כנהר שאינו פוסק
מנער מסורתי באמריקה שלאחר שנות השואה, הפך הרב יצחק גינזבורג, למי שגילה שמיים חדשים בחסידות חב"ד והנגיש את הקבלה תוך הקבלתה למגוון עצום של תחומי חיים * הדמויות שהשפיעו על חייו, תורת הנפש, אהבת הארץ מול ציונות, וגם על נגינה ולימוד קבלה לנשים * ריאיון חג מיוחד מ'קרוב אליך'

בית המדרש הגדול היה גדוש במאות אנשים ונשים, ששתו בצמא את דברי התורה והחסידות שהשמיע הרב יצחק גינזבורג במהלך התוועדות. במשך שעות ארוכות הוא כמעט ולא עצר משטף השיעור, למעט להפוגה קצרה של ניגון חסידי או אמירת 'לחיים'. איש לא הפר את השקט באולם הגדול, בגלל דיבורו השקט של הרב, הדורש ריכוז והקשבה יתירה.

רק פעוט אחד, שהסתובב כמחפש ליד מקומו של הרב, הפר לרגע את רצף השיעור המעמיק. הרב מזג בחיוך כוס מיץ מהבקבוק שעל שולחנו, והגיש לילד. "הייתי צמא, והלכתי לבקש מהרב שימזוג לי", הוא סיפר מרוצה לאביו הנבוך, שבמקרה היה אני.

החוויה האישית מההתוועדות אליה הגעתי, מאפיינת עבורי מעט את דמותו של הרב יצחק גינזבורג, שבעת ובעונה אחת היה אחוז בהתבוננות עמוקה במושגים רוחניים ומופשטים, ואף היה קשוב למלמול השקט של הילד שידע בדיוק ממי לבקש כוס מיץ. מאחר והיה נראה שהדבר לא הפריע למי מהיושבים בקהל, יש בכך כדי להעיד גם על הדינמיקה המשוחררת השוררת בינו לבין חבורת תלמידיו, המהווה פסיפס אנושי מעניין וצבעוני. חלק מהתלמידים נמצאים כאן בגלל הנגשת החסידות לעבודת הנפש בדורנו, חלק בגלל המענה לשאלות עומק אקטואליות בתורה, חלק בגלל העמדות הציבוריות הבלתי-מתפשרות וחלק בגלל רמזי התורה והגימטריאות המופלאות, כאשר בהכל נשזר 'ההומור המשוגע' של הרב, כפי שהגדיר מי מהתלמידים, הגורמת לכך שגם השיעור הרציני ביותר נקטע מדי פעם בפרצי צחוק של הקהל.

דמותו של הרב גינזבורג כפי שהיא משתקפת בציבוריות הישראלית, נקשרה בעיקר סביב עמדותיו בנושאים לאומיים ופוליטיים, שבשל הצגתן השטחית בתקשורת, סבל לא פעם מידי השלטונות.

מקובל לומר כי ניתן ללמוד רבות על דמותו של אדם מתוך הספרים הנמצאים בספרייתו, והדברים נכונים פי כמה אם הספרייה מכילה את הספרים אותם חיבר אותו אדם בעצמו. כמעט בלתי אפשרי לתאר את דמותו רבת הפנים של הרב יצחק גינזבורג, מבלי למעט בהיקפה ובקווי העומק שלה, אך העובדה שפרסם עד היום מעל מאה ועשרים ספרים (ועוד עשרות הנמצאים בתהליכי כתיבה ופרסום), עוזרת להבין קצת את עוצמת הנביעה הפנימית והעושר העצום בהגותו של הרב: החל מביאור שיטתי של ספרי קבלה, דרך ספרות החסידות לדורותיה וזרמיה, עבור במתמטיקה, רפואה טבעית ומוזיקה, ועד שזירה גאונית ועכשווית של תורה ומדע. לצד הספרים הרבים, ידוע הרב גיזנבורג גם כמלחין מחונן של מאות ניגונים, שפרצו לפלייליסט הישראלי בזכות שני אלבומים: אלבום מיוחד במינו של להקת "הלב והמעיין" עטוית השבחים וכן האלבום "שמחת עולם", בו חברו יחד שולי רנד, אהרן רזאל, ארז לב-ארי, דניאל זמיר, יוסף קרדונר, שלמה כ"ץ ואחרים.

מרכז 'גל עיני' הפועל להוצאת כתבי הרב גינזבורג, רחוק מלהיות מרכז מפואר המעוטר בשלט רשמי, וחדר העבודה של הרב איננו לשכה מעוצבת. שניהם נמצאים כיום בבית המשפחה שבפאתי כפר חב"ד. הריהוט בסלון כולו אומר פשטות נינוחה, מהספה העתיקה ועד הקירות הספונים מדפי ספרים שנראה כי נעשה בהם שימוש יומיומי.

מלימודי הפילוסופיה לתורת חב"ד

הרב גינזבורג, אב לעשרה ילדים הפזורים בארץ ובעולם כשליחי חב"ד (וסב לכמה עשרות נכדים), יציין בעוד כחודש את יום הולדתו השבעים ושלוש. הוא נולד בארצות הברית בשנת התש"ה כבן יחיד למשפחה יהודית אותה ניתן להגדיר כקונסרבטיבית בעלת זיקה גבוהה ליהדות. כנער יהודי אמריקאי הוא למד לנגן על פסנתר בגיל צעיר, וגם שיחק בייסבול ("די טוב"). באחד משיעוריו סיפר כי כאשר היה נער היה לו כלב, הוא היה מטייל עמו ושר משירי ר' שלמה קרליבך, וחשב אז כי זהו שיא היהדות...

בגיל ארבע עשרה נסעה משפחתו ארצה לשנה אחת, כדי שאביו ישלים בארץ את עבודת הדוקטורט בהנחלת הלשון העברית בה התמחה. במהלך השנה למד הנער בגימנסיה המפורסמת בשכונת רחביה הירושלמית, ובמהלכה "השתלט" על השפה העברית. בהשגחה מופלאה, התגלגלו לידו של הרב ספר 'פרקי אבות' שגרם לו להשתומם מהיושר ומהעומק שבו, וכן הספר 'מדרש ריב"ש', ספר חסידות ובו ליקוטים מדברי הבעל שם טוב. הספר העתיק, אגב, נשמר עד היום בסלון ביתו. בעקבות זאת החליט הרב לפסוע פסיעה אחת לעבר היהדות.

בחזרתו לחו"ל, בגיל חמש עשרה, התחיל הנער להתקרב ליהדות החרדית וללמוד תורה בפילדלפיה אצל אחיינו וחתנו של האדמו"ר רבי איתמר מנדבורנה, הרב מאיר אייזיקזון ז"ל בעל ספרי השו"ת "מבשר טוב", שהיה גאון בהלכה וצדיק בעל מסורת מגדולי החסידות. לאחר סיום התיכון למד לתואר ראשון במתמטיקה ופילוסופיה בשיקגו ואחר-כך תואר שני במתמטיקה בישיבה יוניברסיטי. באותה שנה שמע גם שיעורים מהרב סולובייצ'יק. בגיל עשרים, לאחר פטירת אמו, הוא עלה לארץ עם אביו, והפעם כדי להשתקע.

הרב גינזבורג בקבר יוסף

בארץ הוא החל את דרכו התורנית בישיבת קמניץ הליטאית, ובינתיים העמיק את הקשר לתורת החסידות. "כבר הכרתי אז את חב"ד", מספר הרב גינזבורג. "הקשר נוצר אז מתוך הספרים - גם הבעש"ט, גם ברסלב, גם חב"ד. פרק זמן קצר הייתי בכפר חב"ד והייתי קשור לר' שלמה חיים קסלמן, ממנו קבלתי הרבה דברים. התחלתי ללמוד עם הרב יוסף סגל, שהיה ראש כולל 'צמח-צדק' יחד עם אחיינו הרב חיים-שלום דייטש".

קשר מיוחד נרקם בינו ובין חסידי סלונים בטבריה, במהלך שנת תשכ"ז, בה הלך ללמוד בהתבודדות בטבריה. הוא שכר חדר קטן במלון ישן של הרב ר' מרדכי בוימל, מחשובי חסידי סלונים, ולמד בהתמדה לאורך כל היום בחדרו ובשטיבל העתיק של החסידות שעל שפת הכנרת. "היה לי אז קשר מאד פנימי עם כמה חסידי סלונים. יש לציין במיוחד את ר' מענדל וועג, שהייתי שומע ממנו סיפורים. כחצי מנין חסידים היו הולכים לבית זקן החסידים, שהיה מספר סיפורים בליל שבת אחרי הסעודה. את עיקר ההשראה קבלתי שם".

ארבע דמויות מפתח
עם שחרור ירושלים עלה לרובע היהודי שעוד היה בחורבנו, ולן בבית הכנסת 'צמח צדק', בית הכנסת העתיק של חסידי חב"ד בעיר העתיקה. בבית הכנסת הוא מצא את הרב משה סגל, חסיד חב"ד שהיה ממקימי האצ"ל. הרב סגל התפרסם בשל היותו 'בעל התוקע' שנאסר על ידי השלטון הבריטי לאחר שתקע בשופר בכותל המערבי במוצאי יום הכיפורים, ושוחרר רק לאחר שהרב קוק הודיע לנציב הבריטי כי לא יחדל מצומו עד לשחרור הנער.

אומץ לבו המפורסם של הרב סגל, ליווה אותו גם לאחר מלחמת ששת הימים. ימים ספורים לאחר תום המלחמה, היה הוא היהודי הראשון והיחיד שלן בין חומות העיר העתיקה, כשרובה הסטן שלו מונח ליד מיטתו.

השנים עסקו יחד בלימוד תורה ובמקביל בפינוי החורבות, וסגל יזם שיציעו לידידו הצעיר את בתו רוממיה כאשה. לפני החתונה נסע הרב גינזבורג לראשונה לשהות בחגי תשרי בחצר הרבי מלובביץ', ומאז הפך לחסיד חב"ד ברמ"ח ושס"ה.

לאחר מלחמת ששת הימים התוודע הרב גינזבורג לצדיק הירושלמי הפלאי, ר' אושר פריינד שהשפיע עליו עמוקות. במשך השנים הבאות, הוא סייע לר' אשר להקים את ישיבתו, 'אור ירושלים', ואף השתתף בניהול מפעל החסד המפורסם 'יד עזרה' כששימש כמזכירו הראשון במשך מספר שנים.

בעקבות ארבע הדמויות שעיצבו את חייו והשקפת עולמו, הגה הרב גינזבורג שיעור מקיף ובו יצר כמנהגו, פרצוף (תבנית קבלית, על סדר אותיות שם הוי"ה) המסדר את דמויות הצדיקים השונים - רבי, משפיע, צדיק וגיבור – שכל אחד ואחת צריכים למצוא לעצמם במהלך חייהם, ועימם להזדהות. "הדברים הללו אמורים לפתור המון בלבולים שקיימים היום בתחום ההזדהות האישית", מסביר הרב, ומספר על אותן דמויות.

הלחין מאות ניגונים

"אישית, אצלי, הרבי הוא כמובן הרבי מלובביץ', המשפיע הוא ר' אושר פריינד, הצדיק הוא הרבי מנדבורנה שקרב אותי באמריקה, והגיבור הוא חמי, ר' משה סגל, שהרבי אמר לי לקחת אותו כדמות של איש מעשה".

"ר' אשר פריינד, המשפיע, ידע בעיקר להגיע לנקודת התורפה של הגאווה ולפגוע בה. את הרבי מנדברונא, אני זוכר בתור האיש הכי טוב בעולם, זה שהקרין אצלי הכי הרבה אהבת תורה ואהבת ישראל. אצל חמי ע"ה היתה את השעה שלו – הרבי אמר שהשעה שלו, בה באה גבורתו לידי ביטוי יותר מהכל, היתה התקיעה בכותל בסיום נעילה של יום כיפור, תקיעת המרד נגד הבריטים, נגד הממסד. באופן פלאי, אותה השעה היתה גם זמן הסתלקותו. אבל חוץ מהשעה שלו, כל החיים שלו היו מסירות נפש של איש מעשה. כאן זכיתי שהרבי זיהה אותו בשבילי – הרבי עצמו אמר לי שעלי ללמוד מחמי איך לחבר את עולם המחשבה לעולם המעשה. במשך תשע עשרה שנה, עד ראש השנה תשמ"ז, בכל פעם שרציתי להגיע לרבי לתשרי הרבי אמר לי לא לעזוב את הארץ, כמו שהורה גם לחמי שלי, עד לאחר הסתלקותו של חמי". רק לאחר תקופה זו הרבי אפשר לרב לנסוע אליו לאמריקה, ושנה אחר כך החלה גם הפעילות הענפה של 'גל עיני' בחוץ לארץ, שכוללת עד כה מאות שיעורים וסמינרים של קבלה וחסידות מסביב לגלובוס, ומתבצעת היום בשיעור מיוחד לדוברי אנגלית בו צופים אלפים מכל העולם בשידור חי.

האם הרב מגדיר את עצמו כחסיד חב"ד לכל דבר ועניין?

"כמובן שאני מגדיר את עצמי חסיד חב"ד. מהרבי היתה לי תשובה עיקרית שבה הרבי עודד את השעורים וגם את כתיבת השעורים והחידושים. השאלה האם זו הדרך ה'קלאסית' נובעת בוודאי מזה שיש ממד של חידוש בדברים שאני מלמד. אכן, ישנו חידוש – זו חשיפה של עוד זווית, ממד פנימי, של תורת החסידות – אך לגבי זה גופא ישנה ברכה של הרבי, שעודד אותי ללמוד ולכתוב את הדברים. לכן ממילא זה נכלל ב'מסגרת' של חב"ד".

השיעורים שמשכו את הרב ארוש והרב מלמד

מן המפורסמות, כי השיעורים הארוכים שמוסר הרב גינזבורג בפנימיות התורה, יכולים להמשך ברציפות במשך שעות ארוכות. כל מילה היוצאת מפיו נכתבת און ליין על ידי תלמידו המסור, הרב איתיאל גלעדי. הטקסט הנכתב במהירות מסחררת ומוקרן על גבי מסך ענק, כדי להקל על השומעים, גרם לא פעם למי שהצטרפו לראשונה לשיעור, לחשוב לרגע כי הרב קורא את דבריו ממסך המחשב, ולא להפך...

הרב גינזבורג מכין את שיעוריו בשעות רבות של לימוד והעמקה, והדבר ניכר במבנה המסודר שלהם, ויחד עם זאת ברגע שהרב מתחיל ללמד או להתוועד הדברים מתחדשים וזורמים מעצמם. לפעמים הרב מניח על השולחן ספר במטרה ללמד ממנו את עיקר השיעור, אבל אחרי הקדמה שהתפתחה וגדלה לכדי כמה שעות – לא מגיעים לפתוח את הספר. היצירתיות מוצאת לה מקום להיאחז כמעט בכל דבר – בשם היין שהביא בעל הברית לשולחן, ובמפתיע שווה בגימטריא לשמו של התינוק; בשלט שהונף בקהל או הערה שזרק אחד התלמידים; בגימטריא מעוררת מחשבה ולפעמים אפילו במשפט שעלה בחלום. ההשגחה שולחת רמזים משעשעים, ואחרי שתופסים את קצה החוט – בחיוך רחב – אפשר להעמיק בו ולבנות מתוכו מבנה מפואר של תוכן פנימי ועבודה נפשית.

הספרים הראשונים שכתב הרב גינזבורג בעצמו (סוד ה' ליראיו, לב לדעת ושכינה ביניהם ), שפורסמו לפני עשרות שנים, נחשבים מעמיקים במיוחד, וכאלו שנועדו ל'מיטיבי לכת', אולם בשנים האחרונות חל מהפך של ממש בהנגשת תורתו לציבור הרחב. הספרים העוטים כריכה מעוצבת וצבעונית הרבה יותר צבעוניים גם בין הכריכות – הם נכתבים בשפה מדוברת וידידותית על ידי תלמידיו, בהם גם כאלה המוכרים כתלמידי חכמים ואנשי הגות ידועים בפני עצמם, כמו הרב ישראל אריאל מיצהר, הרב יוסי פלאי, הרב משה גנוט, הרב איתיאל גלעדי, ניר מנוסי ועוד רבים.

ההנגשה העכשווית שפתחה את השער לקהלים חדשים רבים, כוללת לדוגמה גם מערך סרטונים קצרצרים ובהם רעיון חסידי מתומצת, שכל אחד מהם זוכה לעשרות אלפי צפיות.

את השיעורים הראשונים הוא החל למסור זמן קצר לפני נישואיו, ולאורך השנים הראשונות נסע לשיעורים לא פעם בטרמפים, לעיתים אפילו כדי להעביר שיעור מול אדם אחד בלבד. דמויות ידועות בעולם הרבני של הציונות הדתית, כמו הרב שג"ר זצ"ל, והרב אליעזר מלמד יבדל"א, לצד מרביצי תורה ודיינים בעולם החרדי, היו מבין אלו שחבשו את ספסלי השיעורים, אבל לא רק. גם 'מתחזקים' רבים ששמעו מפה לאוזן על קיומם של שיעורים מאתגרים בחכמת הקבלה, הפכו בזכותם לבעלי תשובה, ולדמויות משפיעות לכשעצמן.

אחת ההוראות שקיבל הרב גינזבורג מהרבי, היתה לראות כל קשר עם תלמיד כ'קשר נצחי', ובהתאם לכך הרב מרגיש קשר גם לתלמידים שעברו הלאה, ונראה כי מדובר בתחושה הדדית.

"עשיתי אצלו את הצעדים הראשונים בתורה ומצוות. הגעתי כפי שאני, עם שערות ארוכות וללא כיפה, והוא דיבר איתי ישר על ברסלב, כאילו ראה שזה מה ששייך אלי", מספר גם הרב שלום ארוש, מחשובי רבני ברסלב, שעד היום קורא לרב גינזבורג "מורי ורבי".

"זה היה שלב שבו ממש לא ידעתי כלום ביהדות והרב הסביר לי כל דבר מאפס. איך להניח תפילין, איך ללמוד דף גמרא. ראיתי אצלו בבית איך נראית שבת יהודית, פשוט אור גדול, מלא בחן ומתיקות. הרב השקיע בי שעות רבות כאילו אין לו שום דבר אחר בעולם. עד היום חקוקים אצלי עמוק בנפש דברים מאותם ימים בהם קרב אותי מאוד ולימד אותי דברים נפלאים מתורת הסוד".

זקני הכפר חששו
ד"ר דניאל שליט, מנצח, מלחין ודוקטור למוזיקולוגיה ולפילוסופיה, היה סטודנט חילוני ששאל את מוריו באוניברסיטה אם יש עדיין מקובלים, והם אמרו לו כי האחרונים היו הרב אשלג והרב קוק, אולם פתק אקראי שמצא בדוכן חב"ד על שיעורי קבלה וחסידות בכפר חב"ד הוביל אותו למקום שחיפש. "זה היה שיעור ב'כתר שם טוב' לחילונים חיצוניים, מועמדים לחזרה בתשובה. הניסוח היה מדויק, הזיכרון מפליא, והידיעות ללא שיעור. בשיעורים אחרים, שניתנו למעוניינים, למדנו תורות של ר' נחמן (!), פירוש הגר"א (!!) על ספר יצירה (!!!), וכתבים (מצולמים ברובם) של שני חסידי חב"ד כמעט נשכחים: ר' הלל מפאריטש ור' יצחק-אייזיק מהומיל. כעת הוסיפו לזה לימוד של אחת עשרה מדרגות שלפני הצמצום במקביל לאחת עשרה מדרגות שלאחר הצמצום, ותבינו מדוע סברו אבות כפר חב"ד שחומר כזה יבלבל את צעירי הכפר מכל וכל. אבל חילונים חיצוניים - נו מילא. אחרי מה שהם עברו, לא זה מה שישבור אותם".

הרב גינבורג עם הרב שלמה קרליבך בקבר יוסף

הרב גינזבורג, בעצמו נגן פסנתר מחונן, מעניק ערך מיוחד לעולם הניגון כחלק מרכזי במסורת החסידית. "מוזיקה שייכת לאומנות, שהיא בכתר בנפש. יש פתגם שבלי חוש נגינה אי אפשר ללמוד חסידות ולהיות חסיד. ממש משהו עצמי. גם כתוב שהנגינה אף פעם לא בגלות, היא ממש בעוצמתה ב"לב ישראל חי". להפך, לפעמים יש בגלות ניגון געגועים שיכול להביע דברים הכי עמוקים, שגם בזמן הבית לא ניתן היה להביע באמצעות הנגינה".

יחד עם הרב, עמל שליט על תיעוד ניגוני חב"ד בלתי מוכרים מפיו של החסיד ר' אליהו ריבקין, ששרד כילד את השואה, ונותר נצר בודד מהעיירה קובליץ בה נולד. "כשר' אליה פתח את פיו, שפעו ממנו, בקולו העשיר, כל כך הרבה נשמה, לב, רגש, עדינות, דקות וגווני גוונים, עד שבשבילי זאת היתה התגלות ממש. התגלות הלב הפנימי", מספר שליט. "ההקלטה פשוט לא עלתה על דעתנו, כנראה שלא התאימה למעמד האינטימי. ישבתי מול ר' אליהו וכתבתי תווי מוסיקה מפיו. השתדלתי למצוא דרך להעלות על הכתב את הדקויות ששפעו ממנו".

"הרב יצחק עודד את ר' אליהו להיזכר בעוד ועוד ניגונים. תמיד היה ר' אליהו נזכר לא בניגון אחד, אלא בקבוצות של ניגונים. עוד שלושה, ואחרי שנכתבו - עוד ששה. ועוד ארבעה. ויום אחד, לאחר חמישים ניגונים, אמר: 'די. אין יותר'. למחרת", הוא מתקשה לספר זאת, על אף שחלפו מאז יותר משלושה עשורים, "הוא נהרג בתאונת דרכים". ששה עשר ניגונים נבחרים מהעיירה קובליץ, אף קובצו לדיסק יפהפה של נגן המיתרים נדב בכר והכנר אורן צור.

'בעלי התשובה ישתלטו על המדינה'

הרב בן ציון גרוסמן (אחיו הבכור של הרב יצחק-דוד גרוסמן ממגדל העמק) מידידיו הראשונים של הרב גינזבורג, מספר אף הוא על אותה תקופה. "הייתי נשוי אז עם שני ילדים. הרב גינזבורג שהיה אז בן עשרים ושלוש התגורר אצלי למשך תקופה, והייתי צמוד אליו עשרים וארבע שעות ביממה. הוא פתח אצלי בבית את הישיבה הראשונה בעולם לבעלי תשובה. לא היה מושג כזה באותם ימים", הוא מספר. "הרב גינזבורג התפלל שלוש תפילות ברצף. הוא התפלל שחרית עד שעת מנחה ואחרי כן מנחה-מעריב. זו היתה חוויה עבורי לראות את תפילותיו. כאחת ההכנות לתפילה נהג לשבת על הפסנתר ולנגן. הרב חיים שלום דייטש אמר פעם בהתוועדות, שכאשר הרב מנגן, רואים את הפסנתר מתרומם עמו יחד. כל היום כמעט לא אכל, אלא רק טעם משהו ללא נטילת ידיים. מה שהחיה אותו היו הניגונים והסיפורים ששמע ממני על חסידות קרלין שהכרתי מביתי, שהיו אצלו כשלל רב. יש כמה ניגונים שהוא למד אצלי, שעד היום שרים אצלו".

הרב הוא מהדוגמאות הבולטות לבעל תשובה שהפך למורה לרבים, ובכך אולי יש להסביר כיצד חלפו דרכו כמויות עצומות של בעלי תשובה (כולל מהדמויות הבולטות ביותר) – מי בתחלת הדרך ומי באמצעה, מי לשיעור או שנים ומי לשנה-שנתיים. בין הדמויות שנכנסו לעולמה של תורה לאורך השנים אפשר למנות את בתיה לנצט, שחקנית מפורסמת בתאטרון הקאמרי ובקולנוע הישראלי, שהיתה מראשונות בעלי התשובה בארץ, הזמר דדי (דוד רפאל) בן עמי שהפך לחסיד ברסלב ועוד ועוד. גם דמויות מפתח בעולם ההחזרה בתשובה, דוגמת מייסד ומנהל ערכים הרב יוסי וליס, עו"ד דן כרמון, ניר מנוסי ועוד רבים וטובים בעולם השליחות, מרצים וראשי ישיבות לבעלי תשובה, ישבו בשיעוריו.

יחסו של הרב גינזבורג לעולם התשובה ייחודי. בתכנית רדיו לעשרת ימי תשובה השנה הוא הסביר שעם ישראל כולו נמצא בתהליך של ריקוד עם ה', כמו תנועת הקירוב והריחוק שמאפיינת את מעגל הטהרה של הבית היהודי, ובמסגרת זו ניתן להבין גם תהליכים של התרחקות מה' וחזרה בתשובה. אך אין כאן רק פלא אלקי של חזרת נשמות שהתרחקו לבוראן. מבעלי התשובה מצפה הרב להשתלב בעמדות מפתח והשפעה שיתקנו גם את המציאות הסובבת וגם את העולם הדתי. לכן הוא גורס שבראש כל מוסד או פעילות יהודית צריך תמהיל נכון ומאוזן של דתיים-מבית ושל בעלי תשובה, ובדרכו של הרבי מלובביץ' הוא מעודד את בעלי התשובה לפנות בהקדם לשליחות.

בבית הספר לתורת הנפש

לפני מספר שנים התבטא הרב ש'נבואת הדור' היא "בעלי התשובה ישתלטו על המדינה" – רק מי שהצליח לחולל בתוך עצמו מהפכה ושינוי פנימיים יוכל לקדם את הציבוריות שלנו למהפכה ושינוי. במפגש עם ראשי קהילות של בעלי תשובה הסביר הרב כי לדעתו התסכולים והקשיים שחווים בעלי תשובה קשורים גם הם לאותה נקודה – "אם יש משהו בעייתי בממסד החרדי, זהו חוסר לקיחת האחריות על כלל העם, המנטליות היא שמירת הקהילה ודאגה לעולם עבודת ה' הפרטית. בעל תשובה בא מעולם ש'לוקח אחריות' על הגורל על עם ישראל ונכנס לעולם שמתעלם מהתחום הזה. אם הבעל-תשובה מתוסכל, במודע או שלא במודע, התסכול נובע מכך".

ההקבלה בין פסיכולוגיה וקבלה

עיסוקו הנרחב של הרב גינזבורג בשילוב ובהתאמה שבין תורה ומדע, ובין תורת הנפש החסידית לשיטות הפסיכולוגיה המודרנית, יצאו זה מכבר מגבולות השיעורים והספרים, וקיבלו ביטוי גם ב'בית הספר לתורת הנפש', המכשיר מזה מספר שנים מטפלים נפשיים על פי תורת החסידות, לאחר השתלמות והדרכה שמעבירים בכירי התלמידים במשך מספר שנים. תלמידים אחרים העוסקים ברפואה טבעית, משלבים אף הם בעבודתם מרכיבים ותפיסות שהגה רבם.

בשונה משיטות אחרות של לימוד פסיכולוגיה יהודית כקומה נוספת על הפסיכולוגיה הכללית, מנחה הרב גינזבורג לבנות תורת נפש שלמה ומעמיקה שמבוססת כולה על תורת החסידות שירדה לשרשי נפש האדם, בלי עירוב דברים זרים. ההתייחסות לשיטות הפסיכולוגיה הקלאסיות היא רק בשולי-השוליים, כאשר בוחנים נקודות מתוכן לאור תורת הנפש היהודית.

באיזה אופן אפשר ללמוד מפסיכולוגים של ימינו?

"עיקר העניין היום הוא לחבר בין הדיסציפלינות, זה רק על ידי הקְבלה נכונה – בירור כח המדמה. אם לאדם יש את הכלים לעשות את ההשוואות וההקבלות הנכונות, אפשר ללמוד כל דבר, אבל ללמוד לכתחילה דבר לא מבורר זה חבל, כי יכול להיווצר רושם לא נכון על ההתחלה. לכן, לפי דעתנו ושיטתנו, בכל מקצוע צריך את היסודות ללמוד בקדש – בפסיכולוגיה יש הרבה, במדעים זה פחות מפורש – ואז לבוא מוכן לברר את החול. צריך לבוא עם הראש הזה, שתפקיד התורה דווקא לרדת ולברר".

אמנם ספרים לא מעטים עוסקים בכך שאין סתירה בין התורה למדע, או שהשנים יכולים לחיות בדו-קיום, אולם הרב גינזבורג רואה בחיבור שבין התחומים משהו גבוה עוד יותר.

"החיבור בין התורה למדע הוא משהו משיחי – לקראת תיקון עולם. המקור לכך הוא דברי הזהר שאחד מסימני הגאולה הוא נביעה של 'מים עליונים' ו'מים תחתונים' וחיבור שלהם, זהו סימן שהזמן בשל", הוא אומר. "אנחנו רוצים לעשות 'זיווגים' – ליצור הפריה הדדית בין התורה למדע, כך שבסופו של דבר כל אחד יחדש בשני. כל דרך החסידות בנויה על משלים לאלקות, כאשר המשל הפנימי הוא משל הנפש והחיצוני הוא משל המדע. לפי התפיסה של הפנימיות, כל מה שמתפתח והולך בעולם בכלל הוא השפעת 'אחוריים' ממה שמתחדש בפנימיות. כל חידושי מאות השנים האחרונות – במדע, בפסיכולוגיה, במוזיקה – נובעים מתוך החסידות, ואנו רוצים לקשר זאת לשורש. מי שזוכה לטעום את העומק של החסידות, מרגיש שהוא מגמד עד אין סוף את הדברים שנראים הכי עמוקים, וההישגים הכי גדולים, במיוחד בתחום הפסיכולוגיה והבנת הנפש. לגבי מדע, פיזיקה וכדומה – מכיוון שאי אפשר עדיין למצוא אותם מפורשים בתורה צריך את ההפריה. התוכן המדעי נמצא במונחים אחרים לגמרי – בסברות עמוקות של הבנת התורה, בלבושים אחרים לגמרי".

בשיעוריו של הרב ניתן למצוא לא פעם עזרת נשים שעמוסה לא פחות מעזרת הגברים, עובדה המלמדת היטב על היחס החיובי של הרב לכך שנשים תלמדנה את מקצועות התורה השונים, במקום שליבן חפץ.

"כתוב שפנימיות התורה נועדה בעיקר לכך שהאדם יתקן את המידות ויקיים את שש המצוות התמידיות (האמונה בה', שלילת עבודה זרה, יחוד ה', אהבת ה', יראת ה' ו"לא תתורו"). במצוות אלו אין הבדל בין איש לאשה. כבר הרמב"ם כותב שהדרך היחידה לקיומן היא על ידי התבוננות. לכן, לגבי כל לימוד המביא לקיום מצוות אלו, אין הבדל בין איש לאשה. להפך, אשה, בזכות העובדה שאינה מחוייבת להעמיק הרבה בגמרא, יכולה יותר להתרכז בלימוד הפנימי בשביל קיום המצוות התמידיות. בנוסף, כדי שאדם יבין ויפנים שהחיים כאן זה בשביל שליחות לעם ישראל הוא צריך תורה שתכוון אותו. גם בזה נשים וגברים שווים. השיעורים מכוונים להעמיק את תודעת השליחות לתיקון העולם ששייך לנשים לא פחות מלגברים, ואדרבה – בזכות נשים צדקניות נגאלו ישראל. בכלל, ההלכה קובעת ש'תתאה גבר' – תודעת הנשים מכריעה את המציאות".

ומה עם לימוד גמרא?

"זה בסדר גמור, אם יש נטייה לכך. יש שנרתעים מלימוד קבלה בטקסטים מקוריים, אך הרבי כתב בפירוש שאפשר, תלוי בנטייה נפשית. מי שרוצה באמת, יכולה ללמוד מה שהיא רוצה".

יתד חסידית בשכם, חברון ויריחו

הרב גינזבורג מוכר במשך עשרות בשנים כנשיא ישיבת 'עוד יוסף חי', שפעלה בתנאים קשים בקבר יוסף הצדיק שבשכם, ומאז חורבנו גלתה ליישוב יצהר הסמוך. במשך מספר שנים פעל גם כולל של תלמידי הרב בבית הכנסת העתיק 'שלום על ישראל' ביריחו, שהוחזק במסירות על ידי ארנה קובוס, עד שהופקר אף הוא לידי הרשות הפלשתינית, במקביל לנטישת ציון יוסף הצדיק. מסגרת דומה התקיימה גם בבית הכנסת החבד"י העתיק על שם הרבנית מנוחה רחל שברובע היהודי בחברון, בעת שזה עוד היה נטוש ומוזנח.

ר' ישראל אריאל מיצהר, שערך רבים מספריו המרכזיים של הרב גינזבורג, מספר על הימים הראשונים של הישיבה בשכם, שהיתה מורכבת מחבורה תוססת ודעתנית של בחורי ישיבות.

"אחרי חורבן ימית ומסירת סיני, הקים רומם אלדובי את ישיבת 'עוד יוסף חי' בקברו של יוסף הצדיק בשכם. הוא הרגיש שאנשים רוצים להעמיק את האחיזה בארץ, וראוי להיאחז בשכם שהיא העיר העברית הראשונה. במשך שנה הוא החזיק כמעט לבדו את המקום, ובשלב מסויים הגיע ל'מרכז הרב' כדי לגייס חבר'ה. ישבנו קבוצת חברים בפנימייה במרכז. זה היה לילה מלא צחוקים, חסר רצינות לחלוטין, ובכל זאת הגענו להבנה ברורה: אם אנחנו נלך לשכם - תהיה שכם, ואם לא - לא תהיה".

"היינו חבורה עם נטייה לעמקנות, מונחים מאוד בניסיון להבין מה זו בעצם שכם. חפרנו בעניין ואפילו הוצאתי חוברת שנקראת 'טבור הארץ', שניסתה להסביר את עניינה של שכם, עוד לפני שהרב הגיע לישיבה", מספר ישראל אריאל.

הקבוצה שהתגבשה אט אט, כללה דמויות שהפכו לימים לבולטות מאוד בתחום הנחלת החסידות בציבור הדתי לאומי: הרב דוד דודקביץ', הרב יהושע שפירא ואחיו הרב יצחק שפירא (הראשון שימש כמנהל 'עוד יוסף חי' ששכנע את השני שהחליט באותם שנים ללמוד תורה דווקא בתל אביב, להגיע לשכם, ולימים היוצרות התהפכו), הרב גדי בן זמרה והרב שי דאום, לשעבר רב גדוד הנח"ל החרדי שהקים לאחרונה 'גרעין תורני חסידי' בצפון תל אביב.

הרב גינזבורג היה מוכר לקבוצה מהמאבק לעצירת הנסיגה מחבל ימית, והגיע לראשונה לישיבה הבלתי שגרתית לערוך התוועדות לרגל י' שבט התשד"ם, יום הסתלקות הריי"צ.

הרב זבולון ליברמן ע"ה, אביו של ר' הלל ליברמן הי"ד, שהיה אחד מבני החבורה, שימש כדיין בקהילה החאלבית בארצות הברית, והיה תלמיד חכם גדול שלא היה חב"דניק, אבל מקורב לרבי. הרב זבולון היה אצל הרבי לפני י' שבט, יום הסתלקותו של רבי יוסף יצחק, הרבי הקודם. היה מנהג שהיו בקבוקי משקה על השולחן, וחסידים שאמרו לרבי שהם יתוועדו בי' בשבט במקום מסוים, קיבלו מהרבי בקבוק להתוועדות תוך שהרבי מוזג מכוסו לתוך הבקבוק. הרב ליברמן אמר לרבי שהתוועדות בקבר יוסף תתאים מאוד לרבי הקודם יוסף יצחק. הרבי חייך, אמר "שיהיה בשמחה רבה!", ומזג מכוסו לבקבוק.

בישיבה שפעלה בתנאים קשים, שבעקבות הסכמי אוסלו אף הפכה למובלעת ישראלית בתוך העיר הערבית העוינת, נהג הרב גינזבורג להעביר שיעורים רבים בנגלה ובפנימיות, שנשאו אופי של לימוד הדדי והתנצחות בין הרב לתלמידים הדעתניים, ולימים הפכו לספרים. בחלוף השנים, כשביקשו התלמידים מהרב גינזבורג לעמוד רשמית בראשות הישיבה, הוא ניאות לבקשה בשני תנאים בלבד: שבישיבה תונהג רק 'עבודה עברית' ושלא ייעשה שימוש בתוצרת גרמניה. דגל העבודה העברית אומץ ביישובים יצהר ובת עין, ובהמשך אף בידי יישובים נוספים.

"כשחשבנו להקים ישיבה גם ביריחו. הרב יצחק שלח על כך מכתב לרבי", מוסיף ישראל. "באותה תקופה הרבי נהג לסמן בקו את האפשרות שנכונה לדעתו מהאפשרויות שהוצגו בפניו. אפשרות אחת היתה שזו תהיה ישיבה בנוסח 'תומכי תמימים'; אפשרות שנייה - 'תומכי תמימים' עם 'לבושים של מזרוחניקים'; אפשרות שלישית: כמו בקבר יוסף. הרבי סימן את האפשרות השלישית, והבנו מכך שזה המודל שהרב יצחק אמור להנהיג".

יהדות בהודו וחסידות בספרדית

חלק מתלמידיו של הרב גינזבורג נשלחו על ידו בשנים האחרונות לפתוח בתים להפצת יהדות למטיילים הישראליים בהודו בסגנון בתי חב"ד. בראש השנה האחרון ערכו השליחים חג לארבע מאות איש בדרמסלה וארבע מאות ברישיקש. בבתי חב"ד אלה, באופן ייחודי, גם מלמדים קורסים במדיטציה יהודית לפי הדרכת הרב. אולם יש מהתלמידים מי שלקח את עניין ההפצות צעד אחד קדימה, ועוסק רבות בלימוד תורה וחסידות דווקא לגויים. כמה הנהגות מסורתיות בתחום לימוד התורה ידעו עם השנים מספר מהפכים משמעותיים אותם הובילו גדולי ישראל, מתוך הבנה כי זהו השינוי הנחוץ לדורם: כתיבת התורה שבמשך עשרות דורות נמסרה עד אז רק בעל פה; עידוד 'תורתו אומנותו' בשונה מהנהגת חז"ל שהורו להתפרנס מיגיע כפיים; מהפכת לימוד התורה לנשים כשינוי רוחני חיובי; והמהפכה הרביעית – לימוד תורה לאומות העולם.

הרב חיים פרים, מומחה לביו-כימיה שגדל כיהודי מתבולל בבואנס איירס שבארגנטינה וחזר בתשובה לפני כמה עשרות שנים, לאחר שהגיע לדמות היחידה שידעה להעניק הסבר מעמיק ומלומד על ההקבלה בין 22 סוגי חומצות האמינו, לכ"ב אותיות האל"ף-בי"ת.

הוא גוייס לתרגם את אתר 'גל עיני' ואחדים מספרי הרב לשפה הספרדית, שהצטרפה לספרים שתורגמו לאנגלית, צרפתית, רוסית ועוד. למרבה ההפתעה, האתר שפנה לקהל יעד יהודי, משך לא מעט בני נח שנחשפו ליהדות ובפרט לפנימיות התורה ובקשו להכיר ולדעת עוד ועוד. "בהנחיית הרב גינזבורג הוצאנו יותר ויותר חומרים שמדברים לבני נח בשפה ובמושגים שלהם. הכרנו להם את שבע מצוות בני נח, הסברנו להם את יסודות האמונה האוניברסאלית בקדוש ברוך הוא, וכמובן שהסברנו הרבה על חיבור תורה ומדע, תחום שמאוד משך ועניין אותם", הוא מספר. "כשהרב גינזבורג כתב ספר חסידות שמיועד לגויים, מיד תרגמתי אותו לספרדית, והוא נחל הצלחה יפה. חלק מהמדד להצלחה היה עזיבתם של רבים מהשומעים את האמונה הנוצרית והפיכתם לבני נח. יש בודדים שמבקשים אף להתגייר בשלב מסוים, וגם להם אנו מסייעים ומספקים הכוונה. ישנן עשרות אלפי כניסות מדי חודש לאתר, אלפים המנויים ברשימת תפוצה שבועית ורקורד של מאות שיעורים משודרים".

כלל הצריך לפרט ופרט הצריך לכלל

כחסיד חב"ד, שמאז ומעולם היתה מזוהה עמוקות עם ענייני ארץ ישראל, לצד תפיסת עולם שאיננה ציונית, התבטא הרב גינזבורג לא אחת במטבעות לשון חריפות כנגד חלק ממוסדות מדינת ישראל, ואף היה ממובילי הקריאה לכוחות הבטחון לסרב פקודה לפעול כנגד ישוב הארץ, הן בהתנתקות ואף שנים רבות קודם לכן – בזמן עקירת חבל ימית.

"הרבי מסר לי פעם שבכל מה שנוגע לעניינים אקטואליים עלי לקחת דוגמה מחמי. אני מנסה לתת ביטוי ושופר לדעות המאוד ברורות של הרבי בענייני שלמות הארץ".

בשנים האחרונות, היה מי שחשב שהרב מרכך את המסרים שבפיו. ממספר התוועדויות ניתן היה לקבל תחושה של עידון היחס למדינה ושל דרכי המאבק על שלמות הארץ. תנועת 'דרך חיים' שהוקמה בשנים האחרונות שהקים, המבקשת להוביל את עם ישראל להנהגת חייו הציבוריים על פי התורה מתוך אמונה בה', בשלמות התורה, שלמות העם ושלמות הארץ, פועלת גם בכלים מיינסטרימיים יותר.

"אני לא מרגיש שום שינוי בכלום", מחייך הרב בתשובה לשאלה, האם יש בכך משום עדות לשינוי בתפיסתו הציבורית. "זה כמו ים, אנחנו 'גל עיני'. יש גלים - גל עולה וגל יורד והדברים מתאזנים ומתכללים. התמונה המלאה צריכה להיות מאוזנת, ואני מתייחס כל פעם בהתאם למציאות ולקולות שעולים מהתלמידים".

"בדרך הטבע צריך לעורר את העם לתנועת שלש השלמויות", מחדד הרב. "התנועה משתדלת להשפיע על המציאות ולשנות אותה. אי אפשר לקדם את האינטרסים הלאומיים שלנו עם פשרות. תמיד יהיו אנשים טובים שישתדלו בדרך פשרה – אין בזה חידוש וזה גם לא יביא את המשיח. הדבר יכול להצליח בתור 'כיבוי שרפות', אך 'זה לא זה', כל עוד אין עדיין קול מאד מאד ברור ומפורש שהולכים 'על כל הקופה' ורוצים לשנות את פני הדברים לגמרי. ראוי לציין שכבר בשנת תש"נ זכינו לברכה חמה מהרבי מלובביץ' על הקמת תנועה כזו, "חי וקים", ו"דרך חיים" היא המשך-גלגול של התנועה שהקמנו אז".

בציבור הדתי לאומי שתמיד עסק בענייני כלל ישראל, יש בשנים האחרונות צמאון גדול לחסידות, עבודת ה' ותיקון המדות, הרבה יותר בעבודת הפרט.

"העניין הוא למצוא את האיזון בין תיקון הכלל ותיקון הפרט – 'כלל הצריך לפרט' ו'פרט הצריך לכלל'. מי שהיה עסוק בעיקר בענייני תשובה פרטית, צריך להתחבר יותר לתשובה ציבורית, עיסוק בענייני הציבור בדרך של תיקון המציאות, וכן להפך. התכל'ס של חסידות חב"ד – בהבדל מרוב הזרמים כפי שמתקבל בציבור (גם חרדים בכלל וחסידיים בפרט) – זה לצאת מריכוז בלעדי בתיקון האני, הנפש הבהמית, ולהקדיש את החיים לכלל. זה יכול להיות להקדיש את כל החיים להקים בית חב"ד ולהתמסר לקרב יהודים ליהדות, וזה יכול להיות ביישוב ארץ ישראל".

הרב שידוע כאוהב גימטריאות, מוסיף בחיוך לסיום, כי "מי שחושב שישוב הארץ לא ברשימת הערכים של חסידות חב"ד להוי ידוע ש:ישוב הארץ = חכמה בינה דעת, הענין שייך לעצם החב"ד... ויחד עם יהודים זה כבר עולה "נצח ישראל".

הכתבה פורסמה בשבועון 'קרוב אליך' ובהכנתה נעזר הכתב בכתב היד של הספר "אור חדש" (בהכנה) של הסופר עודד מזרחי.

באדיבות הקול היהודי

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.