היום האזכרה למורנו ורבנו איש אלוקים הצדיק הרב אושר שבשבילי היה גדול הדור בעל מופתים שמזמן הבעל שם טוב לא היה צדיק איש אלוקים כמוהו שאת דרכו ותורתו לומדים בכל העולם וכאשר הודעתי על פיטרתו ברדיו בשידור חי...הייתה הפסקת חשמל בכל הארץ שהלך מאיתנו הצדיק הזה בבקשה תקראו משהו מתורתו תקבלו ללמוד מתורתו ותיוושעו בזכותו . בערב נלך לציונו מי שרוצה למסור שמות בשמחה
"הכלל הוא שאין אדם מישראל מתייאש מן הרחמים לעולם אף כי ירבה להפציר, אין הקב"ה מואס בה, אדרבה גונזה בבית אוצרו להשתעשע לפניו ולהשפיע על ידה שפע רב לעם קודש, כי התפילה צורך העולם הוא, כמו ששנו חכמים על ג' דברים העולם עומד ואחד מהם עמוד העבודה שהיא התפילה, אשר כל יסודה היא ההכנעה שבלב לגזירות הבורא ברוך הוא , וזו היא מדרגת ישראל , שהיא למעלה ממדרגת המלאכים שאין להם צער ויסורין, ולא שייך אצלם תפילה זכה , זו הבאה על ידי זיכוך של אדם הישראלי מתוך יסורי נפשו וצרת הכלל גלות השכינה הקדושה ממקומה זה שנות אלפיים, ואילו היתה נתונה הרשות לאדם לראות עד היכן הדבר מגיע לא היה פוסק כל היום מלהתפלל לפני אלוקי מרום. לכן אל ימנע עצמו מלדבר תמיד דיבורים של תפילה, וישועת השם כהרף עין לא תאחר לבוא, ויזכה לראות נפלאות השי"ת, לספר זאת לכל הארץ מתוך שמחה אמן כן יהי רצון."

הרב אשר פריינד (רֶבּ אוּשֶׁר בפי חסידיו) נולד בשנת תר"ע 1910ונפטר במוצאי יום הכיפורים תשרי תשס"ד.
מגיל צעיר סייע לעניים ולנדכאים. אנשים פנו אליו כדי לבקש את עצתו וברכתו.‏[1] מבקשי פניו המתינו בחצרו שעות ארוכות במשך רוב שעות היממה. הם ראו בהמתנה שלב חיוני בעבודת הנפש אשר עשוי להביא לתיקון הנפש שלהם.

הרב פריינד הושפע מכמה זרמי מחשבה, בהם הספר פרי הארץ של רבי מנחם מנדל מוויטבסק, ומן הספר ישמח ישראל של האדמו"ר רבי ירחמיאל דנציגר מאלכסנדר. חברו הקרוב היה הרב גדליה קניג, מרבני חסידות ברסלב. הוא עמד בקשר עם רבנים ואדמו"רים נוספים. שוחח עם פסיכיאטרים ופסיכולוגים שבאו להיוועץ עמו ונעזרו בו בייעוץ.

תכליתו של האדם על פי הרב פריינד היא עבודת הבורא. לשם כך דרש מחסידיו לראות כל אירוע בחייהם, טוב או רע, כ"סיבה", כלומר כעניין בעל טעם ומשמעות, וכמסר ישיר מאת הבורא. ה"סיבה" מגיעה אל האדם כדי לכוון אותו אל "דבקות בורא", כלומר קישור כל כוחותיו אל מציאותו השרויה בכל של הבורא. הרב פריינד נהג לצאת עם חסידיו ל"התבודדות" ביום ובעיקר בלילה. על פי משנתו האדם הוא "כלי שבור" (מונח שנלקח בין השאר מקבלת האר"י). החבורה החסידית המאוחדת בהנהגתו של הצדיק עשויה לתרום לתיקון האדם, בעצם השתתפותו בה. כתנאים לעבודת הבורא הוא הדגיש את ה"שפלות" ואת "ביטול היש", ערך שפיתח רבי ישראל בעל שם טוב. ממשיכי מורשתו מכונים "ביטול היש'ניקעס".

מוסדותיו

בשנות השישים יסד את מוסדות "יד עזרה". מוסדות אלה כללו בית דפוס ומטבח אשר העסיקו פגועי נפש לשם שילובם בחיי הקהילה. כמו כן, הוקמו בשליחותו מרפאות שיניים מוזלות, גני ילדים (בשיתוף עם מוסדות איתרי), חברת רכבי הסעות, מפעל חלוקת מזון (חלקם "עודפים" שנועדו להשמדה) לנזקקים, מפעלי דיור בירושלים ואשדוד, אכסניה במירון וישיבה בשכונת ימין משה בירושלים. בשליחותו הוקם לראשונה אולם שמחות שערך אירועים במחירי עלות בעיר בני ברק.‏

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.