סוחר ממולח היה זונדל. מספר פעמים בשנה נהג לכתת רגליו ולחפש לקנות סחורה טובה במחיר זול, ולמוכרה בעירו ביוקר. יום אחד, הגיעה לפתחו עסקה שהרווח היה נראה מובטח… כל שעליו לעשות, לנסוע למדינה הסמוכה, לקנות את הסחורה בזיל הזול, ולשוב למדינתו. אם הכול יתבצע כמתוכנן, עשיר גדול יהיה… צמד מילים בודדות העיקו על תכנוניו: צמד מילים שכל בעל עסק חושש מפניו – “מס הכנסה”… בשערי המדינה עמדו פקחים קשוחים מטעם המלך, אשר בדקו כל עגלה ועגלה, אוי ואבוי למי שנתפס עם סחורה מוברחת, עלול הוא להישלח למאסר למשך שנים ארוכות…
זונדל התלבט קשות, ובסופו של דבר החליט לקחת את הסיכון. פנה לעגלון אשר ניסיון עשיר לו בהברחת גבולות, ובתמורה לסכום לא מבוטל, נשלמה העסקה בינו לבין זונדל… ואכן יצא זונדל ממדינתו אל עבר המדינה השכנה, סיים את עסקיו, וביום המיועד טען את הסחורה על עגלת העגלון, וזה האחרון פתח בנסיעה חזרה למדינתם. כבר עם תחילת הנסיעה, מבחין העגלון, שידידו זונדל הסוחר לא במיטבו. פניו חיוורות, גופו רועד, ובקושי מצליח לטעום משהו. מה קרה? שואל העגלון, יש לנו לפחות שלשה ימים עד שנגיע לאזור המעבר, תירגע, תפוס סיגריה, שתה תפוזינה, ותהנה מהנוף הנהדר ומהאוויר הצלול… אתה נורמאלי? שואל הסוחר, אם תופסים אותי בגבול, עלול אני להישלח למאסר למשך שנים ארוכות, לא אראה את אשתי וילדיי האהובים, ובנוסף, כל הסחורה תילקח ממני ואשאר עני ואביון, איך אתה רוצה שאהיה רגוע?
חלפו להם שלשה ימים, והנה הגבול מתקרב. לחץ אדיר. עכשיו אפילו העגלון החל לנוע באי נוחות, עגלי זעה נגרו במצחו, וגם גוון פניו החל להחוויר קמעה. מה קרה? שאלו הסוחר, הלא אתה רגיל במסעות מעין אלו? נכון, אמר העגלון, אבל סוף סוף כרגע אנו בלב הסכנה, כל רעש חשוד עלול להקפיץ את השומרים שמפטרלים בסביבתנו, אינני רוצה לחשוב מה יקרה אם יתפסונו… ושיניו המשיכו לנקוש זו בזו, כמעט ומקפיצים את השומרים… והנה, מגיעים הם לגבול עצמו. דקות ספורות והם בפנים… דממה… ולפתע, קול צהלות הסוסים מפלח את הדממה… בדיוק בשיא הסכנה, החליטו הסוסים לצהול…
ישנם אנשים שכבר מתחילת חדש אלול, עם תקיעת השופר הראשונה, כבר מנסים לשפר את דרכיהם, הם יודעים שראש השנה זהו עסק רציני, כאותו סוחר שרואה למרחוק. ישנם אנשים שחיים כאותו עגלון, רגועים, ורק ביום הדין עצמו תופסים את עצמם, וו’או, הגענו ליום הדין ללא הכנה… היחידים שלא מפחדים אלו הסוסים…

קטגוריה: אקטואליה