופה וקידושין לג'קי וטל מלוס אנג'לס (והצלם, כמובן, לא הפריע).

כוונה שקופה כמימי המקוה! רוצים לפגוע בטהרת עם ישראל ע"י חקיקת חוקים – מאמר דעה של הרב ראובן זכאים

בשם המלחמה המקודשת על כבודן ומעמדן של הנשים, הן חפצות ליצור אנרכיה טוטאלית. כל אשה, בכל מעמד אישי שהוא, ובכל מצב שהוא, תהיה אדון לעצמה! היא תחליט מתי, כמה, וכיצד. לא השולחן ערוך!

י״ד בכסלו ה׳תשע״ד

חברת הכנסת, ד''ר עליזה לביא, הגישה הצעת חוק לפיה יאסר על בלניות לתשאל נשים בבואן למקוה. עליזה מ'אין עתיד' וחברותיה הניאו ליבראליות לא מכירות את התחום בכלל, ספק אם כולן יודעות כיצד נראה מקוה מבפנים. אך מטרתן שקופה וצלולה, ממש כמימי המקווה; בשם המלחמה המקודשת על כבודן ומעמדן של הנשים, הן חפצות ליצור אנרכיה טוטאלית. כל אשה, בכל מעמד אישי שהוא, ובכל מצב שהוא, תהיה אדון לעצמה! היא תחליט מתי, כמה, וכיצד. לא השולחן ערוך!

כמי שמכיר את התחום הרגיש הזה, וכמי שנשאל שאלות הלכתיות רבות מכל סוגי המגזרים, ורוב רובן מאחינו ואחיותינו הלא דתיים/ות (בינתיים...) ומבירורים תמידיים מצידי, עולה המסקנה הבאה: רובן המכריע של הנשים לא חשו נחקרות או מושפלות, מול שאלות קונקרטיות מצד הבלנית, שנועדו לוודא שלא נשכח שום פרט חשוב. והן משת''פ בשמחה עם הבלניות, מתוך רצון כנה וטהור להיטהר כהלכה. אין כמו בנות ישראל הקדושות בענין הזה!!

גם הבלניות, שאני מכיר רבות מהן, נוהגות בעדינות ואצילות ראויות לציון ולשבח, תוך שמירה על כבודן ופרטיותן של הבאות. רק מה? זה ברור, כל אשה אכן רשאית וחייבת לעמוד על זכותה. מהי זכותה?! לשאול בכל מקרה ספק, רב מוסמך! הבלנית עושה עבודת קודש, אך היא אינה מוסמכת לפסוק הלכה לבדה! אין לה שום רשות להחליט אם להטביל או שלא. והיא חייבת לצלצל, לשאול, ולקבל פסיקה מסודרת מרב. כדי להתמקצע בתחום הרגיש הזה, בו תלויה נשמת האומה, דרושות שנים של לימוד אינטנסיבי מתוך מקורות ההלכה, מבחנים רבים ומפרכים, וסטאז' אצל זקני הרבנים הפוסקים בתחום.

צריכים לזכור שחוט שערה דקיק מבדיל בין טהרה כהלכה לבין איסורי כרת חס ושלום! נכון, תמיד ישנה חובה להתייעל, בפרט בתחום הסיזיפי והשוחק הזה, ועם משכורות דחק שמקבלות הבלניות, שרובן, כאמור, עושות עבודת קודש, בחול ובשבת, בשעות לא שעות. (אני יודע על אשה שעובדת משמרת לילה, והיא מגיעה קבוע, בתיאום עם הבלנית המופלאה, ב1 אחר חצות!!) וכמו בכל מערכת, אם ישנן כאלו ששגו, שנהגו שלא כשורה, חייבים לטפל מיידית! בעיות נקודתיות, עליזה, פותרים! לא שופכים את מימי האמבט (המקווה), יחד עם התינוק!!

'גם הדוב הרוסי מתעורר' – הרב ראובן זכאים על תפילת ליברמן בכותל

באמת שלא משנה לי מה מילמל אביגדור ליברמן בכותל, מצידי נעילה, השיבה שופטינו, או תפילת הדרך. (אם כי מסתבר שאמר נשמת כל חי, בואו נצא מנקודת הנחה שהאיש בעל החושים המחודדים התכונן היטב למעמד). מה שברור שההשתלחויות של הגולשים ברשת סביב הענין, נבעה משתי סיבות: האחת, רצון ללעוג לאיש, שזה עתה יצא בראש מורם מבית המשפט, נו נו נו, זה לא יפה. אך חמורה מכך, בעיניי, הסיבה השנייה, הסמוייה, לאמבוש הבלתי צפוי, והיא: פחד אימים שאחז באנשים מסויימים להיווכח שגם ה'מוכתר' הבלתי מעורער של המגזר הרוסי, מגזר שברובו, אני מדגיש 'ברובו', מרוחק ומנותק שלא באשמתו, וחיבורו לדת ישראל זעום ומזערי, לדאבון הלב, בוחר להודות לאלוקים בכותל, דוקא לאלוקים, ודוקא בכותל?! ולא מדובר ברצון לקושש אהדה פוליטית, שכן הבחירות רחוקות רחוקות. אם כן איפוא מדובר, לדידם, בשוד ושבר של ממש: הגם ליברמן במאמינים?! אז מה עושים?! מגמדים, מתלוצצים, לאמור: אל תראו אותו ככה: אנשים שלא פתחו סידור מימיהם, קובלים על שהוא לא בדיוק ידע היכן לפתוח את הסידור, קרקפתות דלא מנחי תפילין, לא של רש"י ולא של רבינו תם, ולא של שימושא רבא, הביעו תדהמה, מדוע לא הניח תפילין והסתפק בטלית בלבד?! ואני אומר להם: תמשיכו לפחד, זה בריא, תמשיכו גם לחזות בתוכניות מזרות אימה מסוג 'שלטון הרב' של אבישי בן חיים, שמציגה אפוקליפסה מה יהיה כשהחרדים יהיו כאן הרוב. חכו חכו, כולכם, אחים, עד האחרון שבכם, עוד תחזרו בתשובה. לא בגלל הפחד -אלא מאהבה!! "הנה אנוכי שולח לכם את אליה הנביא… והשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם"

ו׳ בכסלו ה׳תשע״ד

באמת שלא משנה לי מה מלמל אביגדור ליברמן בכותל, מצידי נעילה, השיבה שופטינו, או תפילת הדרך. (אם כי מסתבר שאמר נשמת כל חי, בואו נצא מנקודת הנחה שהאיש בעל החושים המחודדים התכונן היטב למעמד). מה שברור שההשתלחויות של הגולשים ברשת סביב הענין, נבעה משתי סיבות: האחת, רצון ללעוג לאיש, שזה עתה יצא בראש מורם מבית המשפט, נו נו נו, זה לא יפה.

אך חמורה מכך, בעיניי, הסיבה השנייה, הסמויה, לאמבוש הבלתי צפוי, והיא: פחד אימים שאחז באנשים מסוימים להיווכח שגם ה'מוכתר' הבלתי מעורער של המגזר הרוסי, מגזר שברובו, אני מדגיש 'ברובו', מרוחק ומנותק שלא באשמתו, וחיבורו לדת ישראל זעום ומזערי, לדאבון הלב, בוחר להודות לאלוקים בכותל, דווקא לאלוקים, ודווקא בכותל?! ולא מדובר ברצון לקושש אהדה פוליטית, שכן הבחירות רחוקות רחוקות. אם כן איפוא מדובר, לדידם, בשוד ושבר של ממש: הגם ליברמן במאמינים?!

אז מה עושים?! מגמדים, מתלוצצים, לאמור: אל תראו אותו ככה: אנשים שלא פתחו סידור מימיהם, קובלים על שהוא לא בדיוק ידע היכן לפתוח את הסידור, קרקפתות דלא מנחי תפילין, לא של רש''י ולא של רבינו תם, ולא של שימושא רבא, הביעו תדהמה, מדוע לא הניח תפילין והסתפק בטלית בלבד?! ואני אומר להם: תמשיכו לפחד, זה בריא, תמשיכו גם לחזות בתכניות מזרות אימה מסוג 'שלטון הרב' של אבישי בן חיים, שמציגה אפוקליפסה מה יהיה כשהחרדים יהיו כאן הרוב. חכו חכו, כולכם, אחים, עד האחרון שבכם, עוד תחזרו בתשובה. לא בגלל הפחד -אלא מאהבה!! ''הנה אנוכי שולח לכם את אליה הנביא... והשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם''