השבוע התרחש מעל דוכן הכנסת מופע ביזיון שערורייתי, מאין כמוהו, מכוון, למגינת ליבם של ציבור יהודי גדול בעולם ובארץ ישראל בפרט, וניצולי השואה בראשם, ולשמחתם של שונאי ישראל ומתנגדי הנצחת הזיכרון העגום שאנו מנציחים במשך שישים שנה, ביום רביעי השבוע, אירחה מסיבה לא ברורה למרבה הבושה כנסת ישראל את נשיא הפרלמנט האירופי מיסטר מרטין שולץ, שולץ הלזה התארח כאמור כנשיא הפרלמנט האירופי, ולמה אני מדגיש זאת?

רגע, טרם אענה על כך – אדגיש פרט נוסף מאד חשוב שראוי שתדעו, מרטין זה, בקיא חוץ משפתו -שפת האם הגרמנית- גם בשפה האנגלית כמובן, שהרי לא יעלה על הדעת שימונה נשיא פרלמנט אירופאי ללא שישלוט לחלוטין בשפה המדוברת בעולם… אז מדוע הדגשתי ששולץ הינו נשיא הפרלמנט האירופאי וששולט הוא בשפה האנגלית על בוריה? כי שולץ בחר למרות כל האמור לעיל – לנאום מעל דוכן הכנסת, כנסת ישראל, מרכז השלטון של העם היהודי, בארץ היהודית, שאגב הוקמה בסיועם של הרבה מניצולי המחנות – בשפה הגרמנית, הטמאה, הארורה, וכן, אולי זה נשמע קיצוני מדי, אך מאז שנות הדם כאמור בפתיח – אל לנו לקבל אף דבר שקשור בין במישרין בין בעקיפין לגרמנים ימח שמם, ובכלל זה שפתם הנאלחת, כמובן, שהנני מתכוון לגרמנים הגויים ולדובריה הלא יהודים שביניהם, מה הפריע לשולץ לנאום באנגלית אל חברי הכנסת שאגב רובם מבינים אנגלית אך אינם יודעים גרמנית?

וכאילו לא די בכך, שולץ, בנאומו, ההין לתקוף את מדינת ישראל ולהמציא נתונים שקריים ומעוותים כאילו היינו קלגסים צמאי דם שכל חפצנו הוא למרר ולדכאות את האויב הערבי (אני אישית בעד, כי זו שפת הדיבור הנדרשת עם האויב הערבי), “פלשתיני מקבל ממדינת ישראל פחות מים מישראלי”, כך טען המנוול שולץ, מעבר לשאלה המטרידה של ‘למה אנחנו בכלל צריכים לתת להם מים’, מעבר לזה, נשאלת השאלה, מי אתה שתבוא לכאן, תצווח בגרמנית, מכנסת ישראל, ותטיף לנו -היהודים- מוסר? מי אתה בכלל? אולי קיבלת השראה מאיזה סבא יקר בעברך?… תמהני למה רק מספר חברי כנסת בודדים השכילו לעשות נכונה ולנטוש את מליאת הכנסת במחאה, איככה נדרדרנו לשפל שכזה שעשרות חברים במשכן הבית נותרים ישובים נכחה ומקשיבים לדברי הבלע של השקץ שולץ, ועוד בשפה כל כך טעונה שעד היום אם חפץ אתה להתנקם בשכן רגזן ניצול שואה, כל שעליך לעשות הוא לצעוק מילה שניים בגמנית, בעדיפות לגרון ניחר שנלווה למילים שתצעק, ציניות טבולה בהומור שחור משחור הליל… אמש פיספסנו הזדמנות יקרה של הרמת הגו היהודי, בכך שהיינו מבהירים לאורח הבלתי רצוי הזה שבאם יהין לפלוט ולו בטעות – מילה אחת בגרמנית – הוא יועף לאלתר אל מחוץ לגבולות ירושלים כשהכיוון הוא נמל התעופה על שם “הזקן”, בן גוריון.

אני אישית, אולי לא כבן לניצולי שואה, אבל בהחלט כבן למדריכה במוזיאון “יד ושם” וכנכד לסבא שברח מציפורני הנאצים בשעה הנכונה, חשתי ועודני חש, בושה עמוקה שהגענו למצב בו עומד דובר גרמנית ומשמיץ את מדינת ישראל באין מפריע ואף בעידוד, טוב אמרה חברת הכנסת מירב מיכאלי (היא אמרה זאת על מנת להקניט את החכי”ם מימין שיצאו במחאה, אבל אני לוקח זאת כקונטרה להתעלות ולחיזוק טענותי) “אז צוללות בגרמנית כן מותר לקבל?, נכון מאד, גם את צוללות הדולפין המתקדמות בעולם שמעניקים לנו הגרמנים ימח שמם – אסור לקבל בתכלית האיסור, וכל האמירות של “חיזוק בטחון המדינה” ושאר מיני ירקות, אינם משתווים אל מול מבטה הנכלם, המבויש, המאוכזב, הפגוע, של ניצולת השואה שיושבת בבית ורואה/שומעת את “המתנות” שמדינת ישראל מסכימה לקבל מהצוררים, גם את השילומים הידועים היה אסור לקבל מהם ועל זה הדרך ובזה המשקל כל דבר שנודף ממנו ריח גרמני ארור, ‘לא מדובשך ולא מעוקצך’ אולי נשמע מתאים לטור זה, אבל במחשבה שניה ממש לא, ולמה? כי את העוקץ כבר חטפנו… אז כל שנותר לנו בקיום האימרה הזו הוא לפחות את “לא מדובשך”, יש לנו חשבון קטן עם העם הגרמני על אשר עולל לאבותינו, ולכן, כשהכלים לנקמה אינם עומדים לרשותינו ואינם אפקטיבים כיום, המועט שבמועט שאנו כן יכולים לעשות זה לנתק כל קשר עימם, בטח ובטח שלא לתת במה מכובדת ורשות לנאום בגרמנית, לקבל מתנות וכו’, הבוז לכם חברי כנסת, מתי תשכילו לצאת מנקודת “אני גלותי, אני הנמוך, הקטן, לכן אתן לכם כל שתרצו ואספוג כל שתחבטו בי”

נקודה לפיצוח:

מן תחושה כללית כזאת שאופפת אותי יותר מתמיד, שישנו מן נוהל קבוע שבכל תקופה מסוימת חייבים להעלות את נושא ה”שיוויון בנטל” לכותרות, שלא נשכח חלילה וחס מהעניין, עזבו אתכם מכמויות המשתמטים העצומות שבציבור החילוני שמתשתמשים בתואנות שרק מפאת כבוד האתר לא אפרוש אותן כאן… עזבו אתכם גם מהתרומה האדירה שתורם הציבור החרדי ע”י אלפי מתנדבי “איחוד הצלה”, “עזר מציון”, “חסדי נעמי”, “יד שרה”, “זק”א”, ואף אחד במכוון לא מזכיר זאת כמעט בתקשורת הכללית, עזבו אתכם גם מציטוטים רבים שניתן למצוא בבדיקה פשוטה ברשת של קצינים בכירים בצה”ל שמודים שלצה”ל אין מה לעשות עם החרדים בצבא…   (במאמר המוסגר אומר רק שדעתי היא לא נגד שוויון בנטל ולא בעד שוויון בנטל, מי שאכן לומד ושוקד על תורתו בלבד, ללא שטיקים וכדומה – אין לנו הזכות לגעת בו, תורה אמיתית שווה לא פחות מלוחם בסיירת מטכ”ל, ומי שלא – לצבא, מהסיבה הפשוטה, הוא לא תורם! כמובן כל זאת לאחר שצה”ל אכן יבנה מסגרות מתאימות באמת (ולא “נצח יהודה” שעם כל הכבוד, ויש כבוד, לא באמת מספק את המענה ההולם לצעיר חרדי) לציבור החרדי)   עזבו אתכם מכל זה, אני שואל שאלה מאד פשוטה, רוצים שוויון בנטל? אין בעיה, שכל צעיר חילוני שמסיים את שירותו הצבאי יואיל נא להיכנס לשלוש שנים של לימוד תורה בישיבה, שוויון לא?… הכל עניין של אמונה ודרך חיים…

צימוקים לשבת:

1. בהדסה עין כרם שובתים ומאיימים ב”נטישת העמדות”, אחחח… כמה שאני אוהב את הכישרוניים האלו שיודעים לכבס מילים ולהגיש על גבי מגש של כסף נבלת חתול מעופשת בתדמית מנת הגורמה היוקרתית… אולי נקרא לילד בשמו? “בהדסה עין כרם שובתים ומאיימים בהריגת החולים” יותר מצטלצל נכון באוזן…

2. יאיר לפיד מיום ליום צונח בסקרים הפנימיים והחיצוניים, אתם יודעים מה? היו לי אי אלו תובנות על כך אבל בואו ניתן לשורה לדבר בעד עצמה.

3. ובכל זאת, יכול להיות שיאיר נופל מהר יותר מאבא טומי?? ( הייתי חייב 😉 )

הידעת?

הוגו בוס, כן כן, המותג הידוע, עיצבו בשנים הארורות שאיתם פתחתי את הטור – את מדי הנאצים.

שבת שלום !

(הערות, הארות וכדומה ניתן לשלוח בהודעת פייסבוק ל”יוסי דוידוב דוידוב”)