השנה הקשה בתולדות חמאס

כיצד נפילתו של מורסי הופכת את החמאס למנותק כלכלית ובמציאות המורכבת והקשה בתולדותיו, אלון לוין ויובל בוסתן מ"סיקור ממוקד" עם התשובות

ח׳ באלול ה׳תשע״ג

הדחת מובארק ולאחר מכן עליית מורסי, הובילו לפתיחת מעבר יבשתי בין עזה למצרים ולסיומו האפקטיבי של המצור הישראלי. המשמעות החשובה מבחינת העזתים לא הייתה כלכלית – סחורות עברו גם בעת המצור באמצעות המנהרות - אלא דווקא מבחינה מדינית. בפעם הראשונה יכלו להגיע מנהיגים זרים לעזה, ומנהיגי החמאס יכלו לצאת מהרצועה לביקורים מדיניים בלי להיות תלויים בחסדי ישראל. הנייה ביקר בטוניסיה, סודן וטורקיה בתחילת 2012, ואמיר קטאר הגיע עם צ'ק שמן לרצועה באוקטובר של אותה שנה. החמאס הפך לחבר של כבוד בקבוצה הטורקית-מצרית-קטארית, ומרכז הכוח של הארגון עבר סופית לעזה.

בנוסף, החמאס התרחק מאיראן ומסוריה וסגר את המשרד בדמשק שבו שלט ח'אלד משעל. משעל, שהיה המנהיג של הארגון לאחר חיסול יאסין ושלט מסוריה על אנשי החמאס בזכות יכולתו לצאת ולבוא בבירות ערב, הפך לזמן מה לבלתי רלוונטי כשנאלץ לצאת מסוריה, בעוד שהנייה זוכה לכבוד מלכים במדינות האזור. אולם, משעל השכיל לבחור בקטאר כבסיס האם החדש של הארגון, בעוד שחמאס-עזה מאבד את הספונסרית הגדולה שלו, איראן. התפתחות זו, בסוף 2012 על רקע מבצע "עמוד ענן", פתחה לחמאס ערוץ מימון חדש מקטאר, כשמשעל משמש כשושבין..

המהלומה הקשה ביותר שנחתה על הנייה הגיעה כאמור עם הדחת מורסי ועליית המשטר הצבאי במצרים שהכריז על מלחמת חורמה בחמאס. תעשיית המנהרות הושמדה כמעט כליל, המעבר היבשתי ברפיח נסגר ומנהיגי השלטון הצבאי במצרים איימו על הקטארים לבל ימשיכו לממן את החמאס. גם ביקורו בעזה של ראש ממשלת טורקיה ארדואן, הצלע השנייה בקבוצה הקטארית-טורקית, בוטל.

כך מצא עצמו בקיץ 2013 החמאס במציאות המורכבת והקשה ביותר בתולדותיו – עימות צבאי ישיר עם מצרים; מצור מצרי על עזה שלא ניתן להאשים בו את ישראל; סגירת ברזי המימון, בהתחלה מאיראן ולאחר מכן מקטאר; הרס הכלכלה החמאסית ובראשה תעשיית ההברחות באמצעות המנהרות ועוד. בחמאס מבינים שלא איבדו לפי שעה את תמיכת הטורקים והקטארים, אולם קשה לדמיין את ארדואן מתעמת עם המצרים בשבילם. בצר להם, הבינו בחמאס כי הם יכולים לפנות רק לקבוצה שמתנגדת לשלטון סיסי ואינה חוששת מלהתעמת איתו – הקבוצה האיראנית.

האיראנים אינם ממהרים לסלוח לחמאס. ראשית, ח'אלד משעל הוא מוקצה מחמת מיאוס בטהרן ולכן כל זמן שיחזיק בעמדת השפעה בארגון יהיה קושי אמיתי להגיע לפיוס עם איראן. שנית, לאיראנים יש בן ברית נאמן ביותר ברצועת עזה שהוכיח את נאמנותו גם כשהתמיכה באיראן הפכה ללא-פופולארית בעולם הערבי על רקע תמיכתה של זו באסד במלחמת האזרחים המדממת בסוריה. ואכן, איראן העבירה סיוע הומניטארי לרצועת עזה באמצעות הג'יאהד האסלאמי. מדובר אמנם בסיוע של שני מיליון דולר בלבד, אבל כדאי לזכור שהג'יאהד האסלאמי מעולם לא היה ארגון עם רשת חברתית בדומה לארגוני האחים המוסלמים ובהם החמאס.

האידיאולוגיה של הג'יאהד האסלאמי היא אידיאולוגיה שרואה בארגון פורץ דרך, חלוץ לפני המחנה שתפקידו להשתלט על השלטון בכוח, באמצעות חיסול בכירים, זריעת טרור ברחובות, פגיעה בתשתית הכלכלית ועוד. מעין מהפכה מרקסיסטית-לניניסטית בגרסתה האסלאמית אם תרצו.

 

נלקח באדיבות אלון לוין ויובל בוסתן מתוך מאמר מקיף במגזין סיקור ממוקד חודש יולי.