הסרט: "האמת על הרב פינטו – 2015"

התיק נגד הרב יאשיהו פינטו נסגר מחוסר ראיות – כך הודיעה היום הפרקליטות. קהילת "שובה ישראל", בראשה עומד הרב פינטו, בירכה על סגירת התיק ואמרה כי "כעת הכל יודעים שכל ההסתה נגד הקהילה, מקורה בזדון לב וברצון לפגוע בשמה הטוב. על מדינת ישראל לבקש סליחה ומחילה מהרב פינטו על מסכת ההכפשות והעלילות שהיום התברר שאין מאחוריהם דבר"

כ״ב באייר ה׳תשע״ה

צילום תמונה: לכידת מסך מתוך הסרטון

סגולת התפילות אצל הרבי מזוועהיל ליד בנין הכנסת ובית משפט העליון – ניסים ומופתים מעל הטבע

הרב יירט ואשתו מנוחה יירט מספרים לנו כי מאז התחילו בסגולה של שני חמישי שני רואים אלפי ניסים ומופתים מעל הטבע בכל נושא שח ישועה ברפואות וזיווגם וזרע קודש וההבטחה לצדיק כאשר נושעים אז מפרסמים את הנס,ולכן מוקד הישועות ישמח להזכירכם בציון היום ובכל ימות השנה ניתן להשאיר פרטים כאן באתר,או בדף עם הפרטים המלאים שניתן לחזור אליכם

כ״ד במרחשון ה׳תשע״ה

שני וחמישי שני , זוהי הסגולה מאז שהרבנית ירט חלמה חלום שהגיע אליה הרבי בחלום ואמר לה "מי שיבוא אליי 3 פעמים בימים אלו ויתפלל ויבקש בקשה אחת שלוש פעמים יזכה לישועה מידית", מאז סיפור החלום והישועה של הרבנית ירט, זורמים רבבות של אנשים קוראים תהלים ונותנים צדקה וזוכים לראות ישועות מאז החלו לזרום אלפי סיפורים שתועדו על ידי משפחת ירט בספר, אנשים ומשפחות שלמות שהיו זקוקות לזיווגים, בריאות, פרנסה ועוד המון ישועות, הגיעו לציון שנמצא ליד בניין הכנסת מול בת המשפט העליון מקום שהיה מנוגד לתפיסת עולנו של רבי שלמה מזוועיל., סוהי תופעה דלא תאומן שאפילו ערוצי הטלוויזיה התחילו להיתחקות אחריה. ממוקד הישועות נמסר לנו שאלו שרוצים שיזכירו את שמם לברכה ולכל ישועה ביום ההילולה יכולים לפנות ויזכירו אותם על הציון את האירוע מארגן הרב מנחם ירט ורעיתו ולמקום צפויים להגי רבבות כמידי שנה, במקום תאורה ושירותים וכיבוד קל הציבור מומן
אמש החלה העליה המונית לציונו של הרה"ק רבי גדליהו משה מזוועהיל זיע"א

סעודת ההילולא המרכזית התקיימה בראשות כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א בבית המדרש הגדול בשכונת בית ישראל

שלומי אמוני בית ישראל מכל העדות והחוגים ומכל רחבי הארץ, החלו אמש סמוך לשקיעה לעלות לציונו של הרה"ק רבי גדליהו משה מזוועהיל זיע"א, לרגל יומא דהילולא שחל בכ"ד חשון. במוסדות זוועהיל בעיה"ק ירושלים השלימו בימים האחרונים את הכנות האחרונות לקליטת המונים הצפויים לעלות ולהשתטח על הציון הקדוש בשכונת גבעת רם ( שיח' באדר) בעיה"ק ירושלים.

סעודת ההילולא המרכזית, התקיימה אמש בראשות כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א מזוועהיל, ובהשתתפות רבנים גדולי תורה מוקירי זכרו הטהור, בבית המדרש הגדול בשכונת בית ישראל בירושלים. העליה לציון בראשות כ"ק האדמו"ר תתקיים הבוקר יום ב' בשעה 9:00 בבוקר. כחלק מהכנות נערכה עיריית ירושלים להנגשת הדרכים המובילות לציון. כמו כן, החל מאתמול תוגברו קווי אגד המגיעים לאזור. המגיעים ברכב פרטי, מתבקשים להישמע להוראות המשטרה, הנערכת בכוחות גדולים לאבטחת המוני העולים, שמירה על הסדר וזרימת התנועה באזור צפוף זה של העיר ירושלים.

ציונו הק' של האדמו"ר רבי גדליהו משה זיע"א, מהווה מוקד לעליה המונית של כלל הציבור לאורך כל ימות השנה, ונודע כמקום תפילה וישועה לרבים, ובפרט בימי שני וחמישי, שסגולתם נודעה בשערים. רבים משלומי אמוני בית ישראל, זכו לישועה והצלה ברפואה, בזיווגים הגונים, בזש"ק ובכל צרה וצוקה, אחרי שעלו לציונו הק' שלוש פעמים בימי שני, חמישי ושני ברציפות וקיימו את הסגולה כרצון הצדיק.

במקביל, תוגבר באופן משמעותי המוקד המרכזי לתפילות וישועות על ציונו הקדוש המופעל על ידי מרכז מוסדות זוועהיל בעיה"ק, בו ניתן להצטרף ולהעביר שמות תפילה וישועה לשליחי מוסדות זוועהיל.
בשנה שעברה, קרסו הקווים מפאת העומס ורבים התקשו להעביר את בקשותיהם. השנה בפרט לאור העובדה כי היא"צ חל היום יום שני בשבת, צפוי עומס גדול עוד יותר. בשל כך, תוגבר המוקד ואויש בנציגים נוספים. בהנהלת המוסדות מבקשים מהציבור להקדים ולהירשם, למען יצליחו כל המבקשים להירשם ולהעביר את שמותיהם לתפילה ולברכה.

השתחרר בעיסקת שליט וביצע את חטיפת הנערים

י״ד באב ה׳תשע״ד

מחמוד עלי קוואסמה, משוחרר עסקת שליט שגורש לרצועת עזה, יזם את חטיפתם של אייל, גיל-עד ונפתלי הי"ד. אחיו משועפט פיקד על החוליה

למעלה מחודש וחצי חלפו מאז נחטפו ונרצחו אייל יפרח, גיל-עד שעאר ונפתלי פרנקל הי"ד ורוצחיהם טרם נתפסו.

לאחרונה נעצר חוסאם קוואסמה, בן למשפחת המחבלים הגדולה מחברון. חוסאם נעצר בביתו שבשועפט ועל פי החשד פיקד על חוליית המחבלים שחטפה ורצחה את השלושה. אחיו של חוסאם, מחמוד עלי קוואסמה, יזם את החטיפה, סייע בתכנונה ובהוצאתה לפעול, זאת ממקום מושבו ברצועת עזה. כך על פי הערכות של גורמי "בטחון" "פלסטיניים" שמסרו את הדברים לאתר וואלה.

מחמוד עלי שוחרר ב"עסקת שליט" וגורש לרצועת עזה. מאז פעל רבות בניסיונות להוציא פיגועים שונים באזור יהודה ושומרון, וכן כאמור, יזם ואף סייע רבות לחטיפת שלושת הנערים בגוש עציון, בין היתר בהשגת מכוניות עם לוחיות זיהוי צהובות, אמצעי לחימה שונים, בתי מסתור שהוכנו מראש ודברים נוספים.

גופותיהם של אייל, גיל-עד ונפתלי הי"ד נמצאו קבורות בחלקת אדמה שנקנתה על ידי משפחתם של מחמוד וחוסאם זמן לא רב לפני חטיפתם הנערים. על פי הדיווח, חוסאם תכנן להימלט מאזור ירושלים לירדן באמצעות דרכון מזויף.

קרוב משפחתם של מוחמד עלי וחוסאם, הוא מרוואן קוואסמה, שזמן קצר לאחר החטיפה פורסם, כי הוא זה שחטף את הנערים יחד עם חברו עמר אבו עיישה. עד לרגע זה עדין לא נתפסו שני המחבלים.

הקול היהודי

לא שילמתם שכירות? המשאית בדרך…

עו"ד ט. שרגאי בטור משפטי העוסק בשינוי שחל בהוצאת שוכר מדירה. כיצד תגנו על רכושכם כל הפרטים והטיפים בכתבה שלפניכם

ט״ז בטבת ה׳תשע״ד

סעד פינוי מושכר – לא מה שחשבתם, או במילים אחרות – "המשאית כבר בדרך".

לאור מקרים רבים בהם נתקלנו, ששוכרים (וגם משכירים) רבים מופתעים מהקלות הרבה בה המשכיר יכול לפנותם מהדירה עקב הפרת תנאי השכירות, נוכחנו לדעת שחשוב להביא בפני הציבור את השינוי הרב שחל בתחום, זה לא מכבר, ואשר רבים אינם מודעים לו.

בעבר, שוכר שסיפק בטחונות חלשים למשכיר להבטחת עמידה בתנאי השכירות, לא היה מוטרד במיוחד מתביעת פינוי. מבחינתו, גם אם המשכיר יגיש תביעת פינוי ויוכיח, באותות ובמופתים, שהשוכר הפר את חוזה השכירות, עדיין – צו פינוי יינתן רק בחלוף זמן רב, ולאחר שהתנהל הליך שלם בבית המשפט, שבידוע שטחנות הצדק טוחנות לאט, אם בכלל - וגם לא ברור את מי. המשכיר היה מנצל את הזמן להעתיר לפני בורא עולם שיספק לו את הכספים לשלום החוב עד למועד הדיון ולעבור ראש השנה אחד או שניים תוך וידוא פתיחת שערי שכירות, ולהעלות ולתקן בינתיים, ובניחותא, את כל הנ"ק שבמושכר.

לא כך הדבר לאחר התיקון לתקנות סדר הדין האזרחי, אשר קובעות את אופן והתנהלות ההליכים בבתי המשפט האזרחיים. התיקון הוסיף את "פרק טז' 4", שמטרתו להחיש את הטיפול בתביעות לפינוי מושכר. אכן, לאחר התיקון,  התוצאות לא איחרו לבוא ושוכרים רבים שקיוו לכשנתיים "ארכה" עקב התמשכות הליכי משפט מצאו עצמם ברחוב בתוך ימים ספורים.

פתיחת ההליך: על פי התקנות החדשות, משכיר הרוצה לפנות שוכר (שאיננו דייר מוגן), רשאי להגיש תביעה לפינוי לבית משפט השלום, נושאת כותרת "תביעה לפינוי מושכר", וכבר לכתב התביעה עליו לצרף את כל החומר הרלוונטי – תצהירים, מסמכים וכל ראיה שבעיניו תשכנע את בית המשפט שחוזה השכירות הופר, בהפרה המזכה אותו בקבלת סעד של פינוי. כמובן, שבית המשפט לא ייעתר לתביעה אם חוזה השכירות לא הופר בהפרה המזכה את התובע לקבל את סעד הפינוי הנכסף.

על הנתבע להגיש כתב הגנה, אשר גם לו הוא יידרש לצרף את כל הראיות הנדרשות, בדיוק כמו התובע, בתוך 30 ימים מהמועד שבו הומצא לו כתב התביעה .

באמירת אגב לעניין "המצאת" כתב התביעה – עשיית "תשליך", היינו השלכת כתב התביעה בתיבת הדואר של הנתבע איננה בגדר המצאה כדין. ישנן דרכים של המצאה אשר התקנות מכירות בהן, כדוגמאת דואר רשום ואישור מסירה, או מסירה ידנית – אין לקצר דרכים בעניינים כאלו. אתה עשוי להגיש כתב תביעה ולשלם אגרה, להמתין לקבלת כתב הגנה, ומשזה בושש לבוא במועד אתה תרצה להגיש בקשה למתן פסק דין בהיעדר הגנה, אפילו גם תזכה לקבל את פסק הדין המיוחל – ואז הנתבע יגיש בקשה לביטול פסק הדין מפני שכתב התביעה לא הומצא לו כדין.  והוא יזכה! אתה, התובע, תידרש להתחיל את כל הליך ההמתנה מחדש, וחבל.

בחזרה להליך: לאחר חלוף המועד הגשת כתב ההגנה האחרון בתיק (ייתכן שיהיו מספר נתבעים, שאחד מהם יקבל הארכת מועד מסיבה כלשהיא), בית המשפט יקבע דיון בתוך 30 ימים. בעבר, היית נאלץ להמתין בתור של תיקים – תיקי גניבה, מעילה, אזרחיים סבוכים, וכל המרעין בישין בהם נתקלים בתי המשפט עד שהיה מגיע תורך (אפילו למעלה משנה לאחר הגשת התביעה), כאשר הסעד אותו אתה מבקש היה בסך הכל שמירה על קניינך הפרטי – סילוק אותו אדם ש"הקים היאחזות" בביתך, ומקיים מצוות יישוב הארץ מבלי לטרוח לשלם את דמי השכירות או אפילו את הארנונה, ואתה ברוב תמימותך לא וידאת שהארנונה תועבר על שמו בעירייה מייד עם תחילת השכירות (אנו נכתוב ב"ה מאמר נפרד על כיצד צריך להתנהל משכיר דירה).

בשורה התחתונה בעניין זה של מועדים: אם התובע, פועל כשורה, ניתן להגיע למצב של דיון בבית המשפט בתוך 60 ימים (!) מיום הגשת התביעה.  זו בהחלט בשורה טובה למשכיר – וחדשות רעות לשוכר אשר עושה דין לעצמו.

הדיון ופסק הדין: הליך הדיון, שנקבע כאמור בתוך 30 ימים מהמועד האחרון להגשת כתב ההגנה האחרון בתיק הוא הליך ה"הוכחות" עצמו. התובע עולה לדוכן ונחקר על תצהירו, הנתבע אחריו – ובית המשפט נותן פסק דין.

שלא תטעו, רבותי: בית המשפט לא מרחם. אם נחה דעתו שקיימת הפרה של חוזה השכירות המזכה את התובע לקבל את סעד הפינוי, הוא עוד באותו יום ייתן פסק דין אותו הוא יקריא בעל-פה לקלדנית, ואתה השוכר תקבל פסק דין לפינוי על המקום. אין תכלית גם לנסות לערער, אלא אם נפלה טעות של ממש. בית המשפט המחוזי לא יפתח דיון מחדש בתיק פעוט שכזה, וסביר שאתה גם לא תזכה לקבלת עיכוב ביצוע של פסק הדין עד להחלטה במחוזי.

הוצאה לפועל: אתה השוכר, ידידי היקר, ממש אינך רוצה לחכות להוצאה לפועל שתגיע לפנותך. הם אנשים אשר עובדים למחייתם, מחויבים למקום העבודה, ומעל לכל – חלקם (חלקם הקטן אמנם, נודה ולא נכחד) נהנה מכל רגע בעבודתו. התובע שזכה בפסק הדין יפתח לך תיק הוצאה לפועל, אתה אולי תבקש להתגונן בתואנות שונות ומשונות אולם הוא יקבל את המסמך הנקרא צו פינוי, ישכור להקת גברתנים אשר יופיעו על מפתן דלתך בבוקר, והמשאית למטה תמתין לקלוט את מיטלטליך – אותם יאחסנו במחסן הוצאה לפועל, ובעלות, כמובן. כל יום שמיטלטליך "יזכו" לשירותיהן האדיבים של חברות האחסנה, אתה תשלם על כך ולא תוכל גם לשחרר את רכושך אם לא תשלם עד הפרוטה האחרונה את מלוא דמי האחסנה.

טיפ קטן, אך יקר ערך: אם בית המשפט, מציע לכם במסגרת התביעה לצו פינוי הצעת פשרה – שקלו אותה בכובד ראש. אך לאחרונה, ראינו במו עינינו את בית המשפט (כב' הש' ישי קורן) מציע הצעת פשרה לשוכר שכללה תשלום כל החובות ופינוי בתוך 30 ימים, וכאשר זה סירב להצעה (בחוצפה, יש להדגיש), בית המשפט הנכבד לא היסס (ובצדק רב!) ונתן פסק דין בו במקום – פינוי בתוך 7 ימים, וגם חייב את הנתבע בתשלום הוצאות משפט לתובע בסכום לא זניח כלל.

לסיכום: המחוקק ביצע צעד נחוץ וחיוני, ותיקן את תקנות סדר הדין האזרחי, בתיקון אשר מרבית השוכרים והמשכירים אינם מודעים לו. לאחר התיקון, גם השוכר וגם המשכיר ידעו את "גבולות המשחק". למשכיר כדאי מאד לעמוד בתנאי חוזה השכירות אחרת הוא עלול למצוא עצמו משלם שכר טרחת עורכי דין במקום דמי שכירות ותחת סד זמנים צפוף ומכאיב ביותר, ולשוכר כעת גם נוח יותר להשכיר עם בטחונות מועטים יותר, כיוון שהנזק לו הוא חשוף מבחינת פרק הזמן בו הוא לא יקבל דמי שכירות – קטן יותר.

לשון הרע בעידן האינטרנט – מחיר כבד על קלות ראש

נתקלנו לצערנו לעתים, באנשים שירדו מנכסיהם ולא נותר להם דבר – מלבד שמם הטוב, נכסם היחיד שנותר להם ואשר עליו הם שומרים מכל משמר. עו"ד ט. שרגאי בטור על לשון הרע מאחורי המסך והמשמעות המשפטית שלו

ט׳ בטבת ה׳תשע״ד

"טוב שם משמן טוב, ויום המוות מיום היוולדו", אמר שלמה המלך.

נתקלנו לצערנו לעתים, באנשים שירדו מנכסיהם ולא נותר להם דבר – מלבד שמם הטוב, נכסם היחיד שנותר להם ואשר עליו הם שומרים מכל משמר.
והנה, בעידן האינטרנט – פייסבוק, תקשורת מקוונת ועוד – משתמשי רשת רבים נותנים לעמם חירות לרמוס שמם הטוב של אחרים, כאשר ככל הנראה הסיבה לכך היא "בטחונם" המעושה, הנעוץ בהסתתרם מאחורי מסך, מבלי שהם מודעים לכך שהחוק מקנה שמירה על שמו הטוב של אדם, וחובה על הפוגע בו לתקן את אשר עיוות, ובכלל זאת גם החובה לשלם פיצוי כספי, ולעתים – פיצוי כספי גבוה ביותר.

הנפגע מפרסום לשון הרע אינו חייב להוכיח שנגרם לו נזק. אין עליו להוכיח שהוא "פרופסור" שהוכפש, או ח"כ שנאמר עליו דבר שלילי ופוגעני. גם אדם מהשורה, וגם אפילו אדם שהורשע בפלילים ולכאורה שמו הטוב הוכתם בעבר על-ידי פסק דין מרשיע, זכאי לשם טוב, להגנה עליו, וגם – לפיצוי, מבלי צורך להוכיח את "שיעור" או "איכות" שמו הטוב.

הגדרת לשון הרע: חוק איסור לשון הרע, מגדיר מה היא לשון הרע:

"לשון הרע היא דבר שפרסומו עלול להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצדם; לבזות אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסים לו; לפגוע באדם במשרתו, אם משרה ציבורית ואם משרה אחרת, בעסקו, במשלח ידו או במקצועו".

אדם עלול לטעות, ולחשוב שאולי באינטרנט "כללי המשחק" הינם שונים. זו, טעות מרה. אמנם, החברה הישראלית (בחלקה לפחות) אינה ידועה בעדינות וצחות לשונה, וניתן לחשוב, בטעות, ש"הכל מותר" מבחינת השתלחות ועלבונות, וקל וחומר באמצעות הפייסבוק אולם הדבר איננו כך, כי אם להיפך. חלק מבתי המשפט עסקו בשאלת משקלה של מהפכת האינטרנט בעניין לשון הרע, והבהירו אל-נכון: לשון הרע, בעידן האינטרנט, הינה דבר בלתי נסבל, ויש למגר תופעה מכוערת זו.

בית המשפט לענייני משפחה (כב' הש' רותם קודלר-עייאש) עסק בשאלה האם פרסום בפייסבוק הוא אמנם בגדר "פרסום" של לשון הרע. הנה הדברים, מפסק הדין שניתן ביום 11.8.2013:
"אף שאין כמעט אדם שאיננו יודע "פייסבוק" מהו, מצאתי להבהיר כמה נקודות הנוגעות לרשת החברתית באמצעותה נטען כי בוצעה העוולה. כמיליארד בני אדם בכל רחבי הגלובוס רשומים כחברים ברשת החברתית, "פייסבוק", שנוצרה בשנת 2004 ועומדת לרשות כלל הציבור משנת 2006. ... מאפייניה של הרשת החברתית מאפשרים לאדם לשבת בביתו, להעלות עמדותיו והגיגיו על הכתב ובלחיצת מקש, שבריר שניה, להופכם לנחלת הכלל.... אם בתקופה קדומה היו בני האדם מעבירים מסר בכיכר העיר, או באמצעות משלוח דברי דואר בתפוצה רחבה, הרי שבעידן הוירטואלי מועבר המסר למס' בלתי נתפס של בני אדם במאמץ מינימלי. ... הפרסום ב"קיר" הפייסבוק שונה מפרסום עיתונאי, ששם היחסים בין העיתון לבין קוראיו, הם פחות דינמיים, ואין לקורא העיתון אפשרות לפרסם על גבי העיתון את תגובתו לכתוב ולהפיצו ברגע נתון ובמהירות לכל קוראי העיתון באותו יום. נגישות הרשת החברתית, אפשרויות השיתוף המתוחכמות, העדרן של מגבלות כניסה לחלק מן הפרופילים של המשתמשים, האפשרות לראות את כל המוצג בפרופיל של המשתמש שלא הגביל את הכניסה ל"דף" שלו, מהוות יסוד להגדרת הפרסום באמצעות הרשת החברתית כפרסום עפ"י לשון חוק איסור לשון הרע.".

כלומר, לשון הרע, המפורסמת באמצעות הפייסבוק, הינה בגדר "פרסום לשון הרע".
במקרה המדובר, הנתבע פרסם בפייסבוק כמה וכמה "מחמאות" לרעייתו לשעבר על "קיר" חשבון הפייסבוק, וניתן לומר שבחירת הכינויים אותם פרסם הייתה מעוררת חלחלה.
יחד עם זאת, הנתבע התגונן וטען שזו דעתו על הנתבעת, ואף הביא "סיבות" רבות כתירוץ לכך שביצע את הפרסום הפוגע, אך בית המשפט, היה נחרץ:

"יש לעשות כל שניתן על מנת שהציבור יעשה שימוש בכלי זה למטרות טובות, יש לעשות כל שניתן על מנת שילדינו יקבלו המסר כי אין לפגוע בבריות באמצעות כלי זה או באמצעות כל כלי אחר. ה"פייסבוק" יכול להיות אמצעי קטלני של ממש, כבר נמצאנו כמדינה מלווים בכאב, הורים לנער צעיר שנפל קורבן לפגיעה ע"י חבריו לכיתה באמצעות ה"פייסבוק" ושם קץ לחייו בעקבות חרם שאורגן באמצעות ה"פייסבוק". נורות האזהרה דולקות וכעת יש לחדול את התופעה. אין זה ה"פייסבוק" שאשם, כשם שאקדח אינו יורה אלא אם יורים בו. האחריות וחובת הזהירות מוטלת על ציבור משתמשי הרשת החברתית. הנתבע בתוך עמו ובמדינת ישראל הוא חי וידע גם ידע מהי עוצמת כלי הנשק בו הוא עושה שימוש. אין ולא יכולה להיות מחלוקת כי הביטויים בהם בחר הנתבע הינם ביטויים שליליים, מכוערים, פוגעניים והמסקנה המתבקשת היא כי אין לנתבע כל הגנה ראויה כנגד לשון הרע שהוציא על התובעת בנסיבות שפורטו לעיל וכל שנותר הוא לקבוע את גובה הפיצוי".

על-פי חוק איסור לשון הרע, כאמור, התובע אינו חייב להוכיח נזק. אם, התובע לא הצליח להוכיח שהפרסום הפוגע נעשה בכוונה לפגוע ולהזיק, אז הוא זכאי לקבלת פיצויים, ללא הצורך בלהוכיח את הנזק שנגרם לו, סכום של עד 50,000 ₪. אם, לעומת זאת, הוא הוכיח שהפרסום נעשה כדי לפגוע ולהזיק – הוא זכאי לקבלת פיצויים, מבלי צורך להוכיח כלל נזק – בסכום של עד 100,000 ₪.

בפסק הדין שהבאנו לעיל, בית המשפט לענייני משפחה לא נהג בקולא עם הנתבע. הנתבע פרסם, כאמור, דברי בלע על רעייתו לשעבר – ושילם, מחיר כבד:
"מכל האמור והמקובץ לעיל, לאחר ששקלתי כל השיקולים הרלוונטיים לרבות ההיסטוריה המשפחתית המדוברת והטענות ההדדיות מצאתי להעמיד את הדברים בחומרה ראויה ולחייב את הנתבע בתשלום פיצויים לתובעת בסך של 25,000 ₪".

בתי המשפט לעתים נדרשים לשלם פיצוי ריאלי על פגיעה בשמו הטוב של אדם. כבר היו פסקי דין, בהם נתבעים חויבו לשלם מאות אלפי שקלים פיצויים לנפגעים, בגין לשון הרע שפרסמו אודותם.
ולסיכום, יידע הציבור, ויישמר: פרסום של לשון הרע באינטרנט, הינו פרסום אסור לפי חוק איסור לשון הרע. אם התובע, יוכיח שהנתבע התכוון להוציא לתובע שם רע – אותו נתבע יהא חשוף לסיכון שיינתן כנגדו פסק דין, בסכום של עד 100,000 ₪, אפילו מבלי שהתובע הוכיח שנגרם לו נזק.

אין ללכת שולל אחרי תחושת הביטחון המלאכותית השורה עליך בעת שאתה גולש באינטרנט ומסתתר מאחורי המסך, שכן תחושת ביטחון זו הינה כוזבת, ואפשר לשלם עליה מחיר כבד ביותר.
לא נותר לנו אלא לברך על פסק הדין שהובא לעיל, בתקווה שהתופעה המכוערת של השמצות והכפשות בכלל, ובאמצעות רשתות חברתיות בפרט תצומצם, ונקיים את "מי האיש החפץ חיים, אוהב ימים לראות טוב - נצור לשונך מרע".