​מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק השידור הציבורי, התשע"ד-2014 שיזמו שר התקשורת גלעד ארדן ושר האוצר יאיר לפיד. לאחר הצבעות במליאה על עשרות הסתייגויות שהוגשו לחוק, בקריאה שלישית תמכו בהצעה 45 ח"כים, 11 ח"כים התנגדו ואחד נמנע.

על פי ההצעה תופסק פעילות רשות השידור והיא תפורק ביום פרסום החוק. מיום זה ינהל את הרשות הכנ"ר. בתקופת המעבר, בה ינהל הכנ"ר את הרשות, לא יתבצעו פיטורי עובדים בשל צמצומים והתייעלות, אלא רק מסיבות משמעת.

תקציב התאגיד יורכב מהכנסותיו מפרסום ברדיו ותשדירי חסות בטלוויזיה, מאגרת רישיון הרכב (שלא תעלה), ומסכום נוסף שיינתן מהאוצר. הסכום הכולל שיועבר לתאגיד בשנים 2015 ו-2016 הוא 665 מיליון שקל ומשנת 2017 650 מיליון. עלות ההקמה היא 340 מיליון שקל.

מספר העובדים בתאגיד השידור הציבורי לא יעלה על 750 (כיום מועסקים ברשות השידור קרוב ל-2000 עובדים). עד יום תחילת השידורים על ידי התאגיד החדש המועצה תקבע את שיא כוח האדם. 25% מכוח האדם בתאגיד החדש יהיה מקרב עובדי רשות השידור, שיעברו אליו פטורים ממכרז. כל שאר העובדים יסיימו את תפקידם ויקבלו פיצויים מוגדלים.

על פי החוק החדש יוקצו 160 מיליון שקל לשנה לחברת החדשות המאוחדת. לערוץ בערבית הוקצו בתחילה 20 מיליון, והתקציב ייעלה מדי שנה עד ל-30 מיליון. 200 מיליון להפקה ורכישה של יצירה. מתוך ה-200 מיליון 10% בלבד לרכישת הפקות זרות. 50 מיליון יוקצו מדי שנה להפקות דרמה ו-40 מיליון להפקות דוקומנטריות.

על פי הצעת החוק לשידור הציבורי היוצרים ייהנו ממחצית זכויות היוצרים בהפקות קנויות, תקדים שלא קיים בערוצים המסחריים, בהם הזכויות מוקנות לרוכש הסדרה, וזאת במטרה לעודד את היצירה הישראלית.

יוזם החוק, שר התקשורת גלעד ארדן אמר: "היום אנחנו מתקנים את המעוות. מחזירים לעם ישראל את מה ששייך לו. השידור הציבורי מפסיק לקחת ומתחיל לתת. עם ישראל יקבל בקרוב תמורה ללא אגרה. חוק הזה הוא בשורה לכל מי שהתרבות והחברה הישראלית יקרה לו. החוק הזה הוא בשורה לכל מי שיודע שהחוסן שלנו לא נמצא רק בצבא חזק, אלא גם ביצירה, בהיסטוריה, בתרבות ובמורשת ישראל. בייחוד בימים לא קלים אלו, החוק הזה והדרך שבה הוא נחקק, הם עוד הוכחה לחוסנה של הדמוקרטיה הישראלית. אני גאה להכריז מעל הבמה המכובדת הזו : היום, השידור הציבורי, חוזר אל מקומו הטבעי, אל עם ישראל.

להגיד לכם שהדרך למעמד הזה, שאנו נמצאים בו היום, הייתה קלה? ממש לא. אבל אני מאמין בכל ליבי שיש לכולנו מה להתגאות בחוק הזה. יש לי את דרכי. ואת האמת שלי. והכי חשוב שמונה מיליון אזרחים שמגיע להם שידור ציבורי ראוי. דווקא הימים הקשים שאנו חווים ממחישים יותר מכל מדוע בישראל שידור ציבורי הוא נכס שחיוני לנו והצלחתו עשויה לחזק אותנו כחברה."

ח"כ קארין אלהרר שעמדה בראש הוועדה המיוחדת שהכינה את החוק, הציגה את החוק אמש במליאה ואמרה: "הוועדה המיוחדת בראשותי שהוקמה לדיון בהצעת חוק השידור הציבורי קיימה דיונים רבים וממושכים. גם אם בתחילת הדרך נדמה היה כי לא ניתן יהיה לנהל את הדיונים כסדרם, שכן הקולות הרמים וההפרעות הרבות כמעט ולא אפשרו דיון ענייני בסוגיות החשובות, אני יכולה לומר בפה מלא, שדיוני הוועדה היו מעמיקים ומעוררי מחשבה. הצעת החוק העומדת לקריאה שניה ושלישית אינה אותה הצעה שעמדה בפניכם בקריאה הראשונה.

הנתונים שנפרסו בפני ועדת לנדס, בפני הממשלה ובפנינו, הובילו למסקנה הברורה כי אין מנוס מפירוק רשות השידור. נדמה, כי תחושה זו אינה רק נחלת המעגלים הקרובים לרשות השידור, אלא נחלת רוב הציבור הישראלי. לא ניתן להצביע על גורם אחד האחראי למצבה העגום של הרשות. מדובר בתהליך מתמשך של מכלול פעולות שנעשו ושלא נעשו, הן בממשלות ישראל לדורותיהן, הן בהנהלת רשות השידור לדורותיה והן באמצעות נציגויות העובדים. אין אנו באים להצביע על אף גורם כאשם המרכזי. אנו, בדיוני הוועדה, התמקדנו במבט קדימה, בבנייה וביצירה של שידור ציבורי אשר יהיה בו כדי להביא בשורה לעם."

ח"כ עיסאווי פריג' (מרצ): "לאחר ששקלתי את כל מערכת השיקולים עם היתרונות והחסרונות, החלטתי לתמוך בחוק ולהמליץ לחבריי לתמוך בו. ברשות השידור יש 13 ועדי עובדים ואני אמרתי שהחוק הזה לא יעבור בלי הסכם עם העובדים ובשעה טובה נחתם הסכם עם ההסתדרות לגבי תנאי הפרישה ותנאי העובדים. מאחר ויו"ר ההסתדרות נתנו את הסכמתם למהלך נותר רק לברך. לחוק הזה יש מנצח אחד וזה משרד האוצר שיהפוך לבעל הבית של רשות השידור וזה מדאיג. ברגע שיש תלות כלכלית בין הגופים זה מדאיג."

ח"כ אילן גלאון (מרצ): הבעיה החמורה ביותר בחוק הזה זה בתקדים שבפעם הראשונה בהיסטוריה של המדינה מביאים מפרק לרשות ציבורית. אני מכיר שכאשר משהו מתקלקל מתקנים אותו ולא זורקים אותו. רשות השידור היא משל למדינת ישראל כולה. אומרים שתהיה פחות פוליטיזציה, לדעתי זה תלוי בעיקר באנשים שיהיו בשלטון והעתיד לא נראה ורוד. האגרה לא באמת מתבטלת, אנחנו נשלם את זה פשוט ממקום אחר. מי שמפרק רשות ציבורית, לא תהיה לו בעיה לפרק עוד רשות ציבורית ועוד אחת.

ח"כ ניצן הורביץ (מרצ): החוק הזה הוא תמרור מסוכן ואני יודע שעל הכוונת של הממשלה הזו יש עוד כל מיני גופים ואת המגמה הזו צריך לעצור. היא הורסת את החברה הישראלית, פוגעת בסולידריות החברתית ופוגעת גם במטרות שלה עצמה. אני הייתי מעדיף שאת הבעיות של רשות השידור יפתרו באמצעות שיקום הגוף הקיים. למרות זאת החלטתי בסופו של דבר לתמוך בחוק.

ח"כ דב חנין (חד"ש): השידור הציבורי חיוני לדמוקרטיה כי בלעדיו אנחנו נהיה בני ערובה של בעלי ההון. הוא חיוני לתרבות וליצירה, הוא חיוני לאינטרס הציבורי. עם כל הקשיים והחסרונות יש בישראל שידור ציבורי שבהחלט צריך לחזק אותו. הבעיות בשידור הציבורי הוא שהוא לא מספיק ציבורי, לא משקף את הערבים, הפריפריה ועוד. כשלא מגדירים בצורה מדויקת היכן הבעיה אנחנו מגיעים למודל של הממשלה שלטעמי הוא בעייתי ביותר. אני רוצה להביע הערכה לעבודת הוועדה שמזערה נזקים, אבל בשורה התחתונה לא זו הדרך שצריך היה לפתור את הבעיות ברשות השידור.

ח"כ דוד אזולאי (ש"ס): רשות השידור לא השכילו להבין שכדי לקדם אוכלוסיות נוספות של האזנה, יש ציבור גדול שצורך תקשורת אבל לא בצורה שהיא קיימת היום. אז המציאו את רשת מורשת שמשדרת כמה שעות, פשוט כיף להאזין. הלהט הזה לקדם את הצעת החוק בכל מחיר ולהביא אותה להצבעה ביום כזה זה לא ראוי.

ח"כ עליזה לביא (יש עתיד): השידור הציבורי לא שיקף באמת את המהות של השידור הציבורי. יש לו תפקידים חברתיים וזה הכלי המשמעותי של חברה בריאה שצריך לתת שיקוף של כל מגוון החלקים המרכיבים את החברה. למרות כל הוועדות וכל הניסיונות השידור הציבורי לא עשה את השינויים וההתאמה את מול המציאות המשתנה, וגם היה מונע משיקולים זרים שאין להם מקום. כיו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה הסבנו את תשומת הלב לכך שנשות מקצוע אינן נמצאות בשדרת הניהול ולא כי הן פחות טובות אלא בגלל גורמים מעכבים ואני מודה לשר ארדן ויו"ר הוועדה אלהרר שנענו לבקשתי, ואני מאוד שמחה שבהנהלה של הגוף החדש תהיינה לפחות שש נשים מתוך שניים עשר חברים. זהו מודל לחיקוי לגופים נוספים. זה רלבנטי גם לתכנים ולשיקוף הנכון על המסך שצריך להביא את כלל חלקי האוכלוסייה. רואים את במיוחד בימים אלה באולפנים ביחס המרואיינים לעומת המרואיינות.

ח"כ שלי יחימוביץ' (העבודה): לא ברורה האובססיביות בה דנו בחוק, עם אש בעיניים ובדחיפות בהולה. חבל שלא רואים את זה כאשר על הפרק נושאים של עזרה לחלש. אפשר להגיד הרבה דברים על החוק הרע הזה. אני מכירה היטב את רשות השידור ואומר בהגינות את הלחצים הפוליטיים חטפתי גם ממשלות הימין וגם ממשלות השמאל באופן זהה. לאחר שעברתי לערוץ 2 חוויתי גם לחצים, הפעם מבעלי הון ואני לא יודעת להגיד מה יותר גרוע. לשבור להרוס ולסגור זה נורא קל, לבנות מחדש זה מאוד קשה ואני מתקשה לראות בנייה מחדש באופן שהיא באמת תמלא את מחויבותה לציבור. פיטור העובדים זה קו פרשת מים, לא היינו מוחלים לשום גוף פרטי שהיה עושה את זה ובסוף המדינה היא זו שעושה את זה.

ח"כ איתן כבל (העבודה): "מבחינתי זהו יום גדול. עם כל העצב והקושי שמקום עבודתם נגדע. אבל זהו יום מלא תקווה למשהו אחר שאולי ימים טובים בשידור הציבורי יחזרו. כל הכבוד לשר גלעד ארדן וליו"ר הוועדה ח"כ קארין אלהרר. הדיונים היו מקצועיים וענייניים. לא אוותר ולא תנוח דעתי עד שאחרון העובדים יטופל כמו שצריך. נאבקנו עבור כל אחת ואחד מהם ללא פשרה. היום נעשה את אחד הצעדים היותר חשובים. שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה"

ח"כ מיקי רוזנטל (העבודה): "אתמוך בחוק, אך בקושי רב. זאת תקווה גדולה שמעורה בחששות עצומים. חוק טוב לא מבטיח שידור ציבורי טוב. מידת זהירות היתה נדרשת. ניסינו לקומם חומה סינית בין הפוליטיקאים לתאגיד החדש, אני חושש שהחומה אינה מספיק גבוהה. החוק הזה מסוכן מאוד. אם נאמץ אותו כתקדים לפתרון בעיות של סגירה ופתיחה, אנחנו שולחים את עובדי מדינת ישראל לג'ונגל; הסכם עבודה זה לא הסכם, פירוקו הרכבה מחדש של מה שלא הצליח. מה שנעשה אסור שיהווה תקדים לפתרון בעיות בציבוריות שלנו"

ח"כ נחמן שי (העבודה): "לא אתמוך בחוק. כיו"ר רשות השידור לשעבר אני מודע לקשיים. הכנסת מורידה עליה היום גרזן. העדפתי פתרון מתון יותר, לא לשפוך את התינוק עם המים, כי לא יודעים מה יבוא אחר כך. הרשות הלכה והסתאבה לאורך השנים, בגלל הסכמי שכר מנופחים והסתאבות ארגונית. ההנהלות שהתמנו לרשות מעלו פעמים רבות בתפקידם ונתנו לרשות להתפרע. אבל לא היה צריך לסגור את הרשות, כדי להעסיק חלק מהעובדים אחר כך. זה יגרום לזעזועים בבלתי רגילים וראוי היה לדחות עד שיסתיים המבצע לפחות.

באדיבות: אתר הכנסת

קטגוריה:

תגיות: