לא בילוי אלא מפעל-חיים

נישואים משמעותם בניית בית משותף, יצירת מפעל-חיים משותף. לשם כך צריך שהשותפים יתאימו לבניית הסוג המסויים הזה של חיים

מרבים לדבר על השיעור הגבוה של ההתבוללות בעולם, בעוד בארץ היהודים רובם ככולם נישאים ליהודים. אכן, זה הצד החיובי בהתקבצותם של מיליוני יהודים יחד, דבר שמוליך מדרך הטבע להפיכת נישואים בין יהודים ללא-יהודים לתופעה שולית.

עם זה, ההסתמכות על הרוב היהודי דוחקת הצידה את החינוך ואת קביעת הקו האדום בנפש האדם מפני נישואים מעורבים. למרבה הצער, רבים מבני הדור הצעיר בארץ אינם מבינים כלל את המשמעות החמורה שבנישואים כאלה. נדמה להם שההתנגדות לכך מבטאת דעות קדומות. גם התקשורת מציגה בדרך כלל בנימה אוהדת את סיפורם של זוגות מעורבים, והם מתוארים כמי שגברו על פערי דת, תרבות ומנטליות.

אסון לשניהם

ההתבוללות מוצגת כאסון במישור הלאומי. אכן, היא גורמת לעם היהודי לאבד מיליונים מבניו. אותם יהודים וילדיהם נטמעים בקרב העמים, וגם מי שאימם יהודייה לא יֵדעו בדרך כלל כי יהודים הם. אולם חשוב לזכור כי ההתבוללות היא קודם כול אסון במישור האישי – זה מתכון בדוק להרס חייהם של שני בני-הזוג.

כך כותב הרבי מליובאוויטש (מובא בעיבוד קל): "נישואי תערובות זה אסון בפועל – לשניהם. ואם יש יחס הוגן כלשהו מזו לזה (ולא רק חשק זמני – שבוודאי יחלוף), לא יגרור את השני לחיי אסון תמיד כל הימים (אפילו אם השני רוצה לאבד עצמו לדעת)".

אנשים צעירים נוטים לראות את חיי הנישואים כאילו הם סוג של בילוי משותף, אבל זו אשליה. נישואים משמעותם בניית בית משותף, יצירת מפעל-חיים משותף. לשם כך צריך שהשותפים יתאימו לבניית הסוג המסויים הזה של חיים.

רואה חשבון שמחפש שותף להקמת משרד לא יבחר בצייר בעל נפש של אמן. הצייר יכול להיות אדם נפלא, אבל אין הוא השותף הראוי להקמת משרד של רואי חשבון. כאן צריך אדם שאינו מחפש 'מוזה', אלא אדם שמסוגל לשבת ימים שלמים על מספרים יבשים.

השליחות הנכונה

יהודי, גם אם אין הוא שומר תורה ומצוות, יהודי הוא. בנפשו פנימה הוא מבקש לבנות בית יהודי, ולגדל ילדים שיקבלו חינוך יהודי. לשם כך הוא זקוק לשותף שנפשו משתוקקת לאותו דבר. כך יוכלו לבנות בכוחות משותפים בית יהודי חם, ויגשימו את שאיפת ליבם.

אי-אפשר לבנות בית יהודי עם מי שאינו יהודי. הוא יכול להיות בן-אדם נחמד ומוכשר, אבל נפשו נמצאת במקום אחר. נועדה לו שליחות אחרת בעולם, והוא צריך להקים בית מסוג אחר. לשם כך הוא זקוק לשותף כמותו, בן-זוג שיש לו אותו ייעוד ואותה שליחות.

כאשר יהודי מתחתן עם לא-יהודייה (ולהפך) נקלע כל אחד ואחת מהם למקום שאינו נכון בעבורו, ושניהם אינם יכולים להגשים את ייעוד חייהם. לכן זה אסון לשניהם. שניהם תקועים בתוך קשר שהוא הרסני בעבורם, ובסופו של דבר שניהם נידונים לחיים אומללים.

השבת נקרא על הציווי "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם". בית יהודי הוא מעין מקדש שבו שוכן בורא העולם. את המקדש הזה יהודי יכול לבנות אך ורק עם בן-זוג יהודי. וזה גם המפתח לחיים טובים ומאושרים.

קטגוריה:

תגיות: ,